מיסים ומחשבון
צילום: freepik

בעל עסק שהעלים הכנסות במיליונים ירצה עבודות שירות

בית משפט השלום בתל אביב גזר תשעה חודשי עבודות שירות על תושב המרכז שהפעיל במשך שנים מסעדה ללא דיווח לרשויות המס בגלילות, העלים הכנסות של יותר מ-2 מיליון שקל, ולא ניהל כלל ספרי חשבונות. השופטת ציפורה גילוני קיבלה את הסדר הטיעון שנחתם עמו, תוך התחשבות בנסיבותיו האישיות הקשות ובעובדה שהוא הודה ופעל להסדיר את המחדלים

עוזי גרסטמן | (8)

המסעדה “בגט על הדרך”, שפעלה במשך שנים ליד מחלף גלילות, נראתה כלפי חוץ כמו עסק משפחתי קטן שמשרת נהגים וחיילים בדרכם לצפון. אלא שמתברר כי מאחורי דלפק הכריכים הסתתר עסק לא מדווח, שהכניס לבעליו יותר מ-2 מיליון שקל, מבלי שאלה דווחו לפקיד השומה או נרשמו בספרי החשבונות. כך עולה מגזר הדין שניתן באחרונה בבית משפט השלום בתל אביב, בתיק שבו הורשע בעל המסעדה, במסגרת הסדר טיעון, בעבירות של שימוש בעורמה, מרמה ותחבולה במטרה להתחמק מתשלום מס.

לפי הכרעת הדין, האיש, שנעזר באשתו ובבני משפחתו, הפעיל במשך כמה שנים את המסעדה מבלי להודיע לפקיד השומה על פתיחת העסק, כנדרש לפי סעיף 134 לפקודת מס הכנסה. הוא גבה תשלומים במזומן בלבד, לא ניהל פנקסי חשבונות, לא הנפיק חשבוניות או קבלות, ולא תיעד את ההכנסות בשום דרך. “הנאשם גבה מלקוחותיו תשלום במזומן בלבד... ולא רשם את התקבולים בשוברי קבלה או בספר פדיון”, נכתב בגזר הדין. על פי העובדות שצוינו בכתב האישום, מדובר בהכנסות שהצטברו כאמור לסכום של לא פחות מ-2 מיליון שקל, שלא דווח כלל לרשויות המס עד לפתיחת החקירה נגדו.

בדיון שהתקיים ב-14 ביולי 2025, לאחר שהנאשם הודה בעובדות שבכתב האישום, הציגו הצדדים בפני בית המשפט הסדר טיעון שלפיו ייגזרו עליו תשעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות, שישה חודשי מאסר על תנאי וקנס כספי בסכום כולל של 20 אלף שקל. השופטת ציפורה גילוני (גז) קיבלה את ההסדר ואימצה אותו במלואו, כשהיא מציינת כי מדובר בהסדר סביר ומאוזן בהתחשב בנסיבות המיוחדות של המקרה.

באת כוחה של המדינה, עו"ד יפעת גדנקן מפרקליטות מחוז תל אביב (מיסוי וכלכלה), הסבירה כי הנאשם “הקים עסק מתחת לרדאר”, אך הדגישה כי הוסכם על עונש מתון יחסית, מתוך התחשבות בעברו הנקי ובמאמציו להסיר את המחדלים. לדבריה, "מדובר בהסדר ראוי והולם שנתן ביטוי לכלל השיקולים בתיק בשים לב בעיקר לעברו הנקי של הנאשם ומאמציו להסרת המחדל". עוד היא הוסיפה כי אף שהעונש חורג כלפי מטה ממתחם הענישה המקובל בעבירות דומות, הרי שהמקרה הנדון מצדיק זאת בשל הנסיבות האישיות החריגות.

מנגד, באי כוחו של הנאשם, עורכי הדין הילה תירוש ואלעד רן, ביקשו אף הם מבית המשפט לכבד את ההסדר. הם הדגישו כי מדובר באדם חסר השכלה, המוכר לשירותי הרווחה, שעשה מאמצים רבים להסדיר את ענייניו מול רשות המסים. “מדובר בנאשם חסר השכלה אשר הסיר את מחדלי כתב האישום, והיום העסק פועל באופן תקין באמצעות רואה חשבון,” אמרה באת כוחו. הסנגורים תיארו בפני בית המשפט תמונה קשה של חיי מצוקה - כלכלית ובריאותית. לדבריהם, הנאשם ומשפחתו מתגוררים בדירת עמידר ומתמודדים במשך שנים עם “מלחמת הישרדות יומיומית”, כשהמסעדה מהווה את מקור הפרנסה היחיד שלהם. “מדובר במצב כלכלי ובריאותי קשה במיוחד... העסק נשוא כתב האישום הוא מקור פרנסתם היחיד", נכתב בטיעוני ההגנה. הסנגורים אף טענו כי, “לו הנאשם היה מקיים את הדין במועד - לא היה עליו לשלם מס כלל”, שכן מדובר בעסק קטן שהיה עשוי ליהנות מהקלות מס שונות אילו נוהל כדין. הנאשם עצמו פנה לבית המשפט לפני גזירת הדין, הביע חרטה עמוקה על מעשיו והבטיח “שלא יחזור עליהם עוד”.

משרדי עורכי הדין שזוכים להרבה חשיפה ומי המאכזבים
אתר ביזפורטל וחברת הדאטה והמחקר Makam, משיקים מדד שמדרג את החשיפה של משרדי עורכי הדין בתקשורת המקומית - הנה עורכי הדין המדוברים ביותר; וגם מי המשרדים הגדולים ביותר?

השופטת גילוני ציינה בגזר הדין שלה כי, “לאחר בחינת כתב האישום ושמיעת טיעוני הצדדים, אני מוצאת שיש לכבד את הסדר הטיעון”. לדבריה, "קיים אינטרס ציבורי מובהק בקיומו של מוסד הסדרי הטיעון, וככלל בית המשפט יכבד הסדרים שהוצגו לפניו ויתערב רק במקרים חריגים". עוד היא הוסיפה כי התביעה, שפועלת בשם האינטרס הציבורי, נוהגת לשקול היטב את מכלול הנסיבות לפני שהיא חותמת על הסדר שכזה, ולכן אין סיבה לסטות ממנו במקרה זה.

בגזר הדין התייחסה השופטת גם לסוגיית האיזון שבין תיקון 113 לחוק העונשין, העוסק במתחמי ענישה, לבין הסדרי טיעון. לדבריה, “העונשים המוסכמים לנאשמים ייבחנו במבחן האיזון ובשים לב לכללי ושיקולי הענישה שבתיקון 113 לחוק העונשין, כאשר מתחם הענישה במקרים אלה ייקבע בצורה ‘רכה’ בשים לב לנסיבות שהובילו את המדינה להגיע להסדר טיעון”. עוד כתבה השופטת בהכרעתה כי השיקולים שהובילו לאימוץ ההסדר כוללים את הודיית הנאשם והבעת החרטה שלו, את העובדה שאין לו כל עבר פלילי, את הסרת המחדלים כלפי רשויות המס, וכן את מצבו הכלכלי והאישי הקשה של הנאשם ומשפחתו. “הודיית הנאשם הביאה לחיסכון בזמן שיפוטי יקר ולימדה על לקיחת אחריות מלאה על ביצוע העבירות", נכתב בפסק הדין, תוך הדגשה כי הנסיבות החריגות מצדיקות הקלה בעונשו.

קיראו עוד ב"משפט"

בסופו של דבר גזרה השופטת על הנאשם תשעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות. על פי חוות דעת הממונה, העבודות יתבצעו במרכז למורשת המודיעין ברמת השרון, והנאשם נדרש להתייצב בתחילת דצמבר ביחידת עבודות השירות של שב"ס בתל אביב. בנוסף, נגזר עליו מאסר על תנאי של שישה חודשים, שיופעל רק אם יעבור עבירה דומה במהלך שלוש השנים הקרובות, וכן קנס כספי בסכום כולל של 20 אלף שקל שישולם ב-40 תשלומים חודשיים שווים החל מדצמבר הקרוב. בית המשפט הזהיר את הנאשם כי כל הפרה של תנאי עבודות השירות עלולה להביא להפסקתן ולריצוי יתרת העונש במאסר בגזר הדין צוין כי, “הנאשם מוזהר כי עליו לעמוד בתנאי ההעסקה ובדרישות הממונה, וכי כל חריגה מהכללים עלולה להביא להפסקת עבודות השירות וריצוי יתרת עונש המאסר מאחורי סורג ובריח".

השופטת גילוני סיכמה את החלטתה במלים המשקפות את האיזון שבין הצורך להרתיע עברייני מס, לבין ההתחשבות באדם הפשוט שנקלע למצוקה. “מדובר בהסדר ראוי, סביר ומאוזן, ומשכך יש לאמצו”, היא כתבה בהכרעת הדין. בכך היא חתמה את גזר הדין.


למה בעצם בית המשפט הסכים לעונש כל כך קל יחסית - רק עבודות שירות?

השופטת הסבירה שהיא בחרה לאמץ את הסדר הטיעון משום שהנאשם הודה במעשיו, הסיר את המחדלים, ואין לו עבר פלילי. בנוסף, היא התחשבה בכך שמדובר באדם שנמצא במצוקה כלכלית ובריאותית קשה, שמפעיל עסק קטן לצורך פרנסת משפחתו. לכן הוחלט לא להחמיר אתו מעבר למה שהוסכם עם התביעה.


כמה זמן בעצם נמשך הסיפור הזה לפני שהוגש כתב האישום?

לפי כתב האישום, העבירות נמשכו במשך כמה שנים לפני 2022, כלומר במשך תקופה לא קצרה שבה המסעדה פעלה מבלי שנפתחה תיק ברשות המסים ומבלי שהוגשו דו"חות. רק לאחר פתיחת החקירה בעניין, נחשפו הממצאים והנאשם הועמד לדין.


מה המשמעות של "הסרת המחדלים" שבית המשפט מדבר עליה?

מדובר בצעד שבו הנאשם פעל לתקן את מה שעשה - הוא פתח תיק מסודר ברשות המסים, הסדיר את הדיווחים דרך רואה חשבון, ושילם את הסכומים שהיה עליו לשלם כחלק מההסדר. כלומר הוא סגר את הפערים מול המדינה וניסה ליישר קו מבחינה חוקית.


אם הוא העלים יותר מ-2 מיליון שקל, למה הקנס נמוך כל כך?

הקנס שנקבע, 20 אלף שקל, נובע מהאיזון שעשתה התביעה בין חומרת המעשה לבין מצבו האישי של הנאשם. מכיוון שהנאשם הסדיר את חובותיו לרשות המסים, הודה, והוכיח שהעסק כעת מנוהל כחוק, הוחלט שלא להטיל עליו קנס גבוה נוסף אלא להסתפק בענישה מתונה יותר.


מה היה קורה אם בית המשפט לא היה מקבל את הסדר הטיעון?

במצב כזה המשפט היה ממשיך להתנהל, והנאשם היה עלול לקבל עונש חמור בהרבה - כולל מאסר בפועל. בתי המשפט נוטים לכבד הסדרי טיעון כל עוד הם מאוזנים, כי הם חוסכים זמן שיפוטי ומעודדים לקיחת אחריות מצד הנאשם.


למה השופטת הדגישה כל כך את החשיבות של הסדרי טיעון?

מכיוון שמדובר בכלי חשוב במערכת המשפט: הוא מאפשר לפתור תיקים פליליים בלי ניהול הליך ארוך ומורכב, ובכך גם לחסוך זמן יקר למדינה וגם לאפשר לנאשמים לקחת אחריות. השופטת כתבה ש“קיים אינטרס ציבורי מובהק בקיומו של מוסד הסדרי הטיעון”, כלומר שזה לא ויתור אלא איזון בין יעילות לבין צדק.


מה היו יכולים להיות העונשים בעבירות כאלה אם לא היה הסדר טיעון?

בעבירות של העלמת מס בסכומים כאלה, בייחוד כשהן נמשכות לאורך שנים, העונשים יכולים להגיע גם לשנות מאסר בפועל ולקנסות של מאות אלפי שקלים. לכן, בהשוואה למקרים אחרים, העונש כאן נחשב קל יחסית.


איך בית המשפט ידע שהנאשם באמת מתחרט?

מעבר להצהרותיו בבית המשפט, השופטת התרשמה מהמעשים שלו: הוא הודה מיד, הסדיר את ענייני המס, והציג מסמכים שמוכיחים כי מאז הדיון העסק מתנהל כחוק. אלה סימנים שמעידים על חרטה אמיתית, ולא רק מילולית.


האם זה אומר שמי שמעלים מס ומחזיר אחר כך את הכסף יקבל תמיד עונש קל?

ממש לא. כל מקרה נבחן לפי הנסיבות שלו. במקרה הזה, הנאשם לא היה עבריין סדרתי, אלא אדם שהקים עסק קטן ונפל בטעויות חמורות מתוך חוסר ידע ומצוקה. במקרים אחרים, שבהם מדובר בהעלמות מס מכוונות ומתוחכמות או בסכומים גדולים הרבה יותר, הענישה מחמירה הרבה יותר.

תגובות לכתבה(8):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 8.
    אנונימי 03/11/2025 08:08
    הגב לתגובה זו
    בוקר טוב בתי המשפט ההזויים אם היה שיפוצניק ללא קשרים הייתם פושטים את עורו .מעניין איזה קשרים יש לבחור
  • 7.
    אנונימי 31/10/2025 03:57
    הגב לתגובה זו
    מיותר
  • 6.
    מלכיאל 30/10/2025 19:01
    הגב לתגובה זו
    כל מי שנמנע מלשלם מס מסיבות אידיאולוגיותמכיוון שאינו מעוניין שהחרדים הפרזיטים יבזזו את כספואין להעמיד לדין.
  • 5.
    שיח 30/10/2025 08:17
    הגב לתגובה זו
    מי שצריך 40 תשלומים כדי לשלם 20 אלף שח. 500 שח לחודש. תבינו שמדובר כאן על איזה חנטריש מסכן שחי מהיד לפה ולא על איזה ברון סמים או מאפיונר. ממש נמרים ששופטים ארנבת על כך שהיא גנבה חסה.
  • 4.
    אנונימי 30/10/2025 08:12
    הגב לתגובה זו
    בכלל לא ברור שהיה חייב בתשלום מס כלשהו. גם 2 מיליון הכנסות אינם 2 מיליון רווחים. הרווחים הם אולי חצי מיליון וזה על פני כמה שנים מה שמותיר אותו מתחת לסף המס למשק בית יחיד. מזכיר את הסיפור על הנמרים ששפטו את הארנבת על כך שהיא גנבה חסה.
  • 3.
    רשיון עסק פלישה למקרקעין אישור משרד הבריאות שואל בשביל חבר חסר השכלה (ל"ת)
    אחד שיודע 30/10/2025 07:39
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    הילה תירוש עוד רצינית ומצויינת (ל"ת)
    עוד רוח 30/10/2025 07:36
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    פרס 30/10/2025 06:48
    הגב לתגובה זו
    יושב על קרקע לא שלו ללאברשיון נמצא שם מעל 20 שנהאין עבירה שהוא לא עברומקבל פרס ומתנהעסק קטן מסכן ממש מסכןסניף בנק מרויח פחות
דיור מוגן קשישה מבוגר זקנה הליכון
צילום: Istock

צוואת הסבתא בת ה-97 נפסלה - וזו הסיבה לכך

שופטת בית המשפט לענייני משפחה קבעה כי צוואתה של האשה, עיוורת וחירשת, שנערכה לטובת נכדה ששימש כנהגה - פסולה. הפגמים הצורניים, הספקות בכשרותה, המעורבות המשמעותית של הנהנה, והיעדר יכולת ההוכחה שידעה על מה חתמה, הובילו למסקנה אחת. בפסק הדין נכתב: "נותר ספק ממשי שהצוואה משקפת את רצונה החופשי והאמיתי של המנוחה"

עוזי גרסטמן |

בוקר אחד בראשית פברואר 2017 הובאה אשה ירושלמית כבת 97 אל משרדו של עורך דין מוכר בעיר. השנים הארוכות והקשות שעברה - עלייה מעיראק בשנות החמישים, התאלמנות מוקדמת, גידול שתי בנות בעוני ובמאמץ מתמיד - כבר הותירו בה את חותמן. היא לא ידעה קרוא וכתוב, ראייתה לקתה עד שהוגדרה עיוורת, שמיעתה היתה ירודה והיא תלויה בעזרת הליכון כדי להתנייד. באותם ימים כבר כמעט שלא יצאה מביתה. הפגישה שנערכה באותו משרד תוליך אותה אל מסמך אחד - צוואה, שלימים תיהפך למוקד מאבק משפחתי ומשפטי עיקש, שבסופו הכרעה תקדימית.

הנכד, שהיה גם הנהג הקבוע שלה ומי שליווה אותה לכל מקום, ביקש לקיים את הצוואה. בתה של המנוחה, שהיא דודתו, התנגדה לקיומה. מאחורי ההתנגדות לא עמד רק כאב משפחתי, אלא שורה של טענות כבדות משקל: פגמים צורניים בצוואה, שאלות בדבר כושרה של האם לחתום עליה, מעורבות עמוקה של הנהנה בהכנתה, ותמונה רפואית ותפקודית שהציבה סימני שאלה קשים סביב יכולת גמירת הדעת של המנוחה.

בית המשפט לענייני משפחה בירושלים, מפי השופטת אורית בן דור ליבל, בחן במשך חודשים ארוכים את העדויות, המסמכים, חוות הדעת והקשרים המשפחתיים, ובסופו קבע בפסק דין מקיף כי הצוואה פסולה. בסיכומו של דבר הסבתא, שהיתה בת 97 בעת עריכתה לפי הרישום, לא הוכח שידעה מהו המסמך שעליו חתמה, לא נאמרה בפניה הצהרה כנדרש, העדים לא אישרו את שנדרש מהם, והנהנה - הנכד - היה בעל מעורבות עמוקה מדי בכל שלבי הכנת המסמך. הצוואה, כך נקבע, אינה יכולה לשקף את רצונה החופשי.

הפגמים בצוואה לא היו שוליים

הסיפור מתחיל בקביעה בסיסית שמנחה את דיני הירושה: כיבוד רצון המת. אלא שכפי שמזכירה השופטת בתחילת פסק הדין, הכלל הזה אינו מוחלט. לעתים אותות המציאות מצביעים על כך שהמסמך המוצג כמבטא את רצון המצווה אינו אלא צל של רצון, או תוצר של פגמים חמורים. "צוואה שיש בה פגם מבחינת הצורה אינה נהנית עוד מהחזקה שהיא משקפת את רצונו החופשי", ציינה השופטת. במקרה הזה הפגמים לא היו שוליים כלל - הם עמדו בלב ההכרעה.

בפסק הדין נכתב כי הצוואה לא כללה את אישור העדים לכך שהמצווה הצהירה בפניהם שזו צוואתה - פגם שהפסיקה רואה בו פגם צורני מובהק, שמעביר את נטל ההוכחה לכתפי מבקש הקיום. "על התובע מוטל הנטל להוכיח את היסוד העובדתי", קבעה השופטת בהחלטתה, "שהמנוחה הצהירה בפני העדים שזו צוואתה קודם לחתימה עליה". אלא שהתובע לא הצליח לשכנע בכך. לא העדים, לא המסמכים, ולא התצהירים תמכו בטענה שהמנוחה כלל אמרה את המלים האלה.

רון חן (במרכז) במפעל החיתולים באיטליה, צילום: פייסבוקרון חן (במרכז) במפעל החיתולים באיטליה, צילום: פייסבוק

גייס 25 מיליון שקל על טיטולים ובמפרים ויסיים בכלא

רון חן מכר למאות משקיעים תמימים חלומות על התעשרות בין לילה: הפטנטים כללו טיטולים למבוגרים ובמפרים בכבישים שהוצגו ככאלו שיכולים להניב עשרות אלפי אחוזים תוך שנים בודדות אחרי סחבת של יותר מעשור במהלכה המשקיעים הספיקו להתייאש מהכסף, רון מסיים עם קנס וחילוט בהיקף של 215,000 שקל ו-15 חודשים אחר סורג ובריח

מנדי הניג |
נושאים בכתבה הונאה משפט

חן, שהקים וניהל את חברת "אינובייטיב פטנטים" חברת האם של "טיסטרון" ו"דרייב דה לייט", שיווק למשקיעים סדרת רעיונות מפתים: החל מפדים חדשניים לספיגת בריחת שתן בקרב מבוגרים ועד פסי האטה "חכמים" לרכב. הפטנט הראשון מפרק את החיתול לשני חלקים שמתאימים אנטומית לגוף האדם וכך ניתן להחליף את הפד הנחוץ לפי הצורך ולחסוך משמעותית, הפטנט השני מבקש להפיק חשמל מאנרגיית הדריכה של רכבים על פסי האטה. לפי כתב האישום, חן יצר במשך שנים מצגי שווא לפיהם הפיתוחים קרובים לשיווק עולמי ולמכירה לרשויות  ועתידים להניב למשקיעים החזרי עתק של עשרות אלפי אחוזים. בטיסטרון הוא סיפר שאוטוטו קימברלי רוכשת את הפטנט ובבמפרים שערים שלמות הולכות להטמיע את החידושים בכבישים.

הקהל, משקיעים תמימים, חלקם אפילו בגיליאי העשרה. אנשי השיווק שלו נפגשו עם האנשים מציגים אב טיפוס של החיתול כדי להראות שהנה המוצר עובד. גם כדי לבסס את האמון אינובייטיב שלחה מיילים ועדכונים שוטפים שהציגו "התקדמות דרמטית" בפרויקטים למרות שבפועל לא התבצעו ניסויים מהותיים, לא נחתמו הסכמים עם גופים מסחריים, והפטנטים לא הגיעו לשום שלב מסחרי ממשי. החיתולים נתקעו אי שם באיטליה במכונה שלא הפסיקה "להתקע" ודרשה עוד ועוד השקעות מצד החברה, לעומת זאת הבמפר מעולם לא ראה את אב הטיפוס שלו.

על פי פסק הדין של בית המשפט המחוזי בחיפה, חן הצליח לגייס כ-25 מיליון שקלים ממאות משקיעים וזאת גם מבלי לפרסם תשקיף כנדרש בחוק. מתוך הסכום הזה, כ-13 מיליון שקל הועברו ישירות לחשבונות הבנק של חן ושל מקורביו, ושימשו אותו לצרכיו האישיים בין היתר תשלום חובות, שכר דירה, רכישות פרטיות, והחזרי הלוואות.

בין השנים 2006 ל-2017, ביסס חן מנגנון שיטתי ומתמשך להונאת משקיעים, שכלל גם ניסיונות להונות את רשות ניירות ערך. כאשר דרשה הרשות לעצור את הגיוסים, חן חתם על התחייבות אבל המשיך בגיוס הכספים בניגוד להנחיות. אמנם הוא לא פנה מיוזמתו אבל קיבל בזרועות פתוחות משקיעים חדשים.

חן הורשע בארבעה אישומים חמורים, כולל קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, גניבה בידי מורשה, עבירות לפי חוק ניירות ערך, ועבירות הלבנת הון. הוא נידון ל-15 חודשי מאסר, וכן לתשלום קנס בגובה 110 אלף שקל וחילוט בסכום נוסף של 105 אלף שקל. בנימוקים של בית המשפט נכתב: "הנאשם ניצל באופן בוטה את אמון המשקיעים תוך הצגת מצגי שווא ומידע כוזב, וגרם להם לנזקים כלכליים ונפשיים משמעותיים".