טראמפ ופאוול
טראמפ ופאוול

כצפוי: הריבית בארה״ב ירדה ב-0.25%; הפד׳ יעצור את צמצום המאזן בדצמבר

פאוול מחק את העליות בשווקים, לאחר שאמר במסיבת העיתונאים כי לא בטוח שהריבית תרד בדצמבר; הבנק המרכזי האמריקני הפחית את הריבית לטווח של 3.75-4%, בהתאם לציפיות, והודיע כי יפסיק את הקטנת המאזן כדי למנוע לחץ נוסף בשווקי הנזילות

אדיר בן עמי | (3)

הבנק הפדרלי של ארצות הברית הוריד הערב את הריבית ב־0.25%, לטווח יעד חדש של 3.75%–4%, בהתאם לציפיות השוק. מדובר בהורדה השנייה ברציפות, כחלק ממעבר הדרגתי ממדיניות הדוקה למדיניות מרחיבה יותר, במטרה לתמוך בצמיחה ולבלום את היחלשות שוק העבודה. בהודעתו ציין הפד כי החל מה־1 בדצמבר יפסיק את תהליך צמצום המאזן, מהלך שמסמן שינוי נוסף בגישה המוניטרית. בתוך כך, נרשם פיצול בעמדות חברי הוועדה: הנגיד מירן התנגד להחלטה וביקש הפחתה חדה יותר של חצי אחוז, בעוד החבר שמיד התנגד להפחתה כללית ותמך בהשארת הריבית ללא שינוי.


בהודעת הוועדה הפדרלית לשוק הפתוח נמסר כי הכלכלה האמריקנית ממשיכה להתרחב בקצב מתון, אך קצב הגידול בתעסוקה נחלש בהדרגה במהלך השנה, ושיעור האבטלה רשם עלייה מתונה. לפי הפד, הנתונים האחרונים מחזקים את ההערכה כי שוק העבודה מתקרר באופן מבוקר, ללא סימני האטה חדה.


האינפלציה נותרה מעט מעל יעד ה־2% לטווח הארוך, לאחר עלייה מתחילת השנה. הפד שב ומדגיש את מחויבותו לשני יעדיו המרכזיים: תעסוקה מלאה ויציבות מחירים, תוך שמירה על איזון זהיר ביניהם. בהודעתו צוין כי האי־ודאות סביב התחזית הכלכלית נותרה גבוהה, וכי הבנק "קשוב לסיכונים משני צדי המנדט הכפול שלו". לדבריו, הסיכונים לירידה בתעסוקה גברו בחודשים האחרונים, והיוו שיקול מרכזי בהחלטת הפחתת הריבית.


בנוסף, הודיע הפד כי החל מה־1 בדצמבר יפסיק את צמצום המאזן שלו. במקום לאפשר לאגרות חוב ממשלתיות בשווי של עד 5 מיליארד דולר להיפדות מדי חודש ללא חידוש, ירכוש הבנק איגרות חוב חדשות כדי לשמור על רמת אחזקות קבועה.


הפד ימשיך לאפשר לאגרות חוב מגובות משכנתאות בשווי של עד 35 מיליארד דולר להיפדות מדי חודש, יעד שלא הושג בפועל מאז תחילת תהליך הצמצום לפני יותר משלוש שנים. החל מדצמבר, כל ההכנסות מפדיון איגרות אלו יושקעו מחדש באג"ח קצרות מועד, כדי לשמור על יציבות נזילות בשווקים. החלטת הפסקת הצמצום מגיעה על רקע סימנים להידוק תנאי הנזילות במערכת הפיננסית. יתרות הבנקים יורדות, ושוק הכסף מצביע על מתיחות גוברת, מצב שהוביל את הפד לקבוע כי המשך הקטנת המאזן עלול לפגוע ביציבות המערכתית.


באשר למדיניות הריבית, הפד ציין כרגיל כי ימשיך לבחון בקפידה את הנתונים הכלכליים ואת מאזן הסיכונים לפני כל החלטה נוספת. הבנק הדגיש כי הוא "מוכן להתאים את המדיניות המוניטרית לפי הצורך", אם יתברר שקיימים סיכונים שעלולים להפריע להשגת יעדיו.



להצטרפות למסיבת העיתונאים:




קיראו עוד ב"גלובל"

עדכונים ממסיבת העיתונאים

ג'רום פאוול הטיל ספק במסיבת העיתונאים בהחלטה להוריד ריבית בישיבת דצמבר, מה שהוריד את השווקים שציפו כמעט בוודאות להורדה נוספת. פאוול אמר שקיימות השקפות שונות בחדות בין חברי הוועד לגבי הישיבה הבאה, והדגיש שהם לא קיבלו החלטה לגבי דצמבר ויבחנו את הנתונים ואת מאזן הסיכונים.


פאוול תיאר את הורדת הריבית של היום כמהלך ניהול סיכונים שמיועד להביא את המדיניות קרוב יותר לעמדה נייטרלית, בדיוק כמו שהוא אפיין את ההפחתה בחודש שעבר. אבל הוא הדגיש שהמשך הדרך הוא סיפור אחר לגמרי, מה שנתפס כאות חזק לשווקים שהחלטת דצמבר היא שאלה פתוחה. בנושא האינפלציה, פאוול אמר די בבירור שהעלייה במחירי הסחורות נובעת מהמכסים. הוא הוסיף שהאינפלציה, כשמסירים את השפעות המכסים, לא כל כך רחוקה מיעד ה-2% של הפד, עמדה שמחזקת גם חברי וועד אחרים כמו כריס וולר שתמכו בהורדות ריבית לאחרונה.


לגבי השבתת הממשל האמריקני, פאוול הודה שזה יקשה על הוועד לקבל החלטות מדיניות נכונות כי הם לא יוכלו לקבל תמונה מפורטת של המצב. עם זאת, הוא אמר שאם יהיה שינוי משמעותי בכלכלה לכיוון כלשהו, הם יוכלו לזהות זאת גם בלי הסטטיסטיקות הרשמיות של הממשל.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    הורדת ריבית והודעה צפויה ומגולמת במחירי האגח והמניות (ל"ת)
    עושה חשבון 30/10/2025 08:14
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    יתכן 30/10/2025 01:05
    הגב לתגובה זו
    משמעות הדבר הורדה אחת של הנגיד ועצירה ריבית 4.25. הנגיד עושה 1ל1 מה שפאד עושה.
  • 1.
    גולדפינגר 29/10/2025 21:45
    הגב לתגובה זו
    הלחץ על בנק ישראל גובר לא תהיה ברירה אלא להוריד ריבית בנובמבר
אלי גליקמן נשיא ומנכל צים
צילום: איתי רפפורט, חברת החדשות הפרטית

הצעה נוספת לרכישת צים - מה הסיכויים לעסקה?

על שני הכובעים של גליקמן ועל הסיכויים שלו לקבל בהמשך את השליטה בצים

מנדי הניג |
נושאים בכתבה צים אלי גליקמן

המאבק על השליטה בחברת הספנות צים מתעצם, עם הצעה נוספת מ-MSC השווייצרית אחת מחברות הספנות הגדולות בעולם. לפני כשבועיים  קיבל הדירקטוריון הצעה ראשונית מהפג-לויד הגרמנית ועל פי ההערכות גם יש התעניינות ממארסק הדנית. צים, שנסחרת בוול סטריט בשווי שוק של כ-2.3 מיליארד דולר, נסחרת לכאורה מתחת למזומנים שלה ובמכפיל רווח נמוך, אך צריך לזכור שיש לה התחייבויות גדולות בגין רכישת ספינות. בפעול אין לה מזומנים של מיליארדים. אך יש לה יתרון גדול שאותה רוצים הרוכשים הפוטנציאלים - צי אוניות יחסית חדש עם יעילות תפעולית ויכולת תחרותית טובה.

עם זאת, הסיכוי שהמדינה תמכור את צים לידיים זרות נמוך. צים ואל על דומות מהבחינה הזו - הן נכס ביטחוני ואסטרטגי ולכן למדינה יש מניית זהב ויכולת להשתמש בפלטפורמה והתשתית של החברות בזמן חירום. את אל על מכרו רק לאחר שמשפחת רוזנברג הסכימה לתנאים האלו. גוף זר יתקשה להתמודד ולהסכים לחבילת התנאים שיוטלו עליו. מה גם שזה בשעת חירום ומלחמה מסמן אותו כ"תופס צד". האם נראה לכם שבזמן מלחמה בעזה חברה דנית או שוויצרית תסכים שצים שבשליטתה תעביר סחורה של נשק לישראל? מראש הסיכוי שהחברות האלו ישקיעו בנכס ביטחוני בישראל קטן מאוד.

אבל זה מעיר את המניה - הדיבורים, כתבות, ראיונות מעלים את המניה וזה חלק מהעניין. השבחת הערך לא צריכה לחכות לסוף התהליך, אותם משקיעים שנמצאים כעת בעימות מול הנהלת החברה כבר רואים את המניה עולה. הם רוצים להחליף את הדירקטוריון (3 נציגים) כדי להשביח את החברה, ומלאכתם כבר נעשית דרך התעניינות בחברה.  

כך או אחרת, השיחות מול רוכשים פוטנציאלים נתקלים בהתנגדות חריפה מוועד עובדי צים. בקשר להפג-לויד הם טוענים כי החברה הזו שמוחזקת על ידי קטאר וסעודיה (12%, 10%בהתאמה) לא תעמוד לצד ישראל בזמן חירום - "רכישה כזו תפגע ברציפות שרשרת האספקה, כפי שנראה במשברי 2021-2023", כתב יו"ר הוועד אורן כספים במכתב למשרד התחבורה.

MSC, עם צי של 800 אוניות בבעלות משפחת אפונטה, בוחנת כניסה כדי להתחזק באגן הים התיכון. אבל, גם כאן, נראה שהסיכוי להסכמות עם המדינה נמוכות. במקביל אנליסטים המכסים את המניה מספקים לה מחיר יעד נמוך מהמחיר הנוכחי כשהם מבליטים את "הדיסקאונט הביטחוני". צים מקבלת דיסקאונט לעומת חברות אחרות בגלל היותה חברה ישראלית שבעצם נשלטת בצורה כזו או אחרת על ידי הממשלה. 

משקיעים  AIמשקיעים AI

לקראת שבוע המסחר בוול סטריט - מה חושבים האנליסטים?

אחרי הורדת הריבית של הפד' אנחנו צועדים אל שבוע עם לוח אירועי מאקרו צפוף, דוחות של ענקיות צריכה וטכנולוגיה, כשהשאלה הגדולה היא האם ההאטה בשוק העבודה ובאינפלציה מספיקה כדי להצדיק עוד הקלות מוניטריות, או שאנחנו נכנסים לתקופת "המתנה" שבה כל נתון יקבל משקל גבוה וינדנד את הסנטימנט

מנדי הניג |
נושאים בכתבה וול סטריט

שבוע המסחר הקרוב בוול סטריט נפתח אחרי החלטת ריבית שהייתה צפויה מראש, אבל למרות זאת השאירה אחריה לא מעט סימני שאלה. הפד' הוריד את הריבית ב-0.25% לרמה של 3.5%-3.75%, צעד שכבר היה מתומחר בשווקים בהסתברות של כ-90%, אבל המסר שעלה ממסיבת העיתונאים ומהעדכונים הנלווים היה הרבה יותר מורכב. מצד אחד, הבנק המרכזי, בראשות ג'רום פאוול כבר מאותת לנו שהמדיניות שלו כבר קרובה לניטרלית. מצד שני, הוא מדגיש שיש חוסר ודאות גבוה, בעיקר סביב שוק העבודה והיכולת של הכלכלה האמריקאית להמשיך לצמוח בלי להיכנס להאטה חדה.

המשקיעים מנסים להבין האם מדובר בתחילתו של מסלול הפחתות ברור, או דווקא בתקופה ארוכה של המתנה, שבה כל החלטה תיגזר מנתון כזה או אחר, בלי התחייבות מוקדמת.


הפד' עוצר עכשיו כדי להעריך את ההשפעה על הכלכלה

יוני פנינג ממזרחי טפחות מעריך שהפחתת הריבית האחרונה לא הייתה אירוע משנה כללים. לדבריו, עצם ההפחתה לא הפתיעה את השווקים, אבל ההרחבה המחודשת של מאזן הפד והדגש על נושא הנזילות היו משמעותיים יותר.

פנינג מציין כי יו"ר הפד ג’רום פאוול תיאר את המדיניות הנוכחית כניטרלית, הן מבחינתו והן מבחינת חברי ה-FOMC, זאת מול אינפלציה שעדיין גבוהה מדי, אבל גם מול סימנים ברורים להתקררות בשוק התעסוקה. לדבריו, הפד מוכן כעת לעצור ולבחון האם הריבית המרסנת מחלחלת במלואה לכלכלה, ולא ממהר להתחייב להפחתות נוספות.

בהתייחסות לשוק העבודה, פנינג מצביע על כך שמספר המשרות הפנויות בארה"ב עלה משמעותית בספטמבר ובאוקטובר, עם תוספת של כ-430 אלף משרות בספטמבר ועוד כ-12 אלף באוקטובר, לרמה של כ-7.67 מיליון משרות. עם זאת, הוא מדגיש כי עיקר הגידול מגיע מענפי השירותים ובשכר נמוך, מה שמרמז על השפעות של צמצום עובדים זרים ולא בהכרח על התחזקות רחבה של הביקוש לעובדים.