סטארבקס
צילום: טוויטר

סטארבקס שוברת רצף שלילי: המכירות עלו, אך שולי הרווח נפגעו בחדות

הכנסות החברה עלו ל-9.6 מיליארד דולר ברבעון האחרון, אבל הרווח למניה היה נמוך מהתחזיות; אמנם תכנית ההתייעלות של הרשת מתחילה להראות סימנים ראשונים של הצלחה, עם עלייה ראשונה במכירות החנויות הקיימות אחרי שישה רבעונים, אך בדרך נרשמו סגירות סניפים וקיצוצים נרחבים

רן קידר |
נושאים בכתבה סטארבקס

סטארבקס, רשת בתי הקפה הגדולה בעולם עם למעלה מ-38 אלף סניפים ב-80 מדינות, פרסמה היום את הדוח הכספי לרבעון הרביעי של שנת 2025 והציגה מגמה מעורבת. מצד אחד, ההכנסות עלו ל-9.6 מיליארד דולר, עלייה של 5% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד, ומעל התחזיות של אנליסטים שעמדו על 9.3 מיליארד דולר. מצד שני, הרווח המתואם למניה עמד על 0.52 דולר בלבד, נמוך מהצפי של 0.56 דולר. הנתונים אמנם מסמנים נקודת מפנה ראשונית, לאחר שישה רבעונים רצופים של ירידות במכירות, אך מדגישים את האתגרים הרבים שמלווים את תהליך ההתאוששות.

הדוח מגיע על רקע שנה מאתגרת לסטארבקס, שסבלה מירידה בצריכה לאחר מגיפת הקורונה ומעלייה במחירים בארה"ב. החברה, שמחזיקה בשווי שוק של כ-100 מיליארד דולר, נאלצה להתמודד עם לחצים תחרותיים גוברים מצד רשתות זולות יותר כמו דאנקין' דונאטס ומקדונלד'ס, ובנוסף מצד בתי קפה קטנים ומקומיים בסגנון סטארבקס. הרבעון האחרון מסמן את תחילתה של תקופת התאוששות, אך המחיר, שחיקה חדה בשולי הרווח, ממחיש את הסיכונים שבשינוי כיוון אסטרטגי.

השקעות כבדות, פיטורים וסגירות סניפים

במרכז התוצאות עומדת תכנית "Back to Starbucks" שהושקה בתחילת 2025, במסגרתה השקיעה החברה כמיליארד דולר בשיפור חוויית הלקוח. התכנית כוללת תגבור משמעותי של שעות עבודה בסניפים, עלייה של 20% בממוצע, כדי להפחית זמני המתנה ולהחזיר את האווירה האישית שמזוהה עם המותג. בנוסף, סטארבקס עדכנה את התפריט עם אופציות חדשות כמו קפה קר מבוסס חלב צמחי ומאפים טבעוניים, ושיפצה כ-1,500 חנויות בארה"ב ובאירופה. חלק מרכזי בתכנית הוא הפחתת האוטומציה, ובניגוד להלך הרוח הגלובלי, צמצמה החברה את השימוש במכונות אוטומטיות לטובת שירות אנושי, מהלך שנועד להחזיר את "הקסם" של סטארבקס כמקום מפגש חברתי ולא כסוג של תחנת דלק לקפה.

ההשקעות הגיעו עם תג מחיר, היות וסטארבקס סגרה 107 סניפים לא רווחיים, רובם באזורים עירוניים צפופים, ופיטרה כ-900 עובדים במטה החברה בסיאטל, כחלק מקיצוץ של 10% בכוח האדם הבכיר. התוצאה: צמצום חד בשוליים התפעוליים, עם ירידה של 11.5%, נתון שמשקף את העלות המיידית של המעבר. שולי הרווח הגולמי צנחו מ-28% ל-16.5%, בעיקר בגלל עלויות עבודה מוגברות ועלויות שיפוץ. אנליסטים מציינים כי זו השחיקה החדה ביותר מאז רבעון הקורונה ב-2020, אך מדגישים שהיא זמנית אם התכנית תצליח.

המהלך אינו חדשני לחלוטין: סטארבקס כבר ניסתה תכניות דומות בעבר, כמו "Thrive" ב-2023, אך הן נכשלו בגלל חוסר עקביות. הפעם, ההנהלה מדגישה מחויבות ארוכת טווח, עם תקציב נוסף של 500 מיליון דולר לשיווק דיגיטלי כדי למשוך דור Z, שמעדיף הזמנות אפליקציה מהירות.

סימנים ראשונים של התאוששות

החדשות החיוביות מגיעות מצד המכירות: לראשונה מזה שישה רבעונים, המכירות בחנויות זהות עלו ב-1%, הפתעה חיובית מול תחזיות לירידה של 0.3%. באזור צפון אמריקה, שמהווה 50% מההכנסות, המכירות נותרו יציבות ללא שינוי, מה שמסמן בלימה מוצלחת של מגמת הירידות שרשמה האזור בשנה האחרונה. במזרח הרחוק, שם סטארבקס סובלת מהאטה בסין, עלייה של 2% במכירות קיימות מצביעה על התאוששות ראשונית, בעיקר בזכות שותפויות חדשות עם פלטפורמות מקומיות כמו עליבאבא.

מנכ"ל החברה, בריאן ניקול, אמר בהצהרה רשמית: "זהו הרבעון הראשון ליישום 'Back to Starbucks', ואנחנו רואים סימנים ראשונים של חזרה לצמיחה. אנחנו מתמקדים ביסודות: שירות טוב יותר, תפריט רלוונטי וחוויית לקוח אותנטית, והלקוחות מגיבים". ניקול, שמונה לתפקידו בדצמבר 2024, הביע ביטחון כי עד סוף 2026, המכירות יחזרו לצמיחה דו-ספרתית, בהתבסס על נתונים פנימיים של עלייה של 15% בהזמנות דרך האפליקציה.

קיראו עוד ב"גלובל"

עם זאת, העלייה מתונה והיא נובעת בעיקר ממבצעי הנחה זמניים ומשדרוגים קלים בתפריט, ולא משינוי מבני עמוק. בהשוואה למתחרות, סטארבקס עדיין מפגרת: דאנקין' דונאטס דיווחה על עלייה של 3% במכירות קיימות ברבעון המקביל, בעוד מקדונלד'ס רשמה צמיחה של 4.5%.

האתגרים החיצוניים

סטארבקס פועלת בסביבה תחרותית קשה יותר מאי פעם. העלייה המתמשכת במחירים בארה"ב (הקפה סטארבקס עלה ב-12% מאז 2023) דוחפת צרכנים להעדיף קנייה בסופרמרקטים או בחנויות נוחות, שם מחיר כוס קפה נמוך ב-30%-40%. התחרות גוברת גם מצד רשתות קטנות וגמישות כמו Blue Bottle או מותגי בוטיק, שמציעות קפה איכותי במחירים תחרותיים יותר ומתמקדות בקיימות , נושא שסטארבקס נוקטת בו צעדים ראשונים, כמו אריזות ניתנות למחזור.

התחושה הכללית היא שסטארבקס אינה רק משפרת תוצאות פיננסיות, אלא מנסה להחזיר לעצמה זהות מותגית: מזהות של היותה "המקום השלישי", בין הבית למשרד, אל מול תחרות דיגיטלית. זה עשוי לקחת זמן, ואנליסטים ממורגן סטנלי צופים צמיחה של 3%-4% במכירות ב-2026, אך מזהירים מפני סיכונים כמו מיתון פוטנציאלי.

בנתיים, המנייה עולה קלות ומקזזת ירידה של 6.6% מתחילת 2025, שהיא אמנם נמוכה יותר מהירידה של 15% ב-2024, אך עדיין מרמזת על ספקנות. עם זאת, הדיבידנד הרבעוני נשמר ב-0.57 דולר למניה, מה שתומך בתשואה של 2.8%.

בסופו של דבר, השוק יבחן את סטארבקס בתקופה הקרובה: האם תצליח לשמור על מגמת עלייה במכירות תוך התאוששות שולי הרווח? עד אז, מדובר בתהליך הדרגתי של שיקום דרך חזרה ליסודות, עם פוטנציאל להיות סיפור הצלחה, במידה וההנהלה אכן תצליח לשמור על עקביות.



הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אלי גליקמן נשיא ומנכל צים
צילום: איתי רפפורט, חברת החדשות הפרטית

הצעה נוספת לרכישת צים - מה הסיכויים לעסקה?

על שני הכובעים של גליקמן ועל הסיכויים שלו לקבל בהמשך את השליטה בצים

מנדי הניג |
נושאים בכתבה צים אלי גליקמן

המאבק על השליטה בחברת הספנות צים מתעצם, עם הצעה נוספת מ-MSC השווייצרית אחת מחברות הספנות הגדולות בעולם. לפני כשבועיים  קיבל הדירקטוריון הצעה ראשונית מהפג-לויד הגרמנית ועל פי ההערכות גם יש התעניינות ממארסק הדנית. צים, שנסחרת בוול סטריט בשווי שוק של כ-2.3 מיליארד דולר, נסחרת לכאורה מתחת למזומנים שלה ובמכפיל רווח נמוך, אך צריך לזכור שיש לה התחייבויות גדולות בגין רכישת ספינות. בפעול אין לה מזומנים של מיליארדים. אך יש לה יתרון גדול שאותה רוצים הרוכשים הפוטנציאלים - צי אוניות יחסית חדש עם יעילות תפעולית ויכולת תחרותית טובה.

עם זאת, הסיכוי שהמדינה תמכור את צים לידיים זרות נמוך. צים ואל על דומות מהבחינה הזו - הן נכס ביטחוני ואסטרטגי ולכן למדינה יש מניית זהב ויכולת להשתמש בפלטפורמה והתשתית של החברות בזמן חירום. את אל על מכרו רק לאחר שמשפחת רוזנברג הסכימה לתנאים האלו. גוף זר יתקשה להתמודד ולהסכים לחבילת התנאים שיוטלו עליו. מה גם שזה בשעת חירום ומלחמה מסמן אותו כ"תופס צד". האם נראה לכם שבזמן מלחמה בעזה חברה דנית או שוויצרית תסכים שצים שבשליטתה תעביר סחורה של נשק לישראל? מראש הסיכוי שהחברות האלו ישקיעו בנכס ביטחוני בישראל קטן מאוד.

אבל זה מעיר את המניה - הדיבורים, כתבות, ראיונות מעלים את המניה וזה חלק מהעניין. השבחת הערך לא צריכה לחכות לסוף התהליך, אותם משקיעים שנמצאים כעת בעימות מול הנהלת החברה כבר רואים את המניה עולה. הם רוצים להחליף את הדירקטוריון (3 נציגים) כדי להשביח את החברה, ומלאכתם כבר נעשית דרך התעניינות בחברה.  

כך או אחרת, השיחות מול רוכשים פוטנציאלים נתקלים בהתנגדות חריפה מוועד עובדי צים. בקשר להפג-לויד הם טוענים כי החברה הזו שמוחזקת על ידי קטאר וסעודיה (12%, 10%בהתאמה) לא תעמוד לצד ישראל בזמן חירום - "רכישה כזו תפגע ברציפות שרשרת האספקה, כפי שנראה במשברי 2021-2023", כתב יו"ר הוועד אורן כספים במכתב למשרד התחבורה.

MSC, עם צי של 800 אוניות בבעלות משפחת אפונטה, בוחנת כניסה כדי להתחזק באגן הים התיכון. אבל, גם כאן, נראה שהסיכוי להסכמות עם המדינה נמוכות. במקביל אנליסטים המכסים את המניה מספקים לה מחיר יעד נמוך מהמחיר הנוכחי כשהם מבליטים את "הדיסקאונט הביטחוני". צים מקבלת דיסקאונט לעומת חברות אחרות בגלל היותה חברה ישראלית שבעצם נשלטת בצורה כזו או אחרת על ידי הממשלה. 

משקיעים  AIמשקיעים AI

לקראת שבוע המסחר בוול סטריט - מה חושבים האנליסטים?

אחרי הורדת הריבית של הפד' אנחנו צועדים אל שבוע עם לוח אירועי מאקרו צפוף, דוחות של ענקיות צריכה וטכנולוגיה, כשהשאלה הגדולה היא האם ההאטה בשוק העבודה ובאינפלציה מספיקה כדי להצדיק עוד הקלות מוניטריות, או שאנחנו נכנסים לתקופת "המתנה" שבה כל נתון יקבל משקל גבוה וינדנד את הסנטימנט

מנדי הניג |
נושאים בכתבה וול סטריט

שבוע המסחר הקרוב בוול סטריט נפתח אחרי החלטת ריבית שהייתה צפויה מראש, אבל למרות זאת השאירה אחריה לא מעט סימני שאלה. הפד' הוריד את הריבית ב-0.25% לרמה של 3.5%-3.75%, צעד שכבר היה מתומחר בשווקים בהסתברות של כ-90%, אבל המסר שעלה ממסיבת העיתונאים ומהעדכונים הנלווים היה הרבה יותר מורכב. מצד אחד, הבנק המרכזי, בראשות ג'רום פאוול כבר מאותת לנו שהמדיניות שלו כבר קרובה לניטרלית. מצד שני, הוא מדגיש שיש חוסר ודאות גבוה, בעיקר סביב שוק העבודה והיכולת של הכלכלה האמריקאית להמשיך לצמוח בלי להיכנס להאטה חדה.

המשקיעים מנסים להבין האם מדובר בתחילתו של מסלול הפחתות ברור, או דווקא בתקופה ארוכה של המתנה, שבה כל החלטה תיגזר מנתון כזה או אחר, בלי התחייבות מוקדמת.


הפד' עוצר עכשיו כדי להעריך את ההשפעה על הכלכלה

יוני פנינג ממזרחי טפחות מעריך שהפחתת הריבית האחרונה לא הייתה אירוע משנה כללים. לדבריו, עצם ההפחתה לא הפתיעה את השווקים, אבל ההרחבה המחודשת של מאזן הפד והדגש על נושא הנזילות היו משמעותיים יותר.

פנינג מציין כי יו"ר הפד ג’רום פאוול תיאר את המדיניות הנוכחית כניטרלית, הן מבחינתו והן מבחינת חברי ה-FOMC, זאת מול אינפלציה שעדיין גבוהה מדי, אבל גם מול סימנים ברורים להתקררות בשוק התעסוקה. לדבריו, הפד מוכן כעת לעצור ולבחון האם הריבית המרסנת מחלחלת במלואה לכלכלה, ולא ממהר להתחייב להפחתות נוספות.

בהתייחסות לשוק העבודה, פנינג מצביע על כך שמספר המשרות הפנויות בארה"ב עלה משמעותית בספטמבר ובאוקטובר, עם תוספת של כ-430 אלף משרות בספטמבר ועוד כ-12 אלף באוקטובר, לרמה של כ-7.67 מיליון משרות. עם זאת, הוא מדגיש כי עיקר הגידול מגיע מענפי השירותים ובשכר נמוך, מה שמרמז על השפעות של צמצום עובדים זרים ולא בהכרח על התחזקות רחבה של הביקוש לעובדים.