הדמיית פרויקט שכונת בר יהודה. קרדיט: ברעלי לויצקי כסיף אדריכליםהדמיית פרויקט שכונת בר יהודה. קרדיט: ברעלי לויצקי כסיף אדריכלים

בלב פ"ת: ההתחדשות העירונית של שיכון ובינוי מתקדמת

שיכון ובינוי נדל"ן וקפיטל פלטינום מקדמות פרויקט התחדשות עירונית בלב שכונת בר יהודה בפתח תקווה 142 דירות ישנות ייהרסו ויוקמו במקומן 568 יחידות חדשות לצד שטחי ציבור, מסחר ושדרה ירוקה

רן קידר |

תכנית הדגל להתחדשות עירונית במרכז שכונת בר יהודה בפתח תקווה יוצאת לדרך, ביוזמת שיכון ובינוי נדל"ן שיכון ובינוי -2.62%   ובשיתוף קפיטל פלטינום. התכנית אושרה להפקדה בוועדה המקומית לתכנון ובנייה ותופקד בסמכות מקומית. מדובר במהלך פינוי־בינוי רחב היקף בלב אחת השכונות הוותיקות בעיר, שמטרתו לחדש את המרקם העירוני, לשפר את איכות החיים של התושבים ולהתאים את השכונה לאתגרי העתיד. 

במסגרת הפרויקט ייהרסו 142 יחידות דיור ישנות וייבנו 568 יחידות חדשות, לצד שטחי מסחר, מבני ציבור, גינות ירוקות מוצלות ורשת שבילי הולכי רגל המחברת בין הרחובות דגל ראובן והשושנים. במרכז התכנון עומדת יצירת שדרה ירוקה שתשתלב עם מבני המגורים ותאפשר סביבה קהילתית פעילה ונגישה.

התכנית ממוקמת בטבעת השנייה של תמ"א 70, במרחק הליכה קצר משתי תחנות מטרו עתידיות, בן גוריון ובילינסון, ותוכננה על פי עקרונות של עירוניות מקיימת ותחבורה חכמה. היא כוללת חזית מסחרית פעילה, שלושה מגדלי מגורים מודרניים לצד בינוי מרקמי נמוך יותר, גני ילדים, ומרכז קהילתי חדש שישולב בלב השכונה.

מנכ"ל שיכון ובינוי נדל"ן, אבישי קימלדורף, ציין "התכנית החשובה אושרה להפקדה ע"י הועדה המקומית פתח תקווה ותופקד בסמכות מקומית. מדובר במהלך משמעותי בלב אחת השכונות הוותיקות של פתח תקווה, אשר יביא לחיים חדשים באזור ויחזק את המרקם הקהילתי תוך שמירה על צביון מקומי ומרחב ירוק איכותי לתושבים, שיכון ובינוי נדל"ן מרחיבה את פעילות ההתחדשות העירונית כחלק מאסטרטגיית הצמיחה בפרוייקטים משמעותיים ויחודיים ברחבי הארץ".

תכנית ההתחדשות במתחם בר יהודה היא חלק ממדיניות העיר פתח תקווה לעידוד פרויקטי פינוי-בינוי באזורים הוותיקים, תוך חיבור בין תחבורה ציבורית, מגורים ומסחר, והפיכתם לשכונות עירוניות מתקדמות ומקיימות. התכנית נערכה על ידי משרד ברעלי לויצקי כסיף בליווי האדריכלית קטיא גנות לרמן, 

לפני כשבועיים, הגדילה קבוצת כלל כלל עסקי ביטוח 0.1%   את אחזקתה בקבוצת שיכון ובינוי שיכון ובינוי -0.43% לכ-7.2% באמצעות מימוש אופציות שניתנו לה באוקטובר 2023. כלל תזרים לחברה כ-150 מיליון שקל נוספים, במהלך שמצטרף לגיוסי הון ואג"ח בהיקף כולל של יותר מ-600 מיליון שקל שביצעה שיכון ובינוי לאחרונה בהצלחה מול גופים מוסדיים מרכזיים בשוק ההון.

 כלל רכשה את האופציות (13.7 מיליון במספר) במחיר של 11 שקל למניה ואילו כעת המניה שווה כמעט 18 שקל, כך שהרווח של החברה עומד על כמעט 100 מיליון שקל. האופציות שהופעלו כעת הוענקו לכלל כחלק מעסקת רכישת כ-8% ממניות שיכון ובינוי נדל"ן בשנה שעברה, בעסקה ששיקפה לחברת הנדל"ן שווי של כ־5 מיליארד שקל. מאז, המשיכה כלל להעמיק את מעורבותה בקבוצה, ובמקביל גייסה שיכון ובינוי מקורות הון נוספים לטובת הרחבת הפעילות, בעיקר בתחום הנדל"ן המניב והיזמי.

קיראו עוד ב"נדל"ן"

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מהדרין. קרדיט: שחר אמשלוםמהדרין. קרדיט: שחר אמשלום

ב-27 מ׳ שקל: מהדרין רוכשת שליטה בחברת התחדשות עירונית

תחזיק ב-51% מ"פי הנדסה", הפעילה בגוש דן ומתמחה בפרויקטים של פינוי-בינוי ותמ״א 38, ותקים זרוע ייעודית לייזום וביצוע כחלק מהרחבת פעילותה לענף הנדל״ן

צלי אהרון |

מהדרין מהדרין -3.77%  , אחת מחברות החקלאות הגדולות בישראל, מתרחבת בתוך שוק הנדל״ן ורוכשת שליטה בחברת ההתחדשות העירונית והביצוע "פי הנדסה". במסגרת ההסכם תרכוש מהדרין 51% ממניות החברה לפי שווי של כ-54 מיליון שקל, ובמקביל תקים זרוע ייעודית לפעילות הייזום והמגורים תחת השם ״הורייזון מהדרין״. המהלך מסמן את כניסתה הפורמלית של מהדרין לעולם הייזום והבנייה העירונית, בהמשך למהלכים קודמים שביצעה בשנים האחרונות בתחומי נדל״ן מניב ותשתיות לוגיסטיות.

"פי הנדסה", שהוקמה ב-2006 ומנוהלת על ידי המייסד אבי סויבלזון, פועלת בעיקר במרכז הארץ ובגוש דן ומתמחה בפרויקטי פינוי-בינוי ותמ״א 38. החברה עוסקת גם ביזמות וגם בביצוע, כך שהיא מלווה את הפרויקטים מהשלב התכנוני ועד למסירה לדיירים. לחברה צבר פרויקטים במרכזי ביקוש, בשילוב מספר פרויקטים הנמצאים בשלבי היתר וביצוע.  עבור מהדרין, מדובר בכניסה לשוק שבו נדרשת יכולת ביצוע מוגדרת וניסיון בניהול תהליכים מורכבים מול דיירים, רשויות ושרשרת קבלנים.

המהלך משתלב עם השנים האחרונות שבהן מהדרין הרחיבה את פעילותה מעבר לליבה החקלאית: החברה פיתחה שימושים לוגיסטיים ותעשייתיים בשטחים בהם היא מחזיקה, קידמה תשתיות קירור ואחסון למוצרי חקלאות, ונכנסה לתחום האנרגיה המתחדשת בשותפות עם טראלייט. כעת היא מוסיפה נדל״ן למגורים כמנוע צמיחה נוסף, ובעיקר כזה שנשען על נכס קיים ומשמעותי: עתודות הקרקע שלה בישראל. 

הקמת החברה החדשה, "הורייזון מהדרין", צפויה לשמש כמסגרת המאגדת את פעילות הנדל״ן בקבוצה. נוצר מצב שמהדרין מחזיקה קרקעות בהיקפים משמעותיים לאורך שנים, והרבה קרקעות מהם עם פוטנציאל תכנוני, חלקן בשטחים עירוניים ואזורי תעסוקה שבהם ניתן להשביח משמעותית את הנכס. או שינוי ייעוד ו׳/או פיתוח יזמי. באמצעות רכישת השליטה ב"פי הנדסה", מהדרין למעשה מייצרת לעצמה זרוע ביצועית שתאפשר לה לייצר ערך על בסיס הקרקעות והפרויקטים העתידיים, מבלי להסתמך בלעדית על גורמי תכנון וביצוע חיצוניים. במהדרין מעריכים כי המהלך יאפשר קידום מהיר ויעיל יותר של מיזמי נדל״ן, נוכח היכולת להפעיל מנגנון תכנון, ייזום וביצוע בתוך הבית.

בנוסף, החיבור בין עתודות קרקע לבין גוף יזמי-ביצועי עשוי לקצר לוחות זמנים ולהעניק שליטה טובה יותר בעלויות ובנראות הפרויקטים בשוק. מנגד, מדובר במהלך עם מורכבות וניהול סיכונים גבוה. שכן פרויקטי התחדשות עירונית, במיוחד במרכזי ערים, דורשים ליווי צמוד, תקצוב רב־שנתי, יכולת הנעת בעלי דירות ותמרון מול רגולציה עירונית וממשלתית.

בנייה. קרדיט: צלי אהרוןבנייה. קרדיט: צלי אהרון

מס רכוש חוזר: איך זה ישפיע על מחירי הדירות?

מנהל רשות המסים, שי אהרונוביץ' הכריז לאחרונה כי המס על קרקעות לא מנוצלות צפוי להיכלל בתקציב הקרוב ולהכניס כ-8 מיליארד שקל בשנה. המסר לבעלי הקרקעות אומר שמי שמחזיק קרקע "רדומה" יידרש לבחור: למכור, לבנות או לשלם מדי שנה מסים על שווי הנכס


צלי אהרון |
נושאים בכתבה מס רכוש קרקע

מנהל רשות המסים, שי אהרונוביץ', התייחס באופן ישיר לסוגייה שחוזרת לשיח הכלכלי בחודשים האחרונים: החזרתו של מס הרכוש על קרקעות לא מפותחות. לדבריו, הכוונה היא לכלול את המס בתקציב המדינה הקרוב, והערכת העבודה היא שמדובר בכ-8 מיליארד שקל בשנה. נראה כי כעת לא מדובר על רעיון תיאורטי הנבחן באוצר, אלא מהלך שמתקדם לעבר מימוש ממשי - שעשוי להיות משמעותי מאד בעיקר עבור הקבלנים/יזמים שמחזיקים בקרקעות שכאלו.

אהרונוביץ' הדגיש בכנס ארגון הקבלנים והבונים מחוז תל אביב והמרכז באילת כי מדובר ברפורמה משמעותית. מס רכוש בוטל בסוף שנת 1999, לפני למעלה משני עשורים. מאז, בעלי קרקעות בישראל, פרטיים וחברות - נהנו ממצב שבו החזקת קרקע ריקה ללא פיתוחה וקידום של הליכים לאורך שנים לא נשאה עלות שנתית מיוחדת. כלומר, בעלי הקרקעות לא היו צריכים לשלם כלום עבור אי-ייזום על הקרקע. מה שאומר כי אין להם תמריץ ממשי שיכול להביא לעוד בניה ודה פקטו עוד היצע בשוק. ניסינו לענות על השאלה - איך נעשה ויסות מחירי הדירות: הקבלנים בונים לאט וההיצע יצטמצם. באופן מהותי, הקבלנים מווסתים את היצע הדירות לפי איך שם רואים לנכון ״לנהל״ את כמות המלאי כדי להשפיע בפועל על הביקוש וההיצע בהתאם לכל תקופה ובכך ליצור מנגנון שיעבוד טוב יותר עבורם.

רשות המסים - יעד גבייה של מעל חצי טריליון שקל

החזרת המס צפויה להפוך את ההמתנה הארוכה לעליית ערך הקרקע לפחות משתלמת, וליצור תמריץ גדול למימוש קרקע או לקידום פיתוח עליה. הקונטקסט המדיני די ברור - המדינה מתמודדת עם הוצאות גבוהות מאוד: על רקע המלחמה וגם בשל הרחבת התחייבויות בתחומי הביטחון, השיקום הרחב שצפוי לנו וגם הפן החברתי. כאשר רשות המסים מציגה יעד גבייה של מעל חצי טריליון שקל, נדרשת מציאת מקורות הכנסה נוספים שיבטיחו יציבות תקציבית לאורך זמן. 

מס רכוש חוזר להיות כלי מרכזי בקביעת המדיניות, לא רק לצורך הגדלת הכנסות אלא גם כאמצעי לעידוד שימוש יעיל בקרקע, משאב מוגבל בישראל. הרי רוב הקרקעות נשלטות בידי הממשלה עצמה על ידי רמ״י (כ-93%). בכך למעשה הממשלה תעודד את היזמים לצאת ומהלך זה עשוי להשפיע באופן משמעותי על התנהלותם של בעלי קרקעות, בעיקר באזורים שבהם שווי הקרקע גבוה והפוטנציאל לפיתוח קיים. בו בזמן גם רמ״י צריכה לשווק יותר קרקעות - זה ברור. אבל גם פתרון בדרך של מס רכוש זה צעד חיובי למשקי הבית שרודפים אחרי חלום הדירה שהפך לבלתי מציאותי עבור רוב הציבור. 

המצב היום הוא שרוב המשקיעים (הפרטיים והחברות) בוחרים להמתין לשעת כושר, כאשר הקרקע נמצאת ״רדומה״ ואינה מפותחת לעיתים שנים רבות. הטלת מס שנתי תהפוך את אסטרטגיית ההמתנה הזו ליקרה יותר ותיצור לחץ לפעול. מס רכוש היה קיים בישראל לאורך עשרות שנים והוטל על קרקעות ונכסים לא מנוצלים מתוך מטרה למנוע ספסרות ולהגביר את היצע הקרקעות בשוק. הוא בוטל בשנת 2000 לאחר ביקורת על כך שלא נאכף באופן אחיד ופגע גם בבעלי קרקעות קטנים. במקומו התבססה מערכת המיסוי על מס שבח ומס רכישה בעת מכירה.