רוברט קנדי ג'וניור (X)
רוברט קנדי ג'וניור (X)

סערה בארה"ב: קנדי פיטר את כל חברי ועדת החיסונים

"כולכם מפוטרים" - שר הבריאות של ארצות הברית רוברט קנדי ג'וניור במהלך שמגדיר כ"ניקוי אורוות" הדיח את כל 17 חברי הוועדה המייעצת למתן חיסונים בטענה לניגוד עניינים; מומחים מזהירים מפני פגיעה חמורה בבריאות הציבור ובאמון הציבורי במדע - חברות הפארמה צפויות לספוג מכה קשה מהמהלך

מנדי הניג | (9)

בצעד דרמטי וחסר תקדים שמטלטל את עולם הרפואה בארצות הברית הודיע שר הבריאות רוברט פ. קנדי ג’וניור, על פיטוריהם של כל 17 חברי הוועדה המייעצת לחיסונים (ACIP) של המרכז לבקרת מחלות ומניעתן (CDC). הוועדה, המהווה גוף מרכזי בקביעת מדיניות החיסונים הלאומית, אחראית על גיבוש המלצות מחייבות לחיסוני ילדים ומבוגרים, המשפיעות על מערכת הבריאות כולה החל מגיבוש רשימת המלצות לחיסונים עבור בתי הספר, דרך כיסוי ביטוחי ועד להחלטות רפואיות בשטח. המהלך, שהוגדר על ידי קנדי כ"ניקוי יסודי" מעורר סערה ציבורית וגרר ביקורת חריפה מצד מומחים, רופאים ופוליטיקאים משני צדי המפה הפוליטית, שטוענים כי הוא עלול לסכן את בריאות הציבור ולערער את האמון במדע.

הוועדה המייעצת לחיסונים של ה-CDC פועלת מ-1964 ונחשבת לאחד הגופים המקצועיים המובילים בעולם בתחום החיסונים. היא מורכבת מרופאי ילדים, אפידמיולוגים, מומחים למחלות זיהומיות וחוקרי בריאות כולם בעלי ניסיון רב שנים ומוניטין אקדמי מוכח. התפקיד של הוועדה הוא לנתח נתונים מדעיים, לבחון מחקרים על יעילות ובטיחות חיסונים, ולגבש המלצות שישמשו כבסיס למדיניות הבריאות של ארצות הברית. חברי הוועדה נבחרים בקפידה ונדרשים לעבור בדיקות מחמירות לניגודי עניינים, כולל חתימה על הצהרות שקיפות כדי למנוע השפעה לא הוגנת שיכולה להגיע מתעשיית התרופות עתירת המזומנים.

למרות זאת, עבור שר הבריאות רוברט קנדי ג’וניור - דמות הידועה בעמדותיה הביקורתיות כלפי חיסונים ומוסדות הבריאות - הוועדה נתפסה כמוסד מוטה שמשרת אינטרסים מסחריים. קנדי טוען שה-ACIP הפכה ל"חותמת גומי" של תעשיית התרופות ושהחברים בה נגועים בניגודי עניינים שפוגעים ביכולת שלהם לקבל החלטות אובייקטיביות. הוא הצביע על דו"ח מבקר פנימי של ה-CDC משנת 2009, שלטענתו חשף ליקויים בניהול הצהרות ניגודי העניינים של חברי הוועדה. עם זאת, מומחים מציינים כי הדו"ח עליו התבסס קנדי, התמקד בכשלים טכניים ובירוקרטיים והוא לא מצביע על ראיות ממשיות לשחיתות או להשפעה בלתי הולמת של חברות התרופות ושחברי הוועדה פועלים ממניעים מקצועיים נקיים.

לעולם לא חוסן

ההחלטה לפטר את כל חברי הוועדה מעוררת גל תגובות נזעמות שמגיעות מכל קצוות הקשת הפוליטית והמקצועית. ד"ר טינה טאן, נשיאת האיגוד האמריקאי למחלות זיהומיות, מתארת את המהלך כ"חסר אחריות וקצר רואי", ומזהירה שהוא יכול לגרום ל"פגיעה בלתי הפיכה במערכת החיסונים הלאומית". לדבריה, "חברי הוועדה הם מומחים בעלי שם עולמי שתרמו עשרות שנים של ידע וניסיון למניעת מחלות קטלניות. פיטוריהם ללא הצדקה ממשית הוא התקפה על המדע עצמו."

גם הסנאטור ביל קסידי רפובליקני מלואיזיאנה ורופא במקצועו, הביע תסכול מהמהלך. הוא חשף כי קנדי הבטיח לו לפני המינוי שלו על ידי הנשיא טראמפ כי הוא לא יערער על המלצות חברי וועדת ה-ACIP, אך כעת נראה שהוא פועל בניגוד להתחייבות שנתן ואפילו מדיח את כל חברי הוועדה. "החשש הגדול שלי הוא לא רק שייכנסו לוועדה אנשים שהם לא מומחים בתחום, אלא כאלה שמונעים על ידי חשדנות לכל ענף הפארמה ובעלי אג'נדה פוליטית", אמר קסידי. "המהלך הזה מסכן את הבריאות של מיליוני ילדים ומבוגרים." הוסיף.

מנגד, גם הדמוקרטים כמובן לא חסכו בביקורת. צ'אק שומר מנהיג המיעוט הדמוקרטי בסנאט, כינה את המהלך "קונספירטיבי ולא מדעי", והוסיף כי "קנדי מסכן את הציבור האמריקאי בכך שהוא נותן עדיפות לאידיאולוגיה על פני ראיות מדעיות." התגובות משקפות את הקונצנזוס בקרב הקהילה המדעית שחברי הוועדה שפוטרו היו חלק מגוף מקצועי שפעל מתוך מחויבות לבריאות הציבור וכי המהלך הדורסני הוא נסיון לעצב מחדש את מדיניות המוסד בהתאם לדעות אישיות ולא בהכרח על בסיס מקצועי-מדעי.

הביקורת לא נעצרת במסדרונות הקונגרס. ברשתות החברתיות, רופאים ואפידמיולוגים מובילים מביעים תדהמה מהמהלך. ד"ר פאול אופיט ממציא חיסון הרוטה-וירוס, כתב בחשבון ה-X שלו: "שום דבר מזה לא צריך להפתיע. RFK ג'וניור יעשה כל שביכולתו כדי לוודא שאף חיסון לא יהיה חובה, שהחיסונים יהיו פחות זמינים, פחות נגישים מבחינה כלכלית והם חלק ממסע של קנדי כדי לעורר פחד כלפי חיסונים. זה רק ההתחלה."

קיראו עוד ב"גלובל"

מעבר לכך, המהלך מאיים לערער את האמון הציבורי במערכת הבריאות. בעידן שבו תיאוריות קונספירציה זוכות למאות אלפי לייקים ברשתות החברתיות צעד כזה כמו של קנדי יכול לשמש כדלק עבור קהילת מתנגדי החיסונים שהתעצמה בזמן מגיפת הקורונה והם יכולים לקבל ממהלך שכזה אישור לחשדות שלהם.


ענף הפארמה בדריכות - מה יקרה לשוק החיסונים?


הזעזוע לא נעצר במערכת הבריאות הציבורית הוא מגיע גם למגרש הכלכלי. שוק החיסונים בארצות הברית מגלגל מיליארדי דולרים מדי שנה, והמלצות ה-ACIP הן הלב הפועם שלו. ההמלצות קובעות אילו חיסונים יקבלו כיסוי ביטוחי, אילו יירכשו בכמויות ענק על ידי הממשלה, ואילו ימשכו השקעות של חברות תרופות.

הפיטורים ההמוניים והחשש משינויים דרסטיים בהמלצות הוועדה מעמידים את חברות התרופות כמו מודרנה, פייזר ו-GSK בפני אי ודאות גדולה. אם המלצות על חיסונים מסוימים יבוטלו או יצומצמו, הביקוש עלול לקרוס, וחברות שמשקיעות מיליארדים בפיתוח חיסונים חדשים למשל, נגד RSV או שפעת מתקדמת יכולות למצוא את עצמן מול שוק מתכווץ בעוד הן כבר מושקעות במו"פ מעל הצוואר. אנליסטים כבר מזהירים כי המהלך של קנדי יכול להאט משמעותית את החדשנות וההשקעות בתחום החיסונים, דבר שיכול לפגוע ביכולת להתמודד עם מגפות עתידיות.

הוועדה החדשה, שצפויה להתכנס ב-25 בחודש תהיה מבחן קריטי לכוונות של שר הבריאות קנדי. מי ימונה להחליף את המומחים שפוטרו? האם הוועדה תכלול מדענים מקצועיים בעלי שם, או שמא היא תורכב מאנשים שמקדמים תפיסות ואג'נדות? התשובות לשאלות האלה יקבעו לא רק את עתיד מדיניות החיסונים, אלא גם את מידת האמון של הציבור במערכת הבריאות. 

במקביל, גם חברות הפארמה עוקבות בדאגה: פייזר, מודרנה ואחרות שתלויות בהמלצות הוועדה להבטחת ההכנסות שלהן, יכולת לספוג זעזוע משמעותי אם מדיניות החיסונים תשתנה מה שמאיים על יציבות השוק ועל חדשנות עתידית בתחום החיסונים.

תגובות לכתבה(9):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    אנונימי 10/06/2025 20:34
    הגב לתגובה זו
    שחושבים שכדור הארץ עגול ומקיף את השמש מספיק עם הקיצוניות הזו
  • 6.
    החיים 10/06/2025 12:57
    הגב לתגובה זו
    כל המעודדיםירוצו כמו עכברים על אוניה טובעתלרופאים שפוטרושיצילו אותם מעצמםבושה וחרפא
  • 5.
    הקבוצה כשלה בתיפקוד בקורונה כמו פיקוד צבאי בכישלון מקבלים בעיטה גם הם כשלו לכן מוחלפים (ל"ת)
    אורן 10/06/2025 12:47
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    אנונימי 10/06/2025 12:46
    הגב לתגובה זו
    האם הבחירה היא רק בין קנדי להאריס או בין יאיר גולן לאמסלם...בין פרוגרס לפאשיזם. נמאס כבר מהטירוף הקיצוני שאוכל כל חלקה טובה.
  • 3.
    לרענן לגוון גם גוף מדעי עם הזמן מתנוון יבואו חדשים רעננים זאת קבוצה מתקופת אובמה (ל"ת)
    טומי 10/06/2025 10:37
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    Bobby Singer 10/06/2025 10:17
    הגב לתגובה זו
    אצלינו ביבי שלא כמו בשואה זיה את הסכנה והביא חיסונים גנטים מסוכנים כדי להציל את האנושות. ועל דרך להעשיר את הפייזר וביל גייטס. אבל טבח נצניהו הוא משום מה לא הצליח לזהות
  • 1.
    זו התוצאה שנותנים לדעות קדומות לנהל את חיינו (ל"ת)
    גולדפינגר 10/06/2025 10:15
    הגב לתגובה זו
  • רובין 10/06/2025 10:28
    הגב לתגובה זו
    תודה לביביהו הנוכל. זכויות אדם קודמות לפנטזיות של פוליטיקאים
  • שאלתי אל 10/06/2025 10:26
    הגב לתגובה זו
    הלוואי עלינו.
איש עשיר
צילום: Freepik

מה ההון הממוצע של ישראלי ומה ההון של אמריקאי?

כמה עשירים יש בעולם? על פערי עושר לא נתפסים בין המאיון לבין היתר בארץ ובעולם וגם - מיהו עשיר באמת?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה עושר

היקף העושר העולמי מגיע ל-600 טריליון דולר, עלייה של 4.6% משנה קודמת, אך הריכוז בידי מיעוט קטן הגיע לרמות גבוהות. לפי דוח World Inequality Report , בשיתוף UNDP, העשירון העליון מחזיק ב-75% מהעושר הפרטי העולמי, בעוד מחצית התחתונה מחזיק ב-2% בלבד. המאיון העליון, כ-55,000 איש, שולט ב-6.1% מהעושר – סכום השווה פי 3.05 לעושר של 3.8 מיליארד איש במחצית התחתונה. העושר הממוצע במאיון זה עומד על 1.1 מיליון דולר, לעומת 7,000 דולר במחצית התחתונה.

על פי הדוח יש בעולם כ-60 מיליון מיליונרים שמחזיקים ב-48.1% מהעושר, כשהשנה התווספו כ-700 אלף מיליונרים חדשים, רובם בצפון אמריקה. העושר הגלובלי צמח פי 6 ביחס להכנסה מאז שנות ה-90, בעיקר מנכסים פיננסיים באסיה ובאמריקה. עם זאת, שוויון העושר ירד ב-0.4% מאז 2000, עם מקדם ג'יני ממוצע של 0.70 במדינות כמו ברזיל ורוסיה, לעומת 0.40 בסלובקיה ובבלגיה. ארגון אוקספם דיווח כי עושר 3,000 המיליארדרים גדל ב-2 טריליון דולר ב-2024, פי 3 מהשנה הקודמת, בעיקר מירושות ומונופולים.

מבחינה אזורית, צפון אמריקה ואירופה מובילות בעושר ממוצע של 595,000 דולר לאדם, לעומת 35,000 דולר באמריקה הלטינית. באזור המזרח התיכון וצפון אפריקה, העשירון העליון אוחז ב-73% מהעושר, ומחצית התחתונה ב-1%. כ-83% ממדינות העולם, המייצגות 90% מהאוכלוסייה, סובלות מאי-שוויון גבוה, עם תחזית להעברת 70 טריליון דולר בירושות עד 2035, מגמה שצפויה להרחיב את הפערים.

לריכוז העושר השלכות סביבתיות משמעותיות: העשירון העליון אחראי ל-77% מהפליטות הפרטיות, בעוד מחצית התחתונה תורמת 3% אך צפויה לספוג 74% מההפסדים עד 2050.

בתחום המגדרי, נשים מרוויחות 20% פחות מגברים בממוצע, עם 32% מההכנסה מעבודה כולל עבודה ביתית לא-מתוגמלת (53 שעות שבועיות לעומת 43 לגברים). באזור המזרח התיכון וצפון אפריקה, נשים אחראיות ל-16% מההכנסה מעבודה, השיעור הנמוך בעולם.


משקיעים  AIמשקיעים AI

פלנטיר עולה 1.1%, מיקרוסופט נחלשת 1.2% - מה עושים החוזים העתידיים?

החוזים העתידיים שטוחים על שערי הפתיחה כשהשוק בדריכות רבה לקראת החלטת הריבית הערב; פלנטיר עולה אחרי חוזה עם חיל הים האמריקאי, גיימסטופ נופלת אחרי תוצאות חלשות אורקל עולה קלות לקראת הדוחות

צוות גלובל |

השוק מגיע היום לנקודת מבחן. הפד' יסיים היום בערב 21:00 שעוננו את הדיונים על החלטת הריבית והשווקים בעצבנות. ביומיים האחרונים ראינו תנודות קלות בלבד, אבל מאחורי הקלעים מצטברות עסקאות גדולות שוק האופציות מספר לנו על תנודתיות של לפחות 1% לכאן או לכאן. יש פה המתנה דרוכה, המשקיעים רוצים לראות האם הקו שמוביל הבנק המרכזי בחודשים האחרונים יישמר, אבל ובעיקר לשמוע מה ייאמר במסיבת העיתונאים של ג’רום פאוול (חצי שעה אחרי הודעת הריבית, כלומר 21:30) לגבי המשך הדרך.

בינתיים, יציבות במסחר של החוזים העתידיים על המדדים. החוזים על הדאו יציבים על שערי הפתיחה אחרי שהמדד גם אתמול סגר שטוח עם ירידה מזערית של 279 נקודות, החוזים על ה-S&P מטפסים קלות אך עדיין סביב שערי הפתיחה גם החוזים על הנאסד"ק כמעט ללא שינוי. באג"ח הממשלתיות ל-10 שנים נרשמת עליית תשואה קלה לכ-4.2% מה שמראה גם את המתיחות לקראת החלטת הריבית ועל האפשרות שהשוק עדיין לא בטוח כמה הפחתות יגיעו בהמשך.

ההסתברות להפחתה של רבע אחוז עומדת עכשיו קרוב ל-90% לפי שוק החוזים, כלומר השוק לא באמת מופתע מהמהלך עצמו. השאלה הגדולה היא מה יקרה הלאה. בתוך הפד' יש הרבה חילוקי דעות בין חברי הוועדה המוניטרית, שזה דבר שאנחנו לא רגילים לראות. חלקם דוחפים להפחתות נוספות בגלל סימני היחלשות בשוק העבודה, וחלקם חוששים שהורדות נוספות עלולות להצית את האינפלציה. פאוול הוא המאזן כאן. הוא יידרש לברור בין הקולות ולהבהיר עד כמה הבנק רואה מקום להמשך הפחתות ב-2026.

דבר נוסף שיקבל תשומת לב זה הפרסום של תחזית המאקרו הרבעונית של הפד'. החודשים האחרונים התאפיינו בנתונים כלכליים חלקיים ולא סדירים בגלל השבתת הממשל, מה שהקשה על המשקיעים - וגם על הבנק המרכזי - להבין את תמונת המצב בכלכלה. לפי מה שאפשר לראות כרגע - שוק עבודה אמנם מתקרר אבל הוא לא נחלש בצורה משמעותית, גם האינפלציה נמצאת קצת מעל הטווח העליון של היעד. זה בדיוק הרקע שמייצר את הדילמה: אמנם אפשר למצוא את ההצדקה להפחתה נוספת אבל ייתכן שלא מדובר במסלול שמאפשר עוד הפחתות רבות.

עוד משהו מעניין, המדדים הגדולים כבר סביב רמות שיא, אבל מתחת לפני השטח אפשר לראות שינוי מסוים. מדד הראסל שמרכז את החברות הקטנות, קבע שיא תוך-יומי חדש ומצביע על מעבר של חלק מהמשקיעים לחברות שנהנות יותר מהפחתות ריבית בזכות עלויות מימון נמוכות יותר. במקביל, מניות הטכנולוגיה הגדולות עדיין מובילות את השוק, אבל אפשר לראות חיפוש רחב יותר אחרי הזדמנויות גם מחוץ למועדון המוכר של שמות הטק הגדולים.