אייסקיור מדיקל הסתירה מידע מהמשקיעים; הרשות לני"ע תממן תובענה ייצוגית נגדה
הבקשה הוגשה ביולי 2021 ונטען בה כי אייסקיור לא גילתה לציבור שהגישה ל-FDA בקשה להכרה במוצרה כמכשיר פורץ דרך, מה שהעניק לניצעים בהנפקה רווח מיידי ופגע בבעלי המניות מהציבור
הרשות לניירות ערך הודיעה כי תסייע במימון בקשה לאישור תובענה ייצוגית נגד חברת אייסקיור מדיקל IceCure Medical -3.91% , שנסחרה בעבר בבורסה בתל אביב וכיום נסחרת בנאסד"ק. מדובר בהליך אזרחי שהוגש ביולי 2021, שבו נטען כי החברה הסתירה מציבור המשקיעים מידע מהותי טרם ביצוע הנפקה פרטית במרץ אותה שנה.
החברה, העוסקת בפיתוח פתרונות ננו-כירורגיים לטיפול בסרטן השד, גייסה אז הון מבעל השליטה ומקרנות השקעה פרטיות. לפי התביעה, מחיר ההנפקה גילם הנחה ניכרת על שווי החברה באותה עת, מה שאפשר לניצעים רווח מיידי של מאות מיליוני שקל על חשבון בעלי המניות מהציבור. לטענת המבקש, אייסקיור נמנעה מלגלות למשקיעים כי הגישה בקשה ל־FDA להכרה במוצר החברה כמכשיר "פורץ דרך" – מהלך שהעניק בהמשך יתרון רגולטורי וכלכלי משמעותי. ההכרה אושרה כחודש לאחר מכן, באפריל 2021, והובילה לזינוק חד במחיר המניה.
עוד נטען כי אישור ההנפקה הפרטית התקבל על בסיס מידע חסר ובאופן שנפלו בו פגמים מהותיים. לפי המבקש, ההצבעה של בעלי המניות מן הציבור נערכה מבלי שנחשפו למידע המלא, וכי ההחלטה על ההנפקה נשזרה עם החלטות אחרות הקשורות למעבר לדיווח לפי כללי הנאסד"ק. בנוסף נטען כי חלק מבעלי המניות שסווגו כבלתי תלויים בבעל השליטה היו למעשה בעלי עניין אישי, וכי כתוצאה מכך לא התקבל רוב ראוי לאישור ההנפקה. לטענת המבקש, אי הגילוי פגע בבעלי המניות שמכרו את מניותיהם לפני פרסום הודעת ה־FDA, ונגרם להם נזק כלכלי ישיר.
יו"ר הרשות לניירות ערך, ספי זינגר, הסביר כי הסיוע נועד להבטיח כי מידע מהותי יימסר לציבור באופן מלא ובזמן,"הרשות רואה חשיבות רבה בקידום הליכים אזרחיים שמטרתם להגן על ציבור המשקיעים ולחזק את אמון הציבור בשוק ההון. סיוע במימון תובענות ייצוגיות הוא כלי חשוב שנועד כמו במקרה זה להבטיח כי מידע מהותי יימסר לציבור במועד, באופן מלא ושקוף. כלי זה מהווה נדבך משלים לצד האכיפה הפלילית והמנהלית שמובילה הרשות, במטרה לחזק את ההרתעה והציות לכללי שוק ההון"
- אייסקיור איכזבה בת"א וגם בניו-יורק: צוללת ב-40% בטרום מסחר בנאסד"ק
- אייסקיור מדיקל מפספסת בשורה העליונה אבל עוקפת בשורה התחתונה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הסמכות לסייע במימון תביעות ייצוגיות ונגזרות ניתנה לרשות מכוח סעיף 55ג לחוק ניירות ערך וסעיף 205א לחוק החברות. המטרה היא לצמצם את החסמים הכלכליים שמונעים ממשקיעים פרטיים לנהל הליכים יקרים מסוג זה, ולאפשר פיצוי כספי במקרים ראויים תוך שיפור ההרתעה והציות בשוק ההון. בעת בחינת בקשות לסיוע, הרשות שוקלת שני שיקולים מרכזיים: סיכויי הצלחת ההליך והעניין הציבורי שבו.
הרשות הדגישה כי החלטתה מתייחסת אך ורק להיבט המימוני של ההליך ואינה מבטאת עמדה ביחס לטענות המהותיות נגד החברה. ההכרעה הסופית אם לאשר או לדחות את הבקשה נתונה לבית המשפט.
- 1.יוגב 04/11/2025 11:14הגב לתגובה זומאוד שמח שהמניה שלהם בארהב נפלה בטירוף בשנים האחרונות

100 אלף שקלים הפכו לעשרות שקלים - סייברוואן עושקת את המשקיעים
אחרי שנפלה 90% בבורסה בת"א, סייברוואן נרשמה בוול סטריט - מי שציפה לעדנה קיבל ירידה של 99% נוספים; סייברוואן היא תרגיל פיננסי שעושק משקיעים - בדרך יש מרוויחים
חלום גדול - הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה. המעגל הזה קיים בעשרות רבות של חברות גם בבורסה בת"א וגם בוול סטריט. חברות בלי הצדקה כלכלית רוכבות על חלום ומגייסות כסף. הכסף נגמר, מנסים לנפח שוב את החלום ומגייסים שוב, והכסף שוב נגמר וחוזר חלילה. אחד המקרים המכוערים ביותר הוא של סייברוואן. חברת טכנולוגיה שהכניסה את המילה "סייבר" לשם שלה וחשבה שהיא עומדת לכבוש את העולם.
סייברוואן פיתחה מערכות שיגרמו לנהג ברכב להיות קשוב לכביש ולאירועים ולא להיות מוסח לטלפון הנייד. היא הנפיקה בגל של 2021 לפי שווי של כ-110 מיליון שקל וגייסה ממשקיעים כ-26 מיליון שקל.
הכסף ירד לטמיון. אבל היא גייסה שוב ואז התברר לה שהמשחק בת"א נגמר. די, המשקיעים כאן כבר לא ייתנו אמון בהנהלה ובחזון של האיש שהוביל אותה בתחילת הדרך - יעקב טננבאום. אז מה עושים? משכפלים את המקרה לוול סטריט. כן, פראיירים יש גם בוול סטריט, אפילו יותר. וכך הצליחה סייברוואן לעשות את מה שעשתה למשקיעם המקומיים גם למשקיעים בוול סטריט.
בשורה התחתונה אחרי הפסד של כמעט 90% בת"א, היא יצרה הפסד של 99% בוול סטריט. מי שהשקיע בה בהנפקה הפסיד 99.9% מכספו. תזכורת לסיכון הגדול של השקעה בהנפקה - המקום בו המנפיק יודע הרבה יותר טוב מהרוכש על החברה הנמכרת.
- סייברוואן מציגה: גם במחיר של אגורה יש לאן לרדת
- חברות מצפצפות על המשקיעים ומדווחות באיחור ניכר - מתי הרשות תתערב?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סייברוואן הפכה 100 אלף שקלים של השקעה לעשרות שקלים בודדים. סייברוואן הפסידה מאז הקמתה 186.7 מיליון שקל:
איתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוניאלקטרה תקים ותפעיל את מערך מס הגודש בגוש דן בהיקף של כ-1.25 מיליארד שקל
אלקטרה הודיעה היום כי זכתה במכרז המדינה להקמה, הפעלה ותחזוקה של מערך מס הגודש סביב גוש דן. לאחר סיום ההקמה החברה צפויה להפעיל את המערך במשך כ-20 שנה
קבוצת אלקטרה אלקטרה -1.92% , בניהולו של איתמר דויטשר, עדכנה כי חברה בת תשמש כזכיין בפרויקט מס הגודש באזור גוש דן. הזכיין יהיה אחראי על כל התהליך: תכנון, הקמה, תפעול ותחזוקה. תחילת העבודות צפויה לאחר החתימה על הסכם הזיכיון עם המדינה, ומאותו שלב תתחיל תקופה ארוכה של הפעלה שוטפת.
לפי הערכת אלקטרה, סך ההכנסות הצפויות מהפרויקט לאורך תקופת הזיכיון עומד על כ-1.25 מיליארד שקל. בתוך זה החברה מעריכה כי תקבל מענק הקמה של כ-400 מיליון שקל בשנים הראשונות, ועוד כ-850 מיליון שקל בפריסה על פני שנות התפעול. המודל המתגבש דומה לפרויקטי זכיינות אחרים: השקעה משמעותית בשלב ההקמה, ולאחר מכן זרם תשלומים רב-שנתי על שירות ותפעול.
220 שערים בשלוש טבעות
הפרויקט נשען על פריסה פיזית וטכנולוגית נרחבת. אלקטרה תתכנן ותקים כ-220 שערי אגרה, שמהווים כ-140 אתרי חיוב. השערים יתפרסו בשלוש טבעות סביב גוש דן: טבעת חיצונית, טבעת אמצעית וטבעת פנימית. כך אפשר יהיה לתמחר נסיעות לרכב פרטי לפי מיקום ועומס, עם הבחנה בין כניסה מבחוץ לבין תנועה בתוך הליבה העירונית.
מעבר לשערים עצמם, הזכיין אחראי על הקמת מערכת זיהוי רכבים, מערכת גבייה, מערכות תקשורת, מערכות תומכות, מרכז בקרה ומערך שירות לקוחות. בפועל מדובר במערכת אחת שצריכה לזהות רכב בזמן אמת, להצמיד לו חיוב מתאים ולתת לו מענה במקרה של בירור או ערעור. הכנסות מס הגודש עצמו יישארו בידי המדינה, בעוד שאלקטרה מקבלת תשלומים עבור הקמה ותפעול.
- בשורה ירוקה: יוזמה להקמת מתקן ראשון בישראל לייצור אנרגיה מפסולת
- רמ"י משיקה מכרז בלהבים: 254 מגרשים לחיילי מילואים ולנכי צה"ל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במסגרת פעילות הזכיין, קבלן האגרה הטכנולוגי בפרויקט יהיה TransCore LP מארה"ב. החברה אחראית על הקמת המערכת הטכנולוגית לזיהוי הרכבים, לרבות תוכנת האגרה, המצלמות, התאורה ושאר הרכיבים הרלוונטיים. TransCore היא זו שמיישמת
גם את מערכת מס הגודש במנהטן שבניו יורק, מה שמוסיף לפרויקט הישראלי ניסיון שנצבר באזור עירוני צפוף ומורכב אחר.
