ג׳נסן הואנג מכין את אנבידיה לעידן הקוונטי - עם חזון של מחשוב היברידי
ג'נסן הואנג, המנכ"ל של אנבידיה NVIDIA Corp. 1.77% , יודע איך לעשות כותרות. השבוע הוא הצליח להעלות את מניות הקוונטים בלי בכלל לדבר על הטכנולוגיה
שלו. במקום זאת הוא דיבר על משהו שנקרא "חישוב היברידי" - שילוב של מחשבים קוונטיים ומחשבים רגילים. לפי הואנג, העתיד לא יהיה קוונטי או קלאסי, אלא שניהם יחד. והדברים האלה נתנו ביטחון חדש למשקיעים בסקטור הקוונטי, ובאותו זמן חשפו איך אנבידיה מתכננת להתאים את עצמה
לעתיד הזה.
הואנג הציג את החזון שלו בכנס אזורי בוושינגטון ביום שלישי, שם הוא הכריז שהעתיד של המחשוב הקוונטי הוא מה שהוא מכנה "מחשוב היברידי". הרעיון הזה הוא מודל שמשלב בין מכונות מסורתיות וקוונטיות במקום להחליף אחת באחרת. לדבריו של הואנג, עכשיו ברור שחיוני לחבר מחשב קוונטי ישירות לסופר-מחשב שמבוסס על יחידות עיבוד גרפיות, בדיוק הטכנולוגיה שאנבידיה שולטת בה. הוא תיאר מערכת עתידית שבה מעבד קוונטי ומעבדי גרפיקה עובדים זה לצד זה כמערכת אחת משולבת
מודל היברידי
המטרה היא לתקן טעות נפוצה שרבים עושים בנוגע לעתיד הטכנולוגי. הרבה אנשים חושבים שמחשבים קוונטיים יחליפו לחלוטין את המחשבים הקלאסיים, בזמן שמדענים רודפים אחרי מה שנקרא "יתרון קוונטי" - היכולת של מחשב קוונטי לבצע משימה שבלתי אפשרית למחשב קלאסי בפרק זמן מעשי. אבל זה לא איך התעשייה רואה את הדברים מתפתחים. חברות כמו ריג'טי קומפיוטינג והחברה הפרטית קוונטינום עובדות כבר עכשיו על שילוב המכונות שלהן עם מחשבים קלאסיים. הן לעתים קרובות יוצרות סופר-מחשבים חזקים כדי להשיג מה שנקרא מודל היברידי. זה מראה שהתעשייה כבר זיהתה שהעתיד לא יהיה החלפה מוחלטת אלא שילוב חכם בין הטכנולוגיות.
התובנות של הואנג על העתיד של החישוב הקוונטי הגיעו רק כמה ימים אחרי ש-IBM שיתפה את התוצאות של ניסוי חישוב היברידי עם AMD - אחת מהמתחרות העיקריות של אנבידיה. במחקר הזה, מדענים הריצו חישוב על החומרה הקוונטית של IBM ואז השתמשו בחומרה קלאסית של AMD כדי לפרש את התוצאות. הניסוי הזה הוכיח איך מנוע חישוב קלאסי זמין ויחסית זול יכול למלא תפקיד חשוב בתיקון שגיאות קוונטיות. הנקודה היא שכל טכנולוגיה מתמחה במשהו אחר, וגם כשחברה טוענת שהיא הוכיחה יתרון קוונטי, הביצועים המשופרים מוגבלים למשימות מסוימות. מחשבים קוונטיים וקלאסיים הם בעלי יישומים שונים: מחשבים קלאסיים זולים יותר ומכונות רב-תכליתיות, בעוד שמחשבים קוונטיים יקרים ועדינים יותר, אבל עד עכשיו הוכיחו את עליונותם בבעיות מורכבות כמו סימולציות גדולות.
- הירידות נמשכות - החוזים על וול סטריט בירידה של עד 1.7%
- "מניית אנבידיה תעלה ב-38%" - מה חושבים האנליסטים על אנבידיה ומה קורה היום?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מכיוון שהם מתמחים במשימות שונות, מומחי התעשייה מאמינים שהם יכולים לחזק אחד את השני ולפעול על החוזקות של כל טכנולוגיה. אנבידיה, ענקית הבינה המלאכותית, יש לה עניין ברור ומובהק בשילוב הזה. מוקדם השנה החברה הכריזה על תוכניות להקמת מרכז מחקר חדש שמוקדש לחישוב קוונטי. החוקרים במרכז הזה אמורים לבחון דרכים לקשר סופר-מחשבי בינה מלאכותית עם מחשבים קוונטיים - בדיוק הכיוון שהואנג מקדם.
החזון של אנבידיה
אנבידיה הדגישה ביום שלישי את הקשר ההדדי בין הטכנולוגיות השונות. בסרטון מיוחד שהוקרן באירוע בוושינגטון, החברה הציגה את החזון שלה: מחשבים קוונטיים וקלאסיים יעבדו ביחד כמערכת אחת, מחוברים לפלטפורמת סופר-חישוב קוונטית מואצת משולבת. זה לא סתם דיבור על עתיד רחוק - זו הצהרת כוונות ברורה ותוכנית עסקית קונקרטית שמראה איך אנבידיה מתכוונת למקם את עצמה כשחקן מרכזי במהפכה הקוונטית הקרבה. הואנג גם חשף מוצר חדש בשם NVQLink - חיבור מהיר שיקשר בין מעבדים קוונטיים לרכיבים של מחשבים קלאסיים. זה כולל כרטיסי גרפיקה ומעבדים מרכזיים, יחד עם השבבים שאנבידיה מתמחה בהם.
למה זה כל כך חשוב לאנבידיה? כי יש פה סיכון אמיתי לעסק שלה, אבל גם הזדמנות ענקית. בוול-סטריט צופים שהטכנולוגיה הקוונטית תשנה סקטורים שלמים מבריאות לשירותים פיננסיים, ברגע שהבעיות הטכניות הקשורות לתיקון שגיאות יימצא להן פתרון. כשזה יקרה, זה צפוי לשלוח את מניות החברות בתחום לגבהים חדשים. אבל יש פה גם סיכון: אם מחשבים קוונטיים באמת היו מחליפים לחלוטין את המכונות הקלאסיות, זה היה הורס את כל האקוסיסטם החישובי הנוכחי וכנראה היה מסיים את הדומיננטיות המוחלטת של אנבידיה בשוק.
- ענקיות הטכנולוגיה עוברות לעידן עתיר הון - כיצד ה-AI משנה את פני התעשייה
- אחרי נפילה של 26% - בכירים בפייפאל מוכרים מניות
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- קרוז, פיט או צ'אן: מיהו שחקן הקולנוע העשיר ביותר בכל הזמנים?
למזלו של הואנג, התרחיש הזה לא נראה
סביר. על ידי זה שהוא הופך להיות לא רק מאמץ מוקדם של הטכנולוגיה אלא גם דובר ציבורי ותומך קולני של החישוב הקוונטי, מנכ"ל אנבידיה בעצם מכין את החברה הגדולה ביותר בעולם להמשיך ולהצליח גם בעידן החדש. במקום להילחם בטכנולוגיה החדשה או להתעלם ממנה בתקווה שתיעלם, הוא
הופך את אנבידיה לשותפה אקטיבית בפיתוח ובצמיחה של התחום הקוונטי.
מניות חברות החישוב הקוונטי זינקו מיד אחרי ההכרזה ביום שלישי, כשהואנג הודיע ש-17 חברות התחייבו לתמוך בטכנולוגיה החדשה, ביניהן IonQ וריג'טי קומפיוטינג. העלייה המשיכה ביום רביעי עם D-Wave Quantum, IonQ וקוונטום קומפיוטינג שסיימו את המסחר עם עליות חדות של יותר מ-7%, בעוד ריג'טי קומפיוטינג סגרה עם עלייה של 6.3%. המגמה ממשיכה גם היום אם כי בקצב מתון יותר. התגובה החיובית הזאת מנוגדת לחלוטין למה שקרה באירוע השנתי של אנבידיה במרץ, כשמניות הקוונטים צללו במהלך מה שנקרא "יום הקוונטים" הראשון אי פעם. אז תשומת הלב המוגברת על שמות כמו IonQ וריג'טי הביאה לבדיקה קפדנית יותר מצד אנליסטים ומשקיעים.
- 1.בא 31/10/2025 05:09הגב לתגובה זואני מציע לו לקנות את כול החברות הקוונטיות עכשיו ...ולהפסיק לבלבל במוח
- מי הסוס והעגלה ומי המכונית (ל"ת)אנונימי 31/10/2025 16:12הגב לתגובה זו
ארנולד שוורצנגר קרדיט: גרוקקרוז, פיט או צ'אן: מיהו שחקן הקולנוע העשיר ביותר בכל הזמנים?
שחקני קולנוע גדולים ואייקוניים זה מונח ששייך בעיקר לכוכבי עבר. בשנים האחרונות, הוליווד לא הנפיקה כוכב קולנוע צעיר, מוכשר וכריזמטי כמו השמות הגדולים ביותר שעשו מאות מיליונים בתעשייה וידעו גם להפוך את השכר מהסרטים לעסקים מצליחים ולעיתים גם אימפריות שמניבות מאות מיליונים. כוכבי הקולנוע העשירים ביותר מכל הזמנים מכילים בעיקר שחקנים ששיא תהילתם היה לפני 20, 30 או אפילו 40 שנה, לפני עידן הסטרימינג וההצפה שאנחנו חווים בסרטים וסדרות טלוויזיה שעולות לאוויר כל כמה ימים ורובנו לא מזהים את השחקנים. ריכזנו עבורכם את הכוכבים שמזלם הגדול הוא שהם הגיעו להוליווד בזמן תור הזהב שלה, ידעו לדרוש ולהרוויח משכורות עתק וחשוב מכך, ידעו לקחת את ההון שעשו כשחקנים ולהפוך אותו לאימפריות עסקים.
1 # ארנולד שוורצנגר
ארנולד שוורצנגר, אחד מכוכבי הקולנוע הגדולים בהיסטוריה ומושל קליפורניה לשעבר, נמצא במקום הראשון עם הון של מיליארד וחצי דולר. שוורצנגר, שנולד בשנת 1947 בעיירה טאל שבאוסטריה, הפך מאמן פיתוח־גוף לכוכב אקשן, פוליטיקאי ומיליארדר ולפי דירוגים שונים בעולם, נחשב לכוכב הקולנוע העשיר בהיסטוריה. הסרט הקופתי המזוהה איתו יותר מכל הוא “שליחות קטלנית 2: יום הדין” (1991), שהכניס בקופות כ-520 מיליון דולר ברחבי העולם, והפך אותו לסמל עולמי של קולנוע האקשן. מבחינת רווח אישי, העסקה הטובה ביותר שעשה הייתה דווקא מהקומדיה “תאומים” (1988), שבה ויתר כמעט על שכר בסיס וקיבל אחוזים מהרווחים כאשר לפי דיווחים, הרוויח מהסרט מעל 40 מיליון דולר.
שוורצנגר כיכב גם בסרטים אייקוניים נוספים כמו “רונאן הברברי”, שקרים אמיתיים” ו"זיכרון גורלי”. מעבר למשכורות מהסרטים ומתפקידו כמושל קליפורניה בין השנים 2003 ל-2010, חלק עצום מהונו הגיע מהשקעות מוקדמות בנדל"ן בקליפורניה עוד לפני שהתפרסם. כבר בשנות ה-20 לחייו היה מיליונר נדל"ן, ובהמשך היה שותף ברשת המסעדות Planet Hollywood ששיא הצלחתה היה בשנות ה-90', ובעסקים בתחומי הכושר והבידור. הוא היה נשוי לעיתונאית מריה שרייבר, במשך יותר מ-25 שנה עד לגירושים בשנת 2021, ולזוג ארבעה ילדים.
- הדירוג שקובע חד משמעית: הפועל ב"ש ומכבי חיפה בתחתית, בית"ר בצמרת
- שביתת התסריטאים נגמרה - מה אומר ההסכם שנחתם?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
2 # דוויין "דה רוק" ג'ונסון
הונו של דה רוק (דוויין ג'ונסון) מוערך בכ-1.2 מיליארד דולר. הוא נולד ב-1972 בהייברד, קליפורניה, למשפחת מתאבקים, והתחיל את הקריירה שלו ככוכב WWE לפני שהפך לאחד מכוכבי הקולנוע המבוקשים בעולם. את הונו העצום עשה בזכות שילוב של שכר גבוה משוברי קופות שכיכב בהם, אחוזים מהרווחים ועסקים חוץ־קולנועיים. אחד הסרטים המצליחים ביותר שבהם השתתף הוא “מהיר ועצבני 7 ”, שהכניס כ-1.5 מיליארד דולר ברחבי העולם והפך לשובר קופות ענק. בשנים האחרונות ג'ונסון חתם על עסקת־שיא עם אמזון על סרט האקשן “Red One”, שבגינה קיבל חבילת שכר של כ-50 מיליון דולר, באחת העסקאות הגבוהות שנרשמו אי־פעם לשחקן בסרט סטרימינג. ג'ונסון כיכב גם בלהיטים כמו “ג'ומנג'י: שורדים בג'ונגל” שהכניס כ-962 מיליון דולר וב“מואנה” (בקולו של מאוי).
ענקיות הטכנולוגיהענקיות הטכנולוגיה עוברות לעידן עתיר הון - כיצד ה-AI משנה את פני התעשייה
ענף הטכנולוגיה נכנס לשלב חדש. שנים דיברו על חברות הענק כעסקים שמייצרים עוד הכנסה כמעט בלי להגדיל עלויות. אבל המציאות של הבינה המלאכותית דוחפת אותן לטריטוריה אחרת לגמרי. היום הן נראות הרבה יותר כמו תעשיות כבדות שזקוקות להון עצום כדי להמשיך לרוץ. במרכז המגמה עומדות מיקרוסופט Microsoft Corp 1.37% , גוגל Alphabet -0.78% ואמזוןAmazon.com Inc. -1.22% . שלושתן פתחו את הכיס בהיקפים שלא נראו בענף. תשתיות AI, חוות שרתים, חוזי ענן ארוכי טווח וציוד מחשוב מתקדם. בתוך תקופה קצרה הן השקיעו מעל 600 מיליארד דולר, והמספרים ממשיכים לעלות.
מה שמרתק הוא שהחברות האלו יכלו להרשות לעצמן את ההשקעה. הן נכנסו לעידן הבינה המלאכותית כמעט ללא חוב, עם הרבה מזומן ותזרים חזק. הן נהנו מרווחי עתק של השנים האחרונות, שלא קשורים דווקא ל־AI. עכשיו התחושה היא שהן משתמשות בכסף כדי לשמור על ההובלה. עם זאת, משהו חורק. רואים את זה בשקט במאזנים. כריות המזומנים מתכווצות. מיקרוסופט, שבעבר כמעט מחצית מנכסיה היו במזומן ובהשקעות קצרות טווח, נמצאת היום בפחות מחמישית. אצל אמזון וגוגל הסיפור דומה. הנכסים גדלים, אבל המזומן לא עומד בקצב.
זה לא מסתיים שם. התזרים של גוגל ואמזון חלש יותר לעומת השנה הקודמת. גם אצל מיקרוסופט התמונה פחות יפה כשמכניסים לחישוב התחייבויות לעלויות תשתית שמופיעות מחוץ לדוח. במילים פשוטות, גם ענקיות כאלה מתחילות להרגיש את העומס.
האנליסטים כבר מצפים לעלייה דרמטית נוספת בהוצאות בשנה הבאה. מיקרוסופט צפויה להוציא כ־159 מיליארד דולר, אמזון כ־145 מיליארד וגוגל תתקרב ל־112 מיליארד. בתוך ארבע שנים מדובר כבר על טריליון דולר. רובו על AI. בינתיים ההכנסות עדיין מחזיקות את המערכת, כאשר שלושתן גדלות בקצב שמאפשר להן להמשיך להשקיע. אבל זה לא יהיה מספיק לאורך זמן. ברגע שההוצאות הופכות למפלצת, חברות חייבות לגייס חוב. מטא כבר עשתה זאת כשגייסה 30 מיליארד דולר. אורקל הוציאה 18 מיליארד נוספים, רק כדי לעמוד בדרישות התשתית.
השינוי לענף עתיר הון
הענף שהיה מזוהה עם צמיחה כמעט אינסופית והוצאות יציבות הופך לענף עתיר הון. כל החלטה אסטרטגית הופכת להימור על מיליארדים. כל עיכוב בביקושים או טכנולוגיה שנזנחת עלולים להפוך השקעה יקרה לנטל. זה משפיע גם על הדרך שבה משקיעים מסתכלים על חברות טכנולוגיה. פחות תשומת לב לכמות המשתמשים בשירות מסוים ויותר לביצועים של מערכות AI. יותר עניין בהתחייבויות עתידיות ובהסכמי ענן, ופחות במשפטים כלליים על חדשנות.
