סיפורו של חייב, שבמשך שנים התמודד עם חוב שהלך ותפח לממדים בלתי נתפשים, הגיע באחרונה לסיומו בהחלטה דרמטית של רשמת ההוצאה לפועל ברמלה. על אף ששילם במשך השנים סכומים שהצטברו לכמעט פי שניים מקרן החוב המקורית, בשל הריביות וההצמדות שנוספו לחוב, הוא מצא את עצמו לכוד במעגל חובות שהתעצם והלך. אלא שבזכות תיקון חדש לחוק, הרשמת קיצצה כ-240 אלף שקל מסכום החוב שלו, וקבעה סכום סופי שניתן לפרוע.

תחילת הפרשה לפני יותר משני עשורים, אז נפתח נגד החייב תיק הוצאה לפועל בגין חוב של כמה עשרות אלפי שקלים. במהלך השנים שילם האיש סכומים משמעותיים לכיסוי החוב, ובמצטבר שילם כמעט פי שניים מקרן החוב המקורית. למרות זאת, בעקבות ריביות הפיגורים, הצמדות, ועיכובים בתשלומים שנבעו מקשיים כלכליים, החוב רק תפח והלך לממדים בלתי אפשריים.

כשהחייב ביקש לברר מה מצב החוב שלו כיום, התברר לו כי יתרת החוב נותרה עצומה – סכום שגבוה באופן משמעותי מהחוב המקורי, וזאת למרות השנים הרבות שבהן שילם כספים למערכת ההוצאה לפועל. במקרה הזה, החוב צבר ריביות בשיעורים כה גבוהים עד שהחייב, על אף התשלומים הרבים שהעביר, לא הצליח להפחית את הסכום הכללי בצורה משמעותית.

בפני הרשמת להוצאה לפועל אביבה יהונתן ארוש הוצגו טענות שני הצדדים. הנושה טען כי מדובר בחוב תקף ומחייב, וכי החייב היה מודע לכך שעליו לעמוד בתשלומים - בהתאם לפסק הדין שניתן נגדו. לטענתו, העובדה שהחוב תפח אינה סיבה למחיקת חלקו, שכן מדובר בריביות והצמדות אשר חלו כדין.

• דיירת רחוב לשעבר תקבל מחיקת ריביות עבור חובותיה
• אושר הסדר חוב מקל ללוחם במילואים שלחם בעזה
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

מנגד, החייב טען כי במשך השנים שילם סכומים העולים על קרן החוב, וכי הותרת החוב על כנו יוצרת מצב בלתי צודק שבו החוב נהפך למלכודת שממנה לא ניתן להשתחרר. בנוסף, נטען כי לאור מצבו הכלכלי, אין ביכולתו לעמוד ביתרת החוב שתופחת, ושעל פי התיקון החדש לחוק - יש מקום להפחית את סכום הריביות שהצטברו.

הרשמת ניתחה את המקרה תוך איזון בין זכויות הנושה לבין מצב החייב, וכן בהתבסס על התיקון החדש לחוק שמאפשר למחוק ריביות פיגורים שנצברו בצורה בלתי סבירה. בהחלטתה ציינה הרשמת בהכרעתה כי, "תיק ההוצאה לפועל לא יכול לשמש 'תוכנית חיסכון' לזוכה, שימתין לזוכה פרק זמן ממושך ללא נקיטת הליכים, תוך צבירת הפרשי הצמדה וריבית".

הרשמת הדגישה בפסק הדין שפורסם כי, "לא מדובר בחייב שבחר להשתמט מתשלום חובו והוכח בפני רשמי ההוצאה לפועל בנקודות זמן שונות בשנים האחרונות כי הוא לא בעל יכולת לשלם את חובותיו". עוד הוסיפה כי במקרים כאלה אין כל הצדקה להותיר את הריביות התופחות בעינן, שכן הדבר רק מנציח את מעגל החובות.

• ניצחון לרוכשי הדירות: המחוזי החיה חברה באופן זמני
• רכשה דירה, חיכתה שנה וחצי - ולא תקבל פיצוי
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• צוואת הסבתא בת ה-97 נפסלה - וזו הסיבה לכך

לבסוף, הרשמת יהונתן ארוש החליטה על הפחתת ריביות הפיגורים שנצברו במשך השנים, תוך קביעת סכום סופי שיאפשר לחייב להשתחרר מהחוב ולפתוח דף חדש. בפסק הדין נקבע כי, "לשם סגירת כלל התיקים הפרטניים המנוהלים נגד החייב תחת תיק האיחוד ישלם החייב סך של 67,767 ש"ח תוך 45 יום. לאחר תשלום הכספים וחלוקתם, המזכירות תפזר את תיק האיחוד ותסגור את התיקים הפרטניים".

הרפורמה בריביות על חובות, שנכנסה לתוקף בינואר 2025, נועדה להקל על חייבים שנקלעו למצוקה כלכלית. הרפורמה כוללת הפחתה משמעותית של שיעורי הריבית על חובות קיימים וחדשים, במטרה למנוע מצב שבו חובות תופחים לממדים בלתי ניתנים לשליטה.​ שר האוצר, בצלאל סמוטריץ', ושר המשפטים, יריב לוין, שהובילו את הרפורמה, ציינו אז כי, "מטרת החוק היא להבטיח כי הריבית על חובות תהיה הוגנת וסבירה, ותמנע מצב שבו חייבים אינם יכולים להשתקם כלכלית בשל חובות שתופחים ללא פרופורציה".​

פסק הדין מביא לידי ביטוי את החשיבות של התיקון החדש לחוק, שנועד להתמודד עם מצבים שבהם חובות הופכים לכבדים מדי בשל ריביות פיגורים והצמדות, למרות התשלומים שבוצעו לאורך שנים. חוק זה מאפשר לרשמי ההוצאה לפועל להפעיל את שיקול דעתם ולמחוק ריביות בלתי סבירות - בייחוד במקרים שבהם החייב פעל בתום לב וניסה לשלם את חובו בהתאם ליכולתו הכלכלית.

מדוע החוב המשיך לתפוח אף שהתשלומים בוצעו לאורך השנים?

החוב תפח והלך בשל ריביות הפיגורים וההצמדות שנצברו על יתרת החוב. אף שהחייב שילם סכומים משמעותיים לאורך השנים, מנגנון הריבית בהוצאה לפועל גרם לכך שהיתרה לא קטנה באופן משמעותי, ואף גדלה עם הזמן.

מהי משמעות התיקון החדש לחוק וכיצד הוא סייע לחייב במקרה זה?

התיקון החדש לחוק מאפשר לרשמי ההוצאה לפועל להפעיל שיקול דעת ולהפחית ריביות פיגורים שנצברו באופן בלתי סביר. במקרה הזה, הרשמת עשתה שימוש בסמכותה כדי להפחית כ-240 אלף שקל מהחוב, תוך הכרה בכך שהחייב שילם סכומים ניכרים, אך לא הצליח לסיים את חובו בשל מנגנון הריביות.

האם כל חייב יכול לבקש הפחתת חובות בעקבות פסק הדין הזה?

לא בהכרח. הפחתת ריביות תלויה בכמה גורמים, כולל היקף התשלומים ששולמו בעבר, הוכחת חוסר יכולת כלכלית ועמידה בקריטריונים הקבועים בחוק. רק במקרים שבהם הריבית התפוחה יוצרת עיוות בלתי צודק, רשמי ההוצאה לפועל יכולים לשקול לפסוק מחיקת חלק מהחוב.

מדוע הנושה התנגד למחיקת הריביות?

הנושה טען כי מדובר בחוב תקף שהצטבר כחוק, וכי החייב היה מודע להתחייבויותיו. בנוסף, מהזווית של הנושה, מחיקת הריביות פוגעת בזכותו לקבל את מלוא הסכום שהגיע לו לאורך השנים. עם זאת, הרשמת איזנה בין זכויותיו של הזוכה לבין המציאות הכלכלית של החייב.

האם יש חשש שהתיקון החדש יוביל לחייבים שיימנעו מתשלום מתוך ציפייה להפחתת חוב עתידית?

לא, מכיוון שהתיקון לחוק אינו מיועד לחייבים שמתחמקים מתשלומים במכוון. הוא נועד להגן על מי ששילם לאורך השנים, אך עדיין לכוד בחוב שתפח לממדים לא הגיוניים. בתי המשפט וההוצאה לפועל ממשיכים לבחון כל מקרה לגופו כדי למנוע ניצול לרעה של החוק.

במקרה אחר, רשם ההוצאה לפועל בחיפה הכריע בחודש שעבר במקרה של חייב בן 72, שהתמודד עם חובות כבדים במשך שנים רבות. החייב נקלע לחובות משמעותיים, שהגיעו לסכום כולל של 2,446,173 שקל, בעקבות נסיבות חיים מורכבות. במשך שנים הוא ניסה לעמוד בהתחייבויותיו באמצעות תשלומים מינימליים, אך הריביות וההצמדות גרמו לכך שהחוב רק גדל והלך. מצבו הכלכלי הקשה וגילו המתקדם הפכו את האפשרות לפרוע את החוב במלואו לבלתי סבירה.​ לאחר שנים של מאבק, פנה החייב ללשכת ההוצאה לפועל בבקשה להפחתת חובותיו. בבקשתו, הוא הציג את מצבו הכלכלי, גילו, והעובדה שהחוב המקורי תפח לממדים בלתי ניתנים לשליטה בעקבות הריביות וההצמדות.​