
מזנקת 420% - מה הסיבה ומה קורה לרוב אחרי זינוקים
אינטנסיטי תרפיוטיקס הציגה תוצאות קליניות יוצאות דופן לטיפול חדש שמוזרק ישירות לגידולי סרטן ומפעיל תגובה חיסונית רחבה עם שיעורי שליטה גבוהים במחלה, שיפור דרמטי בהישרדות ובטיחות מרשימה. מה הסיכוי שהזינוק במניה יחזיק מעמד?
זה תרחיש שחוזר על עצמו. מניה של חברת ביוטכנולוגיה קטנה מזנקת פתאום במאות אחוזים אחרי הודעה על תוצאות מחקר מבטיחות. המשקיעים מתלהבים, הכסף זורם. עם זאת, בקרוב המקרים, בשבוע שאחרי הזינוק, רוב המניות האלה נמצאות במינוס לעומת יום השיא. השבוע אינטנסיטי תרפיוטיקס Intensity Therapeutics -20.34% פרסמה נתונים שעלולים לשנות את המשחק בטיפול בסרטן, השאלה היא האם גם היא תעקוב אחרי התבנית הזאת או שהפעם זה יההי אחרת.
אינטנסיטי תרפיוטיקס פרסמה נתוני מחקר מרשימים. החברה בדקה טיפול חדש שמזריקים ישירות לגידולים, והתוצאות חרגו מכל הציפיות. 64 חולים עם סרטן מתקדם, שכבר נכשלו בכמה טיפולים קודמים וחיו על זמן שאול, קיבלו את התרופה החדשה. 75% מהם השיגו שליטה במחלה, והישרדות החציונית הגיעה לכמעט 12 חודשים, פי שניים יותר מהצפוי בחולים במצב כזה.
אינטנסיטי הולכת ישר למטרה
הרעיון מאחורי הטיפול החדש פשוט. במקום להציף את כל הגוף בכימותרפיה ולקוות שמספיק תרופה תגיע לגידול, אינטנסיטי הולכת ישר למטרה. החברה מזריקה את התרופה INT230-6 ישירות לתוך הגידול, שם היא מתפזרת ברקמה הסרטנית ומרעילה את התאים מבפנים. אבל זה לא נגמר שם. התרופה גם גורמת לתאי הסרטן המתים לשחרר אנטיגנים שמעירים את מערכת החיסון ומכווינים אותה לחפש ולהשמיד גידולים נוספים בגוף.הנתונים הכי מעניינים הגיעו כשהחוקרים חילקו את החולים לפי כמות התרופה שקיבלו יחסית לגודל הגידולים שלהם. 48 חולים קיבלו מינון שכיסה יותר מ-40% מהמסה הכוללת של הגידולים בגוף שלהם, ו-16 חולים קיבלו פחות מזה. ההבדל בתוצאות היה דרמטי: בקבוצת המינון הגבוה, 83% השיגו שליטה במחלה לעומת 50% בקבוצת המינון הנמוך. אבל הנתון הכי מדהים הוא הישרדות. החולים שקיבלו מינון גבוה חיו בממוצע 18.7 חודשים, לעומת 3.1 חודשים בלבד בקבוצה השנייה. זה הפרש של פי שישה שמראה כמה חשוב המינון בטיפול הזה.
- סערה בארה"ב: קנדי פיטר את כל חברי ועדת החיסונים
- אחראי החיסונים ב-FDA התפטר - מודרנה נופלת ב-12%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מה שמפתיע במיוחד זה מה שקרה לגידולים שבכלל לא נגעו בהם. בחמישית מהחולים שקיבלו את המינון הגבוה, גידולים שהיו רחוק מאתר הזריקה התחילו להתכווץ מעצמם. זה תופעה נדירה שרופאים קוראים לה "אפקט אבסקופלי" - כשאתה מטפל במקום אחד והמחלה נסוגה גם במקומות אחרים. מה שקורה זה שהתרופה מעוררת את מערכת החיסון באופן כל כך חזק, שהיא לומדת לזהות תאי סרטן ויוצאת לחפש אותם בכל הגוף.
מבחן הבטיחות
מבחינת בטיחות, התרופה עוברת את המבחן בצורה מרשימה. אף אחד מ-64 החולים לא פיתח תופעות לוואי מסכנות
חיים, ורק 7 חולים - פחות מ-11% - חוו תופעות לוואי חמורות מדרגה 3. לא היו בכלל תופעות לוואי מדרגה 4 או 5. זה נתון מעודד מאוד, במיוחד כשמשווים לכימותרפיה רגילה שגורמת לתופעות לוואי קשות ברוב החולים. הבדיקות הראו שיותר מ-95% מהתרופה נשארת כלואה בגידול שקיבל את
הזריקה, ולא מתפזרת לשאר הגוף לפגוע באיברים בריאים
התוצאות הכי מבטיחות הגיעו מתת-קבוצה של חולי סרקומה גרורתית, סוג סרטן נדיר ואגרסיבי שבדרך כלל קשה מאוד לטיפול. בקבוצה קטנה של חולים שקיבלו רק את INT230-6 כטיפול יחיד, בלי שילוב עם
טיפולים אחרים, הישרדות החציונית הגיעה ל-21.3 חודשים. זה נתון יוצא דופן בסוג סרטן שהפרוגנוזה שלו בדרך כלל קודרת ובו החולים חיים חודשים ספורים לאחר התפשטות המחלה. התוצאות המעודדות האלה הן שהביאו את אינטנסיטי להחליט על השקעה במחקר שלב 3 מבוקר בסרקומה, צעד גדול
ויקר שחברות ביוטכנולוגיה נוקטות רק כשהן בטוחות בטכנולוגיה שלהן.
- סיפורים שמניעים שווקים: למה נרטיבים חזקים מנוסחאות
- מהמסכים לשטח: למה קרנות הגידור מרחיבות פעילות ישירה בשוק הסחורות
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- אילון מאסק = 2 מיליון ישראלים = 1 מיליון אמריקאים
מבחינה כלכלית, התוצאות האלה עלולות לשנות באופן דרמטי את מעמדה של אינטנסיטי בעיני השוק. החברה עדיין נסחרת בנאסד"ק כחברת ביוטכנולוגיה קטנה יחסית, אבל נתונים קליניים חזקים יכולים לעורר עניין רב מצד חברות תרופות ענקות שמחפשות טכנולוגיות מבטיחות לרכישה או שיתופי פעולה. השוק העולמי של טיפולי סרטן נאמד במאות מיליארדי דולרים, ובתחום הזה כל פרצת דרך אמיתית יכולה להפוך חברה קטנה לשחקן בעל ערך של מיליארדים.
החברה נסחרת כעת לפי שווי של 65.2 מיליון דולר, לאחר שמנייתה נפלה ב-25% מתחילת השנה וב-56% ב-12 החודשים האחרונים.
משקיעים AIלקראת שבוע המסחר בוול סטריט - מה חושבים האנליסטים?
אחרי הורדת הריבית של הפד' אנחנו צועדים אל שבוע עם לוח אירועי מאקרו צפוף, דוחות של ענקיות צריכה וטכנולוגיה, כשהשאלה הגדולה היא האם ההאטה בשוק העבודה ובאינפלציה מספיקה כדי להצדיק עוד הקלות מוניטריות, או שאנחנו נכנסים לתקופת "המתנה" שבה כל נתון יקבל משקל
גבוה וינדנד את הסנטימנט
שבוע המסחר הקרוב בוול סטריט נפתח אחרי החלטת ריבית שהייתה צפויה מראש, אבל למרות זאת השאירה אחריה לא מעט סימני שאלה. הפד' הוריד את הריבית ב-0.25% לרמה של 3.5%-3.75%, צעד שכבר היה מתומחר בשווקים בהסתברות של כ-90%, אבל המסר שעלה ממסיבת העיתונאים ומהעדכונים הנלווים היה הרבה יותר מורכב. מצד אחד, הבנק המרכזי, בראשות ג'רום פאוול כבר מאותת לנו שהמדיניות שלו כבר קרובה לניטרלית. מצד שני, הוא מדגיש שיש חוסר ודאות גבוה, בעיקר סביב שוק העבודה והיכולת של הכלכלה האמריקאית להמשיך לצמוח בלי להיכנס להאטה חדה.
המשקיעים מנסים להבין האם מדובר בתחילתו של מסלול הפחתות ברור, או דווקא בתקופה ארוכה של המתנה, שבה כל החלטה תיגזר מנתון כזה או אחר, בלי התחייבות מוקדמת.
הפד' עוצר עכשיו כדי להעריך את ההשפעה על הכלכלה
יוני פנינג ממזרחי טפחות מעריך שהפחתת הריבית האחרונה לא הייתה אירוע משנה כללים. לדבריו, עצם ההפחתה לא הפתיעה את השווקים, אבל ההרחבה המחודשת של מאזן הפד והדגש על נושא הנזילות היו משמעותיים יותר.
פנינג מציין כי יו"ר הפד ג’רום פאוול תיאר את המדיניות הנוכחית כניטרלית, הן מבחינתו והן מבחינת חברי ה-FOMC, זאת מול אינפלציה שעדיין גבוהה מדי, אבל גם מול סימנים ברורים להתקררות בשוק התעסוקה. לדבריו, הפד מוכן כעת לעצור ולבחון האם הריבית המרסנת מחלחלת במלואה לכלכלה, ולא ממהר להתחייב להפחתות נוספות.
- תופעת ההדבקה הפיננסית: למה כשהבורסה בוול סטריט מתעטשת – כל השווקים חולים?
- המניה הישראלית שנסחרה שנים בשווי זניח, וזינקה פתאום יותר מפי 50
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בהתייחסות לשוק העבודה, פנינג מצביע על כך שמספר המשרות הפנויות בארה"ב עלה משמעותית בספטמבר ובאוקטובר, עם תוספת של כ-430 אלף משרות בספטמבר ועוד כ-12 אלף באוקטובר, לרמה של כ-7.67 מיליון משרות. עם זאת, הוא מדגיש כי עיקר הגידול מגיע מענפי השירותים ובשכר נמוך, מה שמרמז על השפעות של צמצום עובדים זרים ולא בהכרח על התחזקות רחבה של הביקוש לעובדים.
עובדים רבים מדי, קרדיט: גרוקהאם כשהדדליין מתרחק העבודה נמרחת? - ואיך זה קשור לאקסיומות מלפני 70 שנה
חוק פרקינסון: מנגנוני בזבוז הזמן, כסף ובירוקרטיה - השפעות כלכליות והרלוונטיות לעידן הדיגיטלי שבו אנו חיים
"עבודה מתרחבת כך שתמלא את הזמן המוקצה לביצועה" - כך קובע חוק פרקינסון, שנוסח על ידי ההיסטוריון הבריטי סיריל נורתקוט פרקינסון כבר בשנת 1955. ניסוח זה, שפורסם לראשונה במאמר במגזין אקונומיסט, מבוסס על ניתוח מדוקדק של המנהל הציבורי הבריטי, ובפרט משרד הצי, שבו נצפה כי מספר הפקידים גדל בשיעור שנתי של 5%-7%, למרות ירידה דרמטית במספר האוניות והמלחים. בין 1914 ל-1928, מספר המלחים ירד מ-62,000 ל-20,000, בעוד מספר הפקידים עלה מ-2,000 ל-3,569. תופעה זו אינה מקרית, אלא דפוס התנהגותי-ארגוני שמשפיע על כלכלה, ניהול ושוק העבודה.
בשנת 2025, בעיצומה של מהפכת הבינה המלאכותית (AI) ועבודה היברידית, חוק פרקינסון עדיין מוכיח את עצמו ואף ביתר שאת. מחקרים עדכניים מצביעים על כך שבישראל עלה פריון העבודה ב-2.61% ברבעון השלישי של 2025, אך חלק ניכר מהשיפור הזה נובע מקיצור תהליכים דיגיטליים, בעוד שבמקרים של לוחות זמנים רופפים, הבזבוז גדל. בארצות הברית, השפעת ה-AI על הפריון מוערכת בעלייה של 1.3% בשנה, אך ללא ניהול זמן קפדני, תהליכים מתארכים ומפחיתים תשואות.
החוק אינו מוגבל לפסיכולוגיה אישית; הוא מנגנון כלכלי שמייצר בזבוז משאבים, תפיחת בירוקרטיה וירידה ביעילות, עם השלכות על תקציבים ממשלתיים, רווחיות חברות והשקעות.
ההיסטוריה והניסוח המקורי של החוקים
פרקינסון, פרופסור להיסטוריה באוניברסיטת סינגפור, פירט את רעיונותיו בספרו "חוק פרקינסון: החתירה להתקדמות" שיצא בשנת 1958. הספר שמכיל אוסף של חוקים סאטיריים אך מדויקים, נכתב על רקע התרחבות הבירוקרטיה הבריטית לאחר מלחמת העולם השנייה. החוק הראשון, על התרחבות העבודה, מבוסס על נתונים אמפיריים: פרקינסון חישב כי בירוקרטיה גדלה בקצב קבוע, ללא קשר להיקף המשימות. "העבודה מתרחבת כך שתמלא את הזמן הזמין לביצועה", כתב פרקינסון ישירות, והוסיף דוגמה: פרויקט שיכול להסתיים בשעתיים יימשך שבוע אם כך הוקצה לו.
- משחקי הרגולטור: עוד מפקחים זה מתכון לצרות
- הוצאת ויזה לארצות הברית: איך להפוך תהליך בירוקרטי לקל יותר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הספר כולל חוקים נוספים שמפרטים את התובנה. החוק השני קובע כי "הוצאות עולות כדי לעמוד בהכנסה", כלומר תקציבים מתנפחים כדי למלא את ההקצאה הזמינה, בדומה לתופעה של "שכר שמתאים להוצאות". פרקינסון ציטט: "הוצאה עולה כדי לעמוד בהכנסה, וזה חל על ממשלות, חברות ואפילו משפחות פרטיות". דוגמה מהספר: משרד שמקבל תקציב כפול יגדיל הוצאותיו בהתאם, גם אם אין צורך אמיתי בכך.
