מניות עולות – קרדיט: AI

אפקט ינואר על המבחן: המניות הקטנות מדשדשות, הריבית לא משתפת פעולה

דצמבר מתקרב לסיום עם ירידות יומיות במדדים ועם פער ברור בין מניות גדולות לקטנות. אפקט ינואר עדיין נמצא על השולחן, אבל נראה שהוא רחוק מלהיות מובן מאליו

ליאור דנקנר | 14/12/2025 17:03

נושאים בכתבה אפקט ינואר מניות

אמצע דצמבר, ושוב חוזרות השאלות הקבועות על אפקט ינואר. ביום המסחר האחרון המדדים המובילים ירדו, אבל כשמסתכלים על כל השנה התמונה עדיין חיובית. הפער הזה משאיר את המשקיעים עם אותה שאלה מוכרת: האם תחילת השנה תצליח לתת דחיפה נוספת לשוק, או שהפעם העונתיות לא באמת תעבוד.

אפקט ינואר הוא שם לתופעה די מוכרת בשוק ההון. בתחילת השנה יש לא פעם נטייה לעליות, ובעיקר במניות הקטנות. ההסבר המרכזי הוא טכני. לקראת סוף השנה משקיעים מוכרים מניות בהפסד לצורכי מס, ואחרי תחילת ינואר חלק מהכסף חוזר לשוק, לפעמים לאותן מניות שנמכרו קודם. עם הזמן הדפוס הזה הפך לפחות יציב. יש יותר מודעות, יותר מסחר ממוחשב, והריבית והמאקרו יכולים לבטל עונתיות די מהר. לכן, גם כשהשיח סביב אפקט ינואר חוזר בכל שנה, השוק בפועל לא תמיד משתף פעולה.

השנה נראית טובה, אבל לא בכל מקום

כשמסתכלים על המספרים של השנה הנוכחית רואים תמונה לא אחידה. מדד S&P 500 עלה מאז תחילת השנה בכ-16%, הנאסד״ק הוסיף קצת יותר מ-20%, ואילו מדד ראסל 2000, שמייצג מניות קטנות, עלה בכ-14.5%. כלומר, השוק עלה בצורה ברורה, אבל עיקר הכוח הגיע מהמדדים הגדולים, ולא מהמניות הקטנות שקשורות יותר לאפקט ינואר הקלאסי.

התמונה הזו חשובה, כי לא פעם אפקט ינואר מגיע אחרי תקופה שבה המניות הקטנות נשארו מאחור. השנה, לפחות עד כה, הפער הזה לא נסגר, וההובלה נשארה אצל החברות הגדולות והמבוססות יותר.

בחצי השנה האחרונה התמונה כבר נראית קצת אחרת. בתקופה הזו ראסל 2000 עלה בכ-19%, יותר מה-S&P 500 שעלה בכ-13% ויותר גם מהנאסד״ק שעלה בכ-18%. במבט ראשון זה נראה כמו חזרה של הקטנות למשחק, אבל כשמעמיקים בגרף רואים שזה לא היה מהלך שקט. היו תנודות חדות, ירידה משמעותית בנובמבר, ולאחר מכן התאוששות בדצמבר. זה מחזק את התחושה שהכסף נכנס ויוצא מהר, ושהביטחון סביב המניות הקטנות עדיין מוגבל.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

הריבית והסגירה האחרונה מכניסות זהירות

ביום המסחר האחרון, ב-12 בדצמבר, המדדים חזרו לרדת. ראסל 2000 איבד כ-1.5%, הנאסד״ק ירד בכ-1.7% וה-S&P 500 בכ-1.1%. הירידות האלו לא משנות את התמונה של השנה כולה, אבל הן כן משפיעות על מצב הרוח לקראת סוף דצמבר. פחות תחושה של ריצה חלקה קדימה, ויותר המתנה לראות איך השוק פותח את השנה.

ברקע, הריבית ממשיכה לשחק תפקיד. תשואת אג״ח ארה״ב ל-10 שנים נסחרה סביב 4.2% בסגירה האחרונה. בחצי השנה האחרונה נרשמה ירידה לשפל באזור ספטמבר, ולאחר מכן חזרה למעלה לקראת סוף השנה. זו לא רמה שעוצרת את שוק המניות, אבל היא כן מעלה את הרף, במיוחד עבור מניות קטנות, שבדרך כלל רגישות יותר לשינויים בסנטימנט ולעלות המימון.

מכאן מגיעה הדילמה של ינואר. מצד אחד, שנה חיובית במדדים הגדולים. מצד שני, מי שמחפש אפקט ינואר קלאסי רוצה לראות את המניות הקטנות תופסות הובלה ברורה, וזה לא קורה בתמונה של כל השנה. ינואר יהיה מבחן קצר. אם הכסף יתחיל להתפזר יותר לשוק כולו, ייתכן שנראה משהו מהעונתיות המוכרת. אם לא, אפקט ינואר יישאר בעיקר שיח, ופחות תופעה שמורגשת באמת במסחר.

כל הכותרות 24/7 הטלגרם שלנו - תכנים יחודיים

הגב לכתבה

שם המגיב *

כותרת תגובה *

תוכן התגובה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה

צילום: איציק בירן, צילום מסך אתר יוניקורן טכנולוגיות

הלך הכסף

100 אלף שקלים הפכו לעשרות שקלים - סייברוואן עושקת את המשקיעים

אחרי שנפלה 90% בבורסה בת"א, סייברוואן נרשמה בוול סטריט - מי שציפה לעדנה קיבל ירידה של 99% נוספים; סייברוואן היא תרגיל פיננסי שעושק משקיעים - בדרך יש מרוויחים

רן קידר | 14/12/2025 10:47

נושאים בכתבה סייברוואן

חלום גדול - הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה. המעגל הזה קיים בעשרות רבות של חברות גם בבורסה בת"א וגם בוול סטריט. חברות בלי הצדקה כלכלית רוכבות על חלום ומגייסות כסף. הכסף נגמר, מנסים לנפח שוב את החלום ומגייסים שוב, והכסף שוב נגמר וחוזר חלילה. אחד המקרים המכוערים ביותר הוא של סייברוואן. חברת טכנולוגיה שהכניסה את המילה "סייבר" לשם שלה וחשבה שהיא עומדת לכבוש את העולם.

סייברוואן פיתחה מערכות שיגרמו לנהג ברכב להיות קשוב לכביש ולאירועים ולא להיות מוסח לטלפון הנייד. היא הנפיקה בגל של 2021 לפי שווי של כ-110 מיליון שקל וגייסה ממשקיעים כ-26 מיליון שקל.

הכסף ירד לטמיון. אבל היא גייסה שוב ואז התברר לה שהמשחק בת"א נגמר. די, המשקיעים כאן כבר לא ייתנו אמון בהנהלה ובחזון של האיש שהוביל אותה בתחילת הדרך - יעקב טננבאום. אז מה עושים? משכפלים את המקרה לוול סטריט. כן, פראיירים יש גם בוול סטריט, אפילו יותר. וכך הצליחה סייברוואן לעשות את מה שעשתה למשקיעם המקומיים גם למשקיעים בוול סטריט.

בשורה התחתונה אחרי הפסד של כמעט 90% בת"א, היא יצרה הפסד של 99% בוול סטריט. מי שהשקיע בה בהנפקה הפסיד 99.9% מכספו. תזכורת לסיכון הגדול של השקעה בהנפקה - המקום בו המנפיק יודע הרבה יותר טוב מהרוכש על החברה הנמכרת.

סייברוואן הפכה 100 אלף שקלים של השקעה לעשרות שקלים בודדים. סייברוואן הפסידה מאז הקמתה 186.7 מיליון שקל:

להמשך הכתבה לחץ כאן