מנפט ל-AI: איך המפרציות ממציאות את עצמן מחדש

המחיר של חבית נפט מסוג ברנט ירד בכ-15% מתחילת השנה, אחרי שעמד בתחילת 2025 סביב 79.7 דולר לחבית הוא נע בשבועות האחרונים סביב 60 דולר. זה הרמה הנמוכה ביותר מאז אמצע 2023, והירידה הזאת משקפת שילוב של האטה בביקוש הגלובלי, עלייה במלאים והתרחבות ההיצע מהמדינות שמחוץ לאופ"ק. לפי נתוני סוכנות האנרגיה הבינלאומית (IEA), קצב הגידול בביקוש לנפט צפוי להאט השנה לכ-1.1 מיליון חביות ביום בלבד פחות מהמחצית של הקצב שנרשם ב-2023. הנפט ממשיך לרדת לאור כוונת אופ"ק+ להגדיל תפוקה והערכה מחודשת של הסנקציות על רוסיה.

מחיר הנפט תנודתי מאוד בשנתיים האחרונות ומי שמרגישות את זה יותר מכולן אלו המפרציות. במפרץ הפרסי הבינו ממזמן שנגמר העידן שבו הנפט יכול להחזיק את הכלכלה כולה. נכון שההכנסות עדיין גבוהות, אבל התלות בהן הפכה למלכודת. אבו דאבי עשתה את זה ראשונה - היא למדה לגוון את הכלכלה שלה והפכה את התיירות לענף מרכזי, היא בנתה גורדי שחקים, הורידה מיסים ומשכה השקעות עם רפורמות רגולטוריות שפתחו את השערים להון זר. ערב הסעודית ראתה כי טוב והחליטה להעתיק את המודל, זכורה לנו התכנית השאפתנית ל-2045 שבמהלכה סעודיה רוצה לחנוך את ה-LINE. עיר עתידנית שמתוכננת לקום בצפון-מערב סעודיה כחלק מפרויקט ניאום, זאת תהיה עיר ליניארית באורך של כ-170 קילומטר, ללא כבישים וללא מכוניות, שתופעל באנרגיה מתחדשת בלבד ותתבסס על תחבורה אוטונומית. המטרה לאכלס בה כ-9 מיליון תושבים אבל בינתיים כך התכנית הגרנדיוזית מתעכבת וכוללת משאבים עצומים. אבל זה לא מפריע לסעודיה לשחרר עוד רעיונות בומבסטיים: סעודיה חושפת את אצטדיון NEOM: מתקן הספורט התלוי הראשון בעולם.

לוקחים את העושר של הנפט ומשקיעים ב-AI

אבל אל תחשבו שהסעודים מבזבזים את כל הכסף שלהם על אצטדיונים מרחפים וערים במדבר. הם מבינים איפה יושב הכסף האמיתי של העשור הקרוב. הכסף נמצא בבינה המלאכותית, בטכנולוגיות מידע ואלגוריתמים. מאחורי הרעיונות הגדולים של חזון 2045 יש תוכנית להמיר את העושר שמגיע מהנפט ליתרון טכנולוגי. סעודיה משקיעה סכומי עתק בהקמת מרכזי נתונים, בתשתיות ענן ובפיתוח מודלים לשפה הערבית, מתוך מטרה למצב את עצמה כשחקנית בזירה העולמית לצד ארצות הברית וסין.

חברת Humain הוקמה במאי האחרון על ידי קרן ההשקעות הציבורית הסעודית (PIF), שנחשבת לזרוע המרכזית של הממלכה לבניית תעשיות העתיד. בראש החברה עומד טארק אמין, לשעבר מנכ"ל Aramco Digital, שמביא עמו ניסיון של שנים בהובלת טרנספורמציות טכנולוגיות בארמקו עצמה. סביבו התכנסו בכירים לשעבר מהחטיבה הדיגיטלית של ענקית האנרגיה, ואיתם נבנה צוות שמטרתו לא רק לפתח מוצרים מבוססי AI, אלא להקים מערכת שלמה של תשתיות, מחשוב ענן, מרכזי נתונים ומודלים לשפה הערבית.

• סעודיה מחריפה את הטון נגד ישראל: האם חלון ההזדמנות לנורמליזיצה נסגר?
• ארה״ב אישרה מכירת נשק לישראל ולסעודיה בכ-15.7 מיליארד דולר
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

ענקית האנרגיה, שמגלגלת הכנסות של מאות מיליארדי דולרים בשנה, מביאה לשולחן לא רק כסף אלא גם ניסיון תפעולי. לדברי המנכ"ל אמין נאסר, "אנחנו רואים בעצמנו חברת טכנולוגיה שמספקת אנרגיה." לדבריו, שימוש במערכות בינה מלאכותית חסך לארמקו כשישה מיליארד דולר בשנתיים האחרונות, והיא מתכננת להשקיע עוד כשני מיליארד דולר בשלוש השנים הקרובות.

במקביל להשקעה של ארמקו ב-Humain נרקמת מערכת רחבה של שיתופי פעולה אזוריים ובינלאומיים. חברת ההשקעות האמריקאית בלאקסטון הודיעה לאחרונה כי תקים יחד עם Humain רשת מרכזי נתונים ברחבי סעודיה בהיקף של כ-3 מיליארד דולר, במטרה לספק תשתית עיבוד נתונים לענן ולמודלים בינה מלאכותית. באבו דאבי פועלת חברת MGX, הנשלטת על ידי השייח' תחנון בן זאייד, שמחזיקה השקעות ב-OpenAI וב-xAI של אילון מאסק. לצד אלה, חברות שבבים מובילות כבר החלו להקים מערכי ייצור ואספקה ייעודיים למזרח התיכון, מתוך הבנה ששם תימצא אחת מזירות הצמיחה הגדולות של העשור הקרוב.

אבל המפרציות לא מסתפקות בהבאת הון וטכנולוגיה מחו"ל. הן מנסות לייצר אקו-סיסטם מקומי שיתמוך במהפכה הזו. ארמקו ו-ADNOC כבר מפעילות אלפי חיישנים ומערכות נתונים בשדות הנפט שלהן, שמנטרים בזמן אמת את הזרימה, הלחץ והתחזוקה באתרים. הנתונים האלה מוזנים למערכות חיזוי מבוססות בינה מלאכותית שמאפשרות להן לחסוך עלויות ולשפר יעילות. בשלב הבא, המטרה היא להשתמש באותו ידע כדי לפתח מוצרים ופתרונות שניתן לשווק לעולם - לא רק בתחום האנרגיה אלא גם בתחבורה, לוגיסטיקה ובריאות.

• חברת טקסטיל יפנית אחת עומדת מאחורי צוואר הבקבוק של שבבי ה-AI
• המשקיעים הפרטיים הסתערו על הכסף דווקא בשיא התנודתיות
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• ארה״ב במהלך של 12 מיליארד דולר נגד התלות בסין במינרלים...

בעיית כח האדם

מדינות המפרץ אמנם "שוחות בכסף", אבל יש להן חסמים מבניים משמעותיים. בראשם מחסור בכוח אדם טכנולוגי - מהנדסים, מדעני נתונים ומפתחי תוכנה - שחייבים כדי לבנות תעשייה מתקדמת ויציבה. המפרציות ידועות ככאלה שמייבאות עובדים בכמויות מאסיה, זה מכביד עליהן בעלויות ויוצר תלות חיצונית. אבל יש הבדל בין להביא פועלים זמניים בשכר מינימום לבין לשכנע מהנדס מעמק הסיליקון לעבור לריאד או לאבו דאבי. לכך מצטרפת גם סוגיית השבבים, שמיוצרים כמעט לחלוטין בארצות הברית ובמזרח אסיה ונמצאים בלב מתיחות הסחר בין המעצמות. כל עיכוב או הגבלה ביצוא רכיבים כאלה עלול לעכב את קצב הפיתוח והיישום של פרויקטי הבינה המלאכותית במפרץ.

בנוסף, התלות המתמשכת במחירי הנפט הופכת את המימון של יוזמות ה-AI למשהו לא יציב. בשנים של ירידה במחירים, גם ההשקעות במיזמים עתירי הון נוטות להצטמצם. ובכל זאת, בריאד ובאבו דאבי משוכנעים שאין דרך אחרת. לטענתם, גם אם הדרך ארוכה והסיכון גבוה, בינה מלאכותית היא לא בחירה - היא תנאי להישרדות כלכלית. בעידן שבו נתונים הם הדלק החדש, למפרציות יש יתרון שלא ניתן לקנות בכסף: אנרגיה זולה ויציבה שמאפשרת הפעלה רציפה של מרכזי נתונים ענקיים, תנאי שמדינות רבות מתקשות לעמוד בו.

בקצה אחד נמצאות חברות האנרגיה וקרנות ההשקעה הממשלתיות שמממנות את תשתיות הבינה המלאכותית, ובקצה השני חברות טכנולוגיה, שבבים וענן שמגיעות לאזור כדי לנצל את היתרונות שלו. בין שני הצדדים האלה נוצרת שכבה של חברות שירותים - אינטגרציה, סייבר, ניהול מרכזי נתונים ותוכנה תעשייתית - שמרכיבות יחד מערכת כלכלית חדשה המבוססת על שילוב בין כסף, אנרגיה וטכנולוגיה.

בשורה התחתונה

אולי לא ממש בשקט, קורה באזור שלנו אחד מהפיכה כלכלית. מדינות המפרץ, שבעבר נשענו על הנפט, משתמשות כיום בעושר שצברו כדי להוביל בכל מה שקשור לבינה מלאכותית. כפי שניסח זאת אחד החוקרים מהמכון למזרח התיכון בוושינגטון: “הבינה המלאכותית תגדיר את מפת הכוח של המאה ה־21, ומרכזי העיבוד שלה דורשים כמויות עצומות של אנרגיה. למדינות המפרץ יש את שני המשאבים הנחוצים - הון ואנרגיה - כדי למלא חלק משמעותי מהצורך הזה.” והשאלה היא איפה ישראל בכל זה. יש לנו הון אנושי, מהנדסים ותעשיית הייטק מובילה אבל צריכים לתת פה דחיפה רגולטורית משמעותית כדי שנראה פריחה בעולמות ה-AI.