במרכז ההחלטה יוצאת הדופן שפרסם באחרונה רשם ההוצאה לפועל מלשכת חיפה, עיסאם חאיק, ניצבת אשה בת 47 שנאבקה במשך שנים ארוכות בניסיון לסגור את חובותיה. במשך 15 שנה ניהלה האשה תיק איחוד שנפתח ב-2010, שילמה באופן סדיר 1,000 שקל בכל חודש, ולא צברה פיגורים למעט מקרים בודדים, שסולקו מיד בהתאם להחלטות שניתנו לאורך השנים. חרף ההתמדה בתשלומים, החוב תפח בשל הצמדות וריביות פיגורים והגיע לסכום גבוה של כ-478 אלף שקל - פי שמונה מהחוב המקורי שהיה כ-57.8 אלף שקל בלבד.

הרשם חאיק בחר להשתמש בסמכותו ולבחון את מכלול החובות בתיק האיחוד באופן יזום, בעקבות בקשה שגרתית של אחד הנושים שביקש לחייב את האשה להמציא שאלון עדכני. "בחינה זו נדרשת, אף באופן יזום, בשים לב לתשלומים שביצעה החייבת במרוצת השנים... ולצד היעדר הליכים מוחלט באיחוד מצד הנושים", הוא כתב בהחלטתו. לדבריו, תיקון 75 לחוק ההוצאה לפועל, שנכנס לתוקף בתחילת 2025, הרחיב את סמכות הרשמים להפחתת ריביות גם ביוזמתם. החוק מאפשר להפחית את תוספת הריביות ודמי הפיגורים בתיק, ללא צורך בטעמים מיוחדים, וזאת לאחר שניתנה לנושים אפשרות לטעון את טענותיהם.

הרשם חאיק הדגיש בהחלטתו את עקרון תום הלב בניהול הליכים, וציין כי במשך השנים לא נקטו הנושים הליכים ממשיים לגביית החוב, ואף לא טרחו להגיב להחלטות שקראו להם להציג את עמדתם לגבי הפחתת הריביות. "תיק ההוצאה לפועל אינו יכול לשמש 'תוכנית חסכון' לזוכה אשר ממתינה עד אין קץ, ללא נקיטת הליכים, תוך צבירת הפרשי הצמדה וריבית", כתב, והוסיף כי יש להימנע מלהעניק סעד לנושה ש"ישן על זכותו".

תיק החוב הגדול ביותר ייסגר

במסגרת ההחלטה, ניתנה סקירה מפורטת של עשרת התיקים שנכללו באיחוד, כולל סכומי החוב המקוריים, התשלומים שבוצעו והיתרות המעודכנות. בין היתר, נקבע כי תיק החוב הגדול ביותר - תיק של בנק לאומי שבו יתרת החוב הגיעה ליותר מ-332 אלף שקל - ייסגר לחלוטין לאחר שהחייבת שילמה יותר מסכום החוב המקורי, בתוספת הוצאות ושכר טרחה. גם בתיקים אחרים הופחתו הריביות באופן ניכר, כך שכלל החוב בכל התיקים הועמד על 27 אלף שקל בלבד.

• רשם הוצל"פ הפחית את ריביות לחייבת אחרי 20 שנה
• החוב נפרע, אבל הליכי הכינוס יימשכו - למה?
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

הרשם התייחס בהחלטתו לנסיבות האישיות של החייבת, שנולדה ב-1978, וציין כי היא עובדת כיום בשתי משרות יותר מ-12 שעות ביום "על מנת שתוכל לחיות בכבוד". עוד הוא הדגיש כי החייבת לא צברה חובות חדשים מ-2013, וכי החשבונות שלה ובעלה מופרדים ובעלה אף אינו מכיר בחובות. הנסיבות האלה, ביחד עם התשלומים הסדירים ששילמה לאורך 15 שנה והעובדה שהחוב המקורי כבר שולם ואף הוכפל, מהווים לדבריו טעמים מיוחדים שמצדיקים את ההפחתה הדרמטית בריביות.

בהחלטתו, הדגיש הרשם חאיק את החשיבות של ההסתכלות על תיקי האיחוד ברמת החייב כולו, ולא רק ברמה של כל תיק פרטני. "עצם הדיון המאוחד והכולל ברמת חייב... אינו סותר את קביעת התקנות", הוא כתב והבהיר כי מדובר בניהול צודק ויעיל של ההליך, בייחוד כשניתנה לנושים האפשרות להגיב והם בחרו שלא לעשות כן. ההחלטה גם קובעת מתווה ברור להמשך: החייבת תידרש לשלם את יתרת החוב המופחתת בתוך 30 יום, או לפרוס אותה ל-27 תשלומים חודשיים שווים של 1,000 שקל כל אחד. עם ביצוע התשלום הראשון, תבוטל הכרזתה כמוגבלת באמצעים, יוסרו ההגבלות שהוטלו עליה וצו איחוד החובות יוסב לאיחוד יזום. בנוסף, ייעצרו כל ההליכים התלויים נגדה.

היזמים יכולים לפעול מיוזמתם למניעת עיוותי דין

מדובר בהחלטה משמעותית מבחינת מדיניות האכיפה, שכן היא מדגישה את תפקידם של רשמי ההוצאה לפועל לא רק כמנהלי הליכים טכניים, אלא גם כמי שמוסמכים לפעול ביוזמתם למניעת עיוותי דין הנגרמים מצבירת ריביות לאורך שנים. הרשם חאיק אף קבע כי המקרה הנוכחי ממחיש את החשיבות בבחינה מחודשת של חובות ישנים, בייחוד כשהחייב עומד בתשלומים לאורך זמן אך לא מצליח להתקדם לסיום ההליך בשל הריביות שתפחו לממדים בלתי סבירים.

• מבקש מקלט סודני זכה לאזרחות ישראלית אחרי עשור של מאבק משפטי מול רשות האוכלוסין
• העלימו מאות מיליוני שקלים - וזה העונש שנגזר עליהם
• תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
• ויתר על הירושה כדי לא לשלם לנושים - מה קבע בית המשפט?

בסיום החלטתו כתב חאיק כי "נסיבותיה האישיות של החייבת... מהווים טעמים מיוחדים המצדיקים הפחתת ריביות בתיק". הוא הורה למזכירות לעדכן את יתרות החוב בכל התיקים בהתאם להפחתות שקבע, לשלוח את ההחלטה לנושים ולחייבת, ולעקוב אחר ביצוע התשלומים כדי להבטיח את סיום ההליך.

למה בעצם החוב של האשה תפח כל כך הרבה אם היא שילמה כל חודש?

החוב תפח בגלל ריביות פיגורים שהמשיכו להצטבר על הסכום המקורי. גם אם משלמים באופן קבוע, אם הריבית גבוהה, לפעמים התשלומים מכסים בעיקר את הריבית ולא באמת מקטינים את הקרן. זה מה שקרה כאן - היא שילמה כמעט פי שניים מהחוב המקורי, אבל בגלל הריביות, החוב רק גדל והלך.

איך הרשם יכול להחליט בעצמו להפחית ריביות?

עד לא מזמן היה קשה יותר להפחית ריביות בלי סיבה מיוחדת. אבל תיקון 75 לחוק ההוצאה לפועל שינה את הכללים ונתן לרשמים סמכות לעשות את זה אפילו ביוזמתם, גם אם החייב לא ביקש. זה בדיוק מה שקרה פה - הרשם יזם בעצמו את הבדיקה.

למה הנושים לא התנגדו להחלטה?

הנושים קיבלו הזדמנות להביע את דעתם, אבל רובם לא טרחו להגיב. במצב כזה, החוק מאפשר להתקדם עם ההפחתה. הרשם אפילו הדגיש שזה לא הוגן שנושים "ישבו על הגדר" ויתנו לחוב לצבור ריביות בלי לנקוט שום פעולה.

מה זה בכלל תיק איחוד?

תיק איחוד הוא הליך שבו מאחדים את כל תיקי ההוצאה לפועל של חייב אחד לתיק אחד מרכזי. במקום לשלם לכל נושה בנפרד, החייב משלם סכום חודשי אחד שמחולק בין הנושים. זה נועד לאפשר לחייב לעמוד בתשלומים בצורה מסודרת ולמנוע מצב של רדיפה בלתי פוסקת מצד הנושים.

מה יקרה עכשיו לחייבת?

היא צריכה לשלם את היתרה החדשה, 27 אלף שקל, או בבת אחת או ב-27 תשלומים של 1,000 שקל בחודש. אחרי התשלום הראשון, כל ההגבלות שהיו עליה יבוטלו והיא תפסיק להיות מוגדרת "חייבת מוגבלת באמצעים". זה צעד חשוב שמחזיר לה הרבה חופש בחיים.

האם כל חייב יכול לבקש הפחתת ריביות כזו?

לא תמיד זה אפשרי. במקרה הזה היו כמה נסיבות מיוחדות - היא שילמה בצורה מסודרת במשך שנים, לא פתחה תיקים חדשים, לא צברה חובות נוספים, והחוב תפח בעיקר בגלל ריביות ולא בגלל שהיא לא שילמה. אבל בהחלט אפשר לומר שהמקרה הזה נותן תקווה לחייבים אחרים שנמצאים במצב דומה.

במקרה אחר, כשהיתה בת 23, ב-2004, פתחה חנית קמחי בהליך איחוד תיקים בהוצאה לפועל. סכום החוב הכולל שעמד אז נגדה, כך לדבריה, היה כ-31 אלף שקל בלבד. מאז חלפו 21 שנה. קמחי המשיכה לשלם מדי חודש 300 שקל לפי צו חיוב, ולא צברה חובות נוספים - אך יתרת החוב המשיכה לתפוח לממדים דמיוניים ביחס לסכום הראשוני. כשפנתה שוב לרשם ההוצאה לפועל בבקשה להפחית את ריבית הפיגורים וההצמדה בתיקים נגדה, הסתבר כי יתרת החוב הגיעה כיום לכ-300 אלף שקל. כך קורה כשהריבית צוברת ריבית, והמדינה אינה מתערבת כדי לקבוע גבול. אלא שביולי האחרון, לאחר מאבק פרוצדורלי ממושך ותגובות של נושים שהביעו התנגדות חריפה לכל הפחתה שהיא, החליט רשם ההוצאה לפועל, חאיק, לעשות מעשה.