
הכי כיף לעבוד באנבידיה ישראל: דירוג חברות ההייטק לשנת 2025
דן אנד ברדסטריט חושפת בפעם ה-11 את דירוג חברות ההייטק שהכי טוב לעבוד בהן: העובדים מחפשים אוזן קשבת ותרבות ערכית על פני עוד כמה שקלים בתלוש - אנבידיה בראש, מיקרוסופט שניה, מאנדיי שלישית - וגם: העובדים מאוכזבים מהשכר בפינטק
דן אנד ברדסטריט מפרסמת זו השנה ה-11 את דירוג ההייטק השנתי - רשימת החברות והסטארט-אפים שהכי טוב לעבוד בהם בישראל. הדירוג לשנת 2025 מבוסס על סקר מקיף בקרב עשרות אלפי עובדים, לצד ניתוח עשרות פרמטרים אובייקטיביים הכוללים את סביבת העבודה, ההנהלה, תנאי השכר, אפשרויות הקידום, תחושת השייכות והחיבור לערכי החברה.
הדירוג השנה מלמד אותנו הרבה על מה שקורה בהייטק, המנוע הכלכלי של המדינה. הדוח הזה מראה שהעובדים כבר לא מסתכלים רק על המשכורת או על ההטבות, אלא גם על איך החברה מתנהגת ברגעי אמת. והיו לנו לא מעט כאלה השנה זו הייתה שנה שנייה למערכה, שבה עשרות אלפים נקראו לשירות מילואים ממושך. בתוך כל זה העובדים למדו להעריך הרבה יותר את המעטפת - מעסיקים שהפגינו הבנה ואנושיות, דאגו לעובדים שגויסו ולמשפחות, והצליחו לייצר תחושת יציבות לעובדים תחושת יציבות גם כשהכל היה נראה אחרת.
עובדים ומנהלים כאחד מבינים שהצלחה ארוכת טווח לא נמדדת רק בשורת הרווח, אלא גם ביכולת של החברה להחזיק ארגון מחובר, ערכי ועמיד. וזה בסופו של דבר משתלם כי האנושיות שמראה המנהל מקפיצה את החברה במדד, יותר רוצים לעבוד בכזה מקום וההון האנושי משתבח.
גם דפוסי התעסוקה משתנים. יותר חברות מאמצות מודלים היברידיים, עובדים מעדיפים משרות עם משמעות ולא רק תפקידים נוצצים, ואיזון בין בית-עבודה שוב חזר לשיחות המטבחון. כאמירה כללית אפשר לומר שעליה בשביעות הרצון השנה היא לא רק נתון סטטיסטי, אלא אינדיקציה לתהליך עומק של ריפוי בתעשייה שהייתה נחשבת במשך שנים לדורשת מאוד - התעשייה הזאת כך נראה לומדת להסתכל אחרת על העובדים.
- מניית אנבידיה יורדת בעקבות דוחות אורקל ומה זה "נייטרליות השבבים"
- פלנטיר עולה 1.1%, מיקרוסופט נחלשת 1.2% - מה עושים החוזים העתידיים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שילה זברו-וייס, מנהלת מחלקת Duns 100 בדן אנד ברדסטריט, אומרת "דירוג 2025 חושף את השינוי הגדול ביותר שראינו בעשור האחרון - לא עוד הסתכלות בלעדית על שכר והטבות, אלא חיפוש אחר מעסיקים שמציעים חוסן אנושי אמיתי. העובדים מגדירים מחדש מהו מקום עבודה טוב: חברה שתומכת במשרתי המילואים, מעניקה גמישות בשגרה לא פשוטה, ומציבה את הערכים והאנשים במרכז לצד החדשנות וההישגים העסקיים. זו הבשורה של הדירוג השנה - מי שהצליח לחבר בין מצוינות מקצועית לבין תרבות ערכית ותומכת, זכה לאמון העובדים ולמיקומו בצמרת".
אנבידיה בראש
בראש רשימת החברות הגדולות ממשיכה אנבידיה ישראל NVIDIA Corp. -3.27% להוביל את הדירוג, זו השנה השנייה ברציפות. אחריה מיקרוסופט Microsoft Corp -1.02% במקום השני ו-מאנדיי monday.com -3.04% שלישית. מרכז הפיתוח של SAP בישראל (SAP Labs Israel) חוזר לחמישייה הראשונה עם עלייה למקום הרביעי, לאחר שבשנה הקודמת דורג שישי. פאלו אלטו משלימה את החמישייה.
אינטואיט (Intuit Inc -0.75% ) חזרה לעשירייה הפותחת אחרי שנה מחוץ לצמרת, ואילו סילברפורט (Silverfort) עשתה את הקפיצה המרשימה ביותר השנה - מהמקום הראשון בדירוג הסטארט-אפים הישר למקום השמיני בדירוג החברות הגדולות. לצדן נכנסו לראשונה לדירוג גם קורלוג'יקס (Coralogix), אל-ספורט (Lsports), סיירה (Cyera), אוברוולף (Overwolf), רובּריק (Rubrik) ו-צ'ק פוינט (Check Point Software Technologies Ltd. -3.2% ).
- אקזיט ענק בסייבר - ארמיס תימכר ב-7 מיליארד דולר
- OpenAI משיקה את GPT-5.2: המירוץ מול גוגל מתחמם
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
בקרב הסטארט-אפים עד 350 עובדים, נוטרפיק (NoTraffic) זינקה לראשונה לראש הדירוג, לאחר שבשנה שעברה דורגה רק חמישית. אפווינד (Upwind) טיפסה למקום השני, ו-דרו (Darrow) - שעברה מקטגוריית הסטארט-אפים הקטנים - נכנסה הישר למקום השלישי. נווינה.איי.איי (Navina.ai) דורגה רביעית ו-וורקיז (Workiz) סגרה את החמישייה עם עלייה מרשימה מהמקום ה-18.
בקטגוריית הסטארט-אפים עד 100 עובדים הורחב השנה מספר המדורגות מ-20 ל-30 חברות, צעד שממחיש את הצמיחה המהירה של הזירה הזו. לוקס (Loox) שומרת על המקום הראשון, ואחריה תיאטור איי.אל (Theator IL) ו-קודם (Kodem). גם נומה סקיוריטי (Noma Security) ו-פרומפט סקיוריטי (Prompt Security) נכנסו לחמישייה הראשונה, לצד לייר-אקס סקיוריטי (LayerX Security) ו-גייד (Guidde) שהצטרפו לעשירייה הפותחת.
| דירוג 2025 | שם החברה | תחום פעילות | דירוג 2024 |
| 1 | Nvidia Israel | Chips and Semiconductors | 1 |
| 2 | Microsoft Israel R&D Center | Software Development | 2 |
| 3 | monday.com | Software Development |
3 |
|
4 | SAP R&D Center in Israel | Software Development | 6 |
| 5 | Palo Alto Networks | Cyber | 4 |
| 6 | Salesforce | Software Development | 5 |
| 7 | Cyberark Software | Cyber | 10 |
| 8 | Silverfort | Cyber | - |
| 9 | Panaya | Software Development | 7 |
| 10 | Intuit | Software Development | 13 |
| 11 | Autodesk Israel | Software Development | 8 |
| 12 | AppsFlyer | Martech | 9 |
|
13 | Cyera | AI-powered Data Security Platform | - |
| 14 | Overwolf | Gaming | - |
| 15 | Rubrik | Cyber | - |
|
16 | WSC Sports | Sports tech | 14 |
| 17 | Taboola | Ad-tech | 11 |
| 18 | Natural Intelligence | Internet | 17 |
|
19 | Google Israel | Internet | 19 |
| 20 | ServiceNow | Software Development | 16 |
| 21 | Meta | Internet | - |
|
22 | Thales Cyber Security Products-Imperva | Cyber | 25 |
| 23 | Amazon Israel | Software Development | 24 |
| 24 | Akamai Technologies | Cyber | 27 |
|
25 | LSports | Software Development | - |
| 26 | Apple Israel | Electronic Products Development | - |
| 27 | mavens by Zynga | Gaming | - |
|
28 | Semperis | Cyber | 28 |
| 29 | Intel | Chips and Semiconductors | 18 |
| 30 | Remitly Israel | Fintech | - |
|
31 | Lemonade | Insurtech | 22 |
| 32 | Innovid | Ad-tech | 26 |
| 33 | Aidoc | Med-tech | 34 |
|
34 | BigID | Data Security | 33 |
| 35 | eToro | Fintech | - |
| 36 | Varonis Systems | Cyber | - |
|
37 | Riskified | Fintech | 31 |
| 38 | NICE | Software Development | 32 |
| 39 | Verint | Software Development | 30 |
| 40 | Orca Security | Cyber | 35 |
| 41 | Pluri Biotech | Biotech | 38 |
| 42 | Coralogix | Software Development | - |
| 43 | Optibus | Software Development | 43 |
| 44 | Glassbox | SaaS | 46 |
| 45 | Digital Turbine | Ad-tech | 47 |
|
46 | OPTIMOVE | Martech | 44 |
| 47 | Check Point Software Technologies | Cyber | - |
| 48 | Aeronautics | Defense industry | 48 |
| 49 | Priority Software | Software Development | 45 |
| 50 | Guesty | Software Development |
- |
צמיחה בסייבר דשדוש בפינטק
על פי הניתוח דן אנד ברדסטריט, תחום הסייבר ממשיך לצמוח ולהוביל את תעשיית ההייטק הישראלית. חברות הפועלות בתחום זה מהוות השנה 22% מהמדורגות, לעומת 18% בשנה שעברה. בקרב הסטארט-אפים הנתון גבוה אף יותר - 42% מהחברות הן מתחום הסייבר. במקביל, תחום הפינטק (Fintech - טכנולוגיה פיננסית) חווה האטה. רק 57% מהעובדים בענף מדווחים על שביעות רצון מתנאי השכר, לעומת 76% אשתקד. הירידה הזו מיוחסת לירידה בקצב גיוסי ההון ולצמצום בתקציבי שכר, אך גם לשינוי במוטיבציה של עובדים - שמעדיפים כיום יציבות, גמישות ומקום עבודה עם ערך חברתי.
הדירוג גם חושף נתון מעניין נוסף: מספר הסטארט-אפים הקטנים (עד 100 עובדים) צמח משמעותית, מה שמצביע על חזרה לשורשים של חדשנות ויזמות - לצד התבססות של שחקנים גדולים יותר, הממשיכים "לבלוע" חברות צעירות בעסקאות מיזוג ורכישה.
איזון בין הבית לעבודה
אם שנת 2024 התאפיינה בעומס ובטשטוש גבולות בין הבית לעבודה, הרי שהנתונים של 2025 מעידים על שינוי בכיוון ההפוך - תיקון והתייצבות. שביעות הרצון מהאיזון בין חיים אישיים לעבודה עלתה בעד 10% בהשוואה לשנה הקודמת. העלייה הזו ניכרת בכלל סוגי החברות, והיא מתפרשת כסימן מובהק להתבגרות הענף. החברות הגדולות רשמו את העלייה החדה ביותר, עם קפיצה של כ-10% בשביעות הרצון, הודות להשקעה ברווחת העובדים, בגמישות תעסוקתית ובתמיכה נפשית. גם הסטארט-אפים בגודל בינוני הציגו שיפור של 9%, ואילו הקטנים - עלייה של 6%.
פערים מגדריים הם עדיין נושא מרכזי. ניתוח הנתונים מצביע על כך שבתחומי הקידום וההתפתחות המקצועית הפער בין נשים לגברים מצטמצם (1%-2%), אך בשכר הוא עדיין עומד על 4%. המשמעות ברורה: גם אם קיימת התקדמות בתחושת השוויון, הפער הכלכלי עדיין מוחשי.
עבודה מרחוק הייטק (דאלי אי)חברות טכנולוגיה מאיצות את הבשלת האופציות - כדי לזכות בעובדים טובים
על המהלך של OpenAI, מה זו תקופת ההמתנה הראשונית והאם זו בשורה לעובדי ההייטק?
התחרות העזה על כישרונות מובילה חברות טכנולוגיה לשנות את חוקי המשחק בתגמול עובדים. OpenAI הודיעה לעובדיה על ביטול תקופת ההמתנה הראשונית (cliff) בהבשלת אופציות מניות - צעד שמצטרף למגמה רחבה בענף, שבו חברות כמו xAI ואנתרופיק כבר אימצו מדיניות דומה, אבל לא מדובר רק בחברות AI. זו מגמה שבינתיים על "אש קטנה", אבל דווקא עכשיו לאחר שהענקיות בחרו לאמץ אותה, זה יכול להיות מואץ לחברות נופסות.
מעכשיו, עובדים חדשים ב-OpenAI יוכלו לצבור אופציות ולממשם מיד עם כניסתם לחברה. עד כה נדרשו עובדים להמתין שישה חודשים לפני הבשלת האופציות הראשונות, לאחר שתקופה זו קוצרה באפריל משנה אחת. הסטנדרט בתעשייה הוא שנה אחת, אבל זה צפוי להשתנות ככל שהמלחמה על הכישרונות תגדל.
מהי הבשלת אופציות?
הבשלה (vesting) היא מנגנון שבו אופציות למניות (שניתנות לעובדים במחיר מועדף) הופכות לזמינות למימוש לאורך זמן, לרוב ארבע שנים. תקופת ההמתנה הראשונית מבטיחה בדרך כלל 25% מהאופציות לאחר השלמתה (לרוב שנה, ירד כאמור לחצי שנה וכעת מהיום הראשון במספר חברות), ומטרתה לשמר עובדים. ביטול ההמתנה משמעותו הבשלה מיידית, לרוב רבעונית, כך שעובד מגיע ל-25% מהזכויות בתוך שנה במקום שנה וחצי. בשוק הסטארט-אפים, שבו 70% מהאופציות כפופות למנגנון הסטנדרטי, השינוי מפחית את הסיכון לעובדים: עזיבה מוקדמת מאפשרת שמירה על חלק מהאופציות במקום אובדן מלא. עבור החברה מדובר בוויתור על כלי שימור, אך מצד שני זה כלי גיוס נהדר.
- חוק פרקינסון: מנגנוני הבזבוז בזמן, כסף ובירוקרטיה - חוקים נוספים, השפעות כלכליות ועדכונים מ-2025
- מנהלים רוצים בינה מלאכותית, העובדים עדיין מהססים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
