הענקית ששינתה את חיי כולנו יוצאת להנפקה ומה קרה היום לפני 10 שנים

12 בדצמבר 2022 - סם בנקמן פריד, מייסד FTX, נעצר באיי בהאמה

ב-12 בדצמבר 2022 נעצר סם בנקמן פריד באיי בהאמה, בעקבות בקשת מעצר והסגרה מארה"ב, יום לפני שהיה אמור להעיד בפני ועדת השירותים הפיננסיים של בית הנבחרים. המעצר הגיע אחרי ש-FTX, בורסת קריפטו שפעלה בזירה עולמית, קרסה והגישה בקשת פשיטת רגל. לפי מסמכי הפירוק והחקירות, מדובר היה בבעיה חריפה של ערבוב כספים: לכאורה חלק מכספי הלקוחות הועברו לחברת אלמדה ריסרץ' שבשליטת בנקמן פריד, ושימשו למסחר ממונף, השקעות הון סיכון והלוואות פנימיות. כשהשוק עבר למצב לחץ בנובמבר, לקוחות ביקשו למשוך כספים בהיקף גדול, ואז התגלה פער נזילות של בערך 8 מיליארד דולר בין התחייבויות החברה ללקוחות לבין נכסים זמינים.

FTX הייתה בשיאה אחת הפלטפורמות הדומיננטיות בענף: היא גייסה הון מקרנות הון סיכון גדולות והוערכה בסבבי גיוס פרטיים בכ-32 מיליארד דולר. היא הציגה מחזורי מסחר יומיים של מיליארדי דולרים, החזיקה מיליוני משתמשים והפעילה זרוע נגזרים בינלאומית. אבל בד בבד, הממשל התאגידי היה רופף יחסית: לפי המפרק שמונה, לא נמצא רישום חשבונאי בסיסי בחלק מהחברות בקבוצה, והגנות סטנדרטיות כמו הפרדה מלאה בין כספי לקוחות לכספי החברה לא יושמו.

כתב האישום בארה"ב כלל סעיפים של הונאת ניירות ערך, הונאת סחורות, הונאה בנקאית, קנוניה והלבנת הון. המעצר פתח שרשרת מהירה של הקפאת נכסים, איתור ארנקים דיגיטליים, תביעות השבה, והעמקת בדיקות רגולטוריות בעולם על בורסות קריפטו אחרות.

• אפל מטפסת 4% - דוחות טובים; צפירת הרגעה בוול סטריט
• אפל רוכשת את הסטארט־אפ הישראלי Q.ai
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

12 בדצמבר 2018 - ביהמ"ש גוזר 3 שנות מאסר על מייקל כהן, עו"ד לשעבר של טראמפ

ב-12 בדצמבר 2018 גזר בית משפט פדרלי במנהטן על מייקל כהן, שהיה עורך דינו האישי לשעבר של דונלד טראמפ, עונש מאסר של 3 שנים. כהן הודה בשורה של עבירות כלכליות שנפרשו על פני כמה שנים. מדובר בכתב אישום שהתמקד בשלושה צירים: העלמת מס בהיקף של מיליוני דולרים, מסירת הצהרות כוזבות לבנקים לצורך קבלת אשראי, והפרת חוקי מימון בחירות.

לפי העובדות שהוצגו לבית המשפט, כהן הסתיר חלק מהכנסותיו מרשויות המס, כולל הכנסות מייעוץ ומעבודות מסחריות, והעביר דיווחי מס לא נכונים. במקביל הוא מסר לבנקים נתונים מנופחים על הכנסות, הון עצמי ושווי נכסים כדי לקבל הלוואות בהיקף של מאות אלפי דולרים. נקודת החיבור הפוליטית באה דרך תשלומים לשתי נשים בסכום כולל של כ-280 אלף דולר לפני בחירות 2016, באמצעות חברות קש ומנגנוני תשלום עקיפים. התביעה סיווגה את התשלומים כתרומה אסורה למימון בחירות. כהן קיבל גם קנסות וחילוטים, והוטלה עליו תקופת פיקוח אחרי שחרורו. 

ההליך הזה הדגים איך מערכות מימון בחירות, שימוש בחברות קש והסתרת תזרימים יכולים להפוך לפרשה פלילית עם משקל פיננסי ממשי, בעיקר כשהם כרוכים בלחץ פוליטי וביחסי עסקים ענפים.

• ענקית הנדל"ן הסינית קורסת ושולחת גלי הדף לכל העולם
• היום שבו נרשם פטנט על קוביות הפלסטיק ששינו את עולם המשחקים
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק

12 בדצמבר 2015 - נחתם הסכם פריז להגבלת פליטות גזי חממה

ב-12 בדצמבר 2015, בסיום ועידת האקלים COP21, אימצו 195 מדינות את הסכם פריז. ההסכם הגדיר יעד גלובלי כמותי: הגבלת העלייה בטמפרטורה הממוצעת לפחות מ-2 מעלות צלזיוס לעומת התקופה הטרום תעשייתית, עם שאיפה ל-1.5 מעלות. כדי להגיע לשם, כל מדינה התחייבה להגיש תוכנית לאומית להפחתת פליטות, לעדכן אותה אחת לחמש שנים, ולדווח על נתוני ביצוע ועל פרופיל הפליטות שלה.

אבל הליבה הכלכלית של ההסכם הייתה במנגנון המימון והתגמול: המדינות המפותחות התחייבו להעמיד מימון של לפחות 100 מיליארד דולר בשנה למדינות מתפתחות, לטובת פרויקטים של אנרגיה מתחדשת, שדרוג רשתות חשמל, התייעלות תעשייתית, תחבורה נקייה, חקלאות עמידה ותשתיות להתמודדות עם אירועי מזג אוויר קיצוניים. ההסכם גם קבע מסגרת לשוקי פחמן, כלומר אפשרות למדינות ולחברות לקזז פליטות באמצעות רכישת אשראי פחמן מפרויקטים מאושרים. בפועל, ההסכם יצר סטנדרט גלובלי חדש לתמחור סיכון אקלים: ממשלות החלו לשלב אותו ברגולציה, ובמקביל גופים מוסדיים התחילו להגדיר מדיניות השקעות שמתחשבת בפליטות, ביעילות אנרגטית ובחשיפה לנכסים עתירי פחמן. מדובר בסט של כללים עם השפעה ישירה על תעשיות אנרגיה, רכב, תעופה, כימיה, פלדה ומלט, וגם על שוקי ההון שמממנים אותן.

12 בדצמבר 1980 - אפל יוצאת להנפקה בבורסה, קופצת 32% ביום הראשון

ב-12 בדצמבר 1980 ביצעה אפל הנפקה ראשונית לציבור בנאסד"ק. החברה הציעה 4.6 מיליון מניות במחיר של 22 דולר למניה, וגייסה כ-101 מיליון דולר. ביום המסחר הראשון המניה עלתה בכ-32% וננעלה סביב 29 דולר, כך ששווי השוק של החברה חצה את רף 1.7 מיליארד הדולר כבר באותו יום. יותר מ-40 עובדים הפכו למיליונרים מיידיים בזכות אופציות ומניות שהחזיקו, והמייסדים נהנו מנזילות גבוהה והכרה ציבורית רחבה.

אפל הוקמה ב-1 באפריל 1976 בעמק הסיליקון על ידי סטיב ג'ובס, סטיב ווזניאק ורונלד ויין. המוצר הראשון, Apple I, היה לוח מחשב מורכב שנמכר בכמויות קטנות לחובבי אלקטרוניקה, והייצור מומן בצורה מאולתרת יחסית ממכירת ציוד אישי של המייסדים. הפריצה הגיעה ב-1977 עם Apple II, מחשב ביתי שלם, צבעוני  וידידותי יחסית לשוק הצרכני, שמכר מאות אלפי יחידות והפך לאחד המחשבים האישיים המצליחים בעולם באותה תקופה. ההכנסות של אפל בסוף שנות ה-70 צמחו במהירות והגיעו למאות מיליוני דולרים בשנה, והחברה העסיקה בערך 1,000 עובדים ערב ההנפקה.

ההנפקה נועדה לממן קפיצת מדרגה: הרחבת קווי ייצור, הגדלת מלאים, השקעה מאסיבית במחקר ופיתוח, ובניית מערכי הפצה ושיווק בינלאומיים. ההון מהשוק הציבורי איפשר לה להאיץ פיתוח דגמים חדשים בשנות ה-80, עם דגש על ממשק משתמש מתקדם, תוכנה ייעודית וחוויית שימוש, ולהתחרות בחברות חומרה ותיקות הרבה יותר.

כידוע מאז הפכה אפל לשם דבר בעולם הטכנולוגיה כאשר שינתה את חיי כולנו עם השקת הסמארטפון אייפון ועוד שלל גאדג'טים ומוצרים. שווי השוק שלה הגיב בהתאם לאורך השנים, והיום היא משתייכת ל"מועדון הטריליון, ונסחרת בשווי של יותר מ-4 טריליון דולר. 

12 בדצמבר 1946 - ג'ון ד. רוקפלר מממן רכישת קרקע להקמת מטה האו"ם במנהטן

ב-12 בדצמבר 1946 אישר האו"ם את הצעתו של ג'ון ד. רוקפלר ג'וניור לממן רכישת קרקע במנהטן לצורך הקמת מטה הקבע של הארגון. רוקפלר התחייב להעביר 8.5 מיליון דולר לרכישת שטח של שישה בלוקים לאורך נהר האיסט ריבר, בשטח כולל של כ-18 דונם, ולהעמיד אותו לרשות האו"ם לשימוש בינלאומי. ההחלטה התקבלה ברוב של 33 מדינות מול 7 מתנגדות, ואפשרה להתחיל בתכנון ובנייה של קומפלקס מנהלי קבוע בלב ניו יורק.

רוקפלר ג'וניור היה דמות מרכזית בכלכלה האמריקאית והעולמית של תחילת המאה ה-20. הוא היה בנו של ג'ון ד. רוקפלר, מייסד סטנדרד אויל, שהקים מונופול נפט עצום והיה מהעשירים הגדולים בהיסטוריה. הבן ירש חלק גדול מההון ומההשפעה, אבל בחר להתמקד בעיקר בפילנתרופיה ובהשקעות ציבוריות. הוא ניהל קרנות משפחתיות, מימן מוסדות חינוך, בריאות ומחקר, והיה מעורב בפרויקטים עירוניים גדולים, כולל פיתוח נדל"ן ותשתיות בניו יורק.

התרומה למטה האו"ם הייתה עסקה נדל"נית ופילנתרופית חריגה בהיקפה: הקרקע שנרכשה הייתה באזור שהוגדר אז תעשייתי ומוזנח יחסית, והעברתה למתחם בינלאומי ייעודי יצרה שינוי ייעוד קרקע מהותי. עיריית ניו יורק ומדינת ניו יורק השקיעו במקביל מיליוני דולרים בשדרוג כבישים, קווי תחבורה, מערכות מים, ביוב וחשמל כדי לתמוך במתחם החדש. הקמת המטה הציבה מוקד קבוע של פעילות דיפלומטית וכלכלית במנהטן, עם ביקוש למשרדים, מגורים ושירותים סביב האתר. מדובר במהלך שהגדיר את מיקומו של מוסד בינלאומי מרכזי בתוך אחת הערים החשובות בעולם מבחינת פיננסים, מסחר ונדל"ן.