מעמד של מבקר הוא מעמד על. אתה נמצא למעלה, שולט, מסתכל למטה ומחליט מה לבקר, איך לבקר, כמה לבקר. אין כנראה גוף ציבורי אחד שתיפקד באופן מושלם מה-7 באוקטובר הארור. גם משרד האוצר וכל ההתנהלות הכלכלית שלו היתה מחדל, אם כי הדרג המקצועי התעשת שם יחסית מהר. הראש - לא. מה לעשות? שר האוצר במלחמה, ויש לו אג'נדה ברורה. הכלכלה מבחינתו בעדיפות שנייה, שלישית. ברור שזה מחדל, זה היה כך מהיום הראשון, כנראה שכל אזרח כאן ראה ורואה את זה. אגב, באופן יחסי, חייבים להגיד וגם לשבח - הכלכלה מצוינת. המבקר מבקר, אבל צריך להגיד מילה טובה  לעם, לעסקים, לממשלה, לאוצר. רוב המדינות אחרי שנתיים של מלחמה היו מגדילות את הגירעון במספרים מטורפים ואפילו קורסות אצלנו העלות יחסית נמוכה. 

המבקר טועה שהוא כותב על נזק-עלות ענקית לדורות הבאים ומבליט את זה בדוח שלו. זו תמונה חלקית, ולא אובייקטיבית. הוא כנראה צריך לחזור ולהתרענן בקורסים בכלכלה. אף אחד לא חושב שמלחמה לא עולה כסף, אבל מול העלות הזו יש גם תועלת. שיבדוק המבקר מה באמת העלות לעומת התועלת בהישגים במלחמות בכמה חזיתות ויבין שהעלות ששילמנו באופן יחסי היא נמוכה -  כמה שווה להוריד את האיום האיראני? יש לזה בכלל מחיר?

כמה שווה להחזיר את החטופים החיים ורוב החללים? יש לזה מחיר? 

בכלכלה יש מונחים מאוד ברורים - מדברים שם על תועל ועלות וזה לא חייב להיות בכסף, זה במשאבים, במקורות ועוד. התועלת שבהחזרת כוח ההרתעה שווה הרבה. המבקר צריך לתת לנו גם את ההתייחסות לזה. אחרת, מה עשה בעצם - אמר לנו שמלחמה עולה כסף?    

ובכן, בוקר טוב, אדוני המבקר, מתניהו אנגלמן. אומרים עלייך ועל תפקידך שבסוף אלו אנשים והאנשים מוטים. אנחנו לא חשבנו שאתה מוטה, אבל הדוח שלך הוא לא רציני. אתה צודק לחלוטין לגבי סמוטריץ', לגבי הקבינט הכלכלי שלא תיפקד, לגבי ההפקרה של התושבים בצפון. אבל דוח צריך להאיר גם על המקומות שהיו תקינים ולתת תמונה מלאה. הדוח הזה יצא לא מאוזן, לא אובייקטיבי ולא רלבנטי. 

• נגמרה הביקורת: אנגלמן מבקש חצי מיליון לדרך - השכר לא הספיק?
• מבקר המדינה באיום לרמטכ"ל: "אם לא תהיה ברירה - אפעיל סמכויות חקירה"
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

בתמונה הגדולה, הכלכלה היא המקום שתיפקד הכי טוב בשנתיים האחרונות.   

ונביא כאן את ריכוז עיקרי הממצאים של הדוח שמשתרע על פני מאות עמודים וחושף תמונה מדאיגה ומורכבת של כשלים מערכתיים בהיערכות הכלכלית לשעת חירום, התנהלות בעייתית ואף מחדלים בתפקוד הקבינט החברתי-כלכלי, והיעדר מענה מערכתי ראוי לתושבי הצפון שספגו את נזקי המלחמה הממושכת.

נתחיל במספרים: לפי נתוני אגף החשב הכללי במשרד האוצר, המובאים בדוח, סך הוצאות המלחמה מפרוצה ביום 7 באוקטובר 2023 ועד סוף שנת 2024 עמד על כ-142 מיליארד ש"ח. מתוך סכום זה, כ-95 מיליארד ש"ח הוצאות צבאיות ישירות וכ-18.5 מיליארד ש"ח מקרן הפיצויים. אולם זוהי רק ההתחלה, תחזית בנק ישראל מספטמבר 2024 מעריכה כי בשנים 2023-2025 יסתכמו הוצאות המלחמה בכ-250 מיליארד ש"ח, סכום אסטרונומי שעל פי המבקר ישפיע על הדורות הנוכחיים והבאים.

בפתח דבריו, כותב מבקר המדינה אנגלמן בביקורת ברורה:

"מלחמת חרבות ברזל הובילה לפגיעה כלכלית מתמשכת במשק, ומימון הוצאות המלחמה והשלכותיה פגעו במצבה הפיסקלי של ישראל והגדילו את חובות המדינה והציבור במידה ניכרת באופן שישפיע על הדורות הנוכחיים והבאים."

• יותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים
• "לא ייתכן שלאומי הגיע לשווי 100 מיליארד על חשבון הציבור"
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק

זה נכון, אבל מה הוא מצפה - שמלחמה לא תעלה כסף? באופן כללי, המלחמה הזו עלתה לנו מעט. הנתונים הכלכליים מעידים על גירעון קטן, על חזרה לצמיחה. על גביית מסים גדולה. ברור שהמצב לא אידיאלי, אבל המבקר שוכח שמלחמה עולה כסף, שוכח את התועלת שהושגה - הורדת האיום הגרעיני מאיראן (לפחות חלקית, ולפחות בינתיים), שינוי פני המזרח התיכון, והחזרת החטופים החיים. האם המבקר חושב שיש מחיר לחטוף? 

הקבינט החברתי-כלכלי: מרודד לפני המלחמה, חדל לתפקד במהלכה

אחד הממצאים החריפים נוגע לתפקודו, או ליתר דיוק - לחוסר התפקוד המוחלט, של הקבינט החברתי-כלכלי. ממשלת ישראל נדרשת להתמודד עם אתגרים יסודיים וארוכי טווח בתחומי החברה והכלכלה, ובהם סביבה גיאופוליטית מורכבת, מאפיינים דמוגרפיים ייחודיים ואי-שוויון כלכלי. לנוכח אתגרים אלה אמור הקבינט החברתי-כלכלי לשמש זרועה הארוכה של הממשלה לטיפול, העמקה וקבלת החלטות בנושאים חברתיים-כלכליים. הממצאים מצביעים על כך שבתהליך מתמשך ארוך שנים קודם המלחמה, רודדה פעילות הקבינט במידה ניכרת עד כדי כך שהוא למעשה הפך לגוף פורמלי ריק מתוכן. הדוח מתאר ירידה דרמטית של 90% במספר ההחלטות שהתקבלו, גידול מדאיג ביותר בשיעור ההחלטות שהתקבלו ללא דיון כלל - מ-8% בלבד בממשלה ה-30 ל-100% בממשלה ה-35 ול-50% בממשלה ה-36, נוכחות חלקית וספורדית של שרים בדיונים, והימנעות שיטתית של הקבינט מעיסוק וקבלת החלטות בנושאי ליבה אסטרטגיים שבתחום סמכותו המוגדרת בחוק.

הדוח מונה רשימה ארוכה של נושאים קריטיים שהקבינט נמנע באופן עקבי מלטפל בהם: פריון העבודה בישראל - נושא מרכזי לצמיחה כלכלית; היערכות להזדקנות האוכלוסייה - אתגר דמוגרפי ארוך טווח; דירוג האשראי של ישראל - קריטי למחיר ההון; סוגיית יוקר המחיה שפוגעת באזרחים; והיערכות כלכלית לשעת חירום - נושא שהתגלה כקריטי עם פרוץ המלחמה. כל אחד מנושאים אלה מהווה אתגר אסטרטגי ארוך טווח שדורש תכנון מעמיק, עיסוק מתמשך וקבלת החלטות ממשלתיות ברמה הגבוהה ביותר. העובדה שהקבינט נמנע באופן עקבי מלהתמודד עם נושאים אלה יצרה חלל מדיניותי משמעותי שהשלכותיו הורגשו במלוא עוצמתן כאשר המלחמה פרצה.

אולם החמור בהרבה הוא מה שקרה לאחר פרוץ המלחמה עצמה. סמוך לאחר ה-7 באוקטובר 2023, כאשר המדינה התעוררה למציאות חדשה ואכזרית של מלחמה ממושכת, הרחיבה הממשלה את סמכויות הקבינט החברתי-כלכלי במידה ניכרת מאוד כשהטילה עליו לטפל בכל ההיבטים האזרחיים הנוגעים לניהול מהלך המלחמה. מדובר בהחלטה עקרונית חשובה וחיונית - בכך העמידה הממשלה את הקבינט כפורום הממשלתי המוביל והמרכזי לקבלת ההחלטות ולהתוויית המענה המערכתי והמקיף לצורכי העורף בתקופה המורכבת והייחודית שלאחר 7 באוקטובר 2023.

אלא שבפועל, כפי שמתעד הדוח בפירוט מדויק ומדאיג, הקבינט לא רק שלא מילא את המשימה האדירה שהוטלה עליו - הוא נכשל בה בצורה מוחלטת וללא תקדים. בתקופת המלחמה עצמה התאפיין הקבינט בפעילות דלה מאוד, ובסופו של דבר הוא חדל לחלוטין מלהתכנס כבר באמצע דצמבר 2023, פחות משלושה חודשים בלבד לאחר פרוץ המלחמה, בעוד המלחמה בעיצומה והצרכים האזרחיים גדלים מיום ליום. בדוח נכתב בביקורת חריפה במיוחד:

"אוזלת ידו של הקבינט במילוי תפקידיו במהלך המלחמה באה לידי ביטוי בין היתר בהימנעותו ממתן מענה מערכתי ליישובי קו העימות בצפון ותושביהם, אשר בשל התמשכות האיום הביטחוני נקלעו למשבר כלכלי וחברתי, בכלל זה משבר אישי של רבים מתושביהם, הדורש טיפול ממשלתי רוחבי - מענה אפקטיבי בטווח המיידי ושיקום מיטבי בטווח הבינוני והארוך."

מבקר המדינה מפנה אצבע מאשימה במפורש לשר האוצר בצלאל סמוטריץ', שהוסמך לעמוד בראש הקבינט ולא מימש את סמכויותיו בפועל:

"שר האוצר, שהוסמך לעמוד בראש הקבינט, לקבוע את סדר יומו ולנהל את דיוניו לצורך קבלת החלטות, לא מימש את סמכויותיו אלה, ולפיכך הקבינט לא מילא את התפקידים שהטילה עליו הממשלה בתחילת המלחמה."

תושבי הצפון ללא מענה מערכתי

הדוח מתאר בפירוט כיצד יישובי קו העימות בצפון ותושביהם, שנקלעו למשבר כלכלי וחברתי כתוצאה מההתמשכות הממושכת של האיום הביטחוני, לא קיבלו מענה ממשלתי מתואם וראוי מהקבינט. בהיעדר מענה מטעמו של הקבינט, הטיפול המקוטע בנושא הצפון עבר בין גורמים ממשלתיים שונים ללא תיאום מספק, מה שהוביל למצב של חוסר בהירות אחריות, חוסר יכולת לספק מענה מערכתי מסודר, וכפילויות או חוסרים במתן השירותים.

הדוח מתאר כי החלטת הממשלה על יישום תוכנית כוללת שאמורה לספק את המענה הרחב והמקיף ליישובי הצפון התקבלה רק בסוף מאי 2024, יותר מחצי שנה ארוכה לאחר פרוץ המלחמה. אך גם זה לא מספיק - נכון למאי 2025, יותר משנה וחצי לאחר פרוץ המלחמה, כאשר הדוח פורסם, טרם גובשה ותוקצבה תוכנית רב-שנתית מקיפה לשיקום הצפון. מדובר בכשל חמור ביותר שהשאיר עשרות אלפי אזרחים ישראלים ללא מענה ממשלתי ראוי בתקופה הקשה ביותר.

בכך, תושבי הצפון שנקלעו למשבר כלכלי וחברתי עמוק כתוצאה מהתמשכות האיום הביטחוני, ורבים מהם למשבר אישי קשה ביותר, לא קיבלו את המענה המיידי והמקיף שהיה נדרש מהממשלה. המשמעות המעשית היא שעשרות אלפי משפחות נותרו ללא תוכנית ברורה לעתיד, ללא וודאות כלכלית, וללא תמיכה ממשלתית מסודרת בתקופה המורכבת ביותר בחייהם.

היערכות כלכלית לקויה וחסרת תקדים לשעת חירום

הדוח חושף כי למדינת ישראל לא הייתה היערכות כלכלית מתאימה ומספקת למצב של מלחמה ממושכת. זהו ממצא מדאיג ביותר שכן מדינת ישראל, כמדינה הנתונה באופן תמידי בסיכון ביטחוני, אמורה הייתה להיות מוכנה במיוחד לתרחיש שכזה. הדוח מציין בביקורת ברורה כי היערכות מקדימה של המדינה לאירועי חירום, ובכלל זה הכנת תכניות מגירה כלכליות מפורטות ומותאמות לתרחישי החירום השונים, ובפרט לתרחיש הקריטי של מלחמה מתמשכת, הייתה מסייעת באופן משמעותי להתמודד עם היקף ההוצאות העצום בגין המלחמה, במיוחד בחודשים הראשונים והקריטיים.

נמצא כי למשרד האוצר לא היה כלל מנגנון תקציבי ייעודי לשם מתן מענה מהיר וממוקד לצרכים תקציביים בלתי צפויים ולא מתוכננים בעת התרחשות אירוע חירום בהיקף משמעותי כמו מלחמה. כמו כן, משרד האוצר לא תקצב מראש בתקציב המדינה סעיף רזרבה ייעודי לחירום שניתן לממשו באופן מיידי וללא עיכובים בקרות אירוע חירום, ללא צורך בתהליך ארוך ומסורבל של עדכון התקציב שלוקח שבועות וחודשים יקרים.

הדוח מציין לחיוב כי רק במסגרת אישור חוק התקציב לשנת 2025 הוסדר לראשונה בחוק מנגנון המסדיר מתן מענה תקציבי מיידי לחירום. אולם זאת קרה רק לאחר שנה שלמה של מלחמה, כאשר הנזק כבר נגרם. עוד הועלה בדוח נתון מדאיג במיוחד: קיים פער ניכר ומשמעותי לגבי הרזרבות בתקציב המדינה כפי שהוצג לשר האוצר במועד פתיחת המלחמה. אגף החשב הכללי הציג לשר נתונים שלפיהם קיימות רזרבות משמעותיות בהיקף של 30 מיליארד ש"ח בתקציב המדינה שניתן לממש, ואילו לפי עמדה שונה לחלוטין של אגף התקציבים, יתרות אלו לא היו פנויות בפועל למימוש ולפיכך הרזרבה האפקטיבית הייתה אפס. מדובר בפער דרמטי שמעיד על בעיות תקשורת ותיאום פנימיות חמורות במשרד האוצר בשעת משבר לאומי.

הדוח קובע: "נוכח הגידול הניכר בהוצאות הביטחוניות והאזרחיות בגין המלחמה, השפעת הירידה בדירוג האשראי על תשלומי הריבית, היקף החוב של הממשלה והעלייה ביחס החוב לתוצר, עולה החשש הממשי כי חוסנה הפיסקלי של המדינה ייפגע באופן משמעותי."

כן, אנחנו יודעים שהמלחמה פגעה בכלכלה, אבל שוב, הכל יחסי. מעבר לכך, חוסנה הכלכלי של המדינה לא נפגע. כל ישראלי מבין שהכלכלה נחלשה, אבל שמצבנו מול החזיתות השונות השתפר, רובנו מבינים שיש לזה ערך כלכלי חשוב. כוח ההרתעה של ישראל חזר וזה שווה יותר מכמה אחוזים בגירעון.