
מחירי הדלק ירדו ב-16 אגורות החל ממוצ"ש
לאור ירידה במחיר הבינלאומי ובשער הדולר, מעדכן משרד האנרגיה והתשתיות כי מחירי הדלק שבפיקוח ירדו החל מהלילה שבין שבת לראשון; המחיר המרבי לליטר בנזין 95 אוקטן נטול עופרת בשירות עצמי יעמוד על 7.07 שקלים, ירידה של 16 אגורות לעומת העדכון הקודם
משרד האנרגיה והתשתיות מעדכן כי מחירי הדלק שבפיקוח ירדו החל מהלילה שבין שבת לראשון. המחיר המרבי לליטר בנזין 95 אוקטן נטול עופרת בשירות עצמי יעמוד על 7.07 שקלים, ירידה של 16 אגורות לעומת העדכון הקודם. תוספת השירות המלא נותרה ללא שינוי, 25 אגורות לליטר. באילת יעמוד המחיר המרבי על 6.00 שקלים לליטר (ללא מע"מ), ירידה של 13 אגורות.
על פי הסבר משרד האנרגיה, הירידה במחיר הדלק נובעת משילוב של שני גורמים עיקריים: ירידה של כ-4% במחיר הדלק הבינלאומי באזור אגן הים התיכון, וירידה של כ-3.5% בשער החליפין של הדולר מול השקל.
בת שבע אבוחצירה, מנהלת מינהל הדלק והגז במשרד האנרגיה והתשתיות: "ירידת המחיר החודש נובעת מירידה במחיר הבינלאומי בשיעור של 4% ביחס למחירו בימים שקדמו למבנה המחיר בחודש הקודם. כמו כן, הירידה נובעת מירידה בשער
החליפין היציג של הדולר, שירד בשיעור של 3.5% ביחס לשערו בסוף החודש הקודם. ירידות אלו הובילו לירידה במחיר הבנזין בתחנה. מחיר זה הינו הנמוך ביותר בשנת 2025 וזהה למחיר שהיה בחודש אוגוסט 2025. משרד האנרגיה והתשתיות שב ומזכיר להשוות את המחירים בתחנות התדלוק".
המחיר לצרכן מורכב ממספר רכיבים עיקריים: מס בלו בשיעור של כ-51% ממחיר הליטר, המחיר הבינלאומי (CIF) מהווה כ-25% נוספים, הוצאות שיווק כ-9%, ומע״מ כ-15%. לאחר העדכון, מחיר הבנזין ירד בשיעור כולל של 2.21%, ובאילת ב-2.12%. גם מחירי תזקיקי הנפט האחרים, ובהם מזוט וזפת, ירדו החודש בשיעורים של 5%-6% בממוצע, בהתאם לירידת מחירי האנרגיה בעולם ולשער החליפין החדש שעומד כרגע על 3.25 שקלים לדולר.
- ורידיס תרשום רווח של כ-170 מיליון שקל משיערוך נכסי אינפיניה
- מנכ"ל דלק מוטורס "אסור לתת לנמל אילת לקרוס"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
- 1.אנונימי 30/10/2025 13:00הגב לתגובה זומחיר ליטר דלק כולל מרווח שיווק של חברת הדלק הוא 2.40 כמעט 4.70 מיסים ומעמתזכרו את זה כשאתם מתדלקים את הרכב שלךבתדלוק ממוצע של 450 אתם משלמים 300 מיסים למדינהפשוט הזיה!!!!!!
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
