המסעדה “בגט על הדרך”, שפעלה במשך שנים ליד מחלף גלילות, נראתה כלפי חוץ כמו עסק משפחתי קטן שמשרת נהגים וחיילים בדרכם לצפון. אלא שמתברר כי מאחורי דלפק הכריכים הסתתר עסק לא מדווח, שהכניס לבעליו יותר מ-2 מיליון שקל, מבלי שאלה דווחו לפקיד השומה או נרשמו בספרי החשבונות. כך עולה מגזר הדין שניתן באחרונה בבית משפט השלום בתל אביב, בתיק שבו הורשע בעל המסעדה, במסגרת הסדר טיעון, בעבירות של שימוש בעורמה, מרמה ותחבולה במטרה להתחמק מתשלום מס.

לפי הכרעת הדין, האיש, שנעזר באשתו ובבני משפחתו, הפעיל במשך כמה שנים את המסעדה מבלי להודיע לפקיד השומה על פתיחת העסק, כנדרש לפי סעיף 134 לפקודת מס הכנסה. הוא גבה תשלומים במזומן בלבד, לא ניהל פנקסי חשבונות, לא הנפיק חשבוניות או קבלות, ולא תיעד את ההכנסות בשום דרך. “הנאשם גבה מלקוחותיו תשלום במזומן בלבד... ולא רשם את התקבולים בשוברי קבלה או בספר פדיון”, נכתב בגזר הדין. על פי העובדות שצוינו בכתב האישום, מדובר בהכנסות שהצטברו כאמור לסכום של לא פחות מ-2 מיליון שקל, שלא דווח כלל לרשויות המס עד לפתיחת החקירה נגדו.

בדיון שהתקיים ב-14 ביולי 2025, לאחר שהנאשם הודה בעובדות שבכתב האישום, הציגו הצדדים בפני בית המשפט הסדר טיעון שלפיו ייגזרו עליו תשעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות, שישה חודשי מאסר על תנאי וקנס כספי בסכום כולל של 20 אלף שקל. השופטת ציפורה גילוני (גז) קיבלה את ההסדר ואימצה אותו במלואו, כשהיא מציינת כי מדובר בהסדר סביר ומאוזן בהתחשב בנסיבות המיוחדות של המקרה.

באת כוחה של המדינה, עו"ד יפעת גדנקן מפרקליטות מחוז תל אביב (מיסוי וכלכלה), הסבירה כי הנאשם “הקים עסק מתחת לרדאר”, אך הדגישה כי הוסכם על עונש מתון יחסית, מתוך התחשבות בעברו הנקי ובמאמציו להסיר את המחדלים. לדבריה, "מדובר בהסדר ראוי והולם שנתן ביטוי לכלל השיקולים בתיק בשים לב בעיקר לעברו הנקי של הנאשם ומאמציו להסרת המחדל". עוד היא הוסיפה כי אף שהעונש חורג כלפי מטה ממתחם הענישה המקובל בעבירות דומות, הרי שהמקרה הנדון מצדיק זאת בשל הנסיבות האישיות החריגות.

• העלים מס וברח מהארץ - אחרי מעקב, אותר והוסגר לארץ
• "הרב והמרוקאית": 18 חודשי מאסר למיסטיקנית שהסתירה מיליונים בחשבונות חברים
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

מנגד, באי כוחו של הנאשם, עורכי הדין הילה תירוש ואלעד רן, ביקשו אף הם מבית המשפט לכבד את ההסדר. הם הדגישו כי מדובר באדם חסר השכלה, המוכר לשירותי הרווחה, שעשה מאמצים רבים להסדיר את ענייניו מול רשות המסים. “מדובר בנאשם חסר השכלה אשר הסיר את מחדלי כתב האישום, והיום העסק פועל באופן תקין באמצעות רואה חשבון,” אמרה באת כוחו. הסנגורים תיארו בפני בית המשפט תמונה קשה של חיי מצוקה - כלכלית ובריאותית. לדבריהם, הנאשם ומשפחתו מתגוררים בדירת עמידר ומתמודדים במשך שנים עם “מלחמת הישרדות יומיומית”, כשהמסעדה מהווה את מקור הפרנסה היחיד שלהם. “מדובר במצב כלכלי ובריאותי קשה במיוחד... העסק נשוא כתב האישום הוא מקור פרנסתם היחיד", נכתב בטיעוני ההגנה. הסנגורים אף טענו כי, “לו הנאשם היה מקיים את הדין במועד - לא היה עליו לשלם מס כלל”, שכן מדובר בעסק קטן שהיה עשוי ליהנות מהקלות מס שונות אילו נוהל כדין. הנאשם עצמו פנה לבית המשפט לפני גזירת הדין, הביע חרטה עמוקה על מעשיו והבטיח “שלא יחזור עליהם עוד”.

השופטת גילוני ציינה בגזר הדין שלה כי, “לאחר בחינת כתב האישום ושמיעת טיעוני הצדדים, אני מוצאת שיש לכבד את הסדר הטיעון”. לדבריה, "קיים אינטרס ציבורי מובהק בקיומו של מוסד הסדרי הטיעון, וככלל בית המשפט יכבד הסדרים שהוצגו לפניו ויתערב רק במקרים חריגים". עוד היא הוסיפה כי התביעה, שפועלת בשם האינטרס הציבורי, נוהגת לשקול היטב את מכלול הנסיבות לפני שהיא חותמת על הסדר שכזה, ולכן אין סיבה לסטות ממנו במקרה זה.

בגזר הדין התייחסה השופטת גם לסוגיית האיזון שבין תיקון 113 לחוק העונשין, העוסק במתחמי ענישה, לבין הסדרי טיעון. לדבריה, “העונשים המוסכמים לנאשמים ייבחנו במבחן האיזון ובשים לב לכללי ושיקולי הענישה שבתיקון 113 לחוק העונשין, כאשר מתחם הענישה במקרים אלה ייקבע בצורה ‘רכה’ בשים לב לנסיבות שהובילו את המדינה להגיע להסדר טיעון”. עוד כתבה השופטת בהכרעתה כי השיקולים שהובילו לאימוץ ההסדר כוללים את הודיית הנאשם והבעת החרטה שלו, את העובדה שאין לו כל עבר פלילי, את הסרת המחדלים כלפי רשויות המס, וכן את מצבו הכלכלי והאישי הקשה של הנאשם ומשפחתו. “הודיית הנאשם הביאה לחיסכון בזמן שיפוטי יקר ולימדה על לקיחת אחריות מלאה על ביצוע העבירות", נכתב בפסק הדין, תוך הדגשה כי הנסיבות החריגות מצדיקות הקלה בעונשו.

• מחצי מיליון שקל ל-172 אלף: חובות נכה צה"ל הופחתו
• משווי של מיליארדים לפשיטת רגל? צו פשיטת רגל ליזם ההייטק משה ינאי נכנס לתוקף
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• ציטט את ChatGPT כהוכחה רפואית - מה פסק השופט?

בסופו של דבר גזרה השופטת על הנאשם תשעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות. על פי חוות דעת הממונה, העבודות יתבצעו במרכז למורשת המודיעין ברמת השרון, והנאשם נדרש להתייצב בתחילת דצמבר ביחידת עבודות השירות של שב"ס בתל אביב. בנוסף, נגזר עליו מאסר על תנאי של שישה חודשים, שיופעל רק אם יעבור עבירה דומה במהלך שלוש השנים הקרובות, וכן קנס כספי בסכום כולל של 20 אלף שקל שישולם ב-40 תשלומים חודשיים שווים החל מדצמבר הקרוב. בית המשפט הזהיר את הנאשם כי כל הפרה של תנאי עבודות השירות עלולה להביא להפסקתן ולריצוי יתרת העונש במאסר בגזר הדין צוין כי, “הנאשם מוזהר כי עליו לעמוד בתנאי ההעסקה ובדרישות הממונה, וכי כל חריגה מהכללים עלולה להביא להפסקת עבודות השירות וריצוי יתרת עונש המאסר מאחורי סורג ובריח".

השופטת גילוני סיכמה את החלטתה במלים המשקפות את האיזון שבין הצורך להרתיע עברייני מס, לבין ההתחשבות באדם הפשוט שנקלע למצוקה. “מדובר בהסדר ראוי, סביר ומאוזן, ומשכך יש לאמצו”, היא כתבה בהכרעת הדין. בכך היא חתמה את גזר הדין.

למה בעצם בית המשפט הסכים לעונש כל כך קל יחסית - רק עבודות שירות?

השופטת הסבירה שהיא בחרה לאמץ את הסדר הטיעון משום שהנאשם הודה במעשיו, הסיר את המחדלים, ואין לו עבר פלילי. בנוסף, היא התחשבה בכך שמדובר באדם שנמצא במצוקה כלכלית ובריאותית קשה, שמפעיל עסק קטן לצורך פרנסת משפחתו. לכן הוחלט לא להחמיר אתו מעבר למה שהוסכם עם התביעה.

כמה זמן בעצם נמשך הסיפור הזה לפני שהוגש כתב האישום?

לפי כתב האישום, העבירות נמשכו במשך כמה שנים לפני 2022, כלומר במשך תקופה לא קצרה שבה המסעדה פעלה מבלי שנפתחה תיק ברשות המסים ומבלי שהוגשו דו"חות. רק לאחר פתיחת החקירה בעניין, נחשפו הממצאים והנאשם הועמד לדין.

מה המשמעות של "הסרת המחדלים" שבית המשפט מדבר עליה?

מדובר בצעד שבו הנאשם פעל לתקן את מה שעשה - הוא פתח תיק מסודר ברשות המסים, הסדיר את הדיווחים דרך רואה חשבון, ושילם את הסכומים שהיה עליו לשלם כחלק מההסדר. כלומר הוא סגר את הפערים מול המדינה וניסה ליישר קו מבחינה חוקית.

אם הוא העלים יותר מ-2 מיליון שקל, למה הקנס נמוך כל כך?

הקנס שנקבע, 20 אלף שקל, נובע מהאיזון שעשתה התביעה בין חומרת המעשה לבין מצבו האישי של הנאשם. מכיוון שהנאשם הסדיר את חובותיו לרשות המסים, הודה, והוכיח שהעסק כעת מנוהל כחוק, הוחלט שלא להטיל עליו קנס גבוה נוסף אלא להסתפק בענישה מתונה יותר.

מה היה קורה אם בית המשפט לא היה מקבל את הסדר הטיעון?

במצב כזה המשפט היה ממשיך להתנהל, והנאשם היה עלול לקבל עונש חמור בהרבה - כולל מאסר בפועל. בתי המשפט נוטים לכבד הסדרי טיעון כל עוד הם מאוזנים, כי הם חוסכים זמן שיפוטי ומעודדים לקיחת אחריות מצד הנאשם.

למה השופטת הדגישה כל כך את החשיבות של הסדרי טיעון?

מכיוון שמדובר בכלי חשוב במערכת המשפט: הוא מאפשר לפתור תיקים פליליים בלי ניהול הליך ארוך ומורכב, ובכך גם לחסוך זמן יקר למדינה וגם לאפשר לנאשמים לקחת אחריות. השופטת כתבה ש“קיים אינטרס ציבורי מובהק בקיומו של מוסד הסדרי הטיעון”, כלומר שזה לא ויתור אלא איזון בין יעילות לבין צדק.

מה היו יכולים להיות העונשים בעבירות כאלה אם לא היה הסדר טיעון?

בעבירות של העלמת מס בסכומים כאלה, בייחוד כשהן נמשכות לאורך שנים, העונשים יכולים להגיע גם לשנות מאסר בפועל ולקנסות של מאות אלפי שקלים. לכן, בהשוואה למקרים אחרים, העונש כאן נחשב קל יחסית.

איך בית המשפט ידע שהנאשם באמת מתחרט?

מעבר להצהרותיו בבית המשפט, השופטת התרשמה מהמעשים שלו: הוא הודה מיד, הסדיר את ענייני המס, והציג מסמכים שמוכיחים כי מאז הדיון העסק מתנהל כחוק. אלה סימנים שמעידים על חרטה אמיתית, ולא רק מילולית.

האם זה אומר שמי שמעלים מס ומחזיר אחר כך את הכסף יקבל תמיד עונש קל?

ממש לא. כל מקרה נבחן לפי הנסיבות שלו. במקרה הזה, הנאשם לא היה עבריין סדרתי, אלא אדם שהקים עסק קטן ונפל בטעויות חמורות מתוך חוסר ידע ומצוקה. במקרים אחרים, שבהם מדובר בהעלמות מס מכוונות ומתוחכמות או בסכומים גדולים הרבה יותר, הענישה מחמירה הרבה יותר.