הבוקר קיימה הוועדה לזכויות הילד ישיבה הנוגעת למעונות היום וקיבלה לידיה את הנתונים המבהילים הבאים: על-פי הערכות של משרד העבודה והרווחה חסרות כיום כ-3,000 מטפלות במערכת, ובדוח של המכון הישראלי לחינוך בגיל הרך לשנת 2024 נמסר כי למעלה מ־500 מעונות יום נסגרו ב-שנים האחרונות בשל מחסור בכוח אדם מקצועי. בישיבה דיווח נציג משרד האוצר כי בבדיקה שביצעו בשנת תשפ״ד נמצא כי יותר מ-80% מהמטפלות לא קיבלו את השכר שנקבע למקצוע. מי שהציג את הדברים היה נציג משרד האוצר, רום אריאב, נתונים שגרמו להפתעה בקרב חברי הכנסת ונציגי הארגונים. לדבריו, שיעור התחלופה של המטפלות זהה במעונות המפוקחים ("מעונות סמל") ובמעונות הפרטיים, מה שלדעתו מעיד כי ייתכן והבעיה איננה נובעת רק מגובה השכר אלא מפרמטרים נוספים כמו סביבת העבודה, תנאי העסקה, עומס, או חוסר בליווי מקצועי. 

אריאב הוסיף כי ביוני 2023 עודכן המחיר המפוקח למעונות בשל העלאה ניכרת בשכר המטפלות, ובאותה שנה הוחלט במשותף בין משרד החינוך למשרד האוצר כי המדינה תממן את מלוא העלאת התעריף סכום של יותר מחצי מיליארד שקלים. אולם, הבדיקה שנערכה בשנת תשפ״ד נמצא כי מעל 80% מהמטפלות לא קיבלו בפועל את השכר שנקבע, למרות שהכספים הועברו לארגונים המפעילים את המעונות. נציג האוצר הבהיר כי לפי שיטת התקצוב הנוכחית, הסבסוד במעונות ניתן להורים והארגונים מהווים רק צינור להעברת הכסף אך ציין כי בימים אלה נערכת בדיקה מעמיקה גם לשנת תשפ״ה כדי להבין לאן זרמו התקציבים.

דבריו של אריאב עוררו תגובה חריפה מצד יו״ר הוועדה, ח״כ קטי שטרית (ליכוד), שאמרה כי היא “נדהמת לשמוע שהכסף שיועד להעלאת שכר המטפלות לא הגיע ליעדו”. לדבריה, “לא ייתכן שהמדינה תקצה מאות מיליונים לשיפור תנאי העובדות אך בפועל הכסף יישאר בידי הארגונים. לפי הנתונים שעלו בוועדה, כמעט 80% מהמעונות לא העבירו את התוספת לשכר המטפלות. אני דורשת ממשרד האוצר לספק תשובות ברורות ולברר מי הגוף שאמור לפקח על עמידה בכללי הסבסוד. מדובר באזלת יד במקרה הטוב, ובעבירה של ממש במקרה הרע”. שטרית הדגישה כי הוועדה דורשת להצמיד את שכר המטפלות לשכר הסייעות בגני הילדים, ולבחון אפשרות להעביר את התשלומים ישירות דרך הרשויות המקומיות ולא דרך הארגונים המפעילים, כדי להבטיח שהכסף הציבורי יגיע ליעדו.

שטרית הוסיפה כי "האחריות והפיקוח על גילאי אפס עד 3 איננה רק עניין של חינוך,  זו משימה לאומית. לצערי, מערכת המעונות לגיל הרך מצויה כיום במצוקה קשה של כוח אדם, מדובר במצב חירום ממשי ”.

• "רוצה שאעשה גם שיעורי בית בחשבון?" - האם ה-AI מרסקת את מערכת החינוך?
• שנתיים אחרי השקת ChatGPT: לאן הולכת מהפכת ה-AI?
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

במסגרת הדיון הציעה שטרית לתעדף את ענף החינוך לגיל הרך מבין תחומי השירות הלאומי-אזרחי. מנכ״ל רשות השירות הלאומי‑אזרחי, ראובן פינסקי, השיב כי ישנם כ-20,000 צעירים המשרתים בשירות הלאומי כיום מתוכם רק עשרות בודדות משרתות במעונות והדגיש כי אין מאגר בלתי נדלה של מתנדבים שניתן להעביר באופן אוטומטי למעונות היום. גם ראש עיריית מעלה אדומים, גיא יפרח, הזהיר: “אם לא יקרה משהו משמעותי, בשנה הקרובה לא יהיה עוד מערך גיל הרך ואתם תראו הורים שלא הולכים לעבודה בגלל זה”. ח״כ סימון דוידסון (יש עתיד) אף הזהיר: “אנחנו רגע לפני להביא עובדים זרים שיטפלו בילדים שלנו.”

ההשלכות של מצב החירום הזה, כפי שהגדירה אותו ח"כ שטרית, הן ברורות: עשרות אלפי ילדים נאלצים להישאר בבית, והורים מוותרים על קריירה והגשמה אישית. כ־50% מהמטפלות עוזבות את עבודתן כבר במהלך השנה הראשונה, נתון המצביע על קושי חמור בשמירה על צוותים יציבים במערכת.

מה חשוב לדעת על המצוקה בחינוך לגיל הרך:

הבטחות על חוק חינוך חינם מגיל אפס
ההסכמים הקואליציוניים כוללים הבטחה להרחיב את חוק החינוך החינם גם לגילאי 0-3, כאשר ההערכה היא שהמהלך יעלה למעל 20 מיליארד ש״ח. ב־30 באפריל 2023 הכריז ראש הממשלה על "שלב ראשון בתוכנית חינוך חינם לגילאי 0-3,"  אולם חוקי היישום, התקנים והכוח אדם המקצועי עדיין לא הוטמעו במלואם יש שמתריעים כי ללא טיפול במחסור בכוח‐האדם ובמבנים, המהלך עלול להוביל לצפיפות וירידת רמת החינוך. הצעת חוק נוספת הוגשה ב-2025 שמטרתה לכלול את גילאי 3 חודשים עד 3 שנים במסגרת חובה מלאה של שיעור בחינוך חינם.

• הפתעה - "צעירים בארץ עם ידע פיננסי טוב מהמבוגרים"
• יותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק

כמה מסגרות קיימות וכמה ילדים בגיל 0-3?

בדוח של הכנסת לרפורמה בגיל הרך מצוין כי בישראל יש כ-550,000 פעוטות עד גיל 3. מתוך אלו, כ-60% מטופלים במסגרות יום כגון משפחתונים, מעונות יום או גני ילדים.
לפי אותו דוח ישנם כ-4,421 מעונות יום עם אישור שלהם שבעה פעוטות או יותר , מתוכם כ-2,240 עם “סמל מעון יום מוכר” וכ-2,180 מעונות ללא “סמל”, כלומר פרטיות. לפי התאחדות המעונות הפרטיים, קודם לחוק הפיקוח נרשמו כ-15,000 מסגרות פרטיות בגילאי לידה עד גיל 3, בהן כחצי מיליון ילדים. המשמעות היא שמרבית המסגרות בגיל זה הן פרטיות.

שכר המטפלות

לגבי שכר המטפלות, הנתונים משתנים אך ההערכה היא כי הוא עומד על בין 5,500 ל-9,000 באזור המרכז. זהו תחום שנחשב למתגמל פחות מאשר מקצועות אחרים לגיל הרך.

יש להבחין בין “מטפלות במעון יום” לבין “גננות בגיל הרך” (גני עירייה עבור ילדים בגילאי 3-6) כאשר לעיתים השכר, ההכשרה והסטטוס משתנים בין תחומים אלה. אך ללא ספק, תחום המטפלות בגילאי 0-3 בשכבת המעונות סובל מתגמול לא אטרקטיבי , וכנראה תורם לנטישת המקצוע.

איזו הכשרה כדי לפתוח מעון פרטי?

כן. לפי חוק הפיקוח על מעונות יום לפעוטות, תשע״ט – 2018, המעונות שבהם שבעה פעוטות או יותר חייבים ברישיון קבוע ובהסדרה מקצועית – כולל קריטריונים כמו יחס בין מספר הילדים לאנשי צוות, שטח מינימלי, תקני בטיחות, הכשרה וליווי מקצועי של הצוותים . כנסת ישראל+1 מעבר לכך, המסגרת הפרטית תידרש לעמוד בסטנדרטים אלה אם היא מעוניינת לקבל “סמל מעון יום מוכר” ולהיכנס לפיקוח המדינה. כך שפתיחת מעון פרטי מחייבת עמידה בתקנות, הכשרה של הצוותים, רישוי מתאים, ואכיפה – לא מדובר רק בפתיחת חלל עם ילדים .

האם הילודה רק תגביר את הביקוש?

בהחלט כן. עם כ-550,000 פעוטות עד גיל 3, והציפייה שהמדינה תרחיב את החינוך החינם לגילאי 0-3, הביקוש למעונות, למטפלות מיומנות, לצוותים מקצועיים ולמבנים הולך וגדל. כאשר יש נטישה גבוהה ושכר מעליב, התוצאה היא שילוב של ביקוש גובר ומענה בלתי מספק. אם לא יושקעו משאבים משמעותיים ביניהם שכר טוב יותר, תנאי עבודה משופרים וקידום מקצועי המשבר רק ילך ויחמיר .