
מהמסכים לשטח: למה קרנות הגידור מרחיבות פעילות ישירה בשוק הסחורות
חיפוש אחר מקורות תשואה ומידע דוחף גופים פיננסיים לפעילות ישירה בנפט, גז וחשמל - אך היתרון של סוחרי הסחורות הוותיקים והסיכונים התפעוליים מציבים אתגר משמעותי
יותר ויותר קרנות גידור ובתי מסחר פיננסיים נכנסים בשנים האחרונות לפעילות ישירה בשווקי הסחורות הפיזיות, תחום שנחשב במשך עשורים לשטח כמעט בלעדי של סוחרי אנרגיה גלובליים וחברות תעשייה. המגמה משקפת ניסיון של גופים פיננסיים לאתר אפיקי תשואה חדשים, דווקא בתקופה שבה תנודתיות בשווקים הפיננסיים המסורתיים נחלשה.
במשך שנים התמקדו קרנות גידור במסחר בחוזים עתידיים ובנגזרים על נפט, גז וחשמל, ללא מגע עם הסחורה עצמה. כעת, חלק מהקרנות מרחיבות את פעילותן לעסקאות הכרוכות בהחזקה, הובלה ואחסון של סחורות, צעד שמעמיק את החשיפה שלהן לדינמיקה הפיזית של השווקים. פעילות כזו כוללת, בין היתר, רכישת זכויות הולכה בצינורות גז, שכירת מתקני אחסון לנפט גולמי, או שימוש במערכות אגירת חשמל מתקדמות כדי למכור אנרגיה בשעות שיא הביקוש. עבור שחקנים פיננסיים, מדובר בשינוי מהותי, המצריך יכולות תפעוליות ולא רק ניתוח נתונים ומודלים.
היתרון המרכזי: מידע
מעבר לשאיפה לרווח, היתרון המרכזי שמזהים הגופים הפיננסיים במסחר פיזי הוא המידע, כאשר נוכחות בשטח מאפשרת להבין מוקדם יותר שינויים בביקוש ובהיצע, לעיתים עוד לפני שהם משתקפים בנתונים רשמיים או בדיווחים ממשלתיים.
קרנות גידור כמו Balyasny, Jain Global ו-Qube, וכן בתי מסחר כמותיים כמו Jane Street, הרחיבו לאחרונה את פעילותן בתחום האנרגיה. המהלך מתבטא הן בגיוס כוח אדם מנוסה והן ברכישת חברות ייעודיות שמאפשרות כניסה מהירה לשוק. Balyasny, לדוגמה, חיזקה את צוותי המסחר שלה בחשמל ובגז באירופה באמצעות גיוס עובדים מחברות תשתית מקומיות כגון Centrica ו-Norlys. במקביל, הקרן הרחיבה את פעילות המסחר בגז טבעי, מתוך מטרה לשלב ידע תפעולי עם יכולות מסחר מתקדמות. Jain Global בחרה במסלול ישיר יותר ורכשה השנה את Anahau Energy, חברה המתמחה בשירותי גז טבעי. הרכישה אפשרה לקרן לעבור מפעילות פיננסית גרידא למסחר פעיל בסחורה עצמה, תוך שליטה טובה יותר בשרשרת הערך.
- יוני חנציס מנכ"ל דוראל: תקומה זה השדות הסולראיים במפלסים וניר-עוז
- ערבה פאוור הודיעה על עסקת מימון בהיקף של 90 מיליון שקלים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
גם הקרן הכמותית Qube הרחיבה את פעילותה באמצעות זרוע בשם Volta, שנכנסה למסחר בחשמל פיזי באירופה. בנוסף, החברה פעלה להשתלבות בגופים המעצבים את כללי השוק בארה"ב, וצירפה לשורותיה סוחרי גז וחשמל בעלי ניסיון תפעולי מאז 2024.
הרווחים החריגים
העניין הגובר במסחר פיזי הושפע מהרווחים החריגים שהציגו סוחרי סחורות ותיקים בשנים של תנודתיות קיצונית. בשנת 2022, בעקבות הפלישה הרוסית לאוקראינה, זינקו מחירי הגז והנפט באירופה, וסוחרים מובילים רשמו רווחים יוצאי דופן. גם קרנות גידור נהנו מהסביבה הזו. סיטאדל, למשל, רשמה תשואות חריגות באותה שנה והעמיקה מאז את השקעותיה בנכסי אנרגיה. השנה רכשה הקרן נכסים בשדות גז בלואיזיאנה, קנתה בית מסחר גרמני והתקשרה בעסקאות נוספות לרכישת נכסי גז בטקסס.
עם זאת, התנאים ב-2025 שונים. מחירי נפט וגז נסחרים בטווחים מצומצמים יותר, והזדמנויות לרווחים חריגים נדירות יחסית. עבור הקרנות שנכנסו לפעילות פיזית, מדובר במבחן ראשון ליכולת לייצר תשואה גם בשוק רגוע. מבחינת קרנות גדולות, מסחר בסחורות פיזיות נתפס כמקור תשואה משלים, שאינו תלוי ישירות בביצועי שוקי ההון. ההנחה היא שגם אם התשואות אינן עקביות, שנים קיצוניות עשויות לפצות על תקופות חלשות יותר.
- איך אנבידיה הצליחה לשנות את מדיניות היצוא לסין
- לקראת שבוע המסחר בוול סטריט - מה חושבים האנליסטים?
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- אילון מאסק = 2 מיליון ישראלים = 1 מיליון אמריקאים
תחום החשמל בולט במיוחד, כאשר שילוב של תחזיות מזג אוויר, נתוני צריכה ודפוסי עומס ברשת מאפשר לקרנות לנסות ולחזות ביקושים אזוריים, ולנצל פערי מחירים בין זמנים ומקומות. בחלק מהמקרים, הקרנות אף מחזיקות בסחורות לתקופה מסוימת. בתחום החשמל מדובר בעיקר בחוזים על שימוש בסוללות ובמתקני אגירה, ולא בבעלות ישירה על התשתית, בדומה למודלים ותיקים של אחסון נפט.
הסיכונים והאתגרים
לצד ההזדמנויות, קיימים גם סיכונים. המסחר הפיזי דורש הון רב, הבנה רגולטורית ולוגיסטיקה מורכבת, והוא נשלט על ידי חברות כמו Vitol, Trafigura ו-Gunvor, המחזיקות בשרשראות אספקה שלמות ובמאזנים גדולים במיוחד. גורמים בענף מטילים ספק ביכולתם של גופים פיננסיים להתחרות לאורך זמן בשחקנים הוותיקים, שמפיקים יתרון מידע עמוק משליטה בהובלה, אחסון ועיבוד. הניסיון ההיסטורי, כולל קריסת קרן Amaranth לאחר הפסדים כבדים בגז טבעי, משמש תזכורת לכך שהתרחבות מעבר לתחום הליבה עלולה להיות מסוכנת.
הצעה נוספת לרכישת צים - מה הסיכויים לעסקה?
על שני הכובעים של גליקמן ועל הסיכויים שלו לקבל בהמשך את השליטה בצים
המאבק על השליטה בחברת הספנות צים מתעצם, עם הצעה נוספת מ-MSC השווייצרית אחת מחברות הספנות הגדולות בעולם. לפני כשבועיים קיבל הדירקטוריון הצעה ראשונית מהפג-לויד הגרמנית ועל פי ההערכות גם יש התעניינות ממארסק הדנית. צים, שנסחרת בוול סטריט בשווי שוק של כ-2.3 מיליארד דולר, נסחרת לכאורה מתחת למזומנים שלה ובמכפיל רווח נמוך, אך צריך לזכור שיש לה התחייבויות גדולות בגין רכישת ספינות. בפעול אין לה מזומנים של מיליארדים. אך יש לה יתרון גדול שאותה רוצים הרוכשים הפוטנציאלים - צי אוניות יחסית חדש עם יעילות תפעולית ויכולת תחרותית טובה.
עם זאת, הסיכוי שהמדינה תמכור את צים לידיים זרות נמוך. צים ואל על דומות מהבחינה הזו - הן נכס ביטחוני ואסטרטגי ולכן למדינה יש מניית זהב ויכולת להשתמש בפלטפורמה והתשתית של החברות בזמן חירום. את אל על מכרו רק לאחר שמשפחת רוזנברג הסכימה לתנאים האלו. גוף זר יתקשה להתמודד ולהסכים לחבילת התנאים שיוטלו עליו. מה גם שזה בשעת חירום ומלחמה מסמן אותו כ"תופס צד". האם נראה לכם שבזמן מלחמה בעזה חברה דנית או שוויצרית תסכים שצים שבשליטתה תעביר סחורה של נשק לישראל? מראש הסיכוי שהחברות האלו ישקיעו בנכס ביטחוני בישראל קטן מאוד.
אבל זה מעיר את המניה - הדיבורים, כתבות, ראיונות מעלים את המניה וזה חלק מהעניין. השבחת הערך לא צריכה לחכות לסוף התהליך, אותם משקיעים שנמצאים כעת בעימות מול הנהלת החברה כבר רואים את המניה עולה. הם רוצים להחליף את הדירקטוריון (3 נציגים) כדי להשביח את החברה, ומלאכתם כבר נעשית דרך התעניינות בחברה.
כך או אחרת, השיחות מול רוכשים פוטנציאלים נתקלים בהתנגדות חריפה מוועד עובדי צים. בקשר להפג-לויד הם טוענים כי החברה הזו שמוחזקת על ידי קטאר וסעודיה (12%, 10%בהתאמה) לא תעמוד לצד ישראל בזמן חירום - "רכישה כזו תפגע ברציפות שרשרת האספקה, כפי שנראה במשברי 2021-2023", כתב יו"ר הוועד אורן כספים במכתב למשרד התחבורה.
- "צים שווה יותר מכפליים - העיוות הזה מכוון; אנחנו נשים סוף לשלטון המנהלים"
- המאבק בצים מחריף: בעלי מניות דורשים לפטר את המנכ"ל ולשנות את הדירקטוריון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
MSC, עם צי של 800 אוניות בבעלות משפחת אפונטה, בוחנת כניסה כדי להתחזק באגן הים התיכון. אבל, גם כאן, נראה שהסיכוי להסכמות עם המדינה נמוכות. במקביל אנליסטים המכסים את המניה מספקים לה מחיר יעד נמוך מהמחיר הנוכחי כשהם מבליטים את "הדיסקאונט הביטחוני". צים מקבלת דיסקאונט לעומת חברות אחרות בגלל היותה חברה ישראלית שבעצם נשלטת בצורה כזו או אחרת על ידי הממשלה.
משקיעים AIלקראת שבוע המסחר בוול סטריט - מה חושבים האנליסטים?
אחרי הורדת הריבית של הפד' אנחנו צועדים אל שבוע עם לוח אירועי מאקרו צפוף, דוחות של ענקיות צריכה וטכנולוגיה, כשהשאלה הגדולה היא האם ההאטה בשוק העבודה ובאינפלציה מספיקה כדי להצדיק עוד הקלות מוניטריות, או שאנחנו נכנסים לתקופת "המתנה" שבה כל נתון יקבל משקל
גבוה וינדנד את הסנטימנט
שבוע המסחר הקרוב בוול סטריט נפתח אחרי החלטת ריבית שהייתה צפויה מראש, אבל למרות זאת השאירה אחריה לא מעט סימני שאלה. הפד' הוריד את הריבית ב-0.25% לרמה של 3.5%-3.75%, צעד שכבר היה מתומחר בשווקים בהסתברות של כ-90%, אבל המסר שעלה ממסיבת העיתונאים ומהעדכונים הנלווים היה הרבה יותר מורכב. מצד אחד, הבנק המרכזי, בראשות ג'רום פאוול כבר מאותת לנו שהמדיניות שלו כבר קרובה לניטרלית. מצד שני, הוא מדגיש שיש חוסר ודאות גבוה, בעיקר סביב שוק העבודה והיכולת של הכלכלה האמריקאית להמשיך לצמוח בלי להיכנס להאטה חדה.
המשקיעים מנסים להבין האם מדובר בתחילתו של מסלול הפחתות ברור, או דווקא בתקופה ארוכה של המתנה, שבה כל החלטה תיגזר מנתון כזה או אחר, בלי התחייבות מוקדמת.
הפד' עוצר עכשיו כדי להעריך את ההשפעה על הכלכלה
יוני פנינג ממזרחי טפחות מעריך שהפחתת הריבית האחרונה לא הייתה אירוע משנה כללים. לדבריו, עצם ההפחתה לא הפתיעה את השווקים, אבל ההרחבה המחודשת של מאזן הפד והדגש על נושא הנזילות היו משמעותיים יותר.
פנינג מציין כי יו"ר הפד ג’רום פאוול תיאר את המדיניות הנוכחית כניטרלית, הן מבחינתו והן מבחינת חברי ה-FOMC, זאת מול אינפלציה שעדיין גבוהה מדי, אבל גם מול סימנים ברורים להתקררות בשוק התעסוקה. לדבריו, הפד מוכן כעת לעצור ולבחון האם הריבית המרסנת מחלחלת במלואה לכלכלה, ולא ממהר להתחייב להפחתות נוספות.
- תופעת ההדבקה הפיננסית: למה כשהבורסה בוול סטריט מתעטשת – כל השווקים חולים?
- המניה הישראלית שנסחרה שנים בשווי זניח, וזינקה פתאום יותר מפי 50
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בהתייחסות לשוק העבודה, פנינג מצביע על כך שמספר המשרות הפנויות בארה"ב עלה משמעותית בספטמבר ובאוקטובר, עם תוספת של כ-430 אלף משרות בספטמבר ועוד כ-12 אלף באוקטובר, לרמה של כ-7.67 מיליון משרות. עם זאת, הוא מדגיש כי עיקר הגידול מגיע מענפי השירותים ובשכר נמוך, מה שמרמז על השפעות של צמצום עובדים זרים ולא בהכרח על התחזקות רחבה של הביקוש לעובדים.
