הרפורמה שתקל על החייבים: הפחתה של 70%-80% בריבית פיגורים
עם תחילת השנה האזרחית צפוי להיכנס לתוקפו התיקון לחוק פסיקת ריבית והצמדה ולחוק ההוצאה לפועל, אשר אמור להוביל להפחתה בשיעור הריבית אותה נדרשים לשלם חייבים בגין איחור בתשלום החוב
בעוד מספר ימים צפוי להיכנס לתוקפו התיקון לחוק פסיקת ריבית והצמדה ולחוק ההוצאה לפועל, אשר אמור להוביל להפחתה של 70%-80% בשיעור הריבית אותה נדרשים לשלם חייבים בגין איחור בתשלום החוב. מטרת התיקון לחוק היא להבטיח שהריבית תבטיח לנושים פיצוי הולם מצד אחד, ומצד שני לא תייאש את החייבים אלא תתמרץ אותם לשלם.
הרפורמה, שתצא לדרך בתחילת השנה האזרחית (01/01), צפויה להשפיע על חלק גדול מציבור החייבים בישראל, כדוגמת חייבים בהוצאה לפועל שתיקיהם נפתחו למשל עקב חובות שמקורם בשיקים חוזרים, בחוזי שכירות, בחוזים צרכניים, בחובות לפי חוק (כ-1.8 מיליון תיקים כיום בהוצאה לפועל); חייבים שהם צד לחוזה פרטי שמאמץ את מנגנוני הריבית שבחוק פסיקת ריבית והצמדה; או חייבים שנושאים בחובות כלפי המדינה בגין תשלומים שקבועים בחוקים שונים.
התיקון נועד להתמודד עם עיוות היסטורי שגרם לריבית פיגורים לא מידתית. תיקון החוק משקף שינויים בעיקר במנגנון דמי הפיגורים. הוא מפריד את רכיב ריבית הבסיס הכלכלית מרכיב דמי הפיגורים התמריציים, וקובע כי דמי הפיגורים "יתנהגו" כרכיב מתמרץ – הם יהיו נמוכים יותר משיעורם היום כדי לא לייאש; הם ייעצרו עבור חייבים שעומדים בפריסת התשלומים שלהם; הם לא ייצברו כריבית דריבית; והם יתווספו בתחנות מוגדרות בזמן ולא על בסיס יומי.
הרפורמה תוביל לריכוך דמי הפיגורים ותתמרץ תשלום באופן שיועיל גם לנושים וגם לחייבים. הצורך בתיקון היה קיים עוד בשגרה. הוא התגבר מאוד נוכח המשבר הכלכלי שיצרה הקורונה, התעצם נוכח עליית הריבית בשנים האחרונות, ולצערנו, קיבל משנה חשיבות בימים אלו נוכח ההשלכות הכלכליות של המלחמה על משקי בית ועסקים רבים. הרפורמה תאפשר להקל על חייבים לשלם את חובותיהם ותבטל באופן אוטומטי את דמי הפיגורים לחייבים שישלמו את חובותיהם בתשלומים. כמו כן התיקון מאפשר לרשמי ההוצאה לפועל להפחית את דמי הפיגורים שנצברו על החוב במקרים המצדיקים זאת, כך למשל ביחס לחובות שנוצרו בתקופת המלחמה.
- המשק היה חלש הרבה לפני שנשמעה אזעקה: ניתוח
- ביה"ד לרן ארז: לברר מחלוקות במנגנונים המוסכמים - אין מקום לעיצומים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
התיקון לחוק אימץ את המלצותיו של צוות בין-משרדי בראשות סגן החשב הכללי, גיל כהן, ובהשתתפות נציגי משרד האוצר, ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים, רשות האכיפה והגבייה, בנק ישראל והסיוע המשפטי .
שר המשפטים, יריב לוין: "הרפורמה בריביות על חובות בישראל היא בשורה חברתית חשובה, שמקבלת משמעות יתירה בימים אלה, נוכח השפעות המלחמה על הכלכלה. התיקון לחוק פסיקת ריבית והצמדה ולחוק ההוצאה לפועל הוא תיקון של עיוות היסטורי מתמשך. הוא יוביל למידתיות בגביית החובות בישראל, יהפוך את דמי פיגורים לכלי מתמרץ ולא מייאש, ובכך יפעל לטובת החייבים והנושים גם יחד. אני מודה למאיר לוין שהוביל יחד עם צוותו את הפרויקט, בשיתוף עם משרד האוצר".
שר האוצר, בצלאל סמוטריץ': "אחת המשימות המשמעותיות ביותר של הממשלה, במיוחד בימים אלו, היא להקל על האזרחים ולאפשר לכל אזרח להתקיים בכבוד. כניסת החוק לתוקף היא צעד נוסף לצורך השגת מטרה זו. התיקון לחוק מבטל עיוות המתבטא בתפיחת חובותיהם של חייבים בעקבות דמי הפיגורים וזאת באמצעות שינוי מנגנון הפיגורים, ביטול מנגנון ריבית דריבית, הפחתת דמי והתאמתם לסביבת הריבית הנהוגה במשק".
- קטאר נגד ישראל; ישראל נגד חמאס - תמונת מצב ומה צפוי להמשך?
- מחירי החשמל יתייקרו? הסכם תמר-חברת החשמל בסימן שאלה - ישראמקו פורשת מהמהלך
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- בנק ישראל: בנק מזרחי טפחות הוא הכי יקר בהלוואות ומשכנתאות
יהלי רוטנברג, החשב הכללי: "התיקון לחוק פסיקת ריבית והצמדה הוא תוצר של עבודת מטה מקצועית ומעמיקה שהוביל אגף החשב הכללי ביחד עם השותפים ממשרד המשפטים, בנק ישראל, רשות האכיפה והגבייה, הלשכה המשפטית באוצר וועדות החוקה והכספים. מדובר בחוק מאוזן שיבטיח כי בעלי החוב יקבלו פיצוי הולם על הנזק שנגרם להם בשל עיכוב בתשלום לצד יצירת תמריצים אפקטיביים אשר ישמשו כגורם מניע לתשלום החובות. מהלך משלים לתיקון בוצע בהתאמת שיעורי הריביות במסגרת החוק לסביבת הריבית במשק. התאמה זו באה לידי ביטוי בתיקון תקנות פסיקת ריבית והצמדה".
- 1.ראוב 30/12/2024 18:55הגב לתגובה זוחברת דר אר לא מפתחת כבישי ולא משקיעה בפיתוח והוספת נתיבי. וגובה סכומי מופרזי מחייבי שלא שילמו במועד
בנק ישראל פרסם תכנית כוללת להקלות כלכליות לחיילי חובה
האמנה החדשה, שנקראת "אמנת זמינות פיננסית לסיוע לחיילים וחיילות בשירות חובה", תעודד את הבנקים להעניק פתרונות יצירתיים, להקפיא הליכים משפטיים ולשפר את הנגישות הפיננסית של חיילים לאורך השירות ובסיומו
הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל השיק מהלך ראשון מסוגו, שמטרתו להעניק סיוע פיננסי ייעודי לחיילי וחיילות חובה. האמנה החדשה, שאומצה באופן וולונטרי על ידי כלל המערכת הבנקאית, מתיימרת להתמודד עם תופעה שהפכה בשנים האחרונות לנפוצה במיוחד: חיילים בשירות סדיר שמוצאים את עצמם תחת עומס כלכלי מהותי, לעיתים כבר במהלך השירות, ונושאים איתם את נטל החובות גם לאחר השחרור.
היוזמה, הקרויה "אמנת זמינות פיננסית", נבנתה בשיתוף פעולה של שורת גופים ובהם הבנקים, חברות כרטיסי האשראי, איגוד הבנקים, משרד המשפטים (הסיוע המשפטי), רשות האכיפה והגבייה, ועמותת "נדן". לפי הפיקוח, מטרת האמנה אינה רק הקלה מידית על חיילים הנמצאים בקשיים, אלא גם מניעה, באמצעות כלים לשיפור הידע הפיננסי והנגישות לשירותים.
מרכיב מרכזי באמנה הוא הטיפול בחוב. על פי המתווה, בנקים שיעמדו בהוראות יקפיאו הליכים משפטיים למשך שנה לחוב של עד 15 אלף שקל, וינסו לגבש עם החייל החייב הסדר תשלומים מקל, בהתאם ליכולותיו. ההקפאה תוארך בעוד חודש אם החייל ריצה עונש מאסר של 30 יום ומעלה. מדובר במהלך שיש בו היבט חברתי מובהק, אם כי המבחן המשמעותי יהיה מידת השימוש בו בפועל, ובעיקר מידת שיתוף הפעולה מצד הבנקים עצמם, שיכולים אמנם להעניק הקלות נוספות, אך אינם מחויבים לכך.
כחלק מהשינוי, ימנו הבנקים אנשי קשר ייעודיים לחיילים, שיקבלו הכשרה ממוקדת בהובלת הגופים הרלוונטיים, כולל מפגש עם נציגי צה"ל והסיוע המשפטי, ויוכלו להציע פתרונות בהתאמה אישית. כל חייל יוכל לפנות לאיש הקשר בבנק שבו מתנהל חשבונו, ללא תלות במקום השירות או הסניף. במקביל, תוענק גמישות תפעולית, תעודת חוגר תוכר כאמצעי זיהוי רשמי לפעולות בסיסיות בבנק, חיילים יוכלו לפעול בכל סניף הקרוב אליהם ולא רק בסניף האם, ויונפקו כרטיסי חיוב דיגיטליים זמינים עבור חיילים המשרתים הרחק מהבית.
- סמוטריץ' נגד בנק ישראל: "אם הנגיד לא יוריד את הריבית אני אוריד מיסים"
- האם מתפתחת בבנק ישראל "דיקטטורה מחשבתית"?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באשר לאשראי, תצא המלצה להציע מסגרות מותאמות ליכולת הכלכלית של החיילים, תוך הפחתת סיכון להיכנסות למינוס או לחריגות לא מבוקרות. מעניין לראות שהאמנה אינה עוסקת רק בהיבט המיידי אלא גם בתקופות חריגות, כמו מלחמה. ההתייחסות למבצעים כמו "חרבות ברזל" ו-"עם כלביא" מעידה על לקח ברור שלמד הפיקוח: בתקופות לחימה נדרשת רמה גבוהה של גמישות ונכונות מצד המערכת הבנקאית לפעול ברגישות מול חיילים שנפגעו, נפצעו, או נמצאים בזמינות מבצעית אפסית.
ראש ממשלת קטאר, מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני (צילום מסך CNN)קטאר נגד ישראל; ישראל נגד חמאס - תמונת מצב ומה צפוי להמשך?
הנשק של קטאר הוא הכסף, הכוח וההשפעה העולמית והיא עלולה לכוון אותו נגדנו; היא גם יכולה במישרין או דרך פרוקסי לקנות נכסים וחברות ישראליות - לא כדאי לזלזל בכוח שלה וברצון לנקמה; וגם - על הנהגת חמאס, על ארגונים נוספים בעזה שאולי יקבלו יותר כוח, ועל כך שאי אפשר לחסל רעיון
מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני, ראש ממשלת קטאר, לצד המנהיגים הקטארים משקיעים הון גדול בעשור האחרון כדי למרק את התדמית שלהם - לא טרור, לא איסלאם קיצוני, לא רק נפט. אנחנו הקטארים יודעים לחיות את החיים - כדורגל, מונדיאל, תיירות, והשקעות ענק סביב הגלובוס בנדל"ן, קבוצות כדורגל, מותגי על, תקשורת, וטכנולוגיה, הרבה טכנולוגיה, בעיקר AI. קטאר מחלחלת את הכסף שלה, גם באופן מושחת וגם בהשקעות, כדי להפוך למותג. כדי שהשם קטאר יתחבר לתיירות, עושר גדול, ספורט, רק לא טרור, עולם חשוך ופחד.
היא מצליחה. היא ניקתה את השם שלה והתרחקה בעיני רוב הציבור המערבי מטרור. כבר מזהים אותה עם כדורגל עולמי, תיירות, עושר, השקעות. אבל קטאר היא הבית של חמאס. קטאר סייעה ובנתה את חמאס, ובקטאר יש תמיכה גדולה וקשר עמוק גם לאיסלאם הקיצוני.
ההתקפה של ישראל בקטאר היא מכה גדולה לקטאר. לא דווקא בגלל הריבונות, לא בגלל שאכפת לה מה עלה בגורל מטרות החיסול, אלא בגלל שהעולם קורא שישראל תקפה מטרות טרור בקטאר. למה ואיך יש מטרות טרור בקטאר? אחרי שקטאר משקיעה ומתאמצת להתנקות, באה ישראל ועושה את החיבור בין קטאר לטרור. קטאר לא תשתוק, ואנחנו לא צריכים לזלזל בה. היא לא צפויה לשלוח מטוסים, היא לא צפויה להגיב צבאית, אבל פגענו בדבר הכי חשוב לה - בתדמית, והיא תחפש אותנו בסיבוב. יש לה הרבה כסף כדי לפגוע בנו, יש לה זמן, ויש לה השפעה כלכלית-עסקית על גופים רבים. ישראל יכולה להיפגע מכך. לא שזה לא מצדיק התקפה, אבל זו סוגיה שצריך להבין ולהיערך לה כדי למזער אותה.
לקטאר יש השקעות של מאות מיליוני דולרים ברחבי העולם, וזה יעלה תוך 3 שנים על טריליון דולר, זה אומר שיש לה כוח והשפעה בגופים רבים. וזה יגדל. אנחנו לא רוצים להגיע למצב שגופי השקעה שנשלטים על ידי הקטארים לא ישקיעו כאן. אנחנו לא רוצים שגופים תעשייתיים לא יקנו סחורה מישראל כי קטארים מחזיקים בהם, ואנחנו לא רוצים שגופי טכנולוגיה ו-AI שמוחזקים על ידי קטארים, יסתכלו עלינו אחרת, לא ישקיעו בחברות טכנולוגיה ישראליות ועוד.
- ההשקעה הגדולה של קטאר והאם היא יכולה להפוך ממעצמת אנרגיה למעצמה טכנולוגית
- קטאר 2036: אחרי המונדיאל קטאר מסמנת את האולימפיאדה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
קטאר גם יכולה לפעול בהפוך על הפוך - היא יכולה לבלוע חברות ישראליות דרך הגופים שהיא שולטת בהם. מה יקרה אם גוף ענק ירכוש את צ'ק פוינט ולקטאר יש בו החזקה מסוימת? או שגוף גדול יקנה את טבע ואותו גוף יירכש על ידי הקרן הקטארית או אנשי עסקים קטארים? לכסף יש משמעות גדולה, ובמלחמה של קטאר מול ישראל, הכסף הוא נשק משמעותי.
