כפי שחשפנו בביזפורטל, חברת בונוס ביוגרופ 0%  לכאורה פעלה כדי להשפיע על הישארותה במדדים הגדולים של הבורסה המקומית, ת"א 90 ות"א 125, על חשבונה של ג'נריישן קפיטל 0.62%  שיצאה מהמדדים. איך? בונוס שיגרה לבורסה קצב הודעות גבוה משמעותית מהרגיל ולכאורה הראתה שיש פעילות משמעותית בחברה ושמרה על השער עד המועד הקובע - ה-13 בינואר. אלא שמאז הישארותה במדדים המניה פשוט צוללת, ואיבדה כ-50% מערכה. 

מי שנפגעו הם כמובן המחזיקים של המדדים הגדולים אשר איבדו כסף רב תוך ימים ספורים, המוסדיים שעוקבים אחרי המדדים אשר מחויבים לרכוש את המניה, וגם המשקיעים של ג'נריישן קפיטל, שנשארו בחוץ.

ההשפעה של מנכ"ל והבעלים של בונוס ביוגרופ - 23% ממחזור הנעילה

אלא שמה שמעניין הוא האדם שהשתתף בהשפעה על השערים במסחר הנעילה ביום הקובע לעדכון המדדים: הבעלים ומנכ"ל בונוס ביוגרופ היווה 23% ממחזור המסחר במסחר הנעילה, כך על פי בחוות דעת של בכיר ברשות ניירות ערך לשעבר, עתניאל אפק.

בעקבות כך הוגשה תביעה למחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בחיפה נגד בונוס ביוגרופ, לפיה הנזק שנגרם למחזיקי המניות של ג'נריישן קפיטל הפסידו כ-38.5 מיליון שקל כתוצאה מיציאתה מהמדדים - בעקבות ויסות המניות שביצעה לכאורה בונוס ביוגרופ. לתביעה צורפה חוות דעת המומחה של אפק, אשר קובע כי "בהסתמך על הנתונים הקיימים נראה כי התנהלותו של מר מרצקי מעלה חשד סביר לביצוע תרמית בניירות ערך". 

• סלע נדל״ן: רווח נקי תפעולי של 62 מיליון שקל - החברה הכריזה על דיבידנד
• מחירי הדלק יישארו ללא שינוי בחודש אוקטובר - למרות התחזקות הדולר
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

אפק, שעבד ברשות ניירות ערך בין השנים 2002-2019, תחילה כחוקר וראש צוות חוקרים ומשנת 2009 ועד 2019 שימש בתפקידי ניהול בכירים כמנהל יחידת המודיעין ולאחר מכן מנהל מחלקת מודיעין וטכנולוגיות וחבר הנהלת הרשות הבכירה, קובע כי לאחר שבשלב מסחר הנעילה ב-13.1 (היום הקובע) רכש מנכ"ל ובעל השליטה בבונוס ביוגרופ, שי מרצקי, 166 אלף מניות "כתוצאה מרכישה זו נשארה מניית החברה במדדי ת"א 90/125" וכי בוצעה "מניפולציה תוך-שוקית".

סעיף 54 בחוק ניירות ערך התשכ"ח 1968, קובע כי מי שהשפיע בדרכי תרמית על תנודות השער של ניירות ערך – דינו מאסר חמש שנים. ההיגיון הוא שהמסחר בבורסה יתנהל בצורה תקינה, תוך שיהיה שוק משוכלל ככל הניתן - כלומר שלא יהיו פערי מידע בין משקיעים שונים בבורסה. מאחר שלחברות עצמן ברור שיש יותר מידע מאשר לציבור הרחב המטרה היא לנטרל את העיוותים ופערי המידע ככל האפשר - כיוון שהעיוותים הללו יכולים לגרום נזק כלכלי ישיר ומיידי לציבור הסוחרים והמשקיעים, ולפגיעה באמון הציבור.

לדברי אפק במקרה של בונוס ביוגרופ לא מדובר בעסקאות לגיטימיות: "אין מדובר בסוג זה של עסקאות אלא במניפולציה, שמה שמבדיל אותה הוא שהיא אמנם מבוססת על מסחר אמיתי, אך מה שמבחין אותה הוא היבט סובייקטיבי: הכוונה הפסולה של המשקיע להפיק רווח מעצם יכולתו להשפיע על השער. מצג השווא או המלאכותיות בפעולה נובע מכך שאינה מבוססת על שיקולים כלכליים, אלא על נסיון להשפיע על שער נייר הערך באמצעות המסחר עצמו"

• נקסטקום בעסקת אגירה של 17 מיליון שקל
• ״אנחנו מחלקים כבר 20 שנה ברצף דיבידנד; נמצאים בכל מקרר בארץ״
• תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
• ״אנחנו מחלקים כבר 20 שנה ברצף דיבידנד; נמצאים בכל מקרר בארץ״

"האינטרס של מרצקי ברור - זו הרכישה היחידה שלו ביותר מ-5 השנים האחרונות"

לדברי אפק, "על פניו, האינטרס של מר מרצקי בהישארות החברה במדד מובהק, הן בכובעו כבעל שליטה והן כמנכ"ל, הן ביחס לסחירות מניות החברה ושווי אחזקותיו והן ביחס ליכולות גיוס הכספים ותדמיתה של החברה בעיני הציבור".

היקף הכספים שרכש מרצקי הוא אפסי מבחינת היקף הכספים שמחזיק מרצקי, ולכן מסיק אפיק כי "מדובר בבעל שליטה המבצע עסקה זניחה ש כמעט ואינה מעלה או מורידה לעניין אחזקותיו, ונטולת היבט כלכלי משמעותי" וכי מדובר בעסקה חריגה מאוד: "מבדיקת דיווחי החברה במאיה לאורך 5 השנים האחרונות (ואף למעלה מכך) עולה כי זו הרכישה היחידה שביצע מר מרצקי במניה בבורסה לאורך שנים אלה (!) אם כך נראה כי אכן מדובר ברכישה חריגה ביותר מצדו של בעל השליטה".

על פי אפק, כדי להסיר חשש לשימוש במידע פנים, מרצקי היה יכול לרכוש את המניות הללו כמעט ללא מגבלה בכל תקופה אחרת בשנה, ואפילו באותו יום בשערים נמוכים יותר, כלומר מחיר טוב יותר מבחינתו - אך בחר לפעול דווקא ביום וברגע האחרון של היום הקובע שמשפיע על עדכון המדדים החצי שנתי, וביצע זאת בשער גבוה יותר ו"אטרקטיבי ביותר שהבטיח סיכוי גבוה לביצוע הפקודה בשער זה - 122 אגורות לעומת 117 אגורות בשלב המסחר הרציף".

אפק מסכם וקובע כי עולה "חשד כי אופן הזרמת הוראת הקניה, ועיתוי הזרמתה, שירת את האינטרס האמור של מר מרצקי וחברת בונוס. פעילותו של בעל השליטה אף ייצרה מצג שווא למשקיעים לגבי נתוני המסחר וככל הנראה השפיעה על המשך הזרמת הפקודות בשלב טרום הנעילה וממילא על קביעת השער במסחר בנעילה". 

זו לא הפעם הראשונה שבונוס ביוגרופ מריצה את המניה כדי להשפיע על היכללותה במדדים

על פי אפק, לא מדובר כאן בפעם הראשונה שבונוס ביוגרופ משפיעה על היכללותה במדדים. "נראה כי לא מדובר באירוע חד פעמי, גם בינואר 2017 ,ימים ספורים טרם השקת מדד 60 SME ע"י הבורסה בתל אביב, המירו בעלי השליטה בחברה ובכללם מר מרצקי, למעלה מ500 מיליון מניות, מהלך שהכפיל את שווייה של החברה ותרם משמעותית להכללת החברה במדד".

בונוס עצמה מודה שחשוב לה להישאר במדדים:

במצגת למשקיעים שפרסמה בונוס ביוגרופ בתחילת החודש, ב-2 בפברואר, זמן קצר לאחר שנשארה במדדים, כותבת החברה עצמה כי "מניות החברה נכללות במדד תא-125, המכיל את מניות 125 החברות בעלות שווי שוק הגבוה ביותר, ואשר נחשב למדד המשמעותי ביותר, ונחשב לאמת המידה לכלכלת ישראל" - כלומר למעשה בונוס ביוגרופ מודה כי חשוב לה להישאר במדדים הגדולים. ואם כן, השפעתה כדי להישאר במדדים היא בניגוד לחוק ואינה לגיטימית לכאורה. רשות ניירות ערך צריכה להתערב.