בפסק דין דרמטי שניתן באחרונה על ידי בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב-יפו, נדונה סוגיה משמעותית הנוגעת לזכויות עובד ומעסיק במקרה של מחלה. בית הדין קבע כי מעסיק רשאי להעמיד את העובד לבדיקה רפואית מטעמו, גם במקרה שבו העובד מציג אישור מחלה שהונפק על ידי קופת החולים, ובתנאי שמדובר במקרים שבהם יש חשש ממשי להתנהלות לא תקינה מצדו של העובד. מדובר בהחלטה משמעותית, שמספקת בהירות בנוגע לזכויות המעסיקים והעובדים במקרים כאלה, וכנראה שתשפיע בעתיד על פסקי-דין דומים בתחום.

במרכז הפרשה ניצבת תביעה שהגישה עובדת בחברה שעוסקת בהחזרי מס לשכירים, שהתמודדה עם פיטורים לאחר סכסוך עם המעסיק שלה. התובעת פנתה לבית הדין לעבודה בדרישה לקבל הפרשי שכר, פיצויי פיטורים וזכויות נוספות לאחר סיום תקופת העבודה שלה, שהגיעה בסך הכל ליותר משש שנים. המעסיקה, אורית שירותים פיננסיים, הציגה בפני בית הדין את גרסתה, שלפיה העובדת לא פוטרה אלא למעשה התפטרה, לאחר שהתגלה כי היא עבדה במקביל עבור חברה מתחרה, טקסיט.

בית הדין הרחיב את פרשנות התקנות

הסיבה העיקרית להגעת המקרה לדיון בבית הדין היתה אי-הסכמתה של התובעת להתייצב לבדיקה רפואית מטעם המעסיק, לאחר שהציגה אישורי מחלה שוטפים. הנתבעת טענה כי העובדת המשיכה לעבוד במקביל עבור המתחרה שלה בזמן שציינה שהיא חולה. בית הדין נדרש לקבוע אם יש למעסיק את הזכות להעמיד את העובד לבדיקה רפואית מטעמו, כשהוצג לו אישור מחלה תקני על ידי קופת חולים.

על פי תקנות דמי מחלה, החוק קובע כי במקרה שבו עובד מספק אישור מחלה שניתן על ידי קופת חולים, המעסיק אינו יכול להטיל עליו לעבור בדיקה רפואית מטעמו. עם זאת, בית הדין קבע כי ניתן להרחיב את פרשנות התקנה למקרים כמו זה, שבו היה חשש מפני התנהלות לא תקינה של העובד. בהחלטה הדרמטית הזו, קבע בית הדין כי לאור העובדה שהתובעת סירבה להיבדק, וכן לאור העובדה שהיא עבדה במקביל בחברה מתחרה, המעסיקה היתה רשאית לדרוש ממנה לעבור בדיקה רפואית.

• נובוקיור מזנקת ב-20% - קיבלה אישור FDA
• ננוקס מזנקת ב-60% בעקבות קבלת אישור FDA לשיווק המערכת שלה
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

ההכרעה בעניין הזה מבוססת על כמה שיקולים משמעותיים. ראשית, בית הדין מציין כי האבחנה בין תעודת מחלה שמונפקת על ידי קופת חולים לבין תעודת מחלה שהונפקה על ידי רופא שאינו חלק מקופת חולים היא אבחנה מלאכותית. "העובדה שאין כיום קושי להשיג אישור מחלה דרך אפליקציות קופות החולים לא מצדיקת את ההבחנה בין סוגי אישורי המחלה", צוין בפסק הדין שפורסם. שנית, בית הדין לא ראה כל מניעה או סיבה להטיל ספק בתום-הלב של המעסיק, בייחוד לאור ההתנהלות המפוקפקת של התובעת.

לפי בית הדין, ההתנהלות של העובדת היתה בעייתית לא רק מכיוון שהיא הציגה אישור מחלה, אלא גם משום שהתעקשה להימנע משיתוף פעולה עם המעסיק לאחר שהוזמנה לשימוע. בית הדין מציין כי לא היה כל מניעה מהתובעת להתייצב לשימוע בכתב, אבל ההתחמקות שלה מהליך השימוע העלתה חשד כי היא ניסתה למנוע מהמעסיק לברר את טענותיו כלפיה. בית הדין הדגיש בהכרעתו כי התובעת היתה מסוגלת להיפגש עם עורך דינה, לצאת מהבית ולבצע משימות אחרות במהלך תקופת מחלתה.

בקשת המעסיק לבצע את הבדיקה הרפואית היתה סבירה

לגבי הדרישה של המעסיק לבדוק את המהימנות של אישור המחלה, בית הדין קבע כי בקשתו של המעסיק לבצע את הבדיקה הרפואית היתה סבירה, בייחוד לאור העובדה שהתובעת לא הציגה מניעה אובייקטיבית להיבדק. בית הדין הדגיש כי זכותו של המעסיק לברר את טענותיו לא היתה נרמסת על ידי הצגת אישור מחלה. ההחלטה לתת למעסיק את הזכות להעמיד את העובד לבדיקה רפואית, גם אם מדובר באישור מחלה מקופת חולים, מייצגת את הצורך להילחם בהונאות ולשמור על הזכויות של המעסיקים והעובדים כאחד.

• רשם הוצל"פ הפחית את ריביות לחייבת אחרי 20 שנה
• תיק ההונאה של 44 מיליון שקל - כך הונו יזמים 250 משקיעים במיזמי נדל"ן פיקטיביים
• תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
• תיק ההונאה של 44 מיליון שקל - כך הונו יזמים 250 משקיעים...

בנוסף, בית הדין עמד על משמעות ההתנהלות של התובעת בהקשר זה. כשלא ניתן היה להסתיר את העובדה שהתובעת עבדה במקביל לחברה המתחרה, הנושא נהפך לקריטי בהבנת מטרת המעסיק לדרוש את הבדיקה הרפואית. המעסיק לא דרש את הבדיקה כעניין פורמלי, אלא בשל החשש שהעובדת עשויה לנצל את המחלה כדי להימנע מהשימוע שנקבע לה והשלכותיו, ובכך להפר את אמונם של המעסיקים בה.

בהתאם לכך, בית הדין קבע כי על המעסיק היה להיות זכאי לבקש מהתובעת להיבדק על ידי רופא מטעמו. הוא גם פסק כי תקנות דמי מחלה לא מאפשרות לעובדים להימנע מבדיקות רפואיות כשישנם חשדות לגיטימיים בנוגע למצבם הרפואי. ההכרעה המשמעותית הזו מביאה עמה שינוי ניכר בנוגע לפרשנות התקנות הקיימות, ומציבה את המעסיקים בעמדה חזקה יותר כשהם נתקלים במקרים של מחלה מצד העובדים.

ההחלטה הזו היא בעלת השלכות רחבות גם במקרים עתידיים, ויכול מאוד להיות שהיא תוביל לפסיקות נוספות שיבחנו את היחסים בין מעסיקים ועובדים במקרים של מחלה, ובייחוד במקרים שבהם קיימת תחושת חשש ממשי או התנהלות לא תקינה מצדו של העובד.

האם כל מעסיק יכול לדרוש בדיקה רפואית לעובד שמציב אישור מחלה?

לא, המעסיק לא יכול לדרוש לעובד לעבור בדיקה רפואית באופן אוטומטי כשהוא מציג אישור מחלה. לפי החוק, עובדים שמציגים אישור מחלה מטעם קופת חולים לא חייבים להיבדק על ידי רופא של המעסיק.ואולם, כפי שעולה מפסק הדין הנוכחי, כשיש חשש ממשי להתנהלות לא תקינה מצד העובד, ייתכן שהמעסיק יהיה זכאי לדרוש את הבדיקה הרפואית.

איך משפיעה החלטה זו על עובדים במצבים דומים?

ההחלטה משנה את הגישה כלפי מקרים שבהם יש חשד לניצול של אישור מחלה. עובדים עשויים להיתקל בקשיים אם ינסו להימנע מהתייצבות לבדיקה רפואית, בייחוד אם יש למעסיק סיבה לחשוד בנוגע להתנהלותם. עובדים שיבקשו להימנע ממסירת מידע או להימנע מהשתתפות בהליך שימוע, יוכלו להיתקל בקשיים משפטיים אם יראו שהתנהלותם אינה תקינה.

איך מעסיקים יכולים להתמודד עם חשש להתנהלות לא תקינה של עובד?

מעסיקים צריכים להיות ערניים ולשים לב לאותות שמצביעים על התנהלות לא תקינה מצד עובדיהם, כמו הצגת אישורי מחלה כשיש סיבה לחשוד כי העובד עובד במקביל במקום אחר. במקרה כזה, המעסיק יכול להפעיל את הזכות לבקש בדיקה רפואית, כל עוד מדובר במצב שבו יש חשש אמיתי לכך שהעובד מנצל את מחלתו כדי להימנע מהתחייבויות או להימנע מהליך של שימוע.

האם יש מניעה משפטית למעסיקים להפעיל אמצעים נוספים כדי לבדוק את מצב בריאות העובד?

המערכת המשפטית בארץ לא אוסרת על מעסיקים להפעיל אמצעים לגיטימיים כדי לבדוק את מצבו הבריאותי של עובד, כל עוד מדובר במקרים שבהם יש חשש ממשי מהתנהלות לא תקינה מצדו. פסק הדין הנוכחי מדגיש את זכות המעסיק לברר את טענותיו, מבלי להיתקל במכשולים משפטיים שמבוססים על פרשנות מוגבלת של תקנות המחלה.

חולה רשאי לפנות לכל רופא כדי לקבל תעודת מחלה לתקופה של עד 30 יום בשל מחלה אחת. תעודות מחלה לתקופות ארוכות יותר יינתנו רק בהמלצת רופא מומחה או בחתימת מנהלו הרפואי של הרופא שנותן את התעודה. אסור לרופא לרשום על תעודת המחלה את האבחנה הרפואית שבעקבותיה ניתנה התעודה. כמו כן, לא חייבים להגיע למרפאה כדי לקבל תעודת מחלה - הרופא יכול להנפיק תעודת מחלה גם אם הקשר עם החולה היה רק בשיחת וידאו, שיחה טלפונית או בכתב (במייל, אתר או אפליקציה של קופת החולים ועוד). עבור מחלה של עד ארבעה ימים ניתן להוציא תעודת מחלה קצרה באמצעות סניף קופת החולים וללא צורך בחתימת רופא.

בהתאם לתקנות, כשמתעורר ספק אצל מעסיק לגבי אמיתות תעודת המחלה שאינה של קופת-חולים, הוא רשאי להעמיד את העובד לבדיקה רפואית מטעמו, ועל העובד להיענות להזמנת המעסיק להיבדק. אם מדובר בתעודת מחלה שהופקה על ידי קופת חולים - נראה שהמעביד לא אמור לבחון אותה, אך יש לשים לב שלבית הדין יש תמיד סמכות לבחון את תום הלב של עובד ביחסי עבודה - וזה יחול גם על תעודות מחלה, ובדיקת הזכאות לדמי מחלה על בסיסן.