פשיטת  רגל
צילום: Unsplash

מיותר מחצי מיליון שקל ל-172 אלף: החובות של נכה צה"ל הופחתו

הרשם עיסאם חאיק קיבל את בקשתו של נכה צה"ל שיקומי ממלחמת לבנון השנייה, הסובל מנכות של 422% ופוסט טראומה קשה, להפחתת ריביות מצטברות על חובות ישנים. בהחלטתו ציין כי נסיבותיו האישיות של החייב, פציעתו הקשה והעובדה שהנושים לא נקטו הליכים במשך שנים, מצדיקות הפחתה משמעותית בריביות. החוב הכולל של החייב ירד מ-512 אלף שקל ל-172 אלף שקל בלבד, כשהמימון להסדר יגיע ממשרד הביטחון

עוזי גרסטמן |

בבניין ישן ברחוב שקט בחיפה גר י"צ, גבר בן 43 שנושא על גופו ובנפשו את פצעי מלחמת לבנון השנייה. לפני כמעט שני עשורים הוא נפצע קשה בקרבות, מאז הוא מוכר כנכה צה"ל שיקומי בדרגת נכות חריגה במיוחד של 422%. לצד הפציעה הגופנית, הוא מתמודד גם עם פוסט טראומה חמורה. הפציעה ההיא, שהשאירה בו צלקות פיזיות ונפשיות עמוקות, הובילה עם השנים גם להידרדרות כלכלית קשה. תיקים נפתחו נגדו, חובות תפחו, הליכים נגררו במשך שנים, ולבסוף - כמו שקורה לא פעם - הצטברה ריבית שניפחה את חובותיו לסכומים דמיוניים כמעט.

לפני ימים אחדים פרסם רשם ההוצאה לפועל ורשם קהילתי מלשכת חיפה, עיסאם חאיק, החלטה נדירה ומפורטת הנוגעת למקרהו של י’. בהחלטתו קבע הרשם כי חובותיו של החייב, שהגיעו לכ-512,640 שקל, יופחתו ל-172 אלף שקל בלבד. ההפחתה הדרמטית נעשתה לאחר בחינה כוללת של נסיבותיו האישיות, מצבו הרפואי, ההיסטוריה הכלכלית שלו, ובעיקר העובדה שהנושים לא פעלו במשך שנים לגביית חובם ולא השיבו כלל לבקשתו להפחתת ריביות.

בהחלטה שנפרשת על תשעה עמודים ציין הרשם חאיק כי סמכותו להפחית ריביות מעוגנת בסעיף 81א4 לחוק ההוצאה לפועל, ובייחוד לאחר תיקון 75 לחוק שנכנס לתוקף בינואר 2025. התיקון, כך כתב, הרחיב את סמכות רשמי ההוצאה לפועל להפחתת ריביות הפיגורים גם ללא טעמים מיוחדים, וקבע כי רק התערבות בריבית הבסיס תדרוש נימוק מיוחד.

בהתייחסו למקרה הספציפי הנ"ל, קבע הרשם כי "תיק ההוצאה לפועל אינו יכול לשמש 'תכנית חיסכון' לזוכה, שממתינה עד אין קץ, ללא נקיטת הליכים, תוך צבירת הפרשי הצמדה וריבית". עוד הוא הדגיש כי חובת תום הלב בניהול הליכים משפטיים מחייבת למנוע מצב שבו נושה שישן על זכויותיו נהנה לבסוף מריביות עתק. “יש להימנע מלהעניק סעד לזוכה אשר 'ישן על זכותו' ולא נקט בהליכים למימוש זכויותיו”, נכתב בהחלטה.

נכה שיקומי שנקלע לחובות - והריבית תפחה פי כמה

מהמסמכים עולה כי י’ צבר במשך השנים חובות ב-14 תיקים שונים בלשכות הוצאה לפועל ברחבי הארץ - מחיפה ועד קריית גת. סכומי הפתיחה של אותם תיקים עמדו על הגיעו לכ-97 אלף שקל בלבד, אך בשל ריביות הפיגורים שנצברו לאורך השנים, החוב הכולל תפח ליותר מ-512 אלף שקל. בחלק מהתיקים מדובר היה בחובות שנפתחו כבר ב-2008, ובחלקם ב-2015, אך ברבים מהם לא ננקטו כל הליכי גבייה במשך עשור ויותר. הרשם חאיק ציין כי כבר ב-2015 ניסה החייב להסדיר את מצבו במסגרת הליך פשיטת רגל, אבל ההליך הזה בוטל ב-2017. לאחר ביטול ההליך הוא לא הצליח להגיע להסדר כולל, ובמשך שנים נותרו התיקים פתוחים. אף שהחייב ביקש כמה פעמים לסגור תיקים “מחוסר מעש”, חלק מבקשותיו נדחו, וחובותיו רק תפחו והלכו.

משרדי עורכי הדין שזוכים להרבה חשיפה ומי המאכזבים
אתר ביזפורטל וחברת הדאטה והמחקר Makam, משיקים מדד שמדרג את החשיפה של משרדי עורכי הדין בתקשורת המקומית - הנה עורכי הדין המדוברים ביותר; וגם מי המשרדים הגדולים ביותר?

בהחלטתו הורה הרשם חאיק על איחוד תיקיו של החייב במסגרת “איחוד יזום זמני”, שנועד לבחון הסדר כולל לכלל חובותיו. צו האיחוד הועמד תחילה על 300 שקל בחודש, ונקבע כי כל הנושים יידרשו למסור את עמדתם לגבי הפחתת הריביות. אך אף אחד מהנושים לא הגיב, ועל כן נקבע בהכרעת הדין כי “אי הגשת התייחסות מצד נושה תיחשב כהסכמה להפחתת ריבית הפיגורים במלואה ולכל הסדר שייקבע”.

בהודעה שפרסמה רשות האכיפה והגבייה, נכתב כי הרשם חאיק מצא לנכון לטפל במקרה ברמה כוללת ולא בתיק בודד. לדבריו, “מתן מענה חלקי במסגרת תיק פרטני כזה או אחר, בנסיבותיו של החייב, אינו מידתי וחוטא תחת חובת ניהול תקין של הליכי ההוצאה לפועל, לא יסייע בידי החייב להסדיר את חובותיו ואף יאיין כל אפשרות לקבלת סיוע כספי ממשרד הביטחון במסגרת הליך השיקום לשם הסדרת חובותיו”. עוד הוסיף הרשם כי בשל נסיבותיו האישיות של החייב, ובהיותו “אוכלוסיית קצה”, ראוי לבחון את כלל חובותיו “תחת הליך ייעודי ומותאם לנסיבותיו”.

קיראו עוד ב"משפט"

בחלק נרחב של החלטתו, עסק הרשם חאיק בשאלה אם ניתן לדון בהפחתת ריביות במסגרת תיק איחוד, ולא בכל תיק בנפרד, וקבע כי הדבר אפשרי ואף נדרש בנסיבות המתאימות. לדבריו, יש מקום לבחון את כל התיקים במאוחד, בייחוד כשמדובר באותו חייב, באותם נושים ובנסיבות דומות. “עצם הדיון המאוחד והכולל ברמת חייב, בכל התיקים הכלולים באיחוד, בכל הנוגע להפחתת ריביות, אינו סותר את התקנות, מקום בו הרשם בוחן את מרכיבי החוב בתיק הפרטני ומוודא כי ההכרעה נעשית מתוך בחינה פרטנית אך כוללת”, כתב הרשם בהכרעתו. לדבריו, עצם העובדה שהנושים לא הגיבו כלל לבקשה ואף לא נקטו הליכים במשך שנים רבות, הקנתה לו סמכות רחבה לדון בכל התיקים במאוחד ולהגיע להכרעה צודקת ויעילה.

לאחר בחינה מדוקדקת של כל אחד מ-14 התיקים, קבע הרשם את סכום החוב המעודכן בכל אחד מהם. כך למשל, תיק שבו החוב הגיע לכ-37 אלף שקל נקבע על 12 אלף בלבד; תיק אחר שבו נרשמו 223 אלף שקל נקבע על 40 אלף שקל. בסך הכל, כל החובות בתיקים אוחדו לסכום כולל של 172 אלף שקל - ירידה של יותר משני שלישים מהחוב המקורי. “נסיבותיו האישיות של החייב, ובפרט מועד תחילת הסתבכותו הכלכלית שהחלה אחרי פציעתו במלחמת לבנון השנייה... אחוז נכותו הגבוהה, מועד פתיחת תיק ההוצאה לפועל האחרון נגדו לפני כעשר שנים, משך הימצאותו בהליך, אי נקיטת הליכי ביצוע משנת 2014 ועד 2021, העובדה כי עסקינן בתיקים ישנים - מהווים טעמים מיוחדים המצדיקים הפחתת ריביות בתיק”, כתב הרשם בהחלטתו.

אחד הסעיפים המרכזיים בהחלטה קובע כי משרד הביטחון אישר לחייב הלוואה בסכום כולל של 42,613 שקל לצורך סידור חובות ראשוני. הרשם הורה כי ההלוואה הזו, וכן כל סכום נוסף שיועמד על ידי המשרד, יעוקל וימומש לטובת סילוק החוב המאוחד. כל סכום שימומש יקוזז בהתאם מיתרת החוב הכוללת. עד למימוש ההלוואה, נקבע כי יתרת החוב תסולק בתשלומים חודשיים של 2,000 שקל כל אחד, בפריסה של 84 תשלומים שווים. “המזכירות תעדכן את יתרות החוב ואת צו החיוב באיחוד ותשלח החלטה זו לחייב ולנושיו”, כתב הרשם בהכרעתו.

בסיום ההחלטה ציין הרשם כי מדובר במקרה שבו השילוב בין מצב רפואי חריג, חובות ישנים, היעדר פעולה מצד הנושים והצורך בשיקום כלכלי מצדיק התערבות רחבה של בית המשפט. “המקרה שלפניי מגלם את הצורך באיזון בין זכויות החייב לנושיו ובין החובה לאפשר שיקום אמיתי לחייבים מאוכלוסיות קצה. נדרש לעתים לעשות שימוש בשיקול הדעת הרחב הנתון לרשם, לשם עשיית צדק במקרה זה ודומים לו”, כתב הרשם.

החלטתו של הרשם עיסאם חאיק מצטרפת למגמה רחבה יותר של רשות האכיפה והגבייה, המבקשת להעניק יחס אנושי ופרטני לחייבים הנמצאים במצבים קיצוניים, ובפרט נכי צה"ל הנמצאים בהליכי שיקום. התיקון האחרון לחוק ההוצאה לפועל, שאפשר לרשמים להפחית ריביות גם ביוזמתם, נועד בדיוק למקרים מסוג זה, שבהם הזמן, הריביות והביורוקרטיה הופכים את החוב לנטל שאינו ניתן עוד לפירעון.


למה בעצם הרשם החליט להתערב ולהפחית את הריביות בצורה כל כך משמעותית?

הרשם חאיק ראה שמדובר במקרה חריג - נכה צה"ל שנפצע קשה, עם נכות של 422%, שמאז הפציעה סוחב גם טראומה נפשית וגם חובות שתופחים והולכים. הוא הבחין שהנושים כמעט לא עשו כלום במשך שנים כדי לגבות את הכסף, והריביות פשוט תפחו מעצמן כמו כדור שלג. במצב כזה, הוא קבע שזה לא הוגן להשאיר את החוב על סכום לא מציאותי, והפעיל את סמכותו להפחית את הריביות בצורה דרמטית.


מה זה בכלל אומר איחוד תיקים, ולמה זה היה חשוב במקרה הזה?

איחוד תיקים זה מצב שבו כל החובות של אדם מאוחדו לתיק אחד בהוצאה לפועל, במקום שכל נושה ינהל הליך בנפרד. במקרה של י"צ זה היה משמעותי מאוד, כי היו לו 14 תיקים שונים, חלקם מלפני עשר או 15 שנה. הרשם הבין שאין טעם לטפל בכל אחד בנפרד, ולכן החליט לאחד הכל, כדי לבחון את מצבו של החייב בצורה כוללת ולהגיע להסדר הגיוני אחד.


למה הרשם הזכיר את תיקון 75 לחוק ההוצאה לפועל?

התיקון הזה, שנכנס לתוקף בתחילת 2025, נתן לרשמי ההוצאה לפועל סמכות רחבה יותר להפחית ריביות גם בלי סיבה חריגה במיוחד. כלומר עד אז היה צריך "טעמים מיוחדים" כדי להפחית ריבית, אבל עכשיו הם יכולים לעשות את זה גם ביוזמתם, כשברור שהריביות פשוט חונקות את החייב. זה שינוי שנועד למנוע מצבים שבהם חוב של כמה אלפי שקלים נהפך לחוב של מאות אלפים.


איך משרד הביטחון קשור לכל הסיפור הזה?

משרד הביטחון הוא הגוף שמלווה את נכי צה"ל בתהליכי שיקום, גם כלכליים. במקרה הזה, הרשם אישר לחייב לקבל ממשרד הביטחון הלוואה של 42,613 שקל שתשמש סכום ראשוני לסגירת חלק מהחובות. ההחלטה גם קובעת שהכסף הזה יועבר ישירות לטובת הסדר החוב, כדי לוודא שהוא באמת ישמש לשיקום כלכלי ולא יילך לאיבוד בדרך.


למה הרשם כתב ש"תיק ההוצאה לפועל אינו יכול לשמש תוכנית חיסכון לזוכה"?

זו אמירה עקרונית מאוד. הוא בעצם אומר שאין צדק בכך שנושה יפתח תיק, לא יעשה אתו כלום במשך שנים, ובינתיים הריביות רק ימשיכו לטפס. זה לא ניהול הוגן של ההליך, וזה גם לא עומד בעקרון תום הלב. הרשם רצה לשים גבול לתופעה הזאת, שבה נושים “ישנים על הזכויות שלהם” אבל נהנים מהריביות שנצברות עם הזמן.


איך נקבעו הסכומים החדשים של החובות?

הרשם עבר על כל אחד מ-14 התיקים אחד־אחד, בדק מה היה סכום החוב המקורי, כמה שולמו, ומה היתה הריבית שנצברה. הוא שקלל הכל, ובסוף קבע סכומים מעודכנים וצודקים יותר. כך למשל, חוב של 37 אלף שקל נקבע על 12 אלף, וחוב של יותר מ-220 אלף שקל נקבע על 40 אלף. זה היה תהליך מדויק ומפורט, ולא סתם “הנחה גורפת”.


מה המשמעות של זה לחייב עצמו?

המשמעות אדירה. במקום חוב של חצי מיליון שקל שכמעט אין לו סיכוי לשלם, עכשיו יש לו סכום הרבה יותר סביר - 172 אלף שקל, שאפשר לפרוס על פני שבע שנים בתשלומים חודשיים של 2,000 שקל. זה מאפשר לו לנשום, להמשיך בתהליך השיקום שלו, ולצאת ממעגל החובות בלי לקרוס נפשית וכלכלית.


במקרה אחר, במרכז ההחלטה יוצאת הדופן שפרסם בספטמבר האחרון הרשם חאיק, ניצבת אשה בת 47 שנאבקה במשך שנים ארוכות בניסיון לסגור את חובותיה. במשך 15 שנה ניהלה האשה תיק איחוד שנפתח ב-2010, שילמה באופן סדיר 1,000 שקל בכל חודש, ולא צברה פיגורים למעט מקרים בודדים, שסולקו מיד בהתאם להחלטות שניתנו לאורך השנים. חרף ההתמדה בתשלומים, החוב תפח בשל הצמדות וריביות פיגורים והגיע לסכום גבוה של כ-478 אלף שקל - פי שמונה מהחוב המקורי שהיה כ-57.8 אלף שקל בלבד. הרשם חאיק בחר להשתמש בסמכותו ולבחון את מכלול החובות בתיק האיחוד באופן יזום, בעקבות בקשה שגרתית של אחד הנושים שביקש לחייב את האשה להמציא שאלון עדכני. "בחינה זו נדרשת, אף באופן יזום, בשים לב לתשלומים שביצעה החייבת במרוצת השנים... ולצד היעדר הליכים מוחלט באיחוד מצד הנושים", הוא כתב בהחלטתולדבריו, תיקון 75 לחוק ההוצאה לפועל, שנכנס לתוקף בתחילת 2025, הרחיב את סמכות הרשמים להפחתת ריביות גם ביוזמתם. החוק מאפשר להפחית את תוספת הריביות ודמי הפיגורים בתיק, ללא צורך בטעמים מיוחדים, וזאת לאחר שניתנה לנושים אפשרות לטעון את טענותיהם.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
משה ינאי (רשתות)משה ינאי (רשתות)

משווי של מיליארדים לפשיטת רגל? צו פשיטת רגל ליזם ההייטק משה ינאי נכנס לתוקף

בית משפט השלום בתל אביב קבע כי צו פתיחת הליכי חדלות פירעון נגד אחד היזמים הבולטים בתעשיית ההייטק הישראלית נכנס לתוקף באופן מיידי; החוב הראשי לקרן שינטילה מגיע ל-42 מיליון דולר, ולצדו התחייבויות נוספות שמגיעות למאות מיליוני שקלים; הפנטהאוז היוקרתי שלו בתל אביב ונכסים נוספים יימכרו, ועליו הוטלו מגבלות


עוזי גרסטמן |

בבית משפט השלום בתל אביב , באולם של השופט ליאור גלברד, נקבע בעצם כי משה ינאי מהיזמים הגדולים שהיו כאן נכנס להליך של פשיטת רגל. השופט קבע כי צו פתיחת הליכי חדלות פירעון נגד משה ינאי נכנס לתוקף באופן מיידי. ההחלטה מביאה למכירה כפויה של נכסיו המעוקלים ומטילה מגבלות אישיות כבדות על חייו הפיננסיים והעסקיים.

החוב הראשי עומד על כ-42 מיליון דולר לקרן שינטילה הרשומה באיי קיימן, שהועמדה כהלוואה לחברת ההשקעות MII בבעלותו המשותפת עם אשתו המנוחה רחל. לצד זאת, ינאי מחזיק התחייבויות נוספות מצטברות שמגיעות, לפי הערכות, למאות מיליוני שקלים נוספים, בעיקר לבנקים ישראליים ולקרנות מקומיות.

ינאי טוען כי שווי נכסיו הכולל, בארץ ומחוצה לה, עולה בהרבה על סך החובות, ומציג אומדן של כ-1.1 מיליארד דולר. אך טענות אלה נתקלו עד כה בקשיים משפטיים להוכחה מלאה.

קריירה מבריקה: מחלוץ אחסון נתונים לאיש האקזיטים

משה ינאי, שנולד ב-1949 ובנה קריירה בת ארבעה עשורים, נחשב לאחד מחלוצי תעשיית אחסון הנתונים העולמית. בוגר הנדסת חשמל מהטכניון, פתח את דרכו המקצועית בשנות ה-70 בחברת אלביט, שם השתתף בפרויקט ענת שהיה שיתוף פעולה עם ניקסדורף הגרמנית לפיתוח אמצעי אחסון למחשבי מיינפריים תואמי IBM.

ב-1987 הצטרף ל-EMC, ענקית האחסון האמריקאית שהייתה אז בחיתוליה, ומונה לסגן נשיא לטכנולוגיה. תחת הנהגתו פותח מוצר הסימטריקס (Symmetrix), מערכת אחסון מהפכנית שהפכה למוצר הדגל של החברה בשנות ה-90. המערכת כללה חידושים כמו חבילת התוכנה SRDF לגיבוי מרחוק, והובילה את EMC משווי שוק צנוע לעשרות מיליארדי דולרים.

מיסים ומחשבון
צילום: freepik

בעל עסק שהעלים הכנסות במיליונים ירצה עבודות שירות

בית משפט השלום בתל אביב גזר תשעה חודשי עבודות שירות על תושב המרכז שהפעיל במשך שנים מסעדה ללא דיווח לרשויות המס בגלילות, העלים הכנסות של יותר מ-2 מיליון שקל, ולא ניהל כלל ספרי חשבונות. השופטת ציפורה גילוני קיבלה את הסדר הטיעון שנחתם עמו, תוך התחשבות בנסיבותיו האישיות הקשות ובעובדה שהוא הודה ופעל להסדיר את המחדלים

עוזי גרסטמן |

המסעדה “בגט על הדרך”, שפעלה במשך שנים ליד מחלף גלילות, נראתה כלפי חוץ כמו עסק משפחתי קטן שמשרת נהגים וחיילים בדרכם לצפון. אלא שמתברר כי מאחורי דלפק הכריכים הסתתר עסק לא מדווח, שהכניס לבעליו יותר מ-2 מיליון שקל, מבלי שאלה דווחו לפקיד השומה או נרשמו בספרי החשבונות. כך עולה מגזר הדין שניתן באחרונה בבית משפט השלום בתל אביב, בתיק שבו הורשע בעל המסעדה, במסגרת הסדר טיעון, בעבירות של שימוש בעורמה, מרמה ותחבולה במטרה להתחמק מתשלום מס.

לפי הכרעת הדין, האיש, שנעזר באשתו ובבני משפחתו, הפעיל במשך כמה שנים את המסעדה מבלי להודיע לפקיד השומה על פתיחת העסק, כנדרש לפי סעיף 134 לפקודת מס הכנסה. הוא גבה תשלומים במזומן בלבד, לא ניהל פנקסי חשבונות, לא הנפיק חשבוניות או קבלות, ולא תיעד את ההכנסות בשום דרך. “הנאשם גבה מלקוחותיו תשלום במזומן בלבד... ולא רשם את התקבולים בשוברי קבלה או בספר פדיון”, נכתב בגזר הדין. על פי העובדות שצוינו בכתב האישום, מדובר בהכנסות שהצטברו כאמור לסכום של לא פחות מ-2 מיליון שקל, שלא דווח כלל לרשויות המס עד לפתיחת החקירה נגדו.

בדיון שהתקיים ב-14 ביולי 2025, לאחר שהנאשם הודה בעובדות שבכתב האישום, הציגו הצדדים בפני בית המשפט הסדר טיעון שלפיו ייגזרו עליו תשעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות, שישה חודשי מאסר על תנאי וקנס כספי בסכום כולל של 20 אלף שקל. השופטת ציפורה גילוני (גז) קיבלה את ההסדר ואימצה אותו במלואו, כשהיא מציינת כי מדובר בהסדר סביר ומאוזן בהתחשב בנסיבות המיוחדות של המקרה.

באת כוחה של המדינה, עו"ד יפעת גדנקן מפרקליטות מחוז תל אביב (מיסוי וכלכלה), הסבירה כי הנאשם “הקים עסק מתחת לרדאר”, אך הדגישה כי הוסכם על עונש מתון יחסית, מתוך התחשבות בעברו הנקי ובמאמציו להסיר את המחדלים. לדבריה, "מדובר בהסדר ראוי והולם שנתן ביטוי לכלל השיקולים בתיק בשים לב בעיקר לעברו הנקי של הנאשם ומאמציו להסרת המחדל". עוד היא הוסיפה כי אף שהעונש חורג כלפי מטה ממתחם הענישה המקובל בעבירות דומות, הרי שהמקרה הנדון מצדיק זאת בשל הנסיבות האישיות החריגות.

מנגד, באי כוחו של הנאשם, עורכי הדין הילה תירוש ואלעד רן, ביקשו אף הם מבית המשפט לכבד את ההסדר. הם הדגישו כי מדובר באדם חסר השכלה, המוכר לשירותי הרווחה, שעשה מאמצים רבים להסדיר את ענייניו מול רשות המסים. “מדובר בנאשם חסר השכלה אשר הסיר את מחדלי כתב האישום, והיום העסק פועל באופן תקין באמצעות רואה חשבון,” אמרה באת כוחו. הסנגורים תיארו בפני בית המשפט תמונה קשה של חיי מצוקה - כלכלית ובריאותית. לדבריהם, הנאשם ומשפחתו מתגוררים בדירת עמידר ומתמודדים במשך שנים עם “מלחמת הישרדות יומיומית”, כשהמסעדה מהווה את מקור הפרנסה היחיד שלהם. “מדובר במצב כלכלי ובריאותי קשה במיוחד... העסק נשוא כתב האישום הוא מקור פרנסתם היחיד", נכתב בטיעוני ההגנה. הסנגורים אף טענו כי, “לו הנאשם היה מקיים את הדין במועד - לא היה עליו לשלם מס כלל”, שכן מדובר בעסק קטן שהיה עשוי ליהנות מהקלות מס שונות אילו נוהל כדין. הנאשם עצמו פנה לבית המשפט לפני גזירת הדין, הביע חרטה עמוקה על מעשיו והבטיח “שלא יחזור עליהם עוד”.