"המס על הבנקים הוא מס על הציבור - והוא זה שישלם את המחיר"

ברקע הכוונה של שר האוצר בצלאל סמוטריץ’ להטיל מס מיוחד נוסף על הבנקים, איגוד הבנקים מגיש את עמדתו לדו"ח עבודת הצוות שבחן את המהלך. לטענת האיגוד, הדו"ח שאמור היה לשמש בסיס מקצועי להחלטה, לוקה בחוסרים מהותיים, מדלג על בדיקות קריטיות ובעיקר אינו מתמודד עם השאלה מי ישלם בסופו של דבר את מחיר המס.

המסמך מוגש אף שעמדת בנק ישראל, שהוא חלק בלתי נפרד מהצוות, טרם פורסמה, ובאיגוד סבורים כי מדובר בהליך שמתקדם מהר מדי, בלי בחינה כלכלית מלאה של ההשלכות על הציבור והמשק.

לטענת איגוד הבנקים, הדו"ח שפרסם הצוות באוצר לא כולל את שתי הבדיקות המרכזיות שעל הבסיס שלהן אפשר בכלל לדון בהטלת מס על סקטור ספציפי. קודם כל, בדו"ח אין כל השוואה בין הרווחיות של הבנקים לבין הרווחיות של ענפים אחרים במשק. באיגוד מדגישים כי זה  בדיוק הבדיקה שנדרשה מהצוות לבצע, כדי לבחון האם מתקיימות נסיבות חריגות שמצדיקות מיסוי מיוחד של ענף אחד בלבד. למרות זאת, הדו"ח, כך נטען, מדלג לחלוטין על השוואה כזאת.

שנית, הדו"ח לא בוחן את ההשלכות הכלכליות של המהלך על המשק הישראלי. אמנם מצויין בדו"ח כי הטלת מס על הבנקים עלולה להוביל לעליית ריבית, לצמצום האשראי, לפגיעה במשקיעים ולנזק לציבור הרחב, אבל בפועל לא ניסו לאמוד את ההשפעות האלה או להעריך את ההיקף שלהן. באיגוד מציינים כי מדובר בתוצאות שכבר התרחשו בפועל במדינות שבהן הוטל מס דומה, ולכן היעדר ניתוח עלות־תועלת מהווה, לדבריהם, כשל מהותי בעבודת הצוות ואף עומד בניגוד לעקרונות חוק האסדרה.

• אושר: בנקים יציעו פקדונות ללא חשבון עו"ש
• איגוד הבנקים במכתב חריף: "המס מעמיד את ישראל בשורה אחת עם הונגריה"
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

כמו כן, באיגוד טוענים כי הדו"ח מציג נתון שגוי שלפיו הציבור מחזיק בכ-70% ממניות הבנקים, בעוד שבפועל שיעור אחזקות הציבור עומד על כ-90%. לטענתם, מדובר בפער מהותי, שכן הציבור הוא זה שנושא בפועל בעלות של כל מס שיוטל על הבנקים. למרות זאת, בדו"ח אין כל ניסיון לאמוד את הפגיעה הצפויה בחיסכון הציבורי, בדיבידנדים או בשווי אחזקות הציבור. באיגוד מדגישים כי מבנה בעלות כזה אינו קיים באף מדינה אחרת שהטילה מס על הבנקים, ולכן השוואות בינלאומיות מחייבות זהירות מיוחדת.

מקור: עיבוד BDO לנתוני דוחות כספיים בנקים

העבודה של BDO

מחקר שבוצע עבור איגוד הבנקים על ידי BDO מחזק, לטענתם, את הטענה לפגיעה ישירה בציבור. לפי המחקר, מס בגובה של מיליארד שקל על הבנקים משמעותו אובדן ערך של כ-9.5 מיליארד שקל לציבור, פגיעה מיידית בכספי החיסכון והפנסיה. בנוסף, על בסיס מודל בינלאומי שהותאם לנתוני המשק הישראלי, נמצא כי מס כזה צפוי לצמצם את היקף האשראי בכ-7.9 מיליארד שקל ולייקר את האשראי בכ-1.3 מיליארד שקל. באיגוד מציינים כי למרות המשמעות הרחבה של נתונים אלה, בדו"ח הוועדה אין כל ניסיון לאמוד את ההשפעה על שוק האשראי.

• קבוצת BST זכתה במכרז להקמת מגדל האשפוז הצפוני באיכילוב תמורת כ-420 מיליון שקל
• ביטוח ישיר מרחיבה את שיווק פוליסת החיסכון "ישיר אינווסט"
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק

במסמך שהגיש האיגוד נבחנת גם רווחיות הבנקים, שלטענת כותבי הדו"ח היא העילה המרכזית להטלת המס. לטענת איגוד הבנקים, הנתונים מצביעים על תמונה שונה לחלוטין. הרווחיות בישראל אינה חריגה, לא ביחס לעבר ולא בהשוואה לשווקים אחרים. עוד נטען כי הגידול ברווחים אינו נובע משיעור התמסורת, אלא משילוב של התייעלות משמעותית במערכת הבנקאית, גידול חד בהיקפי הפעילות ועלייה בפרמיית הסיכון של המשק. בנוסף, באיגוד מצביעים על כך ששיעור גלגול הריבית למשקי הבית בישראל הוא מהגבוהים בעולם. נתונים אלה, כך נטען, מופיעים גם בדו"ח עצמו, אך המסקנות שנגזרו מהם אינן תואמות את הממצאים.

חוות דעת נוספת שצורפה למסמך, מאת ד"ר אסף אילת, לשעבר הכלכלן הראשי של רשות התחרות, בוחנת את הטענות בדו"ח לגבי המבנה התחרותי של שוק הבנקאות. לפי חוות הדעת, הדו"ח אינו מצביע על כשל תחרותי חריג ואינו מבסס עילה ייחודית להטלת מס סקטוריאלי. ניתוח השוואתי שמבצע ד"ר אילת מראה כי שוק הבנקאות בישראל אינו שונה באופן מהותי מענפים אחרים שבהם לא הוטל מס יתר, גם כאשר נרשמה בהם רווחיות גבוהה.

לטענת איגוד הבנקים, המסקנה המצטברת מכל הניתוחים היא שהטלת מס נוסף על הבנקים תגרום לפגיעה ישירה בציבור, הן כבעלי מניות שייפגעו בדיבידנדים ובתשואות החיסכון, הן כלקוחות שיתמודדו עם ריבית גבוהה יותר וצמצום אשראי, הן כאזרחים דרך פגיעה בהכנסות המדינה ממסים, והן דרך שחיקה בצמיחה הכלכלית. כל זאת, מדגישים באיגוד, דווקא בתקופה שבה המשק נדרש להתאושש מהשלכות המלחמה ולחזור למסלול צמיחה.

מנכ"ל איגוד הבנקים, איתן מדמון, "דבר לא יסתיר את המסקנה המתבקשת: שר האוצר מבקש, באמצעות המהלך הזה, לגבות מס נוסף, בדרך עקיפה ולכאורה מתוחכמת, מהציבור ולהפוך את הבנקים, שהציבור הוא הבעלים שלהם, לקופה הקטנה של המדינה. כל זאת במסווה של מלחמה במונופולים, דאגה לציבור, וסיסמאות נוספות של רפורמות ותחרות שנשמעות טוב לקראת בחירות. אבל המהלך הזה יביא רק לתוצאה אחת: הציבור הוא זה שישלם והוא זה שייפגע".