ישראל מצטרפת לקואליציית Pax Silica, יוזמה אמריקאית חדשה שמבקשת לעצב מחדש את שרשראות האספקה של עידן הבינה המלאכותית, ולבסס סדר כלכלי וטכנולוגי חדש המבוסס על אמון, חדשנות וביטחון כלכלי. הצטרפותה של ישראל ליוזמה, שנחשפה בוועידה בינלאומית בוושינגטון בהשתתפות תשע מהמדינות המובילות בעולם בטכנולוגיה ובשבבים, מהווה הכרה רשמית במעמדה של ישראל כשחקנית ליבה באקוסיסטם ה-AI הגלובלי, לא רק כ"אומת סטארט-אפ", אלא כמדינה בעלת נכסים אסטרטגיים בשרשרת הערך העולמית של טכנולוגיות מתקדמות.

בוועידה, שהתקיימה ביום שישי, השתתפו נציגים מארצות הברית, יפן, דרום קוריאה, סינגפור, הולנד, בריטניה, איחוד האמירויות, אוסטרליה - וישראל. זהו חוד החנית של המדינות שמארחות את החברות, ההון והתשתיות הקריטיות ביותר לתעשיית השבבים, הדאטה וה-AI העולמית.

הזווית הישראלית: נכס אסטרטגי בעידן של תחרות טכנולוגית

בהנחיית ראש הממשלה בנימין נתניהו, ייצג את ישראל בוועידה ראש המועצה הלאומית לכלכלה ויועצו הכלכלי של ראש הממשלה, פרופ’ אבי שמחון, לצד הכלכלן הראשי במשרד האוצר ד"ר שמואל אברמזון וראש המטה הלאומי לבינה מלאכותית, ארז אסקל.

עבור ישראל, ההצטרפות ל-Pax Silica אינה מהלך סמלי בלבד. היא משקפת אינטרס כלכלי וביטחוני עמוק: שילוב יכולות ה-AI, הסייבר, האלגוריתמיקה והחדשנות הישראלית בתוך מסגרות בינלאומיות שמבקשות לצמצם תלות בשרשראות אספקה פגיעות ולחזק שותפויות בין מדינות "אמינות".

• מה אפשר ללמוד מהדוחות של אורקל על בועת ה-AI?
• Shapes מגייסת 24 מיליון דולר לניהול עובדים בעידן הבינה המלאכותית
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

ראש המועצה הלאומית לכלכלה פרופ' אבי שמחון: "הצטרפות ישראל ליוזמת Pax Silica בהובלת ארצות הברית היא תעודת כבוד למדינת ישראל ולתעשיית ההייטק הישראלית, הנחשבת למובילה עולמית בתחומי החדשנות והבינה המלאכותית. יחד עם שותפינו הבינלאומיים, אנו פועלים לבצר את תעשיית ה-AI הגלובלית, לחזק את עמידות שרשראות האספקה ולהבטיח את השגשוג הכלכלי והביטחוני של המדינות המשתתפות ואזרחיהן". 

בפועל, המשמעות עבור ישראל עשויה להתבטא בגישה מועדפת להשקעות אסטרטגיות, מיזמים משותפים, פרויקטי תשתית וסטנדרטים גלובליים, בתחומים כגון שבבים מתקדמים, מרכזי נתונים, אנרגיה חכמה, לוגיסטיקה ו-AI יישומי. 

ולמה בעצם ישראל כלולה ביוזמה הזו? הרי אין אצלנו לא חומרי גלם, לא שטחים להקמת מרכזי נתונים ולא מפעלי ענק. עם זאת, כפי שחברות ענק כבר הבינו, (למשל אנבידיה, אינטל, אמזון ואפל), וכפי שחברות ישראליות עושות חיל בשוק השבבים הבינלאומי (טאואר, נובה, קאמטק, אם להזכיר את הבולטות), ישראל היא מעצמת תכנון שבבים. כאן נמצא הריכוז הגבוה של כישרון, ניסיון וידע בארכיטקטורה ובעיצוב של מנועי חישוב חכמים, יעילים ובעלי ביצועים גבוהים, בדיוק היכולות הנדרשות להפעלת מערכות AI מתקדמות בקנה מידה עולמי.

• לקראת שבוע המסחר בוול סטריט - מה חושבים האנליסטים?
• תאושר? עסקת נטפליקס-וורנר בעיניים תחרותיות
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• אילון מאסק = 2 מיליון ישראלים = 1 מיליון אמריקאים

בנוסף, גם בעולמות הסייבר יש לנו מה לתרום, והיות וחלק מהרציונל מאחורי Pax Silica מגיע מתוך הצורך להגן על תשתיות רגישות מפני מדינות עוינות. כדי שהעולם המערבי יוכל לסמוך על הדאטה, על הענן ועל מערכות ה-AI שלו, הוא חייב שכבת הגנה אמינה. כאן נכנס הסייבר הישראלי, שהפך בשנים האחרונות לסטנדרט דה-פקטו באבטחת מרכזי מידע, רשתות ותשתיות קריטיות של הכלכלה החופשית.

אפשר גם לומר שבנוסף לשני אלה, יש אצלנו יכולת נדירה לקחת טכנולוגיות חדשות ולהטמיע אותן במהירות בסביבות אמת: ברפואה דיגיטלית, בתוכנה ארגונית, בפינטק וכמובן, בפן הבטחוני. במובן הזה, ישראל היא האתר הבטא היעיל והמהיר בעולם לבחינה, הטמעה ושיפור של פתרונות AI.

על היוזמה עצמה

יוזמת Pax Silica נועדה להקים אקוסיסטם טכנולוגי מקצה לקצה: מהפקת מינרלים קריטיים ואנרגיה, דרך ייצור מתקדם ושבבים, ועד תשתיות מחשוב, דאטה, תקשורת ומודלים מתקדמים של בינה מלאכותית. המדינות החברות התחייבו לשיתוף פעולה בתחומים מרכזיים: חיזוק שרשראות האספקה של מינרלים, שבבים ואנרגיה, השקעות משותפות ומיזמים אסטרטגיים, הגנה על טכנולוגיות ותשתיות רגישות מגורמים עוינים ובניית אקוסיסטם טכנולוגי אמין, כולל ICT (טכנולוגיית מידע ותקשורת), כבלי סיבים, מרכזי נתונים ומודלי AI. 

הזווית האמריקאית והבינלאומית: כלכלה היא ביטחון

מבחינת ארצות הברית, Pax Silica היא כלי מרכזי ביישום תפיסת "ביטחון כלכלי הוא ביטחון לאומי", תפיסה שהודגשה שוב ושוב על ידי ממשל טראמפ בהקשר של המרוץ העולמי ל-AI והתבטאה במהלכים דיפלומטיים וכלכליים. גם מלחמות הסחר הן ביטוי של התפיסה הזו וגם המירוץ לעליונות טכנולוגית, שהוביל לפתיחת כל הסקטורים של שוק האנרגיה האמריקאי, מקורם שם.

 היוזמה אינה מבקשת לבודד מדינות אחרות, אלא ליצור קואליציה של שותפות אמון,  מדינות שמארחות את החברות המובילות בעולם, כגון סמסונג, ASML, SK Hynix, סוני, DeepMind, Temasek ו-Rio Tinto, ושואפות לפתח את הכלכלה הדיגיטלית ללא תלות כפויה או נקודות כשל מסוכנות. העולם, כך מבינים בוושינגטון ובבירות השותפות, נכנס ל-"רגע כלכלי טרנספורמטיבי": הבינה המלאכותית מארגנת מחדש את הכלכלה הגלובלית, והערך הכלכלי יזרום דרך כל שכבות שרשרת האספקה, החל במינרלים ואנרגיה ועד ךאלגוריתמים ויישומים.

בשורה התחתונה, הצטרפות ישראל ל-Pax Silica מציבה אותה בלב קואליציה שמעצבת את כללי המשחק של כלכלת ה-AI העולמית. זהו מהלך שמחזק את מעמדה של ישראל לא רק כמעצמת חדשנות, אלא כשותפה אסטרטגית בעיצוב הסדר הכלכלי והטכנולוגי של העשורים הקרובים, סדר שבו טכנולוגיה, ביטחון ושגשוג הולכים יד ביד.