ירון גלבוע מנכל טורבוג׳ן קרדיט צילום-אילן בשור
ירון גלבוע מנכל טורבוג׳ן קרדיט צילום-אילן בשור

בדרך לנאסד"ק: טורבוג’ן הגישה תשקיף ל-SEC

טורבוג'ן שפיתחה את ה"מיקרו טורבינה" מעריכה כי תשלים רישום כפול עד סוף הרבעון הראשון של 2026; הרישום יבוצע ללא הנפקה לציבור על בסיס המשאבים הקיימים לרשות החברה

מנדי הניג | (2)

טורבוג’ן טורבוג'ן 4.55%   עושה צעד נוסף בדרך לשוק ההון האמריקאי. החברה מפתח תקווה מדווחת כי הגישה לרשות ניירות הערך האמריקאית, ה-SEC, תשקיף בטופס F-1, כחלק מהליך רישום מניותיה למסחר בנאסד"ק. הרישום המתוכנן הוא רישום כפול, והחברה מעריכה כי יושלם עד סוף הרבעון הראשון של 2026.

בניגוד להנפקות מהסוג הזה בטורבוג’ן אומרים כי הם לא מתכוונים לגייס הון מהציבור במסגרת IPO. החברה צפויה להגיע לרישום עם הון של כ-7.5 מיליון דולר, שגויסו באמצעות הנפקה פרטית ומימוש אופציות שהוקצו בעבר. המשמעות היא שהמהלך נועד בעיקר ליצירת פלטפורמת מסחר אמריקאית ולא לגיוס הון חדש בשלב זה.

טורבוג’ן פועלת בתחום ייצור אנרגיה מבוזרת, ומפתחת מיקרו-טורבינה רב-דלקית לייצור מקומי של חשמל וחום במבנים. המערכות שפיתחה משתייכות לקטגוריית CHP, ומיועדות לאפשר ייצור עצמי של אנרגיה, לצמצם תלות ברשת החשמל ולשפר את היעילות האנרגטית הכוללת של מבנים. לפי החברה, השימוש במערכת מאפשר גם הפחתת עלויות אנרגיה והקטנת פליטות.

טורבוג’ן מגדירה את ארה"ב כשוק יעד עבורה. להערכת החברה, השוק הפוטנציאלי לפתרונות שלה בארה"ב כולל כ-781 אלף מבנים, בהיקף שנאמד בעשרות מיליארדי דולרים. בתחילת השנה דיווחה החברה על חתימה על מספר הסכמים ארוכי טווח לאספקת מערכות מיקרו-טורבינות לחברות אמריקאיות.

בין בעלי המניות בטורבוג’ן נמנים אנשי העסקים צחי אבו, ג’קי בן זקן, ברק אברמוב, יזם הנדל"ן האמריקאי אלכס כץ והיהלומן אליוט טננבאום. החברה נהנית גם מתמיכה של רשות החדשנות, עם מענקים מצטברים בהיקף של כ-9 מיליון שקל.

בנוסף לפעילות בשוק האזרחי, טורבוג’ן דיווחה על שיתוף פעולה עם חברה ביטחונית רב-לאומית לפיתוח וייצור מדגים מעבדתי של טורבו-גנרטור לשימושים צבאיים. לפי החברה, מדובר במערכת ניידת המיועדת ליישומים ביטחוניים ולפעילות בשטח.

מנכ"ל החברה, ירון גלבוע, מסר כי טורבוג’ן מגיעה לשלב הרישום עם בסיס פיננסי שמאפשר לה להמשיך בפעילות ללא צורך בהנפקה ציבורית, ״טורבוג׳ן לקראת שלב נוסף ומרגש במסע הצמיחה שלה. אנחנו מגיעים עם בסיס פיננסי חזק והון שמספיק להניע אותנו קדימה ללא צורך בהנפקה ציבורית. אנו רואים בהגעה לבורסת נאסד"ק, הזדמנות עצומה להפוך לשחקן מרכזי ולהציע פתרונות יעילים ואמינים לשוק המסחרי והביתי ולתרום לקידום האנרגיה היציבה והבטוחה בארה"ב, ובעולם כולו״.

קיראו עוד ב"שוק ההון"



תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    שלא תהיו סייברוואן הבאה (ל"ת)
    אנונימי 14/12/2025 13:10
    הגב לתגובה זו
  • אנונימי 14/12/2025 15:00
    הגב לתגובה זו
    תהיה
סייברוואן יעקב טננבוים
צילום: איציק בירן, צילום מסך אתר יוניקורן טכנולוגיות
הלך הכסף

100 אלף שקלים הפכו לעשרות שקלים - סייברוואן עושקת את המשקיעים

אחרי שנפלה 90% בבורסה בת"א, סייברוואן נרשמה בוול סטריט - מי שציפה לעדנה קיבל ירידה של 99% נוספים; סייברוואן היא תרגיל פיננסי שעושק משקיעים - בדרך יש מרוויחים

רן קידר |
נושאים בכתבה סייברוואן

חלום גדול - הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה  - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה. המעגל הזה קיים בעשרות רבות של חברות גם בבורסה בת"א וגם בוול סטריט. חברות בלי הצדקה כלכלית רוכבות על חלום ומגייסות כסף. הכסף נגמר, מנסים לנפח שוב את החלום ומגייסים שוב, והכסף שוב נגמר וחוזר חלילה. אחד המקרים המכוערים ביותר הוא של סייברוואן. חברת טכנולוגיה שהכניסה את המילה "סייבר" לשם שלה וחשבה שהיא עומדת לכבוש את העולם.

סייברוואן פיתחה מערכות שיגרמו לנהג ברכב להיות  קשוב לכביש ולאירועים ולא להיות מוסח לטלפון הנייד. היא הנפיקה בגל של 2021 לפי שווי של כ-110 מיליון שקל וגייסה ממשקיעים כ-26 מיליון שקל. 

הכסף ירד לטמיון. אבל היא גייסה שוב ואז התברר לה שהמשחק בת"א נגמר. די, המשקיעים כאן כבר לא ייתנו אמון בהנהלה ובחזון של האיש שהוביל אותה בתחילת הדרך - יעקב טננבאום. אז מה עושים? משכפלים את המקרה לוול סטריט. כן, פראיירים יש גם בוול סטריט, אפילו יותר. וכך הצליחה סייברוואן לעשות את מה שעשתה למשקיעם המקומיים גם למשקיעים בוול סטריט. 

בשורה התחתונה אחרי הפסד של כמעט 90% בת"א, היא יצרה הפסד של 99% בוול סטריט. מי שהשקיע בה בהנפקה הפסיד 99.9% מכספו. תזכורת לסיכון הגדול של השקעה בהנפקה - המקום בו המנפיק יודע הרבה יותר טוב מהרוכש על החברה הנמכרת.      

סייברוואן הפכה 100 אלף שקלים של השקעה לעשרות שקלים בודדים. סייברוואן הפסידה מאז הקמתה 186.7 מיליון שקל:


מניות עולות – קרדיט: AIמניות עולות – קרדיט: AI

אפקט ינואר על המבחן: המניות הקטנות מדשדשות, הריבית לא משתפת פעולה

דצמבר מתקרב לסיום עם ירידות יומיות במדדים ועם פער ברור בין מניות גדולות לקטנות. אפקט ינואר עדיין נמצא על השולחן, אבל נראה שהוא רחוק מלהיות מובן מאליו

ליאור דנקנר |
נושאים בכתבה אפקט ינואר מניות


אמצע דצמבר, ושוב חוזרות השאלות הקבועות על אפקט ינואר. ביום המסחר האחרון המדדים המובילים ירדו, אבל כשמסתכלים על כל השנה התמונה עדיין חיובית. הפער הזה משאיר את המשקיעים עם אותה שאלה מוכרת: האם תחילת השנה תצליח לתת דחיפה נוספת לשוק, או שהפעם העונתיות לא באמת תעבוד.

אפקט ינואר הוא שם לתופעה די מוכרת בשוק ההון. בתחילת השנה יש לא פעם נטייה לעליות, ובעיקר במניות הקטנות. ההסבר המרכזי הוא טכני. לקראת סוף השנה משקיעים מוכרים מניות בהפסד לצורכי מס, ואחרי תחילת ינואר חלק מהכסף חוזר לשוק, לפעמים לאותן מניות שנמכרו קודם. עם הזמן הדפוס הזה הפך לפחות יציב. יש יותר מודעות, יותר מסחר ממוחשב, והריבית והמאקרו יכולים לבטל עונתיות די מהר. לכן, גם כשהשיח סביב אפקט ינואר חוזר בכל שנה, השוק בפועל לא תמיד משתף פעולה.


השנה נראית טובה, אבל לא בכל מקום

כשמסתכלים על המספרים של השנה הנוכחית רואים תמונה לא אחידה. מדד S&P 500 עלה מאז תחילת השנה בכ-16%, הנאסד״ק הוסיף קצת יותר מ-20%, ואילו מדד ראסל 2000, שמייצג מניות קטנות, עלה בכ-14.5%. כלומר, השוק עלה בצורה ברורה, אבל עיקר הכוח הגיע מהמדדים הגדולים, ולא מהמניות הקטנות שקשורות יותר לאפקט ינואר הקלאסי.

התמונה הזו חשובה, כי לא פעם אפקט ינואר מגיע אחרי תקופה שבה המניות הקטנות נשארו מאחור. השנה, לפחות עד כה, הפער הזה לא נסגר, וההובלה נשארה אצל החברות הגדולות והמבוססות יותר.