משקיעים  AI
משקיעים AI

לקראת שבוע המסחר בוול סטריט - מה חושבים האנליסטים?

אחרי הורדת הריבית של הפד' אנחנו צועדים אל שבוע עם לוח אירועי מאקרו צפוף, דוחות של ענקיות צריכה וטכנולוגיה, כשהשאלה הגדולה היא האם ההאטה בשוק העבודה ובאינפלציה מספיקה כדי להצדיק עוד הקלות מוניטריות, או שאנחנו נכנסים לתקופת "המתנה" שבה כל נתון יקבל משקל גבוה וינדנד את הסנטימנט

מנדי הניג | (1)
נושאים בכתבה וול סטריט

שבוע המסחר הקרוב בוול סטריט נפתח אחרי החלטת ריבית שהייתה צפויה מראש, אבל למרות זאת השאירה אחריה לא מעט סימני שאלה. הפד' הוריד את הריבית ב-0.25% לרמה של 3.5%-3.75%, צעד שכבר היה מתומחר בשווקים בהסתברות של כ-90%, אבל המסר שעלה ממסיבת העיתונאים ומהעדכונים הנלווים היה הרבה יותר מורכב. מצד אחד, הבנק המרכזי, בראשות ג'רום פאוול כבר מאותת לנו שהמדיניות שלו כבר קרובה לניטרלית. מצד שני, הוא מדגיש שיש חוסר ודאות גבוה, בעיקר סביב שוק העבודה והיכולת של הכלכלה האמריקאית להמשיך לצמוח בלי להיכנס להאטה חדה.

המשקיעים מנסים להבין האם מדובר בתחילתו של מסלול הפחתות ברור, או דווקא בתקופה ארוכה של המתנה, שבה כל החלטה תיגזר מנתון כזה או אחר, בלי התחייבות מוקדמת.


הפד' עוצר עכשיו כדי להעריך את ההשפעה על הכלכלה

יוני פנינג ממזרחי טפחות מעריך שהפחתת הריבית האחרונה לא הייתה אירוע משנה כללים. לדבריו, עצם ההפחתה לא הפתיעה את השווקים, אבל ההרחבה המחודשת של מאזן הפד והדגש על נושא הנזילות היו משמעותיים יותר.

פנינג מציין כי יו"ר הפד ג’רום פאוול תיאר את המדיניות הנוכחית כניטרלית, הן מבחינתו והן מבחינת חברי ה-FOMC, זאת מול אינפלציה שעדיין גבוהה מדי, אבל גם מול סימנים ברורים להתקררות בשוק התעסוקה. לדבריו, הפד מוכן כעת לעצור ולבחון האם הריבית המרסנת מחלחלת במלואה לכלכלה, ולא ממהר להתחייב להפחתות נוספות.

בהתייחסות לשוק העבודה, פנינג מצביע על כך שמספר המשרות הפנויות בארה"ב עלה משמעותית בספטמבר ובאוקטובר, עם תוספת של כ-430 אלף משרות בספטמבר ועוד כ-12 אלף באוקטובר, לרמה של כ-7.67 מיליון משרות. עם זאת, הוא מדגיש כי עיקר הגידול מגיע מענפי השירותים ובשכר נמוך, מה שמרמז על השפעות של צמצום עובדים זרים ולא בהכרח על התחזקות רחבה של הביקוש לעובדים.

במקביל, קצב גיוסיהעובדים כמו גם נתוני העזיבות. מספר העזיבות מרצון ירד באוקטובר לכ-2.94 מיליון, הרמה הנמוכה מאז אוגוסט 2020, נתון שמתחבר גם לירידה בקצב עליית השכר של מחליפי עבודה. בעיני פנינג, מדובר בשוק עבודה שנמצא בהמתנה, עם פחות תיאבון לסיכון מצד עובדים ומעסיקים כאחד.

בצד הפיסקלי, פנינג מציין את נתוני הגירעון הממשלתי בארה"ב, שהסתכם בנובמבר בכ-173 מיליארד דולר, ירידה של יותר מ-50% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. הגידול בהכנסות ממסים וממכסים, לצד התמתנות בהוצאות, עשוי לייצב את יחס החוב לתוצר סביב 120%, ואף לאפשר ירידה קלה בהמשך, אם המגמה תימשך.

קיראו עוד ב"גלובל"

ההפחתה לא נובעת מהנתונים, הריבית תרד בהמשך

אלכס זבז’ינסקי מבית ההשקעות מיטב מציג גישה ביקורתית יותר כלפי החלטת הפד. לדבריו, הדרך שבה התקבלה ההחלטה להוריד ריבית משקפת כניעה ללחצים, ולא שינוי מהותי בנתונים הכלכליים. הוא מזכיר כי רק לאחר ישיבת אוקטובר פאוול הדגיש שאין התחייבות להפחתת ריבית בדצמבר, ואף הצדיק שמירה על ריבית גבוהה יחסית.

למרות זאת, בישיבה האחרונה הפד עדכן את תחזית הצמיחה כלפי מעלה, בעוד שהאינפלציה נותרה מעל היעד, ובכל זאת בחר להפחית ריבית. בעיני זבז’ינסקי, זה מעלה ספק לגבי המשקל שניתן ללחצים פנימיים וחיצוניים בהחלטה.


הוא סבור שתחזיות הריבית של ה-FOMC איבדו ממשקלן. הפיזור הרחב בין התחזיות, והעובדה שיו"ר הפד צפוי להתחלף, מקשים לראות בתחזית החציונית עוגן אמיתי. הוא מעריך כי הריבית בארה"ב תרד בסופו של דבר לרמה של 2.5%-3.0% עד סוף 2026, נמוך הן מתחזיות הפד והן מציפיות השוק הנוכחיות.


בהיבט של שוק האג"ח, זבז’ינסקי מציין כי בשלושת החודשים האחרונים, שבהם הופחתה הריבית שלוש פעמים, רק התשואות הקצרות ירדו, בעוד שהתשואות הארוכות נותרו גבוהות. התשואות הריאליות אף עלו, תוך ירידה בציפיות האינפלציה, מה שמעיד שלמרות הפחתות הריבית, המדיניות המוניטרית בפועל הפכה למרסנת יותר.


גם חזרת הפד לרכישות אג"ח קצרות בהיקף של כ-40 מיליארד דולר בחודש לא נתפסת אצלו כהרחבה מוניטרית. לדבריו, מדובר במחזור פדיונות ובקיצור מח"מ התיק, מהלך שעשוי להפעיל לחץ כלפי מעלה על התשואות הארוכות ולהמשיך לתלל את עקום התשואות.



הלוח הכלכלי: שבוע עמוס בנתוני תעסוקה, צריכה ואינפלציה


שבוע המסחר הקרוב בוול סטריט מגיע עם לוח אירועי מאקרו צפוף יחסית, שימקד את תשומת הלב בעיקר בשוק העבודה, בצריכה הפרטית ובנתוני האינפלציה. אחרי החלטת הריבית, כל נתון יקבל משקל גבוה יותר בניסיון להבין אם הכלכלה האמריקאית מתקררת או מאותתת על חולשה רחבה יותר.

יום שלישי, 16 בדצמבר: נתונים על שוק העבודה והצריכה יהיו בפוקוס

יום שלישי יהיה היום העמוס של השבוע. תחילה יתפרסם נתון ה-ADP לשינוי במספר המועסקים במגזר הפרטי. מדובר בנתון מקדים לדוח התעסוקה הרשמי, כשהצפי עומד על תוספת מתונה יחסית של כ-4.8 אלף משרות, אחרי נתון דומה גם בפרסום הקודם.

בהמשך היום יתפרסמו נתוני השכר והצריכה. השכר השעתי הממוצע צפוי לעלות ב-0.3% בחודש, מעט מעל העלייה של 0.2% שנרשמה בחודש הקודם. במקביל, המכירות הקמעונאיות צפויות לעלות ב-0.2%, בדומה לנתון הקודם, בעוד שמכירות הליבה, בניכוי רכבים ודלק, צפויות לעלות ב-0.2%, ירידה קלה לעומת עלייה של 0.3% בפרסום הקודם.

גולת הכותרת של היום תהיה דוח התעסוקה המלא. הצפי הוא לתוספת של כ-50 אלף משרות בלבד, ירידה חדה לעומת 119 אלף משרות שנוספו בדוח הקודם. שיעור האבטלה צפוי לעלות ל-4.5%, לעומת 4.4% בפרסום האחרון, נתון שיחזק את התחושה של התקררות הדרגתית בשוק העבודה.

לקראת סיום יום המסחר יתפרסמו מדדי מנהלי הרכש המקדמיים. מדד ה-PMI לתעשייה צפוי לעמוד על 52.3 נקודות, מעט מעל 52.2 בחודש הקודם, בעוד שמדד השירותים צפוי לרדת קלות ל-54.0 נקודות, לעומת 54.1 בפרסום האחרון. הנתונים צפויים להמשיך להצביע על פעילות מתרחבת, אבל בקצב מתון.


יום חמישי, 18 בדצמבר: נתוני האינפלציה

ביום חמישי יופנו הזרקורים לנתוני האינפלציה. מדד המחירים לצרכן צפוי להצביע על עלייה שנתית של 3.0%, בדומה לנתון הקודם. ברמה החודשית, מדד המחירים הכללי צפוי לעלות ב-0.3%, בעוד שמדד הליבה, בניכוי מזון ואנרגיה, צפוי לעלות ב-0.2%, ללא שינוי מהפרסום הקודם.

במקביל יתפרסם גם נתון תביעות האבטלה השבועיות. הצפי עומד על כ-224 אלף תביעות חדשות, ירידה לעומת 236 אלף בשבוע הקודם. אם התחזית תתממש, מדובר באיתות נוסף לשוק עבודה שמתקרר, אבל עדיין לא נשבר.


החברות שמדווחות השבוע

יום שני, 15 בדצמבר

את שבוע הדוחות יפתחו מספר חברות קטנות ובינוניות. לפני פתיחת המסחר צפויה לדווח מיינד-ווק (MindWalk), ואחרי סגירת המסחר, יפורסמו הדוחות של אביווקס (ABVX), היידרופארם החזקות (HYFT), אושן פאוור טכנולוג'יז (OPTT) ונאבן (NAVN). מדובר ביום יחסית שקט, עם דגש על חברות מתחום הביוטכנולוגיה והטכנולוגיה הימית.


יום שלישי, 16 בדצמבר

ביום שלישי נרשמת עלייה בקצב. לפני פתיחת המסחר ידווחו דולות' הולדינגס (DLTH) ואורגניגראם (OGI). אחרי סגירת המסחר יעמדו במוקד לנאר (LEN), אחת מחברות הבנייה הגדולות בארה"ב, וורת'ינגטון אנטרפרייזס (WOR) ו-וורת'ינגטון סטיל (WS). זהו יום עם דגש על נדל"ן, תעשייה וחומרי גלם.


יום רביעי, 17 בדצמבר

זהו היום העמוס של השבוע מבחינת דוחות. לפני פתיחת המסחר ידווחו ג'ביל (JBL), ג'נרל מילס (GIS), איי.בי.אם אינדסטריז (ABM), טורו (TTC), ורו (VERU), ספייר גלובל (SPIR) וניורואן מדיקל טכנולוג'יז (NMTC). אחרי סגירת המסחר צפויה לדווח מיקרון טכנולוג'י (MU), אחת המניות המרכזיות בסקטור השבבים, לצד אנרפק טול גרופ (EPAC) ומילרנול (MLKN). זהו יום שעשוי להשפיע גם ברמה הסקטוריאלית, בעיקר בטכנולוגיה ובצריכה.


יום חמישי, 18 בדצמבר

ביום חמישי מגיע תורן של כמה מהחברות הגדולות והמסוקרות יותר. לפני פתיחת המסחר ידווחו אקסנצ'ר (ACN), פאקטסט (FDS), דארדן מסעדות (DRI), קארמקס (KMX), סינטאס (CTAS), פיולסל אנרג'י (FCEL), בירקנשטוק (BIRK) ואינובייטיב סולושנס אנד ספורט (ISSC). אחרי סגירת המסחר יפרסמו דוחות נייקי (NKE), פדאקס (FDX), קיי.בי. הום (KBH), בלקברי (BB), מישן פרודוס אבוקדו (AVO), סקולסטיק (SCHL) והייקו (HEI). זהו יום מפתח, עם דוחות שיכולים להשפיע על סנטימנט הצריכה, הלוגיסטיקה והטכנולוגיה.


יום שישי, 19 בדצמבר

את שבוע הדוחות יסגרו לפני פתיחת המסחר קרניבל (CCL), קונאגרה ברנדס (CAG), לאמב ווסטון (LW), ווינבאגו (WGO) ופייקס (PAYX). הדוחות של יום שישי צפויים לשקף בעיקר את מצב הצרכן האמריקאי, התיירות והוצאות השכר, לקראת סיום השבוע.



תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    בקרנות הפנסיה וההשתלמות עדיף לעבור להשקעה במניות הישראליות ולא בארהב. (ל"ת)
    SP500 תשואה נמוכה 14/12/2025 20:07
    הגב לתגובה זו
אלי גליקמן נשיא ומנכל צים
צילום: איתי רפפורט, חברת החדשות הפרטית

הצעה נוספת לרכישת צים - מה הסיכויים לעסקה?

על שני הכובעים של גליקמן ועל הסיכויים שלו לקבל בהמשך את השליטה בצים

מנדי הניג |
נושאים בכתבה צים אלי גליקמן

המאבק על השליטה בחברת הספנות צים מתעצם, עם הצעה נוספת מ-MSC השווייצרית אחת מחברות הספנות הגדולות בעולם. לפני כשבועיים  קיבל הדירקטוריון הצעה ראשונית מהפג-לויד הגרמנית ועל פי ההערכות גם יש התעניינות ממארסק הדנית. צים, שנסחרת בוול סטריט בשווי שוק של כ-2.3 מיליארד דולר, נסחרת לכאורה מתחת למזומנים שלה ובמכפיל רווח נמוך, אך צריך לזכור שיש לה התחייבויות גדולות בגין רכישת ספינות. בפעול אין לה מזומנים של מיליארדים. אך יש לה יתרון גדול שאותה רוצים הרוכשים הפוטנציאלים - צי אוניות יחסית חדש עם יעילות תפעולית ויכולת תחרותית טובה.

עם זאת, הסיכוי שהמדינה תמכור את צים לידיים זרות נמוך. צים ואל על דומות מהבחינה הזו - הן נכס ביטחוני ואסטרטגי ולכן למדינה יש מניית זהב ויכולת להשתמש בפלטפורמה והתשתית של החברות בזמן חירום. את אל על מכרו רק לאחר שמשפחת רוזנברג הסכימה לתנאים האלו. גוף זר יתקשה להתמודד ולהסכים לחבילת התנאים שיוטלו עליו. מה גם שזה בשעת חירום ומלחמה מסמן אותו כ"תופס צד". האם נראה לכם שבזמן מלחמה בעזה חברה דנית או שוויצרית תסכים שצים שבשליטתה תעביר סחורה של נשק לישראל? מראש הסיכוי שהחברות האלו ישקיעו בנכס ביטחוני בישראל קטן מאוד.

אבל זה מעיר את המניה - הדיבורים, כתבות, ראיונות מעלים את המניה וזה חלק מהעניין. השבחת הערך לא צריכה לחכות לסוף התהליך, אותם משקיעים שנמצאים כעת בעימות מול הנהלת החברה כבר רואים את המניה עולה. הם רוצים להחליף את הדירקטוריון (3 נציגים) כדי להשביח את החברה, ומלאכתם כבר נעשית דרך התעניינות בחברה.  

כך או אחרת, השיחות מול רוכשים פוטנציאלים נתקלים בהתנגדות חריפה מוועד עובדי צים. בקשר להפג-לויד הם טוענים כי החברה הזו שמוחזקת על ידי קטאר וסעודיה (12%, 10%בהתאמה) לא תעמוד לצד ישראל בזמן חירום - "רכישה כזו תפגע ברציפות שרשרת האספקה, כפי שנראה במשברי 2021-2023", כתב יו"ר הוועד אורן כספים במכתב למשרד התחבורה.

MSC, עם צי של 800 אוניות בבעלות משפחת אפונטה, בוחנת כניסה כדי להתחזק באגן הים התיכון. אבל, גם כאן, נראה שהסיכוי להסכמות עם המדינה נמוכות. במקביל אנליסטים המכסים את המניה מספקים לה מחיר יעד נמוך מהמחיר הנוכחי כשהם מבליטים את "הדיסקאונט הביטחוני". צים מקבלת דיסקאונט לעומת חברות אחרות בגלל היותה חברה ישראלית שבעצם נשלטת בצורה כזו או אחרת על ידי הממשלה.