פאוול
צילום: טוויטר

לקראת החלטת הריבית - למה אפשר לצפות?

הבנק הפדרלי צפוי להוריד היום את הריבית ברבע אחוז, מהלך נוסף בניסיון לאזן בין האטה בשוק העבודה ללחצי אינפלציה מתמשכים, על רקע השבתת הממשל שמגבילה את זרימת הנתונים הכלכליים

אדיר בן עמי | (1)

הבנק הפדרלי של ארצות הברית צפוי להודיע היום על הורדת ריבית של רבע אחוז, הפחתה שנייה ברציפות מאז שינוי הכיוון בספטמבר, לאחר תקופה ארוכה של העלאות. הכיוון הכללי ברור, אך קצב ההפחתות בהמשך עדיין לא ודאי, והפד מבקש לאזן בין תמיכה בפעילות לבין בלימת לחצי המחירים. עדכון: להחלטת הריבית.

השוק כבר תימחר את ההורדה הצפויה של 0.25% כמעט כעובדה מוגמרת, עם סיכוי של כ־87% להורדה נוספת בישיבת דצמבר. אך מאחורי הביטחון היחסי של המשקיעים מסתתרת דילמה של הפד׳: כיצד לאזן בין שוק עבודה שמתרכך בהדרגה לבין אינפלציה שמתקשה להתקרב ליעד של 2% ואף מראה סימני התחזקות? כל טעות בכיוון עלולה לעלות ביוקר לכלכלה האמריקנית. השבתת הממשל הפדרלי, שהחלה ב־1 באוקטובר ונמשכת כמעט חודש, הוסיפה שכבה נוספת של קושי. ההשבתה עצרה את פרסום דוח התעסוקה של ספטמבר, הנתון המרכזי לקביעת המדיניות המוניטרית  והותירה את הפד עם מידע חלקי בלבד.


יו"ר הפד, ג'רום פאוול, צפוי להיות זהיר במסיבת העיתונאים שתתקיים בשעה 20:30 (שעון ישראל). על פי אנליסטים בג׳יי פי מורגן וב־Evercore ISI, הוא יימנע מרמזים ברורים לגבי החלטת דצמבר ויחזור על העיקרון הקבוע: "ההחלטות מתקבלות על סמך הנתונים, מפגישה לפגישה". מייקל פרולי, הכלכלן הראשי של ג׳יי פי מורגן, העריך כי "פאוול יעשה כל מאמץ להימנע מאיתותים מוקדמים".


האינפלציה בעלייה

האינפלציה השנתית, לפי מדד המחירים לצרכן, עלתה בספטמבר ל־3%, לעומת 2.9% באוגוסט, הנתון הממשלתי האחרון שפורסם לפני ההשבתה. מדובר בנתון גבוה מהיעד של 2%, המצביע על מגמה הפוכה מזו שהפד שואף אליה. כלכלנים רבים מייחסים את הלחצים המתמשכים לעליית המכסים שהטיל הנשיא טראמפ על יבוא מסין וממדינות נוספות. "המכסים הם למעשה העלאת המס הגדולה ביותר מאז שנות השישים", אמר לוק טילי, הכלכלן הראשי של Wilmington Trust, והדגיש כי ההשפעה ניכרת ישירות ביוקר המחיה.


מן העבר השני של המשוואה, שוק העבודה מציג סימני חולשה הולכים ומתרחבים. שיעור האבטלה עמד באוגוסט על 4.3%, נתון שנחשב נמוך במונחים היסטוריים, אך מדדים מעמיקים יותר מצביעים על תמונה פחות מעודדת. זמן החיפוש הממוצע אחר עבודה התארך לכמעט חצי שנה, הרמה הגבוהה ביותר מאז המשבר הפיננסי של 2008. במקביל, שיעורי הגיוס ירדו לשפל של שנים. המצב מסתבך עוד יותר מאחר שהשבתת הממשל מונעת מהפד גישה לנתונים שוטפים. בהיעדר דוחות ממשלתיים רשמיים, הבנק נאלץ להסתמך על נתונים פרטיים, דוגמת דוח ADP, שמכסה רק כ־20% מהמגזר הפרטי ואינו כולל עובדי מדינה וממשל. כך נוצרה תמונה חלקית שאינה מאפשרת קבלת החלטות מבוססת. דוח ADP האחרון אף הצביע על ירידה חדה בתעסוקה הפרטית באוגוסט ובספטמבר.


קריסטופר וולר, חבר הנהלת הפד ומועמד פוטנציאלי להחליף את פאוול בעתיד, ניסח את המצב כך: "משהו צריך להשתנות. או שהצמיחה תתמתן כדי להתאים לשוק עבודה חלש, או ששוק העבודה יתחזק כדי לעמוד בקצב הצמיחה". הבעיה היא ששני התרחישים מתרחשים בשעה שמדדי הצמיחה הכלכלית מצביעים על קצב של כמעט 4% בשנה, והשווקים הפיננסיים ממשיכים לשבור שיאים, בין היתר בזכות ההשקעות הרחבות בטכנולוגיות ובבינה מלאכותית, שמזרימות הון רב לחברות הענף ומגבירות את החשש להיווצרות בועה.


הפד׳ נדרש לאזן

הפדרל ריזרב נדרש עתה לאזן בין שני היעדים המרכזיים של המנדט הכפול שלו: שמירה על יציבות מחירים ותמיכה בתעסוקה מלאה. מצד אחד, הורדת ריבית נדרשת כדי לסייע לשוק העבודה ולמנוע האטה חריפה שעלולה לפגוע במיליוני עובדים. מצד שני, ריבית נמוכה מדי עלולה להחיות את האינפלציה ולתדלק עליות חדות בשווקים הפיננסיים. כפי שפאוול עצמו אמר לאחרונה: "אין דרך נטולת סיכונים כשאנחנו מנסים לאזן בין יעדי התעסוקה והאינפלציה שלנו".

קיראו עוד ב"גלובל"


בישיבות הקרובות תעמוד על הפרק לא רק השאלה אם להפחית ריבית נוספת בדצמבר, אלא גם באיזה קצב ועד איזו רמה. האם נדרשת הורדה משמעותית של חצי אחוז כדי לעודד את שוק העבודה, או שמא נכון להמתין כדי לבלום את האינפלציה? קרישנה גוהא, סגן יו"ר Evercore ISI וראש מחלקת האסטרטגיה למדיניות גלובלית, סבור שהפד ימשיך לשדר שהוא בכיוון של הפחתה נוספת בדצמבר, אך ישתדל שלא להציג זאת כהחלטה סופית.


אנליסטים בוול סטריט מעריכים כי הפד עשוי להודיע גם על צעד נוסף: עצירת תהליך צמצום המאזן, שבמסגרתו מאפשר הבנק לאגרות חוב במאזנו להיפרע מבלי לרכוש חדשות במקומן. תהליך זה, הידוע כצמצום כמותי, מצמצם את כמות הכסף במשק. פאוול רמז לאחרונה כי הפד מתקרב לנקודה שבה ניתן יהיה להפסיק את הצמצום, לאחר שהחלו להופיע סימנים להידוק נזילות במערכת הפיננסית, תופעה שהבנק מעוניין למנוע, בין היתר לנוכח אירועים דומים ב־2019.


בשעה 20:00 (שעון ישראל) תפורסם החלטת הריבית, וב־20:30 תתקיים מסיבת העיתונאים של פאוול, שבה ינסה להבהיר את כיוונה של המדיניות מבלי להתחייב יותר מדי. בשעות אלו תתבהר, לפחות חלקית, התמונה הכלכלית לחודשים הקרובים: האם הפד מתכונן להאטה, או שמאמין שיוכל להשיג "נחיתה רכה" שתמתן את האינפלציה בלי לפגוע בתעסוקה.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    אנונימי 29/10/2025 19:08
    הגב לתגובה זו
    ואז ניתן יהיה לטוס לכל העולם בחצי מחיר
אלי גליקמן נשיא ומנכל צים
צילום: איתי רפפורט, חברת החדשות הפרטית

הצעה נוספת לרכישת צים - מה הסיכויים לעסקה?

על שני הכובעים של גליקמן ועל הסיכויים שלו לקבל בהמשך את השליטה בצים

מנדי הניג |
נושאים בכתבה צים אלי גליקמן

המאבק על השליטה בחברת הספנות צים מתעצם, עם הצעה נוספת מ-MSC השווייצרית אחת מחברות הספנות הגדולות בעולם. לפני כשבועיים  קיבל הדירקטוריון הצעה ראשונית מהפג-לויד הגרמנית ועל פי ההערכות גם יש התעניינות ממארסק הדנית. צים, שנסחרת בוול סטריט בשווי שוק של כ-2.3 מיליארד דולר, נסחרת לכאורה מתחת למזומנים שלה ובמכפיל רווח נמוך, אך צריך לזכור שיש לה התחייבויות גדולות בגין רכישת ספינות. בפעול אין לה מזומנים של מיליארדים. אך יש לה יתרון גדול שאותה רוצים הרוכשים הפוטנציאלים - צי אוניות יחסית חדש עם יעילות תפעולית ויכולת תחרותית טובה.

עם זאת, הסיכוי שהמדינה תמכור את צים לידיים זרות נמוך. צים ואל על דומות מהבחינה הזו - הן נכס ביטחוני ואסטרטגי ולכן למדינה יש מניית זהב ויכולת להשתמש בפלטפורמה והתשתית של החברות בזמן חירום. את אל על מכרו רק לאחר שמשפחת רוזנברג הסכימה לתנאים האלו. גוף זר יתקשה להתמודד ולהסכים לחבילת התנאים שיוטלו עליו. מה גם שזה בשעת חירום ומלחמה מסמן אותו כ"תופס צד". האם נראה לכם שבזמן מלחמה בעזה חברה דנית או שוויצרית תסכים שצים שבשליטתה תעביר סחורה של נשק לישראל? מראש הסיכוי שהחברות האלו ישקיעו בנכס ביטחוני בישראל קטן מאוד.

אבל זה מעיר את המניה - הדיבורים, כתבות, ראיונות מעלים את המניה וזה חלק מהעניין. השבחת הערך לא צריכה לחכות לסוף התהליך, אותם משקיעים שנמצאים כעת בעימות מול הנהלת החברה כבר רואים את המניה עולה. הם רוצים להחליף את הדירקטוריון (3 נציגים) כדי להשביח את החברה, ומלאכתם כבר נעשית דרך התעניינות בחברה.  

כך או אחרת, השיחות מול רוכשים פוטנציאלים נתקלים בהתנגדות חריפה מוועד עובדי צים. בקשר להפג-לויד הם טוענים כי החברה הזו שמוחזקת על ידי קטאר וסעודיה (12%, 10%בהתאמה) לא תעמוד לצד ישראל בזמן חירום - "רכישה כזו תפגע ברציפות שרשרת האספקה, כפי שנראה במשברי 2021-2023", כתב יו"ר הוועד אורן כספים במכתב למשרד התחבורה.

MSC, עם צי של 800 אוניות בבעלות משפחת אפונטה, בוחנת כניסה כדי להתחזק באגן הים התיכון. אבל, גם כאן, נראה שהסיכוי להסכמות עם המדינה נמוכות. במקביל אנליסטים המכסים את המניה מספקים לה מחיר יעד נמוך מהמחיר הנוכחי כשהם מבליטים את "הדיסקאונט הביטחוני". צים מקבלת דיסקאונט לעומת חברות אחרות בגלל היותה חברה ישראלית שבעצם נשלטת בצורה כזו או אחרת על ידי הממשלה. 

משקיעים  AIמשקיעים AI

לקראת שבוע המסחר בוול סטריט - מה חושבים האנליסטים?

אחרי הורדת הריבית של הפד' אנחנו צועדים אל שבוע עם לוח אירועי מאקרו צפוף, דוחות של ענקיות צריכה וטכנולוגיה, כשהשאלה הגדולה היא האם ההאטה בשוק העבודה ובאינפלציה מספיקה כדי להצדיק עוד הקלות מוניטריות, או שאנחנו נכנסים לתקופת "המתנה" שבה כל נתון יקבל משקל גבוה וינדנד את הסנטימנט

מנדי הניג |
נושאים בכתבה וול סטריט

שבוע המסחר הקרוב בוול סטריט נפתח אחרי החלטת ריבית שהייתה צפויה מראש, אבל למרות זאת השאירה אחריה לא מעט סימני שאלה. הפד' הוריד את הריבית ב-0.25% לרמה של 3.5%-3.75%, צעד שכבר היה מתומחר בשווקים בהסתברות של כ-90%, אבל המסר שעלה ממסיבת העיתונאים ומהעדכונים הנלווים היה הרבה יותר מורכב. מצד אחד, הבנק המרכזי, בראשות ג'רום פאוול כבר מאותת לנו שהמדיניות שלו כבר קרובה לניטרלית. מצד שני, הוא מדגיש שיש חוסר ודאות גבוה, בעיקר סביב שוק העבודה והיכולת של הכלכלה האמריקאית להמשיך לצמוח בלי להיכנס להאטה חדה.

המשקיעים מנסים להבין האם מדובר בתחילתו של מסלול הפחתות ברור, או דווקא בתקופה ארוכה של המתנה, שבה כל החלטה תיגזר מנתון כזה או אחר, בלי התחייבות מוקדמת.


הפד' עוצר עכשיו כדי להעריך את ההשפעה על הכלכלה

יוני פנינג ממזרחי טפחות מעריך שהפחתת הריבית האחרונה לא הייתה אירוע משנה כללים. לדבריו, עצם ההפחתה לא הפתיעה את השווקים, אבל ההרחבה המחודשת של מאזן הפד והדגש על נושא הנזילות היו משמעותיים יותר.

פנינג מציין כי יו"ר הפד ג’רום פאוול תיאר את המדיניות הנוכחית כניטרלית, הן מבחינתו והן מבחינת חברי ה-FOMC, זאת מול אינפלציה שעדיין גבוהה מדי, אבל גם מול סימנים ברורים להתקררות בשוק התעסוקה. לדבריו, הפד מוכן כעת לעצור ולבחון האם הריבית המרסנת מחלחלת במלואה לכלכלה, ולא ממהר להתחייב להפחתות נוספות.

בהתייחסות לשוק העבודה, פנינג מצביע על כך שמספר המשרות הפנויות בארה"ב עלה משמעותית בספטמבר ובאוקטובר, עם תוספת של כ-430 אלף משרות בספטמבר ועוד כ-12 אלף באוקטובר, לרמה של כ-7.67 מיליון משרות. עם זאת, הוא מדגיש כי עיקר הגידול מגיע מענפי השירותים ובשכר נמוך, מה שמרמז על השפעות של צמצום עובדים זרים ולא בהכרח על התחזקות רחבה של הביקוש לעובדים.