
המניפולציות שמאחורי המדדים: הרשות סיימה את החקירה נגד בונוס ביוגרופ
שלוש שנים אחרי שחשפנו כי בונוס ביוגרופ ביצעה לכאורה פעולות מניפולציה במניה כדי להישאר במדדי ת"א 90 ו-125 הרשות מעדכנת כי היא השלימה את החקירה בנושא והעבירה את התיק לפרקליטות למיצוי ההליכים
כניסה למדדי השקעה מהווה גורם בעל חשיבות גדולה בחייה של חברה ציבורית. להיות מוגדרת כאחת מ-35 החברות הגדולות בבורסה בישראל זה דבר שמשדר יוקרה. גם להיות אחת מ-125 החברות הגדולות בבורסה הוא טייטל מאוד מכובד. אבל חוץ מיחסי ציבור, יוקרה וכותרות יש לעניין
גם השפעה כספית משמעותית. כניסה למדדים מזרימה ביקושים משמעותיים ביותר למניית החברה, שכן קרנות נאמנות ותעודות סל שמתמקדים במדדים מסוימים יחויבו לקנות את המניה. למשל נכון להיום יש 13 קרנות סל שמחקות את ביצועי ת"א 35, 15 קרנות שמחקות את ת"א 125, אלו מנהלות מאות
מליארדי שקלים כשכל מניה שמצטרפת במדד מקבלת ביקושים בהתאם למשקלה.
בפברואר 2022 חשפנו שבונוס ביוגרופ לכאורה פעלה כדי להשפיע על הישארותה במדדים הגדולים של הבורסה המקומית, ת"א 90 ות"א 125, זה אגב הגיע על חשבונה של ג'נריישן קפיטל ג'נריישן קפיטל -0.15% שיצאה מהמדדים. איך היא עשתה את זה? בונוס שיגרה לבורסה קצב הודעות גבוה משמעותית מהרגיל ולכאורה הראתה שיש פעילות משמעותית בחברה ושמרה על השער עד המועד הקובע - ה-13 בינואר. אלא שמאז הישארותה במדדים המניה פשוט צוללת, ואיבדה באותה שנה כ-50% מערכה. מי שנפגעו הם כמובן המחזיקים של המדדים הגדולים שאיבדו כסף רב תוך ימים ספורים, המוסדיים שעוקבים אחרי המדדים אשר מחויבים לרכוש את המניה, וגם המשקיעים של ג'נריישן קפיטל, שנשארו בחוץ. לחצו על התמונה למעבר לכתבה:
בכתבה נוספת סיקרנו את התופעה כמגמה רוחבית וקראנו לרשות לרדת לשורשי העניין ולהבהיר כי מניפולציות על מחיר המניה, בין אם על ידי הצפת מערכת הודעות הבורסה ובין ע"י כל דרך אחרת, היא פרקטיקה פסולה שפוגעת בראש ובראשונה במשקיעים.
- בונוס ביוגרופ גייסה 2.35 מיליון שקל בפרמיה של 40% - מה המשמעות?
- בין התקדמות בניסויים להערת עסק חי: לאן הולכת בונוס ביוגרופ?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השלמת חקירת הרשות
הרשות הודיעה היום כי סיימה את החקירה בעניינם של נושאי משרה ובעלי עניין בבונוס ביוגרופ, וכי תיק החקירה הועבר לפרקליטות מחוז תל אביב (מיסוי וכלכלה), לצורך בחינת הגשת כתבי אישום. על פי הודעת הרשות, החקירה
עסקה בחשד לביצוע עבירות תרמית בניירות ערך, עבירות דיווח לפי חוק ניירות ערך, קבלת דבר במרמה, מרמה והפרת אמונים בתאגיד, וכן עבירות לפי חוק איסור הלבנת הון.
לפי הרשות, החשד המרכזי הוא כי המעורבים פעלו להשפעה בדרכי תרמית על שערי ניירות הערך של בונוס
ביוגרופ וחברה ציבורית נוספת, במטרה שבונוס תמשיך להיכלל במדדי ת"א 90 ות"א 125 בעדכון המדדים שנערך בפברואר 2022. במסגרת זו בוצעו, לפי החשד, פעולות מסחר בהיקף כולל של מיליוני שקלים, חלקן במועדים מכריעים וחלקן נטולות היגיון כלכלי, לצד פעולות נוספות שנועדו להגדיל
את שווי החברה ולהבטיח את הישארותה במדדים.
- 600% בארבע שנים: שלוש החברות של ג’נרל אלקטריק מתפצלות בביצועים
- אפקט ינואר על המבחן: המניות הקטנות מדשדשות, הריבית לא משתפת פעולה
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- 100 אלף שקלים הפכו לעשרות שקלים - סייברוואן עושקת את...
ספי זינגר, יו״ר הרשות לניירות ערך מסר: "הרשות מקיימת פיקוח צמוד וניטור שוטף של פעילות המסחר, וביתר שאת בתקופות עדכון מדדי הבורסה. אנו עוקבים מקרוב אחר פעילות החברות,
ובדגש על פעולות בעלי עניין ונושאי משרה, ופועלים למנוע כל השפעה בלתי חוקית או תרמיתית על השוק. פיקוח זה הוא חלק ממחויבות הרשות לאכיפת כללי המשחק ולשמירה על אמון הציבור והמשקיעים בשוק ההון." מחלקת חקירות, מודיעין ובקרת מסחר ברשות ניירות ערך סיימה לאחרונה את
החקירה בעניינם של נושאי משרה בחברה הציבורית "בונוס ביוגרופ בע"מ" וגורמים נוספים. התיק עבר לפרקליטות מחוז תל אביב (מיסוי וכלכלה), לצורך בחינת הגשת כתבי אישום כנגד המעורבים בפרשה.
החשודים המרכזיים בביצוע העבירות הם שי
מרצקי שכיהן בתקופה הרלבנטית ומכהן גם כיום כמנכ"ל, דירקטור ובעל השליטה בחברה, יוסף רויך יו"ר דירקטוריון החברה ובעל עניין בה כיום ובתקופה הרלבנטית, אור בן שושן שהיה יועץ החברה ובעל
עניין בה בתקופה הרלבנטית, נתנאל כהן (אשר עבד בתקופה הרלבנטית לחשדות בקרן השקעות בבעלות בן שושן) ומעורבים נוספים.
על פי החשד, פעלו החשודים, כל אחד על פי חלקו, להשפעה בדרכי תרמית על שערי ניירות הערך של החברה וחברה ציבורית נוספת, על מנת שבונוס תמשיך להיכלל במדדי תל אביב 90 ותל אביב 125 בעדכון המדד של יום ה' 03/02/2022, כפי שאכן קרה. לפי החשד, החשודים ביצעו פעולות מסחר בהיקף כולל של מיליוני שקלים, חלקן נטולות היגיון כלכלי ובמועדים מכריעים, וזאת במטרה להשפיע על שערי ניירות הערך שלה, לצד רצף פעולות נוספות שנועדו להגדיל את שווי החברה ולהשאיר את חברת בונוס במדד. במסגרת החקירה עלה חשד לביצוע עבירות דיווח ועבירות נוספות.
- 1.מניית ח (ל"ת)אנונימי 14/12/2025 16:58הגב לתגובה זו

100 אלף שקלים הפכו לעשרות שקלים - סייברוואן עושקת את המשקיעים
אחרי שנפלה 90% בבורסה בת"א, סייברוואן נרשמה בוול סטריט - מי שציפה לעדנה קיבל ירידה של 99% נוספים; סייברוואן היא תרגיל פיננסי שעושק משקיעים - בדרך יש מרוויחים
חלום גדול - הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה. המעגל הזה קיים בעשרות רבות של חברות גם בבורסה בת"א וגם בוול סטריט. חברות בלי הצדקה כלכלית רוכבות על חלום ומגייסות כסף. הכסף נגמר, מנסים לנפח שוב את החלום ומגייסים שוב, והכסף שוב נגמר וחוזר חלילה. אחד המקרים המכוערים ביותר הוא של סייברוואן. חברת טכנולוגיה שהכניסה את המילה "סייבר" לשם שלה וחשבה שהיא עומדת לכבוש את העולם.
סייברוואן פיתחה מערכות שיגרמו לנהג ברכב להיות קשוב לכביש ולאירועים ולא להיות מוסח לטלפון הנייד. היא הנפיקה בגל של 2021 לפי שווי של כ-110 מיליון שקל וגייסה ממשקיעים כ-26 מיליון שקל.
הכסף ירד לטמיון. אבל היא גייסה שוב ואז התברר לה שהמשחק בת"א נגמר. די, המשקיעים כאן כבר לא ייתנו אמון בהנהלה ובחזון של האיש שהוביל אותה בתחילת הדרך - יעקב טננבאום. אז מה עושים? משכפלים את המקרה לוול סטריט. כן, פראיירים יש גם בוול סטריט, אפילו יותר. וכך הצליחה סייברוואן לעשות את מה שעשתה למשקיעם המקומיים גם למשקיעים בוול סטריט.
בשורה התחתונה אחרי הפסד של כמעט 90% בת"א, היא יצרה הפסד של 99% בוול סטריט. מי שהשקיע בה בהנפקה הפסיד 99.9% מכספו. תזכורת לסיכון הגדול של השקעה בהנפקה - המקום בו המנפיק יודע הרבה יותר טוב מהרוכש על החברה הנמכרת.
- סייברוואן מציגה: גם במחיר של אגורה יש לאן לרדת
- חברות מצפצפות על המשקיעים ומדווחות באיחור ניכר - מתי הרשות תתערב?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סייברוואן הפכה 100 אלף שקלים של השקעה לעשרות שקלים בודדים. סייברוואן הפסידה מאז הקמתה 186.7 מיליון שקל:

100 אלף שקלים הפכו לעשרות שקלים - סייברוואן עושקת את המשקיעים
אחרי שנפלה 90% בבורסה בת"א, סייברוואן נרשמה בוול סטריט - מי שציפה לעדנה קיבל ירידה של 99% נוספים; סייברוואן היא תרגיל פיננסי שעושק משקיעים - בדרך יש מרוויחים
חלום גדול - הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה. המעגל הזה קיים בעשרות רבות של חברות גם בבורסה בת"א וגם בוול סטריט. חברות בלי הצדקה כלכלית רוכבות על חלום ומגייסות כסף. הכסף נגמר, מנסים לנפח שוב את החלום ומגייסים שוב, והכסף שוב נגמר וחוזר חלילה. אחד המקרים המכוערים ביותר הוא של סייברוואן. חברת טכנולוגיה שהכניסה את המילה "סייבר" לשם שלה וחשבה שהיא עומדת לכבוש את העולם.
סייברוואן פיתחה מערכות שיגרמו לנהג ברכב להיות קשוב לכביש ולאירועים ולא להיות מוסח לטלפון הנייד. היא הנפיקה בגל של 2021 לפי שווי של כ-110 מיליון שקל וגייסה ממשקיעים כ-26 מיליון שקל.
הכסף ירד לטמיון. אבל היא גייסה שוב ואז התברר לה שהמשחק בת"א נגמר. די, המשקיעים כאן כבר לא ייתנו אמון בהנהלה ובחזון של האיש שהוביל אותה בתחילת הדרך - יעקב טננבאום. אז מה עושים? משכפלים את המקרה לוול סטריט. כן, פראיירים יש גם בוול סטריט, אפילו יותר. וכך הצליחה סייברוואן לעשות את מה שעשתה למשקיעם המקומיים גם למשקיעים בוול סטריט.
בשורה התחתונה אחרי הפסד של כמעט 90% בת"א, היא יצרה הפסד של 99% בוול סטריט. מי שהשקיע בה בהנפקה הפסיד 99.9% מכספו. תזכורת לסיכון הגדול של השקעה בהנפקה - המקום בו המנפיק יודע הרבה יותר טוב מהרוכש על החברה הנמכרת.
- סייברוואן מציגה: גם במחיר של אגורה יש לאן לרדת
- חברות מצפצפות על המשקיעים ומדווחות באיחור ניכר - מתי הרשות תתערב?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סייברוואן הפכה 100 אלף שקלים של השקעה לעשרות שקלים בודדים. סייברוואן הפסידה מאז הקמתה 186.7 מיליון שקל:
