כמה באמת תורמים המכסים? קשה לחשב זאת במדויק, משום שהמדד מפורסם לפי רכיבים שונים, אך לא לפי מקום הייצור של כל מוצר. ישנן קטגוריות שמושפעות יותר מהמכסים, לדוגמה: הלבשה, ריהוט, מוצרי חשמל וכדומה. אלו עלו יותר מהאינפלציה הכללית (כ‑0.7%–0.9% בשיעור חודשי), אולם חלקן היחסי במדד הכולל הוא כ‑4% לריהוט וכ‑2.4% להלבשה - כלומר השפעה מועטת בלבד על המדד הכללי. 
בנוסף, לא כל הבגדים ולא כל הריהוט מיוצרים מחוץ לארצות הברית (למרות שהמכסים משפיעים בצורה עקיפה גם על מחירי המוצרים המקומיים), ויש לקחת בחשבון גם עליית מחירים “טבעית” של כ‑2% בשנה (יעד האינפלציה).
אז כמה באמת תרמו המכסים לאינפלציה הסופית? על פי חישוב לא לגמרי מדויק שערכתי בעזרתו האדיבה של מנוע בינה מלאכותית, ושמקבל אישור ממקומות נוספים, נראה שניתן לייחס כעשירית מהאינפלציה הנוכחית למכסים, כלומר 0.2%–0.3% בחישוב שנתי. זה הרבה או מעט? כנראה תלוי בפרספקטיבה. מה שבטוח: זה לא סוף העולם, אין לכך השפעה דרמטית על האינפלציה או על הכלכלה, ומדובר בהשפעה חד־פעמית בלבד. מן הצד השני, הבשורה החיובית בדוח האינפלציה האחרון היא המשך התמתנות הלחצים האינפלציוניים בכמה רכיבים אחרים, ובראשם רכיב קורת הגג, הרכיב שמרכיב כ‑40% מהאינפלציה ונמצא ברמתו הנמוכה ביותר זה חמש שנים.

מה אמרו המומחים? 

על רקע דוח אינפלציה נוסף שמפריך את החששות, כמה אמירות שנאמרו אי־אז באפריל נראות כיום, כצפוי, באור מגוחך למדי, לפחות לעת עתה. הנה מה שכתב אדם פוזן, נשיא מוסד פיטרסון המכובד: “ייתכן שנראה מיתון... האינפלציה היא בלתי נמנעת”. ועוד אמר פוזן: “המכסים גורמים לסטגפלציה... זה סטגפלציה. סטגפלציה היא סיוט כלכלי”.
ג’סטין וולפרס, פרופסור לכלכלה באוניברסיטת מישיגן, אמר: “המכסים הם נזק כלכלי, הם בלתי קוהרנטי ונובעים ממידע שגוי ומשקרים... למרבה הטרגדיה הם ישפיעו לרעה על העובד האמריקאי יותר מכל דבר אחר”.

והרשימה ממשיכה: אריק שרמן, כותב טורים בפורבס, כתב יום אחרי “יום השחרור”: “כלכלנים ומומחים ביחסים בינלאומיים, סחר ותעשייה מזהירים כי הטקטיקה הזו (המכסים) עלולה להוביל לתוצאות חמורות, להביא את האומה לתקופה של סטגפלציה משמעותית המאופיינת בירידה כלכלית, אינפלציה עולה ואבטלה גבוהה”.

• מהאינפלציה לצמיחה: מלחמת הסחר חוזרת למרכז הבמה
• מדד המחירים בספטמבר ירד ב-0.6%; גם מחירי הדירות ירדו ב-0.6%; מה זה אומר להמשך?
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

בית ההשקעות ג’יי.פי. מורגן הוריד את תחזית הצמיחה ב‑0.3% ל‑1.3% והעלה את הציפיות לאבטלה ל‑5.3% לשנת 2025. מיותר לציין שהמספרים העכשוויים, כחודשים לפני סוף השנה, לא מתקרבים בכלל לאזור חיוג של המספרים שחזו בג'י פי מורגן. ג’יימי דיימון, מנכ״ל הבנק, אמר באפריל: “המכסים של טראמפ יובילו קרוב לוודאי למיתון ולפשיטות רגל של עסקים”.

גם מחוץ לארצות הברית כתבים כלכליים נכנסו להיסטריה קלה. כך נכתב בעיתון הצרפתי המוביל לה מונד: “העלאת המיסים המאסיבית (=המכסים) מעלה את הסיכון לסטגפלציה, שם נרדף לסיכון למיתון והצתה מחדש של האינפלציה. רק ארצות הברית יכולה לעצור את המשבר לפני שהוא יוצא משליטה”. 

הצטברות חדשות חיוביות

זו הסיבה לאנחת הרווחה של השוק בכל פעם שמתפרסם נתון אינפלציה שמראה שהמדד “נדבק” סביב אזור ה‑3% לעומת ה‑2% המיוחל. אי אפשר לומר שהמכסים נטולי השפעה, אך לנוכח האזהרות החריפות התוצאה נראית מינורית למדי. האיום הגדול ביותר על השוק היה החשש שהמכסים יפגעו בכלכלה באופו דרמטי, ומשמתברר שהאיום הזה אינו כה גדול, השוק מרוצה. זו גם הסיבה לכך שהפדרל ריזרב מתמקד יותר בשוק התעסוקה הלא ברור (ירידה בביקוש לעובדים אך גם בהיצע גורמת למספרים לא ברורים. מצד אחד האבטלה לא מטפסת, מצד שני מספר המשרות החדשות נמוך), וממשיך בהליך הורדת הריבית עם סיכויים הולכים וגדלים (כ‑95% בזמן כתיבת שורות אלו) להורדה נוספת גם בדצמבר, מלבד ההפחתה הצפויה בפגישה הקרובה. הסיכוי להפחתה נוספת בתחילת 2026, שלישית ברציפות, כבר עומד כעת על כ‑50%.

• סימילרווב עקפה את התחזיות בשורת הרווח אך פספסה בהכנסות
• מאחורי הזינוק של 22% במניה: חברת הספרים וההדרכה שמפתיעה את האנליסטים
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• לא מי שחשבתם: 10 המדינות עם התוצר לנפש הגבוה בעולם

חשוב להדגיש כי למרות החששות משוק העבודה, הכלכלה הריאלית משדרת יציבות: התביעות הראשוניות לדמי אבטלה נשארות סביב 220 אלף; הנתונים החלקיים שמתפרסמים בעיקר ממכונים פרטיים בנוגע לפעילות מנהלי הרכש, פעילות הייצור במחוזות השונים וכדו' מראים תמונה מעורבת אך נטולת חולשה ממשית שמאפיינת את הרעש הרגיל שנובע מנתונים מן הסוג הזה. כמעט תמיד חלקם יוצא מעל הצפי וחלקם מתחת, חלקם טובים וחלקם רעים, אבל לא מסתמנת מגמה מובחנת לכאן או לכאן. נתוני ה"תמ"ג עכשיו" מצביעים על צמיחה מעודדת של כ‑3%. שום דבר כרגע לא נראה “שבור” בכלכלה האמריקאית.

בנוסף לכך, עונת דוחות מעולה מהווה מנוע עיקרי לעליות האחרונות. התחזיות לשנת 2026 נותרות בדרך כלל בעינן ואף עודכנו כלפי מעלה, גם בחברות שמושפעות מהמכסים. חברות הרכב הגדולות, לדוגמה, זינקו בעקבות הדוחות. גם הבנקים עם תוצאות מצוינות וגם חברות מסקטורים מסורתיים אחרים. שוק השבבים וסקטור הבינה המלאכותית ממשיכים לפרסם עסקאות ענק, לעיתים על גבול המופרכות, במימון סיבובי מסוכן שבו חברות השבבים מממנות זו את זו בעסקאות מורכבות, ותורמות אף הן להייף הכללי בשוק המניות

על רקע כל זאת, ביום המסחר האחרון מדד S&P 500 סגר שוב בשיא כל הזמנים, וכך גם הנאסד״ק, הדאו, ואפילו הראסל 2000. תשואות איגרות החוב ממשיכות לרדת ומתייצבות מתחת ל‑4%. 
ביום רביעי השבוע הפדרל ריזרב צפוי להוריד את הריבית, ואולי לדחוף בכך את השוק לשיא חדש. ייתכן גם שנראה זהירות עד הפגישה בין הנשיא טראמפ לנשיא סין שי בהמשך השבוע. רמזים ראשוניים מצביעים על כך שגם ממנה ייצאו בשורות חיוביות למשקיעים: ייתכן שיושג סוג של “הפסקת אש” במלחמת הסחר, כשהמכסים בגובה 100% על סחורות סיניות יישארו, וכן ההגבלות הסיניות על ייצוא מתכות נדירות. הטענה שזו “התפתחות חיובית” סובייקטיבית מאוד, אך נראה שכך השוק מקבל זאת. 

בתוך כל האופטימיות ראוי להזכיר את גורמי הסיכון שנותרו: בראשם התמחור הגבוה, כשהשוק כמעט לא נח מאז השפל של אפריל. על רקע כזה, פספוסים בדוחות ענקיות השבבים עלולים להוביל למימושים חדים. נראה שההסתברות לפספוס כזה בסביבה עסקית כה חמה אינו גבוה.
קיימת גם אפשרות לבועה בתחום הבינה המלאכותית ולסיכון עסקאות הסיבוביות שהוזכרו קודם, אולם נראה שסיכון מן הסוג הזה לא עלול להתממש בטווח הקצר. לסיום נזכיר גם את העובדה שהממשל האמריקאי נכנס לשבוע הרביעי של השבתה ללא פתרון נראה לעין, גורם נוסף שהשוק נוטה להתעלם ממנו בתוך האופוריה הכללית.