מנכל אורביט דניאל אשחר
צילום: יחצ

אקזיט: אורביט נמכרת לקראטוס תמורת 356 מיליון דולר

אורביט נמכרת לתאגיד האמריקאי קראטוס תמורת 356 מיליון דולר, בפרמיה של 21% על מחיר השוק; העסקה, שתהפוך את אורביט לחברה פרטית בבעלות מלאה של קראטוס, צפויה להניב לפימי תשואה של כמעט פי עשר על ההשקעה שביצעה לפני שמונה שנים

תמיר חכמוף | (4)

חברת אורביט אורביט -0.45%  , שבשליטת קרן פימי, הודיעה על חתימת הסכם מיזוג עם התאגיד הביטחוני האמריקאי קראטוס (Kratos Defense & Security Solutions ), במסגרתו תרכוש קראטוס את כל מניות אורביט בתמורה ל-356.3 מיליון דולר (כ-1.17 מיליארד שקל). העסקה תבוצע באמצעות מיזוג משולש הופכי, כאשר עם השלמתה תהפוך אורביט לחברה פרטית בבעלות מלאה של קראטוס.

המחיר שנקבע, 13.73 דולר למניה, משקף פרמיה של כ-21% על מחיר הסגירה של מניית אורביט בבורסה, ו-18% על הממוצע המשוקלל של 30 ימי המסחר האחרונים. המיזוג צפוי להיסגר בתוך ארבעה חודשים ממועד החתימה, בכפוף לאישורי בעלי המניות, רשות התחרות ומשרד הביטחון.

דניאל אשחר, מנכ"ל אורביט, מסר: "אנו שמחים להודיע כי חברת אורביט חתמה על הסכם לרכישתה על ידי משקיע אסטרטגי, Kratos העולמית הנסחרת בשווי של כ - 15.4 מיליארד דולר. מהלך זה מהווה אבן דרך משמעותית בפעילותנו, בו נשתלב בתאגיד אמריקאי גדול שיוסיף לאורביט ערך מוסף משמעותי בתחומי הסינרגיה בין החברות, מיצוב גלובלי, חדירה לשווקים חדשים והרחבת הפעילות בשוק האמריקאי שהינו השוק הבטחוני הגדול בעולם ויספק לאורביט תשתית רחבה לצמיחה, השקעות ומימוש אסטרטגיית ההתפתחות ארוכת הטווח שלה. המהלך של Kratos מהווה עבורנו הבעת אמון בענף הביטחון הישראלי בכלל ובחברת אורביט בפרט, הנהלתה ועובדיה, ומגיע לאחר עבודה קשה של יצירת ערך לחברה במהלך השנים, זאת באמצעות העובדים המסורים שלנו וכלל השותפים לדרך. אנו מודים למשקיעים על הבעת האמון בחברה לאורך השנים."

על המשמעות של העסקה


מעבר להיקף העסקה המרשים, יש כאן גם אלמנט סמלי. סביר להניח שעסקה כזו, בה תאגיד ביטחוני אמריקאי בשווי של כ-15 מיליארד דולר רוכש חברה ישראלית, לא הייתה מתממשת בעיצומה של לחימה. סיום המלחמה והחזרה ההדרגתית לשגרה יצרו אווירה שמאפשרת עסקאות בינלאומיות מהסוג הזה, ומחזקים את האמון של משקיעים זרים במשק הישראלי. העובדה שענק ביטחוני בוחר לבצע רכישה בהיקף כזה דווקא בישראל, בעיתוי כזה, היא עדות לעוצמה הטכנולוגית והתעשייתית המקומית, ולמוניטין של החדשנות הישראלית שהוכיחה עצמה בשנתיים האחרונות.

על פי ההערכות, המגעים בין הצדדים נמשכו חודשים ארוכים ומה שאפשר את החתימה היה ירידת גובה להבות המלחמה, ובמהלכם נבחנה לעומק רמת הסינרגיה בין שתי החברות, גם מבחינת טכנולוגיות וגם בהיבט השוקי. בקראטוס רואים באורביט חברה שמתמזגת היטב עם תחומי הליבה שלה, במיוחד בתחומי התקשורת הלוויינית, המערכות המוטסות והפתרונות הביטחוניים המתקדמים. השילוב צפוי לאפשר לאורביט גישה רחבה יותר לשווקים בינלאומיים וללקוחות ממשלתיים, תוך שמירה על מרכז הפיתוח וההובלה הטכנולוגית בישראל.

אורביט עצמה עברה בשנים האחרונות שינוי מהותי, מחברה קטנה יחסית לחברה בינלאומית עם פעילות מגוונת, לקוחות מובילים וצבר הזמנות שהגיע לשיא. פימי, שהובילה את המהפך הזה מאז 2017, רושמת כאן אקזיט משמעותי גם במונחי השוק המקומי: תשואה של כפי עשרה על ההשקעה המקורית, לצד שורה של מימושים ורווחים נוספים שבוצעו בתקופה ביטחונית מאתגרת.


חשבה לרכוש פעילות, ועכשיו נרכשת

לפני כחודשיים וחצי, שוחחנו עם מנכ"ל אורביט על ההתפתחות בחברה. במהלך הראיון, הדגיש אחשר שהחברה לא רואה עצמה בשיא, להיפך: צבר ההזמנות, שעמד על כ-133.7 מיליון דולר, מספק בסיס איתן להמשך צמיחה ואף מקצר את היעד להגיע למחזור שנתי של 100 מיליון דולר, מטרה שלדבריו עשויה להתגשם כבר בשנה-שנה וחצי הבאות. אשחר הצביע על שלושה מנועי צמיחה מרכזיים: (1) העלייה בתקציבי הביטחון של מדינות נאט״ו, שאותם הוא רואה כ”רוח גבית”, הרחבת תחום התקשורת הלוויינית לניידות קרקעית וימית – הוא אמר כי “אנו מאוד חזקים בצבאי ובביטחוני ... אני מכוון לתמהיל של 90% צבאי, 10% אזרחי”, ורכישות אסטרטגיות בחו״ל, כאשר אורביט מתכוונת לרכוש פעילות בגרמניה כדי “להשקיט את המצפון האירופאי” ולאפשר הרחבה ביבשת. בסופו של דבר החברה עצמה נרכשה על ידי תאגיד ענק.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

לראיון המלא - "אורביט מילאה תפקיד במלחמה באוויר בים וביבשה" - "נרכוש פעילות בגרמניה"

הרווח של קרן פימי והמוסדיים

קרן פימי, בראשות ישי דוידי, נכנסה להשקעה באורביט בשנת 2017, אז רכשה 55% ממניות החברה תמורת כ-52 מיליון שקל בלבד, מהלך שהתברר כאחת ההשקעות המוצלחות בתולדות הקרן. מאז רכישת השליטה ליוותה פימי את החברה במהלך שינוי מהותי, שכלל התייעלות ניהולית, הרחבת היקף הפעילות הביטחונית והעמקת החדירה לשווקים בחו"ל.

בשנה שעברה מימשה הקרן מניות בהיקף של כ-100 מיליון שקל, וביוני 2025 השלימה מימוש נוסף של כ-50 מיליון שקל, תוך ירידה לשיעור החזקה של כ-22.5%. בכך הסתכמו מימושיה המצטברים בכ-200 מיליון שקל (לא כולל דיבידנד שחולק ב-2024), לצד החזקה הנוכחית, על השקעה של כ-52 מיליון שקל בלבד. במילים אחרות, פימי רשמה על אורביט תשואה של כמעט פי עשר על ההשקעה המקורית, כאשר במסגרת עסקת הרכישה הנוכחית צפויה הקרן לקבל כ-80 מיליון דולר נוספים (כ-260 מיליון שקל).

האקזיט מסמל מבחינת הקרן סגירת מעגל, כשמונה שנים לאחר שנכנסה לחברה שהייתה אז עם שווי שוק באזור 100 מיליון שקל, והובילה אותה להימכר בשווי של למעלה ממיליארד שקל לתאגיד אמריקאי בשווי של מעל 15 מיליארד דולר. באותה תקופה רשמה אורביט שיפור חד בפרמטרים התפעוליים, גידול דו-ספרתי בהכנסות וברווחיות, וצבר הזמנות שצמח לשיא של מעל 127 מיליון דולר.

מלבד פימי, בין בעלי המניות באורביט ניתן למנות את מור בית השקעות (כ-19.8%), מיטב (9.2%) והפניקס (כ-5%), שגם הם צפויים ליהנות מפרמיה נאה על שווי השוק. מניית אורביט רשמה עלייה של כ-24% מתחילת השנה (לפני הקפיצה הצפויה היום), ובשנתיים האחרונות זינוק של כ-126%, תוך שהיא נהנית מעליות בסקטור הביטחוני.



ישי דוידי, מנכ"ל קרן פימי  צילום: שלומי יוסף

הדוחות האחרונים

אורביט סיכמה רבעון שני חזק עם עלייה של 19% בהכנסות ל-19.6 מיליון דולר, על רקע גידול בהיקף הפרויקטים הביטחוניים והרחבת הפעילות בשוק המקומי. הרווח הגולמי עלה בכ-21% ל-7.8 מיליון דולר, תוך שמירה על שיעור רווחיות גבוה של כ-40%. גם הרווח התפעולי צמח ב-25% ל-3.8 מיליון דולר, כ-19.3% מההכנסות, בעוד שהרווח הנקי הסתכם ב-2.7 מיליון דולר, לעומת 3 מיליון דולר ברבעון המקביל, בעקבות הוצאות מימון גבוהות שנבעו מהתחזקות הדולר. ה־EBITDA צמח ב-26% ל-4.9 מיליון דולר, והצבר הגיע לשיא של 133.7 מיליון דולר, נוסף על הסכמי מסגרת בהיקף של כ-44.6 מיליון דולר שאינם נכללים בו. הנתונים משקפים המשך מגמת צמיחה יציבה ורווחית של החברה, הנהנית מביקוש גובר לפתרונותיה בתחומי התקשורת הלוויינית והמערכות הביטחוניות.

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    אמיר 07/12/2025 18:37
    הגב לתגובה זו
    מעבר לשינויים פנים ארגוניים ופיטורי עובדים כך מוכרים תעשייה בטחונית למשקיעים זרים שעכשיו גם הביטחון של מדינת ישראל יהיה תלוי בהם.
  • 3.
    יכולה להימכר במחיר גבוה יותר (ל"ת)
    אנונימי 12/11/2025 11:36
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    פוטנציאל גדול גם בסקטור האזרחי בעיקר בחול. (ל"ת)
    צחי 05/11/2025 09:26
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    חברה פגז לטא . שגר ושכח. (ל"ת)
    מיקי 05/11/2025 07:46
    הגב לתגובה זו
רשות ניירות ערך. קרדיט: רשתות חברתיותרשות ניירות ערך. קרדיט: רשתות חברתיות

חשד נגד בעלים ומנכ"לים להונאת משקיעים בעשרות מיליוני שקלים

רשות ניירות ערך ורשות המסים מנהלות חקירות גלויות נגד בעלים ומנהלים בחברות פרטיות וציבוריות, בחשד שגייסו כספים ממשקיעים בניגוד לחוק. לפי החשד, ההצעות בוצעו ללא תשקיף, תוך הצגת מצגים מטעים ושימוש בכספי משקיעים למטרות אחרות מהובטח. במקביל נבדקים גם דיווחים של חברות ציבוריות, שלפי החשד כללו פרטים לא מדויקים על עסקות והסכמים

עוזי גרסטמן |

ארבע שנים לאחר שנעצר, ולמעלה משנתיים מאז סיום החקירה, הפרקליטות הגישה לאחרונה כתב אישום נגד מוטי אברג'יל, לשעבר הבעלים והמנכ"ל של קבוצת הנדל"ן יעדים, ונגד חברות הקבוצה, בגין גיוס לא חוקי של כ־75 מיליון שקל ממאות משקיעים - ללא תשקיף ובמרמה. רצף המקרים האלו מטריד. הונאות משקיעים הפכו לרבות ומתוחכמות. יש בעלים ומנהלים רבים שמגייסים שלא על פי הכללים ונפתחות חקירות שמצליחות לתפוס ולאתר חלק מהכספים. שי הונאות לכאורה בחסות החוק שנופלות בגלל רגולציה לא קפדנית - ראו מקרה סלייס. ויש הונאות רשת - התחזויות לאנשי מקצוע, אנשי פיננסית, בתי השקעות, מתחזים גם לביזפורטל כדי לקבל מכם פרטים, להמליץ לכם לקנות ניירות או לקבל את הכסף שלכם - הסוף תמיד הוא דומה: המשקיעים נשארים בלי כלום. 

על פי כתב התביעה נגד מוטי אברג'יל, החברות שבשליטתו משכו-גייסו כספים מ-277 משקיעים, באמצעות הסכמי הלוואה שנשאו ריבית חריגה של 7% ועד 33%. בפרקליטות טוענים כי מדובר בהסכמים שנשאו מאפיינים מובהקים של ניירות ערך - ולכן חלה עליהם חובת פרסום תשקיף, חובה שלא קוימה.

קבוצת יעדים פעלה במקביל בכמה מישורים: מכירת קורסים והכשרות בתחום הנדל"ן, שיווק קרקעות חקלאיות, וגיוס כספים ממשקיעים פרטיים. לפי האישום, אברג'יל פרסם ברשתות החברתיות תוכן שיווקי על רכישת קרקעות ופעילות נדל"נית, אך בפועל פניות שהתעוררו בעקבות הפרסומים שימשו כדי להציע למתעניינים להעמיד הלוואות לקבוצה - ולא להשקיע בעסקות קרקע כפי שהוצג כלפי חוץ.

ברשות ניירות ערך זיהו את הפעילות כבר במהלך התקופה, והתריעו בפני אברג'יל כי מדובר בגיוס המחייב תשקיף וכי עליו לחדול מהפעילות לאלתר. ואולם לפי כתב האישום, הגיוסים נמשכו גם לאחר ההתראות.


כתבה מעניינת: יועץ מס זייף מסמכי מילואים כדי לחמוק מתשלום מס - יצא ל"שרת" בעזה מהבית

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

מה יהיה מחר בבורסה? האם זה הזמן למניות הנדל"ן?

מניות הבנקים, נובה, אלביט, המניות הדואליות ומניות האנרגיה המתחדשת

מערכת ביזפורטל |


הבורסה צפויה לפתוח את השבוע בירוק. המניות הדואליות חוזרות עם פער חיובי של 0.25%. Elbit Systems Ltd. 2.42%   תעלה בזכות ארביטראז' חיובי כ-1.75%, Nova Lifestyle -1.82%  תוסיף כמעט 2%. הנה רשימת המניות הכבדות (הקליקו לרשימת כל המניות הדואליות ופערי הארביטראז'):



הסיפור של היום יהיה כנראה הבנקים. ביום שישי פרסם הצוות הבין משרדתי שדן במיסוי על הבנקים את ההמלצות שלו. הוא ממליץ על מיסוי יתר בשל רווחי יתר, אך מסביר שמדובר בפעולה שדורשת את הדרג המדיני. הדרך למיסוי יתר היא ארוכה. אבל בהינתן אי הוודאות נראה שהסקור יסבול מתשואת חסר יחסית. 

בינתיים הבנקים, בנק ישראל, משרד התקציבים נגד המהלך. ולכן, לא ברור איך זה ייסגר, אבל זה יכול להעיק את מניות הבנקים בתקופה הקרובה. על פי הצוות,  יש הצדקה למס על רווחי היתר. הצוות קובע כי העלייה החדה בריבית בשנים האחרונות הובילה את הבנקים לרווחיות חריגה, בין היתר בשל מאפיינים מבניים של המערכת הבנקאית בישראל: ריכוזיות, תחרות מוגבלת, חסמי כניסה גבוהים, סיכון עסקי נמוך וסביבה רגולטורית תומכת.

הצוות מדגיש כי ההחלטה בידי הדרג המדיני אם יוחלט, בהתאם להמלצות להעלות את המיסוי, אזי, המודל המועדף הוא מס רווח דיפרנציאלי על רווחים חריגים, כלומר רווחים הגבוהים ביותר מ־50% מהממוצע המתואם של השנים 2018–2022 - תקופה שאופיינה בסביבת ריבית נמוכה. המס, לפי ההצעה, יהיה בהוראת שעה למספר שנים מוגבל. לדברי הצוות, מודל זה מאפשר לאזן בין הרצון למסות רווחי יתר לבין צמצום פגיעה אפשרית בתחרות, ביציבות המערכת ובוודאות העסקית.

בנק ישראל הביע התנגדות נחרצת למסקנות הדו"ח. נציג הבנק בצוות פרסם דעת מיעוט וטען כי מיסוי סקטוריאלי של הבנקים סותר את עקרונות היסוד של מערכת המס, עלול ליצור עיוותים במשק, לפגוע בוודאות העסקית ולהרתיע שחקנים חדשים - בניגוד למטרה של הגברת התחרות. עוד נטען כי אם יוחלט בכל זאת על הטלת מס, אין להחילו לפני ינואר 2027, ויש להגדירו מראש כמס זמני ומוגבל לשנה אחת בלבד.