ח"כ קטי שטרית בדיוני הועדה לזכויות הילד קרדיט: מתוך אתר הכנסת

"מצב חירום ממשי": 80% מהמטפלות במעונות היום לא קיבלו את השכר המגיע להן

לפני שנתיים סוכם כי המדינה תממן העלאת השכר למטפלות במעונות היום בעלות של כחצי מיליארד שקלים, אך בפועל 80% מהמטפלות לא קיבלו אותו ורק כעת נערכת בדיקה לאן נעלמו הכספים

הדס ברטל | 05/11/2025 14:38

נושאים בכתבה חינוך כנסת

הבוקר קיימה הוועדה לזכויות הילד ישיבה הנוגעת למעונות היום וקיבלה לידיה את הנתונים המבהילים הבאים: על-פי הערכות של משרד העבודה והרווחה חסרות כיום כ-3,000 מטפלות במערכת, ובדוח של המכון הישראלי לחינוך בגיל הרך לשנת 2024 נמסר כי למעלה מ־500 מעונות יום נסגרו ב-שנים האחרונות בשל מחסור בכוח אדם מקצועי. בישיבה דיווח נציג משרד האוצר כי בבדיקה שביצעו בשנת תשפ״ד נמצא כי יותר מ-80% מהמטפלות לא קיבלו את השכר שנקבע למקצוע. מי שהציג את הדברים היה נציג משרד האוצר, רום אריאב, נתונים שגרמו להפתעה בקרב חברי הכנסת ונציגי הארגונים. לדבריו, שיעור התחלופה של המטפלות זהה במעונות המפוקחים ("מעונות סמל") ובמעונות הפרטיים, מה שלדעתו מעיד כי ייתכן והבעיה איננה נובעת רק מגובה השכר אלא מפרמטרים נוספים כמו סביבת העבודה, תנאי העסקה, עומס, או חוסר בליווי מקצועי.

אריאב הוסיף כי ביוני 2023 עודכן המחיר המפוקח למעונות בשל העלאה ניכרת בשכר המטפלות, ובאותה שנה הוחלט במשותף בין משרד החינוך למשרד האוצר כי המדינה תממן את מלוא העלאת התעריף סכום של יותר מחצי מיליארד שקלים. אולם, הבדיקה שנערכה בשנת תשפ״ד נמצא כי מעל 80% מהמטפלות לא קיבלו בפועל את השכר שנקבע, למרות שהכספים הועברו לארגונים המפעילים את המעונות. נציג האוצר הבהיר כי לפי שיטת התקצוב הנוכחית, הסבסוד במעונות ניתן להורים והארגונים מהווים רק צינור להעברת הכסף אך ציין כי בימים אלה נערכת בדיקה מעמיקה גם לשנת תשפ״ה כדי להבין לאן זרמו התקציבים.

דבריו של אריאב עוררו תגובה חריפה מצד יו״ר הוועדה, ח״כ קטי שטרית (ליכוד), שאמרה כי היא “נדהמת לשמוע שהכסף שיועד להעלאת שכר המטפלות לא הגיע ליעדו”. לדבריה, “לא ייתכן שהמדינה תקצה מאות מיליונים לשיפור תנאי העובדות אך בפועל הכסף יישאר בידי הארגונים. לפי הנתונים שעלו בוועדה, כמעט 80% מהמעונות לא העבירו את התוספת לשכר המטפלות. אני דורשת ממשרד האוצר לספק תשובות ברורות ולברר מי הגוף שאמור לפקח על עמידה בכללי הסבסוד. מדובר באזלת יד במקרה הטוב, ובעבירה של ממש במקרה הרע”. שטרית הדגישה כי הוועדה דורשת להצמיד את שכר המטפלות לשכר הסייעות בגני הילדים, ולבחון אפשרות להעביר את התשלומים ישירות דרך הרשויות המקומיות ולא דרך הארגונים המפעילים, כדי להבטיח שהכסף הציבורי יגיע ליעדו.

שטרית הוסיפה כי "האחריות והפיקוח על גילאי אפס עד 3 איננה רק עניין של חינוך, זו משימה לאומית. לצערי, מערכת המעונות לגיל הרך מצויה כיום במצוקה קשה של כוח אדם, מדובר במצב חירום ממשי ”.

במסגרת הדיון הציעה שטרית לתעדף את ענף החינוך לגיל הרך מבין תחומי השירות הלאומי-אזרחי. מנכ״ל רשות השירות הלאומי‑אזרחי, ראובן פינסקי, השיב כי ישנם כ-20,000 צעירים המשרתים בשירות הלאומי כיום מתוכם רק עשרות בודדות משרתות במעונות והדגיש כי אין מאגר בלתי נדלה של מתנדבים שניתן להעביר באופן אוטומטי למעונות היום. גם ראש עיריית מעלה אדומים, גיא יפרח, הזהיר: “אם לא יקרה משהו משמעותי, בשנה הקרובה לא יהיה עוד מערך גיל הרך ואתם תראו הורים שלא הולכים לעבודה בגלל זה”. ח״כ סימון דוידסון (יש עתיד) אף הזהיר: “אנחנו רגע לפני להביא עובדים זרים שיטפלו בילדים שלנו.”

ההשלכות של מצב החירום הזה, כפי שהגדירה אותו ח"כ שטרית, הן ברורות: עשרות אלפי ילדים נאלצים להישאר בבית, והורים מוותרים על קריירה והגשמה אישית. כ־50% מהמטפלות עוזבות את עבודתן כבר במהלך השנה הראשונה, נתון המצביע על קושי חמור בשמירה על צוותים יציבים במערכת.

מה חשוב לדעת על המצוקה בחינוך לגיל הרך:

הבטחות על חוק חינוך חינם מגיל אפס
ההסכמים הקואליציוניים כוללים הבטחה להרחיב את חוק החינוך החינם גם לגילאי 0-3, כאשר ההערכה היא שהמהלך יעלה למעל 20 מיליארד ש״ח. ב־30 באפריל 2023 הכריז ראש הממשלה על "שלב ראשון בתוכנית חינוך חינם לגילאי 0-3," אולם חוקי היישום, התקנים והכוח אדם המקצועי עדיין לא הוטמעו במלואם יש שמתריעים כי ללא טיפול במחסור בכוח‐האדם ובמבנים, המהלך עלול להוביל לצפיפות וירידת רמת החינוך. הצעת חוק נוספת הוגשה ב-2025 שמטרתה לכלול את גילאי 3 חודשים עד 3 שנים במסגרת חובה מלאה של שיעור בחינוך חינם.

קיראו עוד ב"בארץ"

כמה מסגרות קיימות וכמה ילדים בגיל 0-3?

בדוח של הכנסת לרפורמה בגיל הרך מצוין כי בישראל יש כ-550,000 פעוטות עד גיל 3. מתוך אלו, כ-60% מטופלים במסגרות יום כגון משפחתונים, מעונות יום או גני ילדים.
לפי אותו דוח ישנם כ-4,421 מעונות יום עם אישור שלהם שבעה פעוטות או יותר , מתוכם כ-2,240 עם “סמל מעון יום מוכר” וכ-2,180 מעונות ללא “סמל”, כלומר פרטיות. לפי התאחדות המעונות הפרטיים, קודם לחוק הפיקוח נרשמו כ-15,000 מסגרות פרטיות בגילאי לידה עד גיל 3, בהן כחצי מיליון ילדים. המשמעות היא שמרבית המסגרות בגיל זה הן פרטיות.

שכר המטפלות

לגבי שכר המטפלות, הנתונים משתנים אך ההערכה היא כי הוא עומד על בין 5,500 ל-9,000 באזור המרכז. זהו תחום שנחשב למתגמל פחות מאשר מקצועות אחרים לגיל הרך.

יש להבחין בין “מטפלות במעון יום” לבין “גננות בגיל הרך” (גני עירייה עבור ילדים בגילאי 3-6) כאשר לעיתים השכר, ההכשרה והסטטוס משתנים בין תחומים אלה. אך ללא ספק, תחום המטפלות בגילאי 0-3 בשכבת המעונות סובל מתגמול לא אטרקטיבי , וכנראה תורם לנטישת המקצוע.

איזו הכשרה כדי לפתוח מעון פרטי?

כן. לפי חוק הפיקוח על מעונות יום לפעוטות, תשע״ט – 2018, המעונות שבהם שבעה פעוטות או יותר חייבים ברישיון קבוע ובהסדרה מקצועית – כולל קריטריונים כמו יחס בין מספר הילדים לאנשי צוות, שטח מינימלי, תקני בטיחות, הכשרה וליווי מקצועי של הצוותים . כנסת ישראל+1 מעבר לכך, המסגרת הפרטית תידרש לעמוד בסטנדרטים אלה אם היא מעוניינת לקבל “סמל מעון יום מוכר” ולהיכנס לפיקוח המדינה. כך שפתיחת מעון פרטי מחייבת עמידה בתקנות, הכשרה של הצוותים, רישוי מתאים, ואכיפה – לא מדובר רק בפתיחת חלל עם ילדים .

האם הילודה רק תגביר את הביקוש?

בהחלט כן. עם כ-550,000 פעוטות עד גיל 3, והציפייה שהמדינה תרחיב את החינוך החינם לגילאי 0-3, הביקוש למעונות, למטפלות מיומנות, לצוותים מקצועיים ולמבנים הולך וגדל. כאשר יש נטישה גבוהה ושכר מעליב, התוצאה היא שילוב של ביקוש גובר ומענה בלתי מספק. אם לא יושקעו משאבים משמעותיים ביניהם שכר טוב יותר, תנאי עבודה משופרים וקידום מקצועי המשבר רק ילך ויחמיר .

כל הכותרות 24/7 הטלגרם שלנו - תכנים יחודיים

הגב לכתבה

שם המגיב *

כותרת תגובה *

תוכן התגובה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה

פטריק דרהי (יוטיוב)

התרגיל של פטריק דרהי - טייקון בישראל, פושט רגל בצרפת

העברת נכסים, להטוטים פיננסים, הסדר חוב, פשיטת רגל כלכלית וניצול של כספי אג"ח במיליארדים - דרהי שלא הכרתם

רן קידר | 19/12/2025 08:38

נושאים בכתבה פטריק דרהי

קבוצת אלטיס של פטריק דרהי בצרות - השווי הנכסי שלה מוערך בסכום שלילי. זה אומר שהנכסים שווים פחות מההתחייבויות. גירעון בהון הכלכלי, זו בעצם פשיטת רגל. אבל פשיטת רגל מתרחשת רק כשיש טריגר. כלומר, אם יש גירעון בהון, אבל החוב הוא לתשלום בעוד 3 שנים, אז לכאורה החברה יכולה לתפקד. יש לה עוד זמן להציל את עצמה.

זו סוגיה מורכבת והיא תלויה בחוקים בכל מדינה, אבל המצב הזה של גירעון בהון הכלכלי ויכולת לתפקד בזכות חובות לרוב מהציבור הוא כשל שוק שאנשי עסקים יכולים לנצל אותו לטובתם - הם נשארים בעמדת מפתח, הם גם מוכרים סיפור שאם הם לא יהיו החברה תקרוס כי הם מחזיקים בידע. במקרים רבים זה נכון והם באמ מנסים להציל את המצב במקביל לסוג של הסדר חוב. במקרים רבים אחרים הם מגיעים להסכמות עם קרנות גידור שמחזיקות בחוב שנסחר נמוך במטרה להשביח את הפעילות. יש מקרים שזה מצליח, יש מקרים שזה כישלון טוטאלי. אין הרבה מקרים שבתקופת "החסד" הזו, הבעלים זורק כסף.

הרי זה לא הכסף שלהם, זה הכסף של מחזיקי החוב, הם הנושים הראשונים של החברה. פטריק דרהי החזיק צעצוע בשם i24news - חברת חדשות שבשנתיים האחרונות גם הרחיבה מאוד את הפעילות בארץ בהשקעה של מאות מיליונים וכל זה על חשבון המשקיעים הצרפתים. דרהי רצה להיות טייקון תקשורת בארץ, אבל הוא פושט רגל בצרפת. זה לא מסתדר. אם אתה רוצה להשקיע כספים שסיכוי מאוד גבוה שהולכים לפח, תעשה את זה בכסף שלך, לא בכסף של מחזיקי אג"ח צרפתים. אם אתה רוצה תדמית נקייה בישראל כי אתה יהודי אוהב המדינה, תעשה זאת בכסף שלך - הצרפתים לא צריכים לשלם על זה.

אבל דרהי הצליח למשוך כמה שנים טובות, עד שהשבוע באופן פתאומי אלטיס החליטה לסגור-להעביר את הפעילות ההפסדית של i24news ולהישאר רק עם הפעילות באנגלית. דרהי אמר שהוא ייקח על עצמו את הפעילות בארץ, כשהפעילות תעבור תוכנית הבראה.

איזו חוסר הגינות. כשזה לא הכסף שלך, אתה מתפרע בבזבוזים, העיקר שתהיה טייקון תקשורת. כאשר זה הכסף שלך, אתה עושה תוכנית הבראה ורה ארגון. אבל יש פה עוד שאלה - למה בכלל להעביר את הפעילות לדרהי. למה אלטיס לא עושה מכרז ומוכרת לכל המרבה במחיר, אפילו כמה מיליונים בודדים? דרהי בעצם לוקח את הערוץ אחרי השקעה של מאות מיליונים בחינם. זה תרגיל בריבוע - גם גרמת לחברה פושטת רגל בבעלותך שיש לה כסף של אחרים (חובות ואג"ח) להשקיע כספים במקום שטוב לך ולא לחברה, וגם אחר כך קיבלת את זה כנראה באפס. כך לפחות על פי הידוע מהדיווחים.

להמשך הכתבה לחץ כאן