
חוב של 30 אלף שקל תפח ל-300 אלף שקל - בית המשפט ביטל את ריבית הפיגורים
אחרי שני עשורים של תשלומים חודשיים סדירים, רשם ההוצאה לפועל הפחית דרמטית את הריבית בתיק של נכה בת 44, שהב יא את החוב לכמעט פי עשרה מהיקפו המקורי, וקבע את יתרת החוב על סכום כולל של 32 אלף שקל בלבד: "תיק ההוצל"פ אינו תוכנית חיסכון לזוכה"
כשהיתה בת 23, ב-2004, פתחה חנית קמחי בהליך איחוד תיקים בהוצאה לפועל. סכום החוב הכולל שעמד אז נגדה, כך לדבריה, היה כ-31 אלף שקל בלבד. מאז חלפו 21 שנה. קמחי המשיכה לשלם מדי חודש 300 שקל לפי צו חיוב, ולא צברה חובות נוספים - אך יתרת החוב המשיכה לתפוח לממדים דמיוניים ביחס לסכום הראשוני. כשפנתה שוב לרשם ההוצאה לפועל בבקשה להפחית את ריבית הפיגורים וההצמדה בתיקים נגדה, הסתבר כי יתרת החוב הגיעה כיום לכ-300 אלף שקל. כך קורה כשהריבית צוברת ריבית, והמדינה אינה מתערבת כדי לקבוע גבול.
אלא שהפעם, לאחר מאבק פרוצדורלי ממושך ותגובות של נושים שהביעו התנגדות חריפה לכל הפחתה שהיא, החליט רשם ההוצאה לפועל, עיסאם חאיק, לעשות מעשה. בהחלטה תקדימית ומנומקת היטב שניתנה באחרונה, הורה הרשם להפחית באופן דרמטי את ריבית הפיגורים שנצברה על פני השנים, ולקבוע את יתרת החוב הכוללת על סכום כולל של 32.1 אלף שקל בלבד. מדובר בקיצוץ של כמעט 90% לעומת היתרה שנרשמה במערכת לפני ההחלטה. "תיק ההוצאה לפועל אינו יכול לשמש 'תכנית חסכון' לזוכה", כתב חאיק. "יש להימנע מלהעניק סעד לזוכה אשר 'ישן על זכותו' ולא נקט בהליכים למימוש זכויותיו".
נכות קבועה, תשלומים סדירים - והחוב רק גדל
הבקשה להפחתת ריביות הוגשה על ידי קמחי במאי 2025, במסגרת תיק איחוד שנפתח כבר ב-2004. קמחי טענה כי לאורך כל השנים עמדה בצו התשלומים החודשי, לא צברה פיגורים, ואף פרעה את קרן החוב ואף מעבר לכך. עוד טענה כי היא מתגוררת בשכירות, מוכרת כבעלת נכות רפואית בשיעור של 60% ודרגת אי־כושר של 100%, וכי לא ראתה אופק לסיום החוב בשל הצטברות ריביות בלתי פוסקת.
אף שמדובר בתיק איחוד, שבו כמה תיקים פרטניים מתנהלים במקביל, בחר הרשם לדון בבקשה באופן מאוחד, לאחר שהחייבת הגישה שאלון עדכני, ודו"חות שמצביעים על כך שאין לה תוכניות חיסכון או קופות גמל. הרשם אף ציין כי מיום פתיחת האיחוד לא נפתחו תיקים חדשים נגדה, למעט תיק אחד מ-2009, וכי החייבת המשיכה לשלם כסדרה את הסכום החודשי שנקבע לה לאורך כל השנים - 300 שקל מדי חודש, ללא פיגורים. "במהלך 21 שנים, משלמת החייבת 300 שקל לחודש על פי צו חיוב בתיק, זאת ללא שצבר/ה פיגורים כלל", הדגיש הרשם בהחלטתו. עוד הוסיף כי "החייבת מפרטת את נסיבותיה הקשות, את הנכות הקבועה לה ואת תשלומיה במרוצת השנים, לצד העדר צבירת חבויות חדשות".
- האם חוב מזונות יכול לשמש להחזר לנושים?
 - מחצי מיליון שקל ל-172 אלף: חובות נכה צה"ל הופחתו
 - המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
 
לצד נסיבותיה האישיות של קמחי, נדרש הרשם גם לעמדות הנושים - לא פחות מ-11 במספר - כשרק ארבעה מהם הגיבו לבקשה, וכולם התנגדו לה באופן חד משמעי. הנושה פלאפון, למשל, טען באמצעות עורך דינו יונתן מוגל כי תשלום הקרן "אינו מהווה עילה לסגירת תיק ההוצל"פ ואינה מהווה עילה למחיקת ריביות", והוסיף כי "הריביות והפרשי ההצמדה מטרתן להשיב את המצב לקדמותו ולשמר את ערך הכסף אשר נשלל מן הנושה".
נושה נוסף, אמשר השקעות ומימון, טען כי התשלום החודשי הזעום גרם לכך שהוא מקבל רק סכומים אפסיים מדי חודש, וכי הפחתת החוב "תהווה פגיעה בזכות קניינית של הזוכה ומתן פרס לחייבת שמשלמת תשלום נמוך מאוד". גם עורכי דין פדר, נושה נוסף, דרשו שהתיק ייסגר רק בכפוף לתשלום סכום העילה בצירוף שכר טרחה מלא. הזג נכסים ימית טענו כי "הריביות מהוות חלק בלתי נפרד מהחוב", וכי "הפחתת הריביות תגרום לעיוות דין ולפגיעה חמורה בזכויות הקניין של הנושה".
ואולם הרשם חאיק קבע כי עמדות אלה אינן מצדיקות את המשך גביית הריבית בסכומים כה מופרזים. "עיקרון תום הלב בניהול הליכי הוצאה לפועל", כתב בהחלטה, "יכול להביא במקרים המתאימים (כמו מקרה זה) לאי ביצוע תוספות ריבית הפיגורים או להפחתה משמעותית עד כדי שלילת הריבית שהצטברה".
- ישראלי-צרפתי נפטר בחו"ל - לפי איזה דין יחולק רכושו?
 - המטוס שהמריא ונחת פעמיים באותו לילה: בית המשפט הכריע - מי משלם על הסיוט בשמיים
 - תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
 - משווי של מיליארדים לפשיטת רגל? צו פשיטת רגל ליזם ההייטק משה...
 
סמכות חדשה, גישה חדשה
אחת הנקודות המרכזיות בהחלטה עסקה בשאלת סמכותו של רשם ההוצאה לפועל להפחית ריביות במסגרת תיק איחוד - סמכות שזכתה לחיזוק משמעותי בעקבות תיקון 75 לחוק ההוצאה לפועל, שנכנס לתוקף בינואר 2025. התיקון הרחיב את האפשרות להפחית ריבית פיגורים גם ללא טעמים מיוחדים, ואפשר לרשם לדון בכך גם ביוזמתו. "הסמכות להפחתת ריביות מטעמים מיוחדים רחבה במיוחד", כתב הרשם חאיק, והוסיף כי "תיקון זה הרחיב את סמכות רשמי ההוצאה לפועל להפחתת ריביות והסמיך את רשמי ההוצאה לפועל לבצע הפחתות בריבית הפיגורים ללא טעמים מיוחדים, ורק התערבות בריבית הבסיס תדרוש טעם מיוחד". עוד קבע הרשם כי אף שנקבע בתקנות ההוצאה לפועל כי יש לדון בהפחתת ריביות בתיק פרטני, אין בכך לשלול דיון מאוחד כאשר מדובר בנסיבות שמצדיקות זאת: "קיימת סמכות לדון במאוחד מקום בו רואה הרשם כדאיות ויעילות בדיון מאוחד, כגון המקרה בו עסקינן".
בהחלטתו פירט הרשם את החוב בכל תיק ותיק, וסכום ההפחתה בו. כך למשל, תיק של הבנק הבינלאומי נפתח ב-2003 על סכום של 11,992 שקל, ותפח ל-223,348 שקל. הרשם בחן את הסכומים ששולמו לאורך השנים, וקבע כי יתרת החוב תיקבע כעת על 11 אלף שקל בלבד. תיק נוסף של פלאפון נפתח ב-1999 על סכום של 4,038 שקל, ותפח ל-7,335 שקל - סכום שנותר יחסית יחסית, אך הרשם קבע כי על אף התנגדות הנושה, החוב ייקבע על 5,000 שקל בלבד. בתיקים שבהם לא הוגשה תגובה כלל מצד הנושה, הפחת הרשם את הריבית במלואה, ובחלקם הורה להעמיד את החוב על כמה מאות שקלים בלבד.
בסך הכול, מתוך יתרה כוללת של כ-290 אלף שקל, נקבעה כאמור יתרת החוב החדשה על סכום של 32.1 אלף שקל. סכום זה, כך לפי החלטת הרשם, יוכל להיות משולם על ידי החייבת בתשלום חד פעמי בתוך 30 יום, או בפריסה של 72 תשלומים חודשיים שווים של 450 שקל - תשלום גבוה יותר מצו החיוב המקורי, אך כזה שמאפשר לראות סוף לחובות לאחר שני עשורים.
לצד ההפחתה הדרמטית, קבע הרשם כי עם ביצוע התשלום הראשון תבוטל ההכרזה על איחוד כפוי, תבוטלנה ההגבלות מכוחו, יוטל צו עיכוב יציאה מהארץ, ויעוכבו כל ההליכים האחרים שהתנהלו נגד החייבת. כך, לאחר שנים רבות של הליכים והתנהלות ביורוקרטית סבוכה, ניתנת לקמחי סוף סוף האפשרות לצאת מהמעגל המתמשך של חובות וריביות, ולסיים את הפרשה תוך זמן קצוב. החלטת הרשם חאיק מהווה ביטוי לשינוי מגמה אפשרי בהתייחסות של מערכת ההוצאה לפועל כלפי חובות ותיקים ישנים, בייחוד כשמדובר בחייבים בעלי נסיבות חיים קשות, כמו נכות תפקודית מלאה, ושעמדו בצו התשלומים לאורך שנים ללא דופי.
מה היה קורה אילו החייבת לא היתה פונה לבקשת הפחתת ריבית אחרי כל כך הרבה שנים?
אם קמחי לא היתה פונה בבקשה להפחתת הריביות, החוב שלה היה ממשיך לתפוח מדי חודש, על אף העובדה שהיא עומדת בצו התשלומים במשך 21 שנה. יתרת החוב הנוכחית, שעמדה על כ־290 אלף שקל, היתה עלולה לצמוח עוד משמעותית, מכיוון שריבית הפיגורים
 נמשכת כל עוד לא מתבצע סילוק מלא של החוב, גם אם הקרן נפרעה מזמן.
מדוע הרשם לא ביטל לחלוטין את כל החובות, בהתחשב בנסיבות החריגות של החייבת?
לרשם ההוצאה לפועל אין סמכות להעניק הפטר, כלומר מחיקה מלאה של החובות, במסגרת הליך איחוד תיקים. לשם כך יש לפנות להליך חדלות פירעון. עם זאת, הרשם כן מוסמך להפחית ריביות, ולעשות כן גם מיוזמתו. הרשם חאיק בחר להפעיל את סמכותו להפחתת ריבית תוך שמירה על יתרות קרן מאוזנות יחסית, ולפיכך החוב לא בוטל לגמרי, אך קוזז בשיעור ניכר.
איך בכלל ייתכן שחוב של כ-30 אלף שקל נהפך לכמעט 300 אלף, בזמן שהתבצעו תשלומים סדירים?
התשובה טמונה באופי המיוחד של תיקי הוצאה לפועל, ובעיקר בריבית הפיגורים. הריבית הזו יכולה לעמוד על אחוזים גבוהים במיוחד, ובשונה מהלוואה רגילה - היא ממשיכה להיצבר כל עוד לא נפרע החוב המלא. כל עוד קיים חוב, אפילו אם מדובר רק בריבית או שכר טרחה, ממשיכה להיווצר ריבית נוספת, ובכך נוצרת התפיחה. תשלום של 300 שקל לחודש לאורך עשרות שנים פשוט אינו מספיק כדי "לכבות" את הריבית הנצברת.
האם פסק הדין
 הזה יכול לשמש תקדים גם לחייבים אחרים במצב דומה?
פסקי דין של רשמי הוצאה לפועל אינם מהווים תקדים מחייב, כמו פסקי דין של בית משפט עליון. עם זאת, מדובר בהחלטה מנומקת ורחבה,
 שמתבססת על תיקון חדש לחוק ההוצאה לפועל. לכן בהחלט ייתכן שעורכי דין וחייבים נוספים יסתמכו על ההחלטה כדי לבקש הפחתת ריביות דומות, בייחוד כשמדובר בחובות ישנים מאוד ובתשלומים סדירים לאורך שנים.
מה
 ההבדל בין ריבית פיגורים לבין ריבית בסיס, ומדוע הרשם הפחית רק את הראשונה?
ריבית הבסיס היא הריבית שנקבעת לפי פסק הדין או לפי חוק פסיקת ריבית והצמדה. לרוב מדובר בריבית של כמה אחוזים לשנה. ריבית הפיגורים, לעומת זאת, היא ריבית עונשית שמתווספת כשחוב אינו נפרע בזמן, והיא יכולה להיות גבוהה בהרבה. לפי תיקון 75 לחוק ההוצאה לפועל, לרשם מותר להפחית את ריבית הפיגורים גם ללא טעמים מיוחדים – בעוד שהפחתת ריבית הבסיס דורשת הצדקה מיוחדת.
מדוע חלק מהנושים לא הגיבו לבקשה, ומה היתה המשמעות של זה?
הרשם קבע באופן מפורש כי נושה שלא מגיב לבקשה, ייחשב כזה
 שהסכים לה. זו עמדה שמתיישבת עם העיקרון של ניהול דיון יעיל ומכבד, והיא מנעה מנושים רדומים לטעון לפתע לאחר מתן ההחלטה. במקרים שבהם נושה לא הגיב כלל, הפחית הרשם את ריבית הפיגורים בתיק במלואה.
האם
 ניתן לראות בפסק הדין הזה ביטוי למדיניות שיפוטית חדשה בהוצאה לפועל?
ייתכן בהחלט. מאז כניסת תיקון 75 לתוקף, קיימת לרשמים סמכות רחבה יותר להפחתת ריביות, ופסק הדין הזה עושה שימוש נרחב ומפורש בסמכות זו. מעבר לכך, עצם הדיון המאוחד בכל התיקים במסגרת תיק האיחוד, תוך בחינה פרטנית של כל תיק, מצביע על מגמה של גמישות שיפוטית ותפישה מערכתית רחבה יותר.
במקרה אחר, השתמשה רשמת הוצאה לפועל באפריל האחרון גם כן בתיקון החדש לחוק במקרה של חייב שבמשך שנים התמודד עם חוב שהלך ותפח לממדים בלתי נתפשים, ושילם במשך השנים סכומים שהצטברו לכמעט פי שניים מקרן החוב המקורית, בשל הריביות וההצמדות שנוספו לחוב. הוא מצא את עצמו לכוד במעגל חובות שהתעצם והלך. תחילת הפרשה לפני יותר משני עשורים, אז נפתח נגד החייב תיק הוצאה לפועל בגין חוב של כמה עשרות אלפי שקלים. במהלך השנים שילם האיש סכומים משמעותיים לכיסוי החוב, ובמצטבר שילם כמעט פי שניים מקרן החוב המקורית. למרות זאת, בעקבות ריביות הפיגורים, הצמדות, ועיכובים בתשלומים שנבעו מקשיים כלכליים, החוב רק תפח והלך לממדים בלתי אפשריים. כשהחייב ביקש לברר מה מצב החוב שלו כיום, התברר לו כי יתרת החוב נותרה עצומה - סכום שגבוה באופן משמעותי מהחוב המקורי, וזאת למרות השנים הרבות שבהן שילם כספים למערכת ההוצאה לפועל. במקרה הזה, החוב צבר ריביות בשיעורים כה גבוהים עד שהחייב, על אף התשלומים הרבים שהעביר, לא הצליח להפחית את הסכום הכללי בצורה משמעותית.
- 11.סוף סוף רשם עם לב אנושי ושכל פועל. (ל"ת)אנונימי 31/07/2025 20:55הגב לתגובה זו
 - שומר הסף 25/09/2025 08:43הגב לתגובה זורוב החובות מתחילים מכלום ואז בחסות המדינה שיקום אלעק החוב תופח במספרים מטורפים.אני מרכז קורבנות לפעולה ציבורית משותפת מכירים שלח דרכי קשר ב[email protected]
 - 10.אנונימי 30/07/2025 23:39הגב לתגובה זוגנבו 1000% גם 50% זאת שערוריה. לקחת לנכה 1000% מי נותן לדברים כאלה בכלל לקרות במדינה
 - שומר הסף 25/09/2025 08:52הגב לתגובה זוקורבנות ניפוח בשם חוק ההוצלפ קורבנות העושק מוזמנים להצטרף למאבק ציבורי חינםרוב החובות מתחילים מכלום ואז בחסות המדינה שיקום אלעק החוב תופח במספרים מטורפים.אני מרכז קורבנות לפעולה ציבורית משותפת מכירים שלחו פרטים בקצרה! ודרכי קשר ב[email protected]
 - 9.אנונימי 30/07/2025 14:17הגב לתגובה זואת ריבית הפיגורים הנשכנית יש לבטל אחת ולתמיד. די בריבית הבסיס שנקבעה כדי להחזיר לנושה את ממונו.מפתיע או יותר נכון לא מפתיע שהנושים חסרי המוסר והאנושיות לא הסכימו לביטול ריבית הפיגורים. טוב שהרשם עשה כן.
 - 8.מי העורך דין (ל"ת)רועי 30/07/2025 12:20הגב לתגובה זו
 - אנונימי 31/07/2025 11:09הגב לתגובה זועוד פארס גבילי
 - 7.אלכסנדרה 30/07/2025 08:50הגב לתגובה זומציעה חוק חדש שהריביות שהבנקים יוכלו לגבות מחייבים יהיו באותו גובה ריבית שהם משלמים לבעלי תוכנית חסכון ולא ריבית רצחנית כמו שהם מרשים לעצמם לקחת במקרה של בעלי חוב.
 - 6.גן עדן לחייבים!!! מוסר תשלומים נמוך!!! יש לך חוב תשלם ולא תגיע להוצלפ!! (ל"ת)ערך הכסף נשחק עם השנים!!! 30/07/2025 07:54הגב לתגובה זו
 - צודק 100 אחוז חוב משלמים (ל"ת)אנונימי 31/07/2025 13:38הגב לתגובה זו
 - 5.אנונימי 30/07/2025 07:05הגב לתגובה זוממשלה רופסת. רק ביטחון חוץ אין ביטחון פנים
 - אנונימי 30/07/2025 10:19הגב לתגובה זובשיתוף בית המשפט עושקים חייבים
 - פצ 30/07/2025 16:56ביביזם זה כולל שיתוק של המוח ועיוורון כלפי המציאות
 - 4.אנונימי 30/07/2025 04:32הגב לתגובה זוירא השמים צבי אברהם רוזנברג גובה מזומנים ולא מדווח להוצלפ בהקטנת קרן חוב. זהירות בנק של מושחתים! מחריב משפחות מקצועי
 - 3.אנונימי 29/07/2025 22:49הגב לתגובה זוההתעללות של עורכי דין דרך הוצאה לפועל בגברים היא ודאית וקבועה רשמות שמפוררות גברים בריביות על ריביות גם כשהגבר משלם כמו שעון.. ריביות מטורפות על חוב 0! זה קיים רק במזונות
 - 2.שחר לוי 29/07/2025 17:19הגב לתגובה זושאינו מעיד על הכלל הרשמים והרשמות בהוצלפ הםן במקרה הטוב כולם כרובם חסרי אנושיות ורעי לב.
 - הרשמות עובדות עם עורכי הדין ועושקות ללא רחמים (ל"ת)מה קורה 29/07/2025 22:51הגב לתגובה זו
 - 1.אנונימי 29/07/2025 16:36הגב לתגובה זולא מדבר ספיציפי לנכה .או לתיק הנל אך כייף לא לשלם בארץ לחייבים .בית המשפט לטובת החייבים..מי שחיב כסף לומד לא לשלם בסופו של דבר לא משלמים הרבה מדינה כייפית לגנבים ולחייבים
 

ישראלי-צרפתי נפטר בחו"ל - לפי איזה דין יחולק רכושו?
פסק דין תקדימי מבית המשפט לענייני משפחה בפתח תקווה הכריע בסוגיה בינלאומית נדירה: מהו הדין שיחול על צוואת אדם בעל אזרחות כפולה, ישראלית וצרפתית, שבחר להוריש את רכושו כולו לאשתו, בניגוד לכללים המחייבים בצרפת להותיר לילדים חלק קבוע בירושה. השופטת הילה
 מלר-שלו קבעה כי יש לקיים את הצוואה לפי הדין הישראלי, וכי היא מבטאת את רצונו החופשי של המנוח
זה היה סכסוך משפחתי מורכב שחצה גבולות ויבשות, ועסק בשאלה שאינה רק משפטית אלא גם ערכית: עד כמה יכול אדם לבחור בעצמו למי יותיר את עזבונו, כשהחוק במדינתו האחרת מחייב חלוקה שונה מזו שהוא ביקש בצוואתו. המקרה הגיע לפתחו של בית המשפט לענייני משפחה בפתח תקווה, ונדון בפני השופטת הילה מלר-שלו, שהציבה קו מנחה חשוב בתחום דיני הירושה הבינלאומיים. המנוח, אזרח ישראלי וצרפתי שנפטר בצרפת ב-2016, הותיר אחריו צוואה שערך בישראל שש שנים קודם לכן, ב-2010, בפני נוטריון. בצוואה הזו הוא ביקש להוריש את כל רכושו שבישראל לאשתו מנישואיו השניים, מבלי להותיר דבר לבנו מנישואיו הראשונים. בצרפת, לעומת זאת, הוצא לאחר מותו צו ירושה שנקבע לפי הדין הצרפתי, ולפיו חולק העזבון ביחס של 55% לאלמנה ו-45% לבן. זאת בהתאם להוראות הדין בצרפת, המחייבות להשאיר לילדים חלק קבוע בעיזבון - עיקרון המכונה הוראות השריון.
בישראל הגישה האלמנה, באמצעות עו"ד דוד אמסלם, בקשה לקיום צוואת המנוח. הבן, שיוצג בידי עו"ד אסף כהן, התנגד לכך בטענה כי יש להחיל את הדין הצרפתי, וכי צוואת האב מנוגדת לעקרונות המשפט בצרפת. לטענתו, לפי החוק הצרפתי, האב לא היה רשאי להדיר אותו מהעזבון. ואולם האלמנה טענה אחרת: לדבריה, מכיוון שהמנוח היה אזרח ישראלי וערך את צוואתו בישראל, הרי שהוא בחר - במפורש או לפחות במשתמע - שהדין הישראלי יחול על עזבונו. הדין הישראלי, בניגוד לצרפתי, מאפשר חופש כמעט מוחלט בציווי הרכוש לאחר המוות.
השופטת מלר-שלו פתחה את הכרעתה בקביעה שהשאלה העיקרית היא איזה דין חל על צוואת המנוח: "האם הדין הישראלי, כטענת המבקשת, או שמא הדין הצרפתי, כטענת המשיב?". כדי להשיב על כך, נדרש בית המשפט להכריע על פי תקנות האיחוד האירופי בנוגע לדיני ירושה בינלאומיים - תקנה 650/2012UE, הידועה כ"תקנת הירושה האירופית". תקנה זו, שנכנסה לתוקף באוגוסט 2015, קובעת כי ברירת המחדל היא החלת הדין של מקום מושבו האחרון של המנוח, אך מאפשרת חריג חשוב: אדם רשאי לבחור שהדין שיחול על עזבונו יהיה דין מדינת אזרחותו.
הבן טען שלא ניתן לקיים את הצוואה הישראלית
הבן טען כי מכיוון שהאב היה תושב צרפת בעת פטירתו, הרי שיש להחיל את הדין הצרפתי, וכי לא ניתן לקיים את הצוואה הישראלית. לדבריו, “המנוח היה מנוע מלנשל את בנו מעזבונו בישראל כפי שעשה בצוואתו. עוד הוסיף כי לא הוכח שהאב התכוון לבחור בדין הישראלי, שכן הצוואה נערכה עוד לפני כניסת התקנה האירופית לתוקף". האלמנה השיבה כי התקנה חלה גם על צוואות שנערכו לפני 2015, וכי כוונת המחוקק האירופי היתה לאפשר למצווה לבחור בדין אחר גם אם עשה זאת בעקיפין. לדבריה, “המנוח ביקש להחיל את הדין הישראלי כדי להבטיח שגם נכסי הניידי והדלא ניידי יעברו לבעלות המבקשת”.
- נדחה ערעור בנוגע לצוואה: "לא נתערב בממצאי מהימנות"
 - הצוואה תקפה גם לאחר 50 שנה - אף שהעדים מתו
 - המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
 
לצורך הגעה להכרעה בסוגיה, מינה בית המשפט מומחית לדין הצרפתי, עו"ד לורנס בנטולילה, שהגישה חוות דעת מקיפה. בנטולילה, המשמשת גם נוטריון בצרפת, הבהירה כי לפי הדין האירופי החדש, ניתן לזהות בחירה משתמעת של דין גם מתוך לשון הצוואה. “בחירת הדין נובעת גם מלשון הצוואה”, היא הסבירה בעדותה, והוסיפה כי לשון הצוואה של המנוח מצביעה על כך שהתכוון להחיל את הדין הישראלי על נכסיו בישראל. הבן ניסה לערער על אמינותה של המומחית וטען שחוות דעתה מבוססת על דעה אישית בלבד. ואולם השופטת דחתה טענה זו, וציינה כי עדותה היתה "מקצועית ומהימנה", והדגישה כי בית המשפט נוטה לאמץ את ממצאיו של מומחה מטעמו כל עוד לא הוכח אחרת.

ישראלי-צרפתי נפטר בחו"ל - לפי איזה דין יחולק רכושו?
פסק דין תקדימי מבית המשפט לענייני משפחה בפתח תקווה הכריע בסוגיה בינלאומית נדירה: מהו הדין שיחול על צוואת אדם בעל אזרחות כפולה, ישראלית וצרפתית, שבחר להוריש את רכושו כולו לאשתו, בניגוד לכללים המחייבים בצרפת להותיר לילדים חלק קבוע בירושה. השופטת הילה
 מלר-שלו קבעה כי יש לקיים את הצוואה לפי הדין הישראלי, וכי היא מבטאת את רצונו החופשי של המנוח
זה היה סכסוך משפחתי מורכב שחצה גבולות ויבשות, ועסק בשאלה שאינה רק משפטית אלא גם ערכית: עד כמה יכול אדם לבחור בעצמו למי יותיר את עזבונו, כשהחוק במדינתו האחרת מחייב חלוקה שונה מזו שהוא ביקש בצוואתו. המקרה הגיע לפתחו של בית המשפט לענייני משפחה בפתח תקווה, ונדון בפני השופטת הילה מלר-שלו, שהציבה קו מנחה חשוב בתחום דיני הירושה הבינלאומיים. המנוח, אזרח ישראלי וצרפתי שנפטר בצרפת ב-2016, הותיר אחריו צוואה שערך בישראל שש שנים קודם לכן, ב-2010, בפני נוטריון. בצוואה הזו הוא ביקש להוריש את כל רכושו שבישראל לאשתו מנישואיו השניים, מבלי להותיר דבר לבנו מנישואיו הראשונים. בצרפת, לעומת זאת, הוצא לאחר מותו צו ירושה שנקבע לפי הדין הצרפתי, ולפיו חולק העזבון ביחס של 55% לאלמנה ו-45% לבן. זאת בהתאם להוראות הדין בצרפת, המחייבות להשאיר לילדים חלק קבוע בעיזבון - עיקרון המכונה הוראות השריון.
בישראל הגישה האלמנה, באמצעות עו"ד דוד אמסלם, בקשה לקיום צוואת המנוח. הבן, שיוצג בידי עו"ד אסף כהן, התנגד לכך בטענה כי יש להחיל את הדין הצרפתי, וכי צוואת האב מנוגדת לעקרונות המשפט בצרפת. לטענתו, לפי החוק הצרפתי, האב לא היה רשאי להדיר אותו מהעזבון. ואולם האלמנה טענה אחרת: לדבריה, מכיוון שהמנוח היה אזרח ישראלי וערך את צוואתו בישראל, הרי שהוא בחר - במפורש או לפחות במשתמע - שהדין הישראלי יחול על עזבונו. הדין הישראלי, בניגוד לצרפתי, מאפשר חופש כמעט מוחלט בציווי הרכוש לאחר המוות.
השופטת מלר-שלו פתחה את הכרעתה בקביעה שהשאלה העיקרית היא איזה דין חל על צוואת המנוח: "האם הדין הישראלי, כטענת המבקשת, או שמא הדין הצרפתי, כטענת המשיב?". כדי להשיב על כך, נדרש בית המשפט להכריע על פי תקנות האיחוד האירופי בנוגע לדיני ירושה בינלאומיים - תקנה 650/2012UE, הידועה כ"תקנת הירושה האירופית". תקנה זו, שנכנסה לתוקף באוגוסט 2015, קובעת כי ברירת המחדל היא החלת הדין של מקום מושבו האחרון של המנוח, אך מאפשרת חריג חשוב: אדם רשאי לבחור שהדין שיחול על עזבונו יהיה דין מדינת אזרחותו.
הבן טען שלא ניתן לקיים את הצוואה הישראלית
הבן טען כי מכיוון שהאב היה תושב צרפת בעת פטירתו, הרי שיש להחיל את הדין הצרפתי, וכי לא ניתן לקיים את הצוואה הישראלית. לדבריו, “המנוח היה מנוע מלנשל את בנו מעזבונו בישראל כפי שעשה בצוואתו. עוד הוסיף כי לא הוכח שהאב התכוון לבחור בדין הישראלי, שכן הצוואה נערכה עוד לפני כניסת התקנה האירופית לתוקף". האלמנה השיבה כי התקנה חלה גם על צוואות שנערכו לפני 2015, וכי כוונת המחוקק האירופי היתה לאפשר למצווה לבחור בדין אחר גם אם עשה זאת בעקיפין. לדבריה, “המנוח ביקש להחיל את הדין הישראלי כדי להבטיח שגם נכסי הניידי והדלא ניידי יעברו לבעלות המבקשת”.
- נדחה ערעור בנוגע לצוואה: "לא נתערב בממצאי מהימנות"
 - הצוואה תקפה גם לאחר 50 שנה - אף שהעדים מתו
 - המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
 
לצורך הגעה להכרעה בסוגיה, מינה בית המשפט מומחית לדין הצרפתי, עו"ד לורנס בנטולילה, שהגישה חוות דעת מקיפה. בנטולילה, המשמשת גם נוטריון בצרפת, הבהירה כי לפי הדין האירופי החדש, ניתן לזהות בחירה משתמעת של דין גם מתוך לשון הצוואה. “בחירת הדין נובעת גם מלשון הצוואה”, היא הסבירה בעדותה, והוסיפה כי לשון הצוואה של המנוח מצביעה על כך שהתכוון להחיל את הדין הישראלי על נכסיו בישראל. הבן ניסה לערער על אמינותה של המומחית וטען שחוות דעתה מבוססת על דעה אישית בלבד. ואולם השופטת דחתה טענה זו, וציינה כי עדותה היתה "מקצועית ומהימנה", והדגישה כי בית המשפט נוטה לאמץ את ממצאיו של מומחה מטעמו כל עוד לא הוכח אחרת.
