חוב של 30 אלף שקל תפח ל-300 אלף שקל - בית המשפט ביטל את ריבית הפיגורים

כשהיתה בת 23, ב-2004, פתחה חנית קמחי בהליך איחוד תיקים בהוצאה לפועל. סכום החוב הכולל שעמד אז נגדה, כך לדבריה, היה כ-31 אלף שקל בלבד. מאז חלפו 21 שנה. קמחי המשיכה לשלם מדי חודש 300 שקל לפי צו חיוב, ולא צברה חובות נוספים - אך יתרת החוב המשיכה לתפוח לממדים דמיוניים ביחס לסכום הראשוני. כשפנתה שוב לרשם ההוצאה לפועל בבקשה להפחית את ריבית הפיגורים וההצמדה בתיקים נגדה, הסתבר כי יתרת החוב הגיעה כיום לכ-300 אלף שקל. כך קורה כשהריבית צוברת ריבית, והמדינה אינה מתערבת כדי לקבוע גבול.

אלא שהפעם, לאחר מאבק פרוצדורלי ממושך ותגובות של נושים שהביעו התנגדות חריפה לכל הפחתה שהיא, החליט רשם ההוצאה לפועל, עיסאם חאיק, לעשות מעשה. בהחלטה תקדימית ומנומקת היטב שניתנה באחרונה, הורה הרשם להפחית באופן דרמטי את ריבית הפיגורים שנצברה על פני השנים, ולקבוע את יתרת החוב הכוללת על סכום כולל של 32.1 אלף שקל בלבד. מדובר בקיצוץ של כמעט 90% לעומת היתרה שנרשמה במערכת לפני ההחלטה. "תיק ההוצאה לפועל אינו יכול לשמש 'תכנית חסכון' לזוכה", כתב חאיק. "יש להימנע מלהעניק סעד לזוכה אשר 'ישן על זכותו' ולא נקט בהליכים למימוש זכויותיו".

נכות קבועה, תשלומים סדירים - והחוב רק גדל

הבקשה להפחתת ריביות הוגשה על ידי קמחי במאי 2025, במסגרת תיק איחוד שנפתח כבר ב-2004. קמחי טענה כי לאורך כל השנים עמדה בצו התשלומים החודשי, לא צברה פיגורים, ואף פרעה את קרן החוב ואף מעבר לכך. עוד טענה כי היא מתגוררת בשכירות, מוכרת כבעלת נכות רפואית בשיעור של 60% ודרגת אי־כושר של 100%, וכי לא ראתה אופק לסיום החוב בשל הצטברות ריביות בלתי פוסקת.

אף שמדובר בתיק איחוד, שבו כמה תיקים פרטניים מתנהלים במקביל, בחר הרשם לדון בבקשה באופן מאוחד, לאחר שהחייבת הגישה שאלון עדכני, ודו"חות שמצביעים על כך שאין לה תוכניות חיסכון או קופות גמל. הרשם אף ציין כי מיום פתיחת האיחוד לא נפתחו תיקים חדשים נגדה, למעט תיק אחד מ-2009, וכי החייבת המשיכה לשלם כסדרה את הסכום החודשי שנקבע לה לאורך כל השנים - 300 שקל מדי חודש, ללא פיגורים. "במהלך 21 שנים, משלמת החייבת 300 שקל לחודש על פי צו חיוב בתיק, זאת ללא שצבר/ה פיגורים כלל", הדגיש הרשם בהחלטתו. עוד הוסיף כי "החייבת מפרטת את נסיבותיה הקשות, את הנכות הקבועה לה ואת תשלומיה במרוצת השנים, לצד העדר צבירת חבויות חדשות".

• אחרי 15 חודשי מילואים, זו ההפתעה שחיכתה בהוצל"פ
• חייב 2 מיליון שקל, ויחזיר רק 500 אלף - למה?
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

לצד נסיבותיה האישיות של קמחי, נדרש הרשם גם לעמדות הנושים - לא פחות מ-11 במספר - כשרק ארבעה מהם הגיבו לבקשה, וכולם התנגדו לה באופן חד משמעי. הנושה פלאפון, למשל, טען באמצעות עורך דינו יונתן מוגל כי תשלום הקרן "אינו מהווה עילה לסגירת תיק ההוצל"פ ואינה מהווה עילה למחיקת ריביות", והוסיף כי "הריביות והפרשי ההצמדה מטרתן להשיב את המצב לקדמותו ולשמר את ערך הכסף אשר נשלל מן הנושה".

נושה נוסף, אמשר השקעות ומימון, טען כי התשלום החודשי הזעום גרם לכך שהוא מקבל רק סכומים אפסיים מדי חודש, וכי הפחתת החוב "תהווה פגיעה בזכות קניינית של הזוכה ומתן פרס לחייבת שמשלמת תשלום נמוך מאוד". גם עורכי דין פדר, נושה נוסף, דרשו שהתיק ייסגר רק בכפוף לתשלום סכום העילה בצירוף שכר טרחה מלא. הזג נכסים ימית טענו כי "הריביות מהוות חלק בלתי נפרד מהחוב", וכי "הפחתת הריביות תגרום לעיוות דין ולפגיעה חמורה בזכויות הקניין של הנושה".

ואולם הרשם חאיק קבע כי עמדות אלה אינן מצדיקות את המשך גביית הריבית בסכומים כה מופרזים. "עיקרון תום הלב בניהול הליכי הוצאה לפועל", כתב בהחלטה, "יכול להביא במקרים המתאימים (כמו מקרה זה) לאי ביצוע תוספות ריבית הפיגורים או להפחתה משמעותית עד כדי שלילת הריבית שהצטברה".

• ביה"ד הגדול לא התערב: הבעל ישלם שליש מהכתובה
• איך חברה ישראלית "שדדה" אזרחית גרמניה וחמקה מהמשפט - עד שנתפסה
• תוכן שיווקי "הקרנות הפאסיביות מהוות 60% מהענף"

סמכות חדשה, גישה חדשה

אחת הנקודות המרכזיות בהחלטה עסקה בשאלת סמכותו של רשם ההוצאה לפועל להפחית ריביות במסגרת תיק איחוד - סמכות שזכתה לחיזוק משמעותי בעקבות תיקון 75 לחוק ההוצאה לפועל, שנכנס לתוקף בינואר 2025. התיקון הרחיב את האפשרות להפחית ריבית פיגורים גם ללא טעמים מיוחדים, ואפשר לרשם לדון בכך גם ביוזמתו. "הסמכות להפחתת ריביות מטעמים מיוחדים רחבה במיוחד", כתב הרשם חאיק, והוסיף כי "תיקון זה הרחיב את סמכות רשמי ההוצאה לפועל להפחתת ריביות והסמיך את רשמי ההוצאה לפועל לבצע הפחתות בריבית הפיגורים ללא טעמים מיוחדים, ורק התערבות בריבית הבסיס תדרוש טעם מיוחד". עוד קבע הרשם כי אף שנקבע בתקנות ההוצאה לפועל כי יש לדון בהפחתת ריביות בתיק פרטני, אין בכך לשלול דיון מאוחד כאשר מדובר בנסיבות שמצדיקות זאת: "קיימת סמכות לדון במאוחד מקום בו רואה הרשם כדאיות ויעילות בדיון מאוחד, כגון המקרה בו עסקינן".

בהחלטתו פירט הרשם את החוב בכל תיק ותיק, וסכום ההפחתה בו. כך למשל, תיק של הבנק הבינלאומי נפתח ב-2003 על סכום של 11,992 שקל, ותפח ל-223,348 שקל. הרשם בחן את הסכומים ששולמו לאורך השנים, וקבע כי יתרת החוב תיקבע כעת על 11 אלף שקל בלבד. תיק נוסף של פלאפון נפתח ב-1999 על סכום של 4,038 שקל, ותפח ל-7,335 שקל - סכום שנותר יחסית יחסית, אך הרשם קבע כי על אף התנגדות הנושה, החוב ייקבע על 5,000 שקל בלבד. בתיקים שבהם לא הוגשה תגובה כלל מצד הנושה, הפחת הרשם את הריבית במלואה, ובחלקם הורה להעמיד את החוב על כמה מאות שקלים בלבד.

בסך הכול, מתוך יתרה כוללת של כ-290 אלף שקל, נקבעה כאמור יתרת החוב החדשה על סכום של 32.1 אלף  שקל. סכום זה, כך לפי החלטת הרשם, יוכל להיות משולם על ידי החייבת בתשלום חד פעמי בתוך 30 יום, או בפריסה של 72 תשלומים חודשיים שווים של 450 שקל - תשלום גבוה יותר מצו החיוב המקורי, אך כזה שמאפשר לראות סוף לחובות לאחר שני עשורים.

לצד ההפחתה הדרמטית, קבע הרשם כי עם ביצוע התשלום הראשון תבוטל ההכרזה על איחוד כפוי, תבוטלנה ההגבלות מכוחו, יוטל צו עיכוב יציאה מהארץ, ויעוכבו כל ההליכים האחרים שהתנהלו נגד החייבת. כך, לאחר שנים רבות של הליכים והתנהלות ביורוקרטית סבוכה, ניתנת לקמחי סוף סוף האפשרות לצאת מהמעגל המתמשך של חובות וריביות, ולסיים את הפרשה תוך זמן קצוב. החלטת הרשם חאיק מהווה ביטוי לשינוי מגמה אפשרי בהתייחסות של מערכת ההוצאה לפועל כלפי חובות ותיקים ישנים, בייחוד כשמדובר בחייבים בעלי נסיבות חיים קשות, כמו נכות תפקודית מלאה, ושעמדו בצו התשלומים לאורך שנים ללא דופי.

מה היה קורה אילו החייבת לא היתה פונה לבקשת הפחתת ריבית אחרי כל כך הרבה שנים?

אם קמחי לא היתה פונה בבקשה להפחתת הריביות, החוב שלה היה ממשיך לתפוח מדי חודש, על אף העובדה שהיא עומדת בצו התשלומים במשך 21 שנה. יתרת החוב הנוכחית, שעמדה על כ־290 אלף שקל, היתה עלולה לצמוח עוד משמעותית, מכיוון שריבית הפיגורים נמשכת כל עוד לא מתבצע סילוק מלא של החוב, גם אם הקרן נפרעה מזמן.

מדוע הרשם לא ביטל לחלוטין את כל החובות, בהתחשב בנסיבות החריגות של החייבת?

לרשם ההוצאה לפועל אין סמכות להעניק הפטר, כלומר מחיקה מלאה של החובות, במסגרת הליך איחוד תיקים. לשם כך יש לפנות להליך חדלות פירעון. עם זאת, הרשם כן מוסמך להפחית ריביות, ולעשות כן גם מיוזמתו. הרשם חאיק בחר להפעיל את סמכותו להפחתת ריבית תוך שמירה על יתרות קרן מאוזנות יחסית, ולפיכך החוב לא בוטל לגמרי, אך קוזז בשיעור ניכר.

איך בכלל ייתכן שחוב של כ-30 אלף שקל נהפך לכמעט 300 אלף, בזמן שהתבצעו תשלומים סדירים?

התשובה טמונה באופי המיוחד של תיקי הוצאה לפועל, ובעיקר בריבית הפיגורים. הריבית הזו יכולה לעמוד על אחוזים גבוהים במיוחד, ובשונה מהלוואה רגילה - היא ממשיכה להיצבר כל עוד לא נפרע החוב המלא. כל עוד קיים חוב, אפילו אם מדובר רק בריבית או שכר טרחה, ממשיכה להיווצר ריבית נוספת, ובכך נוצרת התפיחה. תשלום של 300 שקל לחודש לאורך עשרות שנים פשוט אינו מספיק כדי "לכבות" את הריבית הנצברת.

האם פסק הדין הזה יכול לשמש תקדים גם לחייבים אחרים במצב דומה?

פסקי דין של רשמי הוצאה לפועל אינם מהווים תקדים מחייב, כמו פסקי דין של בית משפט עליון. עם זאת, מדובר בהחלטה מנומקת ורחבה, שמתבססת על תיקון חדש לחוק ההוצאה לפועל. לכן בהחלט ייתכן שעורכי דין וחייבים נוספים יסתמכו על ההחלטה כדי לבקש הפחתת ריביות דומות, בייחוד כשמדובר בחובות ישנים מאוד ובתשלומים סדירים לאורך שנים.

מה ההבדל בין ריבית פיגורים לבין ריבית בסיס, ומדוע הרשם הפחית רק את הראשונה?

ריבית הבסיס היא הריבית שנקבעת לפי פסק הדין או לפי חוק פסיקת ריבית והצמדה. לרוב מדובר בריבית של כמה אחוזים לשנה. ריבית הפיגורים, לעומת זאת, היא ריבית עונשית שמתווספת כשחוב אינו נפרע בזמן, והיא יכולה להיות גבוהה בהרבה. לפי תיקון 75 לחוק ההוצאה לפועל, לרשם מותר להפחית את ריבית הפיגורים גם ללא טעמים מיוחדים – בעוד שהפחתת ריבית הבסיס דורשת הצדקה מיוחדת.

מדוע חלק מהנושים לא הגיבו לבקשה, ומה היתה המשמעות של זה?

הרשם קבע באופן מפורש כי נושה שלא מגיב לבקשה, ייחשב כזה שהסכים לה. זו עמדה שמתיישבת עם העיקרון של ניהול דיון יעיל ומכבד, והיא מנעה מנושים רדומים לטעון לפתע לאחר מתן ההחלטה. במקרים שבהם נושה לא הגיב כלל, הפחית הרשם את ריבית הפיגורים בתיק במלואה.

האם ניתן לראות בפסק הדין הזה ביטוי למדיניות שיפוטית חדשה בהוצאה לפועל?

ייתכן בהחלט. מאז כניסת תיקון 75 לתוקף, קיימת לרשמים סמכות רחבה יותר להפחתת ריביות, ופסק הדין הזה עושה שימוש נרחב ומפורש בסמכות זו. מעבר לכך, עצם הדיון המאוחד בכל התיקים במסגרת תיק האיחוד, תוך בחינה פרטנית של כל תיק, מצביע על מגמה של גמישות שיפוטית ותפישה מערכתית רחבה יותר.

במקרה אחר, השתמשה רשמת הוצאה לפועל באפריל האחרון גם כן בתיקון החדש לחוק במקרה של חייב שבמשך שנים התמודד עם חוב שהלך ותפח לממדים בלתי נתפשים, ושילם במשך השנים סכומים שהצטברו לכמעט פי שניים מקרן החוב המקורית, בשל הריביות וההצמדות שנוספו לחוב. הוא מצא את עצמו לכוד במעגל חובות שהתעצם והלך. תחילת הפרשה לפני יותר משני עשורים, אז נפתח נגד החייב תיק הוצאה לפועל בגין חוב של כמה עשרות אלפי שקלים. במהלך השנים שילם האיש סכומים משמעותיים לכיסוי החוב, ובמצטבר שילם כמעט פי שניים מקרן החוב המקורית. למרות זאת, בעקבות ריביות הפיגורים, הצמדות, ועיכובים בתשלומים שנבעו מקשיים כלכליים, החוב רק תפח והלך לממדים בלתי אפשריים. כשהחייב ביקש לברר מה מצב החוב שלו כיום, התברר לו כי יתרת החוב נותרה עצומה - סכום שגבוה באופן משמעותי מהחוב המקורי, וזאת למרות השנים הרבות שבהן שילם כספים למערכת ההוצאה לפועל. במקרה הזה, החוב צבר ריביות בשיעורים כה גבוהים עד שהחייב, על אף התשלומים הרבים שהעביר, לא הצליח להפחית את הסכום הכללי בצורה משמעותית.