שמעון אקהויז יור ואסף קורנר סופוייב; קרדיט: אתר החברהיו״ר סופוווייב: ״2025 תהיה השנה הראשונה שבה נציג רווח נקי״
יו״ר סופווייב ד"ר שמעון אקהויז אומר כי הנפקה בנאסד״ק תקרה "כשהזמן יהיה נכון", מדגיש את גל הביקושים שנוצר בעקבות תרופות ההרזיה GLP-1 וחושב שהדרך בסופווייב רק התחילה
לפני שלוש שנים היא הייתה רק עוד חברת חלום בשוק האסתטיקה הרפואית, היום סופווייב -4.19% כבר משחקת בליגה של הגדולים. החברה הישראלית שמאחורי טכנולוגיית האולטרסאונד למיצוק העור מציגה רווח נקי שני ברציפות, ומדווחת על למעלה מ-660 אלף טיפולים שבוצעו ברחבי העולם. קפיצה במכירות, התרחבות וביקוש גדל מצד משתמשי תרופות הGLP-1, את המגמה הזאת מרגישים גם במחיר המניה, שטיפסה השנה ביותר מ-115% ומשקפת לסופווייב שווי שוק של כ-1.13 מיליארד שקל.
ברבעון השלישי רשמה סופווייב הכנסות של כ-21.1 מיליון דולר - עלייה של כ-56% לעומת הרבעון המקביל אשתקד. ההכנסות ממכירת פולסים עלו בכ-55% ל-8.3 מיליון דולר, וההכנסות ממכירת מכונות טיפסו בכ-57% ל-12.8 מיליון דולר. הרווח הגולמי צמח בכ-53% ל-15.5 מיליון דולר ושיעורו נותר גבוה, סביב 74%. הרווח התפעולי עמד על 1.5 מיליון דולר, לעומת הפסד של 1.3 מיליון דולר בשנה שעברה, והחברה סיימה את הרבעון ברווח נקי של מיליון דולר ותזרים חיובי של 2.5 מיליון דולר. גם בתשעת החודשים הראשונים של השנה הציגה החברה צמיחה של 42% בהכנסות, לרמה של 58.7 מיליון דולר.
על רקע התוצאות, ישבנו לשיחה עם יו"ר סופווייב ד"ר שמעון אקהויז ועם סמנכ"ל הכספים אסף קורנר - על הדרך לרווחיות, המודל העסקי שמאפשר לחברה להציג שיעור רווח גולמי חריג לענף, גל הביקוש שנוצר בעקבות תרופות ההרזיה.
זה כבר רבעון שני של רווחיות נקייה, אחרי כמה רבעונים שבהם לא הצלחתם לגלגל את זה לשורה התחתונה. איך ממשיכים ומשמרים את הרווחיות, ועדיין שומרים על הצמיחה?
- סופווייב מסכמת רבעון שלישי חזק עם זינוק של 56% בהכנסות ורווח נקי של כמליון דולר
- סופווייב זינקה פי 2 - לאן הולכים מכאן ומה יקרה באינמוד?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אסף קורנר: "כן, זה רבעון שני של רווחיות נקייה, כמו שדיווחנו. אנחנו רואים את הצמיחה בהכנסות, וחושבים שיש עדיין מקום להמשיך לצמוח ולשפר את הרווחיות. בעבר אמרנו שנגיע לאיזון תפעולי בשנת 2025, וכעת אנחנו אומרים ששנת 2025 תהיה רווחית גם מבחינת רווח נקי. זה הכיוון שאנחנו הולכים אליו וממשיכים בו."
מה בעצם תורם הכי הרבה לרווחיות הזו?
אסף קורנר: "בעיקר הצמיחה בהכנסות. הצמיחה הזו מאפשרת לראות ירידה משמעותית בהוצאות התפעוליות כאחוז מסך ההכנסות, וזה מה שמביא אותנו לרווחיות. גם כשהיינו חברה שהפסידה, הראינו שיפור עקבי והפסדים שהלכו וקטנו. המגמה הזו נמשכת גם עכשיו, כשהחברה כבר רווחית."
שיעור רווח גולמי סביב 75% זה כמעט רמה של הייטק. זה משהו שאפשר להמשיך איתו?
אסף קורנר: "אנחנו מאמינים ששיעור רווח גולמי כזה הוא בר-קיימא. חלק ניכר מההכנסות שלנו - כ-40% - מגיע ממכירת פולסים, שהם בעצם מתכלים וירטואליים, עם רווח גולמי של כמעט 100%. אין עלות תמיכה או ייצור - זה למעשה כמו קוד תוכנה. כשמצרפים לזה את הרווח הגולמי מהמכונה עצמה, אנחנו מגיעים לשיעור רווח גולמי כולל של כ-75%."
- אימאג'סט בחוזה לשירותי לוויין בכ-9 מיליון דולר
- גב-ים: עלייה של 11.5% ב-NOI ו-6.5% ב-FFO - שיעור התפוסה על 97%
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מכר למשקיעים וקנה אחרי חודשיים בשליש מחיר
ציינתם שבוצעו כבר למעלה מכ-600 אלף טיפולים -
אסף קורנר: "מדובר בכ-667 אלף טיפולים, על פי ההערכות שלנו. יש לנו נתון מוערך של מספר הפולסים שבהם נעשה שימוש, כיוון שטיפולים שונים דורשים מספר שונה של פולסים, אנחנו מחשבים את זה לפי ממוצע טיפולים והערכות כלליות."
תסביר לי איך זה עובד בפועל - אני קונה מכונה ואז קונה פולסים נוספים?
אסף קורנר: "בדיוק. הלקוח קונה מכונה שמגיעה עם 3,000 פולסים מוטענים מראש - הם מספיקים לעשרה עד חמישה-עשר טיפולים, תלוי באזור המטופל ובסוג הטיפול. לאחר מכן הוא נכנס לחנות האינטרנטית שלנו ורוכש חבילות נוספות של פולסים - בין 3,000 ל-10,000 פולסים. הוא מקבל קוד הפעלה שמטעין את המכונה למספר טיפולים נוספים בהתאם לחבילה שרכש."
כלומר יש תשלום על המכונה, ותשלום נוסף על הפולסים?
אסף קורנר: "נכון. המכונה עצמה נמכרת עם 3,000 פולסים ראשונים, וההכנסה הזו נרשמת כהכנסה ממכירת מכונה. אחרי זה הלקוח חוזר ורוכש פולסים נוספים, וזהו המרכיב של ההכנסות החוזרות - כיום כ-40% מההכנסות שלנו."
כמה זמן עובר מרגע שמרפאה רוכשת מכונה עד שהיא מתחילה להניב לכם הכנסות חוזרות?
אסף קורנר: "בדרך כלל בין רבעון אחד לשניים."
אתם שוקלים לעבור למודל של מנוי, חבילות שימוש או תשלום לפי טיפול - כדי למקסם את החדירה שכבר השגתם?
ד״ר שמעון אקהויז: "אנחנו מאוד גאים בחדירה שהגענו אליה, אבל עדיין יש הרבה לאן לצמוח. אנחנו מסתמכים על בניית המותג, המחקרים הקליניים, אישורי ה-FDA והשיווק הדיגיטלי - וכל אלה תומכים בהמשך ההתרחבות. אנחנו אוהבים את המודל הקיים, כי הוא לא מבוסס רק על מכירת ציוד הוני (Capital Equipment), אלא גם על הכנסות חוזרות שמתרחבות ככל שהבסיס גדל. כרגע אין כוונה לשנות את המודל הזה."
ציינתם את נושא תרופות ה-GLP-1. עד כמה זה משפיע עליכם בפועל?
ד״ר שמעון אקהויז: "כ-70% מהרופאים האסתטיים, שהם הלקוחות שלנו, עוסקים גם במתן מרשמים לתרופות GLP-1. אנחנו שומעים מהרופאים שהירידה המהירה בשומן ובמסת השריר גורמת לעור רפוי - ולכן מטופלים רבים משלבים את זה עם טיפולי מיצוק. חלק מהרופאים אפילו ממליצים לטפל בעור במקביל לשימוש בתרופות האלה."
אסף קורנר: "נכון לעכשיו מדובר בעשרות מיליוני אמריקאים שמשתמשים בתרופות GLP-1, והתחזיות מדברות על כך שעד 2030 כ-10% מהאוכלוסייה הבוגרת בארה"ב תשתמש בהן. סקר של מקינזי הראה כי 63% ממשתמשי GLP-1 שוקלים לעבור טיפולים אסתטיים בעקבות השינוי במראה הגוף - אלה נתונים שממחישים את הפוטנציאל עבורנו."
מבחינת מודעות למותג - היא קיימת בעיקר ברמת המרפאה או גם אצל המטופלים עצמם?
ד״ר שמעון אקהויז: "גם וגם. רוב המטופלים מגיעים דרך הרופא, שממליץ על סוג הטיפול, אבל יש גם לא מעט שמגיעים ואומרים: 'אני רוצה את הטיפול של קים קרדשיאן'. החשיפה הזו משפיעה ומגדילה את הביקוש."
אני שואל את זה גם בהקשר אחר, קים קרדישיאן היא לא מהאוהדות הגדולות של ישראל, היום לדוגמה הולך להיבחר בניו יורק מועמד אנטי-ישראלי - יש חברות ישראליות שמדווחות על עוינות בשווקים מסוימים. אתם מרגישים משהו כזה?
אסף קורנר: "לא. אנחנו משתתפים בעשרות כנסים בכל העולם - באירופה, בארה"ב, באסיה - ומעולם לא נתקלנו בעוינות או באמירה שלילית כלפי הישראליות שלנו. לא הרגשנו בזה בכלל."
ד״ר שמעון אקהויז: "נכון. באסיה זה בכלל לא נושא רלוונטי - בקוריאה, יפן, טייוואן, פיליפינים, תאילנד, וייטנאם. וגם בארה"ב יש אהדה גדולה לישראל, והרבה מהרופאים שעובדים איתנו הם יהודים. באירופה הפעילות שלנו עדיין קטנה יחסית, אבל אנחנו רואים סימנים חיוביים ראשונים. בשורה התחתונה - זה לא משפיע."
מה לגבי הנפקה בנאסד"ק - זה משהו שעל הפרק?
ד״ר שמעון אקהויז: "נאסד"ק היא בהחלט אופציה שאנחנו מסתכלים עליה, כמו שאמרנו בעבר. זה מקום טבעי לחברות כמונו."
אסף קורנר: "אנחנו נבחן כל מהלך שנראה לנו נכון לבעלי המניות. כרגע אין גילוי פומבי לגבי התקדמות בתהליך, אז נעדיף להשאיר את זה ברמה עקרונית בלבד."
ומה לגבי אפיטומי?
ד״ר שמעון אקהויז: "אפיטומי לא קשורה לשיחה הזאת, אבל היא מתקדמת יפה. אנחנו שוקלים להשאיר את הפעילות שלה בישראל, וזה מעבר משמעותי מבחינתה."
אז ד״ר אוקהויז איפה הראש שלך נמצא יותר - בסופווייב או באפיטומי?
ד״ר שמעון אקהויז: "זה כמו לשאול איזה ילד אני אוהב יותר. שניהם ילדים, ושניהם מאוד מוצלחים, עם פוטנציאל גדול. כל אחת מהן חברה מרתקת, והן אפילו פועלות בעולמות קצת משיקים, אז אני נהנה לעסוק בשתיהן."
ואיך תיראה סופווייב עוד שנה-שנתיים?
ד״ר שמעון אקהויז: "אנחנו לא נותנים תחזית מספרית, אבל החברה צופה המשך צמיחה, וככל שהמספרים גדלים - גם הרווחיות תשתפר. זה הכיוון שלנו."
אסף קורנר: "סביבת ריבית נמוכה יותר היא חיובית לחברות שמוכרות ציוד הוני. אמנם המודל העסקי שלנו פחות רגיש לריבית, אבל ירידת ריבית בארה"ב תהיה בהחלט דבר טוב לנו ולחברות מסוגנו."
- 1.אנונימי 05/11/2025 12:52הגב לתגובה זומקווה שזו לא מניית חלום.ג.נ. אני מחזיק במנייה

יפתח רון-טל: “אוגווינד משנה כיוון - מאוויר דחוס לפרויקטים של מאות מיליוני אירו באירופה”
הבוקר פרסמה אוגווינד אוגווינד 4.88% הודעה על עסקה משמעותית באיטליה - רכישת חברה המחזיקה בזכויות להקמת פרויקט אגירת אנרגיה בהספק של 509 מגה-ואט, המבוסס על סוללות ליתיום (BESS), בשותפות עם קבוצת 7B מקבוצת יהודה לוי. ההשקעה בפרויקט צפויה להגיע לכ-230 מיליון אירו, וההכנסה השנתית מוערכת ב-35 עד 50 מיליון אירו, לכל אחת מ-25 שנות ההפעלה הצפויות. הפרויקט ממוקם במחוז ברינדיזי שבדרום איטליה, וכולל מתקן אגירה בקיבולת של 2-4 ג׳יגה-ואט-שעה (GWh). החברה האיטלקית הנרכשת מחזיקה בזכויות קרקע ובהיתר חיבור מחייב לרשת החשמל, ואוגווינד מתכננת להביא את הפרויקט לשלב ההפעלה המסחרית המלאה בשנת 2029. עם חיבורו לרשת תוכל המוכרת לקבל פרמיית הצלחה של עד 15 מיליון אירו, בהתאם להכנסות ולתנאי הסגירה הפיננסית.
בשביל אוגווינד, שנסחרת כיום בשווי של כ-90 מיליון שקל לאחר ששווייה צנח ביותר מ-95% מהשיא, העסקה באיטליה היא לא עוד פרויקט, זה ניסיון להגדיר מחדש את זהותה. החברה, שהייתה מהחלוצות בתחום אגירת האנרגיה באוויר דחוס (AirBattery), עוד לא הצליחה למסחר את הטכנולוגיה בקנה מידה רחב, וכעת עוברת שינוי ניהולי ואסטרטגי שמטרתו להפוך מחברת מו״פ טכנולוגית לחברת אנרגיה יזמית פעילה באירופה ובדרך להחזיר את האמון של המשקיעים - מה מסתתר מאחורי ה"תכנית האסטרטגית" של אוגווינד?
“אנחנו כבר לא חברת מו״פ אלא חברת אנרגיה מלאה,” אומר בראיון לביזפורטל המנכ״ל טל רז. “איטליה היא רק סנונית ראשונה - אנחנו מסתכלים גם על פולין, גרמניה ובריטניה. נקים קרן ייעודית בשיתוף מוסדיים ישראליים שתממן את ההון העצמי בפרויקטים, כאשר המימון הבנקאי יגיע מגופים מקומיים בכל מדינה.”
גם היו״ר יפתח רון-טל מדגיש כי “העסקה הזו היא לא נקודתית אלא היא חלק מתפיסה רחבה. לצד המשך קידום טכנולוגיית האוויר הדחוס, אנחנו נכנסים לתחום ייזום פרויקטים מסחריים באירופה. זהו שלב ראשון באסטרטגיה שמטרתה להציב את אוגווינד מחדש על המפה”.
- מה מסתתר מאחורי ה"תכנית האסטרטגית" של אוגווינד?
- ירון יעקובי עושה סיבוב נוסף על מחזיקי המניות באוגווינד - קונה בהנפקה פרטית בהנחה של 62%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בהנהלת החברה מדגישים כי המימון לפרויקטים לא יגיע מהמאזן, אלא משיתופי פעולה מוסדיים במבנה של קרן GPLP, שבה תחזיק החברה כ-25-30% ותשמש כשותף מנהל. “היתרון שלנו הוא היכולת להביא את המימון,” אומר רז. “אנחנו יודעים לחבר בין הפרויקטים לבין הכסף של השוק המוסדי הישראלי - זה הנכס הכי משמעותי שאנחנו מביאים לשולחן.”
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגמנורה עולה 4%, הראל ב-1.7%; זוז נופלת 10% - מגמה שלילית במדדים
פימי רושמת אקזיט נוסף ואורביט תזנק היום בשיעור דו ספרתי; אימאג'סט מדווחת על חוזה חדש; גב ים דיווחה וטבע הולכת לדווח
מגמה שלילית בבורסה בת"א ברקע הירידות בוול סטריט ובאסיה, שהחזירו את המניות הדואליות עם ארביטרז' שלילי. ת"א 35 יורד 0.4% ות"א 90 גם הוא יורד 0.3%.
במבט על הסקטורים, מדד הבנקים נסחר בירידה מתונה של כ-0.1% מדד הביטוח מזנק 1.6%, מדד הנדל"ן יורד 0.6%, ומדד הנפט והגז יורד 0.2%.
הבורסה תבצע ביום חמישי, 6 בנובמבר, את עדכון מדדי המניות הגדול בתולדותיה, מהלך הנובע מהצמיחה הדרמטית בהיקף הנכסים הפאסיביים העוקבים אחר המדדים, שהגיעו לשיא של כ-82 מיליארד שקל. במהלך השנה נוספו למדדים כ-12 מיליארד שקל חדשים והתרחשה עליית ערך של כ-20 מיליארד שקל. רף הכניסה למדדי ת"א-35, ת"א-90 ו-SME60 הוכפל ואף שולש בהשוואה ל-2020, כשהחברות הגדולות בתל אביב שוות היום יותר ומציגות סחירות גבוהה יותר. הבורסה, שהשיקה השנה 11 מדדים חדשים ובהם מדדי ביטחוניות, תשתיות ונדל"ן-35, מתכננת להרחיב את ההיצע גם בהמשך. יניב פגוט, סמנכ"ל המסחר, ציין כי מדובר ב"נקודת ציון היסטורית" המשקפת את התחזקות שוק ההון המקומי והאמון הגובר של המשקיעים בכלכלה הישראלית.
טבע טבע 1.34% תפרסם בשעות הקרובות את התוצאות לרבעון השלישי. האנליסטים מצפים לרווח מתואם של 0.67 דולר למניה והכנסות של כ-4.33 מיליארד דולר. הדוחות הקרובים מגיעים אחרי רצף של רבעונים מוצלחים שבהם טבע הצליחה להכות את תחזיות הרווח של וול סטריט, אם כי לא תמיד להראות שיפור בשורה העליונה. ברבעון הקודם, לדוגמה, ההכנסות הסתכמו בכ-4.2 מיליארד דולר - קצת מתחת לצפי, בעוד הרווח המתואם עמד על 66 סנט למניה, מעל התחזית. טבע העלתה אז את טווח התחזית השנתית לרווח למניה ל-2.5-2.65 דולר (מה שמשקף לה מכפיל 7-8) ונתנה את הרושם של חברה שחוזרת לבשל מספרים טובים - השאלה כעת היא האם היא תצליח לעמוד בזה - לקראת דוחות טבע: למה השוק מצפה ואיזה סעיפים יימשכו את הפוקוס?
אם
אתם משקיעים דרך קרנות או קופות, יש לנו בשורה עבורכם. הרפורמה החדשה בתחום ההשקעות צפויה לאחד את קופות הגמל להשקעה, פוליסות החיסכון וקרנות הנאמנות תחת חשבון השקעות אחד, שבו המעבר בין המכשירים לא ייחשב אירוע מס, ורק משיכת כספים תגרור תשלום מס רווחי הון. המהלך
מבטל את נחיתות המס שמהן סבלו קרנות הנאמנות בשנים האחרונות, ומעניק להן יתרון תחרותי חדש לצד דמי ניהול נמוכים, שקיפות גבוהה ונזילות מלאה. בכך, קרנות הנאמנות הופכות לחלופה אטרקטיבית יותר מול קופות הגמל להשקעה (שנהנות מהטבות מס בגיל פרישה אך מוגבלות בהפקדה) ופוליסות
החיסכון (שמאפשרות השקעות גדולות יותר אך גובות דמי ניהול גבוהים). להרחבה - הרפורמה שתספק יתרון לקרנות נאמנות; ואיזה מכשיר עדיף - גמל להשקעה, פוליסת
חיסכון או קרן נאמנות?
- אודיוקודס זינקה 7%; מדד הביטוח זינק 3.9% מדד הבנקים נעל בירידה של 1.5% - נעילה שלילית בבורסה
- בכמה עלו החסכונות שלכם היום?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בוקר טוב למבקר המדינה שחשף ש"מלחמה עולה כסף": הדוח הלא רלוונטי של מתניהו אנגלמן דוח המבקר חושף כשלים בהיערכות הכלכלית למלחמה, התנהלות בעייתית של הקבינט החברתי-כלכלי והיעדר מענה מערכתי ליישובי הצפון ומאשים בנזקים כלכליים חמורים, אבל זה לא דוח
עמוק, מלא ואובייקטיבי; והכי חשוב: המצב האמיתי הוא לא "התרסקות כלכלית", הכלכלה הישראלית ניצחה - התועלת מהמלחמה ומהחזרת החטופים החיים עולה על כל פיפס בגירעון
