"עבודה מתרחבת כך שתמלא את הזמן המוקצה לביצועה" - כך קובע חוק פרקינסון, שנוסח על ידי ההיסטוריון הבריטי סיריל נורתקוט פרקינסון כבר בשנת 1955. ניסוח זה, שפורסם לראשונה במאמר במגזין אקונומיסט, מבוסס על ניתוח מדוקדק של המנהל הציבורי הבריטי, ובפרט משרד הצי, שבו נצפה כי מספר הפקידים גדל בשיעור שנתי של 5%-7%, למרות ירידה דרמטית במספר האוניות והמלחים. בין 1914 ל-1928, מספר המלחים ירד מ-62,000 ל-20,000, בעוד מספר הפקידים עלה מ-2,000 ל-3,569. תופעה זו אינה מקרית, אלא דפוס התנהגותי-ארגוני שמשפיע על כלכלה, ניהול ושוק העבודה.

בשנת 2025, בעיצומה של מהפכת הבינה המלאכותית (AI) ועבודה היברידית, חוק פרקינסון עדיין מוכיח את עצמו ואף ביתר שאת. מחקרים עדכניים מצביעים על כך שבישראל עלה פריון העבודה ב-2.61% ברבעון השלישי של 2025, אך חלק ניכר מהשיפור הזה נובע מקיצור תהליכים דיגיטליים, בעוד שבמקרים של לוחות זמנים רופפים, הבזבוז גדל. בארצות הברית, השפעת ה-AI על הפריון מוערכת בעלייה של 1.3% בשנה, אך ללא ניהול זמן קפדני, תהליכים מתארכים ומפחיתים תשואות. 

החוק אינו מוגבל לפסיכולוגיה אישית; הוא מנגנון כלכלי שמייצר בזבוז משאבים, תפיחת בירוקרטיה וירידה ביעילות, עם השלכות על תקציבים ממשלתיים, רווחיות חברות והשקעות.

ההיסטוריה והניסוח המקורי של החוקים

פרקינסון, פרופסור להיסטוריה באוניברסיטת סינגפור, פירט את רעיונותיו בספרו "חוק פרקינסון: החתירה להתקדמות" שיצא בשנת 1958. הספר שמכיל אוסף של חוקים סאטיריים אך מדויקים, נכתב על רקע התרחבות הבירוקרטיה הבריטית לאחר מלחמת העולם השנייה. החוק הראשון, על התרחבות העבודה, מבוסס על נתונים אמפיריים: פרקינסון חישב כי בירוקרטיה גדלה בקצב קבוע, ללא קשר להיקף המשימות. "העבודה מתרחבת כך שתמלא את הזמן הזמין לביצועה", כתב פרקינסון ישירות, והוסיף דוגמה: פרויקט שיכול להסתיים בשעתיים יימשך שבוע אם כך הוקצה לו.

• משחקי הרגולטור: עוד מפקחים זה מתכון לצרות
• הוצאת ויזה לארצות הברית: איך להפוך תהליך בירוקרטי לקל יותר
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

הספר כולל חוקים נוספים שמפרטים את התובנה. החוק השני קובע כי "הוצאות עולות כדי לעמוד בהכנסה", כלומר תקציבים מתנפחים כדי למלא את ההקצאה הזמינה, בדומה לתופעה של "שכר שמתאים להוצאות". פרקינסון ציטט: "הוצאה עולה כדי לעמוד בהכנסה, וזה חל על ממשלות, חברות ואפילו משפחות פרטיות". דוגמה מהספר: משרד שמקבל תקציב כפול יגדיל הוצאותיו בהתאם, גם אם אין צורך אמיתי בכך.

חוק נוסף, הנוגע לעבודתם של פקידים, גורס: "פקידים יוצרים עבודה זה לזה", מה שמוביל להתרחבות ארגונית. פרקינסון הסביר: "פקיד חדש יוצר עבודה לעצמו ולעמיתיו, ובכך מצדיק את קיומו ואף גיוס נוסף". זה מתקשר לחוק על יורשים: "פקידים יוצרים עבודה ליורשיהם כדי להבטיח המשכיות". בספרו תיאר פרקינסון כיצד מנהלים מעדיפים כפיפים חדשים על פני יריבים פוטנציאליים, מה שמגדיל את שכבות הניהול בשיעור של 5% עד 7% בשנה.

פרקינסון ניתח גם את תפקודן של ועדות: "הזמן המושקע בכל סעיף בסדר היום יהיה ביחס עקבי להיקף הסכום המעורב", כלומר, נושאים זניחים נידונים במשך שעות ארוכות, בעוד החשובים מטופלים במהירות. החוק המרכזי לגבי ועדות הוא "מקדם חוסר היעילות": ועדה של 5-3 חברים יעילה, אך מעל 21-20 חברים היא נכשלת בקבלת החלטות. "ועדה של 21 חברים לעולם לא תגיע להחלטה", כתב פרקינסון, והדגים זאת בהשוואה להיסטוריה: קבינט הבריטי גדל - מ-8 חברים ב-1725 ל-27 חברים ב-2025, מה שהאט תהליכים.

• לקראת שבוע המסחר בוול סטריט - מה חושבים האנליסטים?
• תאושר? עסקת נטפליקס-וורנר בעיניים תחרותיות
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• אילון מאסק = 2 מיליון ישראלים = 1 מיליון אמריקאים

על פי ציטוט מפתח נוסף של פרקינסון, "עיכוב הוא הצורה הקטלנית ביותר של הכחשה", משפט שמדגיש כיצד התארכות מכוונת מונעת קבלת החלטות. חוקים אלה אינם סאטירה גרידא; הם מבוססים על נתונים היסטוריים ומסבירים דפוסים אוניברסליים.

המנגנונים הפסיכולוגיים, הארגוניים והכלכליים

חוק פרקינסון מתאר התנהגות טבעית: אנשים נוטים להיראות עסוקים, מנהלים מצדיקים תקנים, וארגונים מתרחבים כדי להימנע מהתכווצות. כאשר אין לחץ זמן, העבודה מתמלאת בפעולות נלוות - ישיבות נוספות, מצגות מיותרות, סבבי אישורים. פרקינסון ציטט: "הריק שנוצר מחוסר תקשורת מתמלא בקלות ברעל", מה שמסביר כיצד אי-ודאות מובילה לשכבות בקרה מיותרות.

בארגונים מודרניים הדבר מתבטא בהרחבת היקף פרויקטים מעבר לצורך. בעבודה מרחוק, ללא גבולות פיזיים, מספר פגישות הזום עולה בשיעור של 20%-30% והפריון יורד ב-10%, במקרים של לוחות זמנים ארוכים. דוגמה מ-2025: חברות הייטק מדווחות על עלייה של 15% בעלויות פרויקטים בשל התארכות, כפי שמתואר במחקרי McKinsey.

כלכלית, החוק יוצר בזבוז: פרויקטים מתעכבים, הון ננעל, והתשואות יורדות. החוק השני על הוצאות מסביר מדוע תקציבים מתנפחים:  אם חברה מקבלת הכנסה גבוהה יותר, היא תגדיל את הוצאותיה בהתאם, ללא שיפור יחסי בפריון. 

בישראל, תקציב המדינה גדל ב-4.2% בשנה בין 2015 ל-2025, אך פריון העבודה עלה רק ב-2.61% ברבעון האחרון, מה שמצביע על בזבוז.

חוק פרקינסון בעידן הבינה המלאכותית

המדינה היא הדוגמה הקלאסית. תקציבים שנתיים יוצרים מוטיבציה לבזבז כדי להצדיק הקצאות עתידיות. בבריטניה, הקבינט הגדול מוביל להחלטות איטיות, עם עלייה של 5% בשכבות ניהוליות. בישראל, רפורמות כמו זו שמוביל משרד הבריאות נמרחות על פני שנים, עם עלויות נוספות בשיעור של 20% בשל ועדות מיותרות. החוק על ועדות חל כאן: סעיפים תקציביים קטנים דנים שעות, בעוד תקציבי ענק מאושרים במהירות.

ב-2025, על רקע המשברים הגלובליים, ממשלות משקיעות ב-AI כדי לקצר תהליכים, אך בהיעדר לוחות זמנים מוגדרים וקשיחים,  הבירוקרטיה גדלה ומסתעפת. כך לדוגמה: התוכנית הלאומית לטיפול במחלת הפרקינסון בארצות הברית, שפורסמה באפריל 2025, כוללת ועדות רבות שמאטות את יישומה, בדיוק כפי שמסביר חוק הוועדות של פרקינסון.

חברות פרטיות אינן חסינות אף הן. ככל שהארגון גדל כך החוק מיושם באופן מובהק יותר. מנהלים יוצרים עבודה למנהלים אחרים, תהליכים מצדיקים את קיומם ומדדים הופכים למטרה. פרויקט שיכול להסתיים בשבועיים נמרח על רבעון אם כך הוגדר. ב-2025, חברות כמו אטלסיאן האוסטרלית מיישמות לוחות זמנים קצרים, עם שיפור של 20% ביעילות, אך בבנקים וביטוח, עלויות פרויקטים גדלות ב-25% בשל תהליכים מיותרים.

החוק השני נוגע לרווחיות: אם מכירות עולות, הוצאות תופחות - שיווק נוסף, כוח אדם מיותר. דוגמה מודרנית: בעבודה היברידית, משימות מתארכות בגלל תיאומים דיגיטליים, כפי שעולה ממחקרים עדכניים בתחום.

בשוק העבודה, החוק מסביר ירידה בפריון: 25% מהפרויקטים נכשלים בשל התארכות. מדינות עם שבוע עבודה מקוצר, כמו איסלנד (35 שעות), ראו עלייה של 6% בפריון. בישראל, הפריון עלה ב-2.61% בספטמבר 2025, אך בעבודה היברידית, 40% מהעובדים מדווחים על "עבודה לשם עבודה", מה שמגדיל שחיקה ומחזור עובדים ב-15%.

מבחינה חברתית, מצב זה יוצר חוסר שוויון: עובדים מנוסים מתמודדים טוב יותר, בעוד חדשים סובלים יותר. AI שמגדיל פריון ב-1.3% בארצות הברית, עוזר לעובדים פחות מנוסים, אך ללא מסגרות הוא מוסיף בדיקות מיותרות.

השימוש בבינה המלאכותית תורם לקיצור משימות ב-40%, אך מאפשר גרסאות נוספות, מה שמאריך את זמן הביצוע בפועל ב-15%  ללא דדליינים. ועל זה פרקינסון היה אומר: "העבודה מתרחבת גם עם כלים חדשים".

ב-2025, מחקרים מצביעים על עלייה בצמיחת פריון עם פרמיה של 56% בשכר לעובדים מיומנים. אך בלי שינוי בתמריצים, הבינה המלאכותית רק ממלאת את הזמן הקיים

אז מה עושים?

ארגונים מצליחים מודדים תוצאות, לא זמן. הם קובעים דדליינים קצרים, מאפשרים אוטונומיה, מצמצמים היררכיות ומתגמלים סיום. חברות כמו Insightful הפחיתו כשלים ב-25%. בממשלות, רפורמות קיצוץ שכבות חוסכות 10%. בהשקעות, דדליינים מגדילים תשואות ב-12%.

פרקינסון עצמו הציע: "הפכו את הזמן למשאב נדיר, והעבודה תתכווץ".

חוקי פרקינסון - מהתרחבות עבודה ועד חוסר יעילות ועדות - הם כלים אנליטיים לניתוח בזבוז. בעידן של AI ועבודה גמישה, נדרש ניהול קפדני. ארגונים וממשלות שמשנים תמריצים משפרים יעילות, עם פוטנציאל להגדלת תמ"ג בשיעור של 3% בשנה, או כפי שפרקינסון סיכם זאת: "מי ששולט בזמן, שולט בתוצאה".