יואב בורגן
צילום: יואב בורגן
ניתוח

פתיחת השנה בסקטור הביוטק – יהיה לנו אפקט ינואר?

ב-30 השנה האחרונות תשואת היתר המשמעותית ביותר של מניות בטא גבוהה הייתה בינואר. לפי ג'יי פי מורגן תחילת 22' היא כר פורה לשינוי נסיבות אטרקטיבי במיוחד עבור מניות ביוטק שסבלו מהתכווצות מכפילים משמעותית. נובוקיור, Shockwave, דנלי ועוד על הכוונת
יואב בורגן | (8)
נושאים בכתבה אפקט ינואר ביוטק

בחרנו להתחיל את השנה האזרחית החדשה עם טור המתייחס למחקר מעניין אשר נכתב ממש לאחרונה ע"י אנליסטים של ג'יי.פי. מורגן. למעשה, האנליסטים של JPM מספקים הסבר הרבה יותר רחב לחולשה הגדולה של סקטור הביוטק מפברואר 2021. הרי בשנה החולפת דנו לא מעט בשלל ההסברים האפשריים לחולשה הנ"ל, כמו: אי-וודאות ביחס להתנהלות ה-FDA; פעילות מיזוגים ורכישות (M&A) חלשה; חששות לרפורמה במחירי התרופות בארה"ב; והתחממות יתר של הסקטור בשנה הקודמת, 2020.

אז להסברים אלו מצטרף כעת ההסבר הרוחבי של JPM: סקטור הביוטק, מעצם הגדרתו כסקטור של מניות בטא גבוהה, כלומר מניות מומנטום המאופיינות בחלקן הגדול בתנודתיות גבוהה יחסית, סבל מאוד בשנה החולפת מסנטימנט דובי למדי, וזאת כפועל יוצא מהעדפתם המובהקת של המשקיעים למניות גדולות ובעלות תנודתיות נמוכה.

כלומר, בשנה החולפת, כתחליף לתשואות הריאליות העלובות הגלומות בשוקי האג"חים הממשלתיים, המשקיעים חיפשו ומצאו חוף מבטחים בדמות המניות הגדולות בשוק ההון האמריקני. כיום, החברות הגדולות במדדי המניות המובילים בארצות הברית הינן בעלות רקורד עסקי מוכח של צמיחה אורגנית, כוח תמחור משמעותי, מאזנים חזקים, תשואה גבוהה על ההון, וברובן בכלל חברות פלטפורמה טכנולוגיות בעלות קהל לקוחות שבוי, נוכחות בינלאומית רחבה וחסמים טכנולוגיים. העדפת המשקיעים הזאת כאמור באה על חשבון סקטורים של מניות בטא גבוהה ופגעה בהם מאוד.

כעת, עפ"י המחקר של JPM, תחילתה של שנת 2022 מהווה כר פורה לשינוי נסיבות אטרקטיבי במיוחד עבור מניות של בטא גבוהה בכלל, ולמניות ביוטק בפרט אשר סבלו מהתכווצות מכפילים משמעותית (בסדרי גודל של 70%-30%) ללא הצדקה לכך מבחינת הנתונים הפונדמנטליסטיים (נהפוך הוא, רבות מחברות אלו נהנות כיום מצמיחה בלתי-מחזורית מתמשכת ומשוקי יעד גדולים מאוד).

האנליסטים של JPM מציינים את אפקט ינואר: עפ"י ניתוח נתונים של שלושים השנים האחרונות, תשואת היתר המשמעותית ביותר של מניות בטא גבוהה נוטה להתרחש בחודש ינואר, על רקע שיקולי מס ותופעת ה-Bottom Fishing (כאשר משקיעים מחפשים דווקא את המניות הכי חבוטות בשוק).

נפרט מעט מהו אפקט ינואר, למי שלא מכיר או שכח: מחקרים אמפיריים שנעשו באקדמיה בתחום המימון, הראו כי מניות "קטנות" (מניות של חברות בעלות שווי שוק קטן יחסית) נוטות להציג באופן מובהק תשואת יתר במהלך חודש ינואר הקלנדרי, אגב בעיקר במחצית הראשונה של החודש. ישנם חוקרים הסבורים כי אפקט ינואר הנ"ל נובע בעצם משיקולי מס, וליתר דיוק ממכירות של מניות בסוף השנה הקלנדרית לצורך מימוש הפסדי הון.

ההסבר המוצע הוא כי משקיעים רבים נוטים למכור מניות אשר ירדו במהלך החודשים שלפני המכירות, על מנת כמובן לממש את הפסדי ההון לפני תום שנת המס הקלנדרית. תקבולי המכירות הנ"ל חוזרים לשוק המניות עם תחילת השנה החדשה, מה שיוצר את לחץ הביקושים העומד מאחורי אפקט ינואר. אותו אפקט ינואר נוטה לבוא לידי ביטוי חד יותר בקרב מניות קטנות, מכיוון שמניות אלו הינן בעלות תנודתיות מחירים גבוהה יחסית במהלך השנה, ולכן, כקבוצה, הן כוללות מספר גבוה יחסית של מניות שירדו באופן משמעותי אשר גרם למימושן לצרכי מס.

קיראו עוד ב"גלובל"

בשורה התחתונה, המחקר של JPM צופה כי השנה אפקט ינואר יהיה משמעותי במיוחד, נוכח הרוטציה הקיצונית שהיתה ב-2021 ממניות בטא גבוהה למניות בעלות תנודתיות נמוכה. ב-JPM אפילו מדברים במונחים של סקוויז – High Beta Squeeze, כפועל יוצא של התהפכות מסוימת של הרוטציה אשר ראינו אשתקד.

ב-JPM אף מגדילים לעשות ויוצרים רשימה של חמישים מניות בטא גבוהה, כלומר מניות מומנטום אשר ריכזו עניין רב לפני המימושים הגדולים בשנת 2021, ועל כן הינן כעת עשויות ליהנות מסקוויז משמעותי כתוצאה מאפקט ינואר מוגדל. בתחום הביוטק ישנן שמונה מניות כאלו, ועוד שלוש מניות בתחום המכשור הרפואי, כולן חדשניות ומוכרות למדי, ואנחנו ממליצים לשים לב אליהן במיוחד בשבועות הקרובים:

תגובות לכתבה(8):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    יריב 10/01/2022 15:24
    הגב לתגובה זו
    ירידה הכי גדולה זה 5 שנים. והמניות הגדולות ירדו אפילו יותר! לא יודע מי ב JPM מפתח תיאוריות כאלה אבל לא הייתי מסתמך עליהן. אולי אפילו עושה ההפך.
  • 6.
    נ.ש. 09/01/2022 10:11
    הגב לתגובה זו
    בשבוע האחרון
  • 5.
    מה לגבי dvax? (ל"ת)
    נתי 09/01/2022 08:33
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    נחמיה שטסלר 05/01/2022 10:58
    הגב לתגובה זו
    תתעוררו מניית טבע עומדת להמריא בצורה מטורפת
  • 3.
    דניאל 04/01/2022 16:10
    הגב לתגובה זו
    רגע לפני אישור תרופה לחולים בינוני קשה בקורונה
  • 2.
    בדואי 04/01/2022 15:12
    הגב לתגובה זו
    גירלןםפקןמרן כהור7דצסמס9
  • 1.
    אין שכל אין דאגות 04/01/2022 14:59
    הגב לתגובה זו
    אחרי שהמלצתם לקנות סין ולמכור בנקים מגיעה הבוננזה להשקיע בחברות חלום הפסדיות שהתרסקו בשנה הקודמת
  • מתי המליצו? (ל"ת)
    שלומיד 08/01/2022 12:46
    הגב לתגובה זו
אתר לייצור גז טבעי במפרץ הפרסי קרדיט: גרוקאתר לייצור גז טבעי במפרץ הפרסי קרדיט: גרוק
TOP 10

לא מי שחשבתם: 10 המדינות עם התוצר לנפש הגבוה בעולם

דירוג עשרת הגדולים למדינות עם התוצר לנפש הגבוה בעולם אולי לא יכיל את המדינות בעלות העוצמה הרבה ביותר או ההשפעה הרחבה ביותר אבל הוא ישקף את המדינות העשירות שאיכות החיים בהן היא הגבוהה בעולם- מקטאר ועד ברוניי, ריכזנו לכם את הרשימה המלאה

הדס ברטל |
נושאים בכתבה תוצר לנפש

הדירוג העולמי של התוצר לנפש משקף  לא רק את עוצמת הכלכלה אלא גם את איכות החיים והמדיניות הכלכלית של כל מדינה. התוצר לנפש לא בהכרח מייצג את הכלכלות הכי חזקות עם התעשיות הכי חכמות, אלא בעיקר איך התוצר במדינה מתחלק עבור כלל האוכלוסיה בה, מה שמעיד על רמת החיים במדינה. מדינות עם כלכלות חזקות כמו גרמניה לא נמצאת כאן וגם מעצמות על עם כוח והשפעה כמו רוסיה או סין לא יהיו פה. ברשימה לשנת 2025 ניתן למצוא בעיקר מדינות קטנות, עשירות במשאבים או כאלה שהשכילו לבנות כלכלה חכמה ומגוונת.

1 # סינגפור

סינגפור מדורגת בראש הרשימה עם תוצר לנפש של כ־156 אלף דולר, אוכלוסייה של כשישה מיליון תושבים ותמ"ג כולל של כ־547 מיליארד דולר. שיעור האבטלה במדינה עומד על כ־3.2% בלבד, והיא נחשבת לאחת הכלכלות החדשניות והפתוחות בעולם. כלכלת סינגפור מבוססת על שירותים פיננסיים, לוגיסטיקה, מסחר חוץ, ייצור אלקטרוניקה ותחומי פארמה וביוטכנולוגיה. הצלחתה נובעת מתכנון כלכלי מוקפד, מיסוי תחרותי וניהול ציבורי יעיל, אך אתגרי יוקר המחיה ותלות בשווקים חיצוניים ממשיכים להציב לממשלה משימות לא פשוטות. ענף השירותים הפיננסיים הוא אחד ממנועי הצמיחה המרכזיים של סינגפור, לצד היותה מהנמלים הגדולים בעולם. חברות ענק כמו DBS Bank, SingTel, ו־Singapore Airlines מייצגות את עוצמת המגזר העסקי המקומי. המדינה נחשבת גם לאחת המובילות בעולם ביצוא שבבים וציוד אלקטרוני מתקדם, והיא מרכז אזורי של חברות טכנולוגיה בינלאומיות כמו Google, Meta ו־Microsoft. התלות הגבוהה בסחר העולמי הופכת אותה לרגישה לתנודות גלובליות, אך הגיוון הענפי והניהול הקפדני מעניקים לה עמידות יוצאת דופן.


עובדים
 בחברת טכנולוגיה בסינגפור קרדיט: גרוק
עובדים בחברת טכנולוגיה בסינגפור - קרדיט: גרוק


2 # לוקסמבורג

מדינה אירופאית קטנה שלה תוצר לנפש של כ־152 אלף דולר. במדינה מתגוררים כ־678 אלף איש בלבד, התמ"ג שלה נאמד בכ־93 מיליארד דולר עם שיעור האבטלה שעומד על כ־5.9%. לוקסמבורג ביססה את מעמדה כאחת מהמדינות העשירות בעולם בזכות היותה מרכז פיננסי ובנקאי חשוב באירופה, בו פועלות מאות קרנות השקעה בינלאומיות. לצד זאת היא משקיעה רבות בתשתיות טכנולוגיות ובתחום הלוגיסטיקה. עם זאת, גודלה המצומצם והיעדר משאבי טבע מגבילים את פוטנציאל הצמיחה העתידי ומחייבים גיוון כלכלי רחב יותר. נמצאות בתחומה חברות בינלאומיות רבות, בהן Amazon Europe, PayPal ו־Ferrero, הקימו את המטות האירופיים שלהן במדינה בזכות תנאי המס האטרקטיביים. בנוסף, המדינה מובילה בתחום הלוויינים והחלל באמצעות החברה SES Global, מהגדולות בעולם בתחום התקשורת הלוויינית. היא מתמחה גם ביצוא שירותים פיננסיים ופתרונות דיגיטליים, שמחזקים את מעמדה כמרכז עסקי מתוחכם.

3 # איחוד האמירויות הערביות 

לאיחוד האמירויות יש תוצר לנפש של כ־132 אלף דולר. באמירויות חיים כ־10.9 מיליון תושבים, התמ"ג עומד על כ־537 מיליארד דולר ושיעור האבטלה הוא מהנמוכים בעולם, כ־2.1%. במשך עשורים נשענה הכלכלה המקומית בעיקר על נפט וגז, אך בשנים האחרונות ביצעה האמירויות מהפך מרשים לכלכלה מגוונת יותר, כאשר היא מרחיבה את מקורות ההכנסה שלה לתחומי מסחר לא־נפטי, תיירות, פיננסים, לוגיסטיקה, נדל״ן וטכנולוגיה. דובאי ואבו דאבי הפכו למוקדי עסקים בינלאומיים, אך המדינה מתמודדת עם הצורך לשמר את הצמיחה תוך צמצום התלות באנרגיה מסורתית. חברות ענק ממשלתיות כמו Emirates, Etihad Airways, ADNOC, ו־DP World הן מהגדולות בעולם בתחומן. איחוד האמירויות הפכה למרכז סחר חופשי אזורי, שבו נחתמים הסכמי סחר עם עשרות מדינות. דובאי היא כיום מוקד עולמי לסטארט־אפים בתחום הפינטק, האנרגיה הירוקה וה-AI. המדינה גם אחת המובילות בעולם ביצוא זהב, יהלומים ושירותים לוגיסטיים, וממשיכה לשמש גשר בין מזרח למערב.

מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיותמוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות

"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"

מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”

רן קידר |

הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי". 

לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית. 

הדיון מסתכל אחורה 

הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב". 

שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה. 

תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות” 

יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.” 

המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית 

הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות. 

בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”.