סם אלטמן. קרדיט: רשתות חברתיותסם אלטמן. קרדיט: רשתות חברתיות

סם אלטמן משתעשע: ה-ChatGPT הבא ייקרא 6-7

בציוץ שמשחק על כמה מגרשים, סם אלטמן גם הכריז (בערך) על המודל הבא וגם קרץ לדור האלפא, עם שימוש בסלנג ששמור לילידי המאה ה-21; בנוסף, האם OpenAI מצאה ערוץ מוניטזציה חדש? 

רן קידר | (1)

החדשות אודות מודלים חדשים, מבחני בנצ'מרק שמודדים ביצועים, תוצאות תחרות השקעות בין המודלים השונים ועוד ועוד יישומים שונים מגיעות אלינו בסיטונאות. כמעט ואין יום ללא חדשות על מודל כזה או אחר, אבל בין ההודעות היבשות יחסית, לבין הציוץ האחרון של סם אלטמן, מנכ"ל OpenAI, יש הבדל קטן. אלטמן אמנם פרסם פוסט לכאורה שגרתי, שמכריז, בצורה כזאת או אחרת, על המודל הבא של ChatGPT, אבל תיבל אותו באמירה לא ברורה עבור רוב מי שנולד לפני המאה ה-21. בציוץ המדובר הוא אמר ששמו של המודל שיחליף את ChatGPT 5 יהיה 6-7. 

למי מכם ששואל את עצמו, מה הכוונה 6-7, חשוב לציין שלפני ימים ספורים אתר Dictionary.com הכריז על הביטוי “6-7” כ-”מילת השנה” לשנת 2025. הביטוי הפך לפופולרי בקרב בני דור האלפא, המשמשים בו כדי לתאר סיטואציות מוזרות, כאוטיות או חסרות משמעות. “6-7” הוא בעצם ביטוי סרקסטי, מעין “ככה זה”, “לא משנה” או “מה זה בכלל?”. לפי ההסבר המילוני, מדובר בבדיחה חסרת הקשר. אלטמן, שמחבב הצהרות עם נימה דקיקה של הומור, גם הם עוסקות בנושאים רציניים, פרסם את הציוץ ממש שעות לאחר ההכרזה של Dictionary.com. 

גל של פרשנויות

החשיבות הגדולה של ChatGPT בעולם ה-AI, והעוצמה חסרת התקדים של ההשקעות ב-AI גורמות לרבים לייחס חשיבות רבה לציוצים של המובילים. וכך, רבים ראו בציוץ הקצר רמז מתוחכם, אולי אפילו אמירה תרבותית-פילוסופית על היחסים שבין אנושיות, כאוס ואלגוריתמים.אם “6-7” הוא ביטוי לכאוס אנושי, ייתכן שאלטמן מבקש לומר שהטכנולוגיה החדשה שלו תלמד להבין את אי-הסדר הזה, ולפעול בתוכו. במילים אחרות, אחרי שנים שבהן הבינה המלאכותית שאפה לשלמות ולדיוק מתמטי, ייתכן שהעתיד טמון דווקא בהבנה של הלא צפוי. יש גם מי שסבורים שמדובר ברמז כפול: “6-7” כציון לשתי גרסאות קרובות,  דגם נסיוני (GPT-6) ודגם סופי משופר (GPT-7) שיפותחו במקביל. כך או כך, המהלך יוצר באזז עצום סביב החברה שכבר רגילה לייצר כותרות מדי שבוע.

במהלך ראיונות קודמים, הביע אלטמן ביטחון מוחלט בהתקדמות הטכנולוגית של OpenAI. "אני יכול לומר בוודאות ש-GPT-6 יהיה טוב משמעותית מ-GPT-5, ו-GPT-7 יהיה טוב משמעותית מ-GPT-6".  כלומר, החברה רואה ברצף הדגמים הקרוב זינוק איכותי ולא רק גרסה מעודכנת. אם השם “6-7” אכן מרמז לשילוב של שני שלבים, ייתכן שהמשתמשים יחוו מעבר הדרגתי בין טכנולוגיה “חצי-אבולוציונית” לשדרוג דרמטי שיגיע מיד אחריה.

נכון לעכשיו, אין הצהרה רשמית באתר OpenAI המאשרת את השם “GPT-6-7”, ולא הוצג לוח זמנים להשקה. מקורות שונים אף מציינים שהדבר עשוי להיות טריק שיווקי או רגע של הומור מאת אלטמן. ועדיין, עצם העובדה שציוץ אחד בלבד הצליח להצית דיון עולמי על עתיד הבינה המלאכותית, מעידה עד כמה הנושא הזה כבר חוצה גבולות של טכנולוגיה, פילוסופיה ותרבות פופ.

Sora מושקת באנדרואיד ומתחילה מוניטיזציה

בעוד העולם מתלבט אם “ChatGPT-6-7” הוא אמיתי או בדיחה, OpenAI ממשיכה להרחיב את אחיזתה בשוק עם מוצר אחר שהופך ללהיט: Sora, יישום סרטוני הוידאו הקצרים שמתבסס על הבינה המלאכותית של החברה. החברה הודיעה כי Sora זמינה מעתה גם למכשירי אנדרואיד, לאחר הצלחה מסחררת ב-App Store של אפל, שם הגיעה למעל מיליון הורדות בתוך חמישה ימים בלבד. האפליקציה זמינה כעת במספר מדינות בלבד, בהן ארה"ב, קנדה, יפן, קוריאה, טייוואן, תאילנד ועוד, והיא כבר מדורגת במקום השני בין האפליקציות החינמיות הפופולריות ביותר ב-App Store של אפל (אחרי ChatGPT), ובמקום החמישי בחנות Google Play.

לצד ההתרחבות לפלטפורמות חדשות, OpenAI גם מתחילה למסחר את Sora. לדברי ביל פיבלס, ראש פרויקט Sora בחברה, כעת יוכלו המשתמשים לשלם 4 דולר עבור 10 סרטונים נוספים מעבר למכסה היומית החינמית של 30 סרטונים. “הופתענו עד כמה המשתמשים שלנו צורכים את השירות, ובמתכונת החינמית, זה פשוט לא כלכלי” כתב פיבלס ברשת X. “חשבנו ש-30 סרטונים ביום יספיקו לכולם, אבל טעינו.” המהלך נועד לאפשר ליוצרים מקצועיים “לצרוך כמה שהם רוצים, כל עוד הם מוכנים לשלם”. כרגע מגבלת השימוש החינמית נותרת בעינה, אך פיבלס הבהיר כי בעתיד תצומצם בשל מחסור בכוח חישוב (GPU). בינתיים, משתמשים בארה"ב ובקנדה יכולים להירשם ל-Sora ללא צורך בקוד הזמנה.

קיראו עוד ב"גלובל"

לצד ההצלחה, השקת Sora לוותה גם במחלוקות משפטיות: חברת Cameo, המוכרת מסרטוני ברכה אישיים של ידוענים, הגישה תביעה נגד OpenAI בטענה שהשימוש בשם “Cameos” – אחת מתכונות הדגל של Sora – מפר זכויות סימן מסחר. ב-OpenAI דחו את הטענה ואמרו כי “אף אחד לא יכול להחזיק במונופול על המילה ‘Cameo’”. סם אלטמן עצמו התייחס לאחרונה לנושא אחר – החשש מהתמכרות. “אנחנו בהחלט מודאגים מזה,” אמר במפגש עם משתמשים. “לא רק לגבי Sora ו-TikTok, אלא גם לגבי ChatGPT ופרסום. אנחנו צריכים לעצב את הדברים בזהירות כדי שלא יהפכו לממכרים מדי.”

כזכור, OpenAI מחוייבת בעשור הקרוב להשקעות בסך כטריליון דולר. הסכום האדיר הזה צריך להיות מכוסה לא רק על ידי השקעות, אלא גם על ידי הכנסות משמעותיות. נכון להיום, אלטמן מצהיר כי החברה מכניסה "הרבה יותר מ-13 מיליארד דולר בשנה", אבל היעד ש-OpenAI הציבה לעצמה הוא הכנסות של 100 מיליארד דולר עד 2027, וזהו פער גדול שהיא חייבת להדביק. הפיכת Sora כמודל נוסף של הכנסות הוא עוד שלב בדרך ההכרחית של OpenAI להגיע ליעדים השאפתניים שלה. 

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    כניראה שכולו כבר מוצף בשתן של עצמו עוד קצת לחץ והבלון יתפוצץ (ל"ת)
    דניאל 05/11/2025 11:30
    הגב לתגובה זו
פארוק פתיח אוזר (רשתות)פארוק פתיח אוזר (רשתות)

הונאה של 2 מיליארד דולר - עונש של 11 אלף שנות מאסר - ומוות בכלא הטורקי

מנכ"ל פלטפורמת הקריפטו שקרסה נמצא מת בכלא בטורקיה. ההערכות שזו התאבדות; ומנגד, בארה"ב: טראמפ מספק חנינה למלך זירות הקריפטו

רן קידר |
נושאים בכתבה הונאה

פארוק פתיח אוזר, שהורשע בהונאה ונידון ליותר מ‑11 אלף שנות מאסר, נמצא מת בכלא בטורקיה. הנסיבות עדיין נחקרות, ההערכה הרווחת היא שהוא התאבד. פארוק פתיח אוזר יזם ועד מאחרי הקריסה של פלטפורמת הקריפטו, Thodex שהפכה לאחת מההונאות הגדולות בעולם הקריפטו. ההונאה מוערכת במעל 2 מיליארד דולר. 

Thodex נוסדה בשנת 2017 והציגה עצמה כפלטפורמה חדשנית למסחר במטבעות דיגיטליים. אוזר, שעזב את לימודיו בגיל תיכון, הצליח למשוך מאות אלפי משתמשים טורקים שהשתמשו בזירה לצורכי השקעה, מסחר והמרת מטבעות\ עמד בראש הפלטפורמה שהיתה בעצם סוג של פרמידה. 

באפריל 2021, הפעילות הופסקה באופן פתאומי. אוזר נמלט מהמדינה לאלבניה והותיר את המשתמשים  בלי כיסוי לנכסים שלהם.  בהתחלה התביעה העריכה כי מדובר בהונאה של עשרות מיליוני דולרים אך מהר מאוד הבינו שמדובר  בהונאה של מעל 2 מיליארד דולר.

הרשעה תקדימית

בשנת 2022, לאחר הסגרה מאלבניה, הועמד אוזר לדין יחד עם בני משפחתו ומקורבים נוספים. ב‑2023, בית המשפט הטורקי גזר עליו עונש דרמטי: 11,196 שנות מאסר - עונש סימבולי שמשקף את החומרה שהרשויות מייחסות לעבירות מסוג זה.

הקריסה של Thodex והיקף הנזק שגרמה עוררו דיון נרחב בטורקיה ובעולם לגבי הצורך בפיקוח רגולטורי הדוק יותר על תחום הקריפטו. במדינה שבה שיעור האינפלציה גבוה, מטבע הקריפטו נתפס בעיני רבים כחלופה להשקעה, מה שהגביר את החשיפה לסיכונים משמעותיים והוביל להצלחה גדולה של הפלטפורמה הזו לצד פלטפורמות אחרות. חשוב להבין כי פלטפורמות אלו יכולות להיות לא מפוקחות, ולספק נתונים שקריים לחלוטין. דמיינו שתאם רוכשים מטבעות קריפטו תחת פלטפורמה לא מפוקחת. אתם רואים את המטבעות בחשבון הפלטפורמה - אבל אף אחד לא מתחייב שמה שאתם רואים באמת נמצא שם. זה לא בנק שמפוקח באופן שוטף וידוע שהכסף קיים. כאן, אפשר לייצר תמונת שווא של נכסי קריפטו למרות שהמנהלים יכולים משוך את הכסף לחשבונם הפרטי. 

ממדאני בנאום לאחר הבחירה (יוטיוב)ממדאני בנאום לאחר הבחירה (יוטיוב)

ממדאני נגד וול סטריט: ראש העיר הנבחר ומלחמתו בבורסה האמריקאית; מה צפוי בהמשך?

כיצד ראש העיר העתידי של ניו יורק מתייחס לבנקים, לבורסה ולעשירים, ומה ניצב מאחורי האידאולוגיה שמאתגרת את הממסד הכלכלי

מנדי הניג |
נושאים בכתבה זוהרן ממדאני

"בעזרת אללה ניצחנו" אמר בנאום הניצחון זוהראן ממדאני שסחף אחריו מהגרים ומיעוטים והבטיח להם ירידה בעלויות, מחירי שכירות ודירות נמוכים יותר ומס לעשירים.  האם הוא מסוכן ליהודים בניו יוק ואיך יראו היחסים עם ישראל? הרחבה: ממדאני וישראל: עמדות חדות נגדנו ושינוי צפוי ביחסים עם הקהילה היהודית.

ממדאני זכה בראשות העיר שנחשבת בירת העולם הפיננסי, סמל הקפיטליזם הגלובלי. הוא בן 34, סוציאליסט דמוקרטי, עלה לשלטון על גבי מסרים תקיפים בחריפותם נגד הבנקים הגדולים, נגד וול סטריט ונגד העשירים ששלטו בעיר במשך עשורים. כמי שנולד בקווינס להורים מהגרים מאוגנדה ומסוריה, הוא מייצג קולות שהיו בשוליים שוליים והפכו למיינסטרים: דור צעיר שמתוסכל מפערי העושר, ממשבר הדיור ומעלויות החיים שמגיעות לשיאים חסרי תקדים. ניצחונו אינו רק ניצחון אישי; הוא אתגר ישיר למערכת הפיננסית בעיר ובארה"ב בכלל. וול סטריט לא תיפגע מחר בבוקר, אבל הקולות נגד בנקאים, עשירים עלולים להביא לסחף של שינוי רדיקלי שיפגע בקפיטליזם ובבורסה שהיא המעוז המוצק והברור ביותר לקפיטליזם.  

הבחירות, שהתנהלו על רקע אינפלציה מתמשכת ומחאות חברתיות, הדגישו את הקרע בין וול סטריט לבין תושבי העיר הרגילים. ממדאני זכה ב-52% מהקולות, בעיקר בקרב מצביעים צעירים, מיעוטים ופועלים, והביס את יריבתו הרפובליקנית שנתמכה על ידי תורמים פיננסיים. כעת, כשהוא עומד להיכנס לתפקיד בינואר , העיניים נשואות אליו: האם יוכל ליישם את חזונו הרדיקלי מבלי להרוס את המנוע הכלכלי שמניע את ניו יורק? השאלה הזו מעוררת דיונים סוערים בקרב אנליסטים, בנקאים ומפקחים רגולטוריים, שרואים בו איום על יציבות השוק.

ביקורת בוטה על העשירים והאליטה הפיננסית

עמדתו כלפי העשירים היא ישירה ובלתי מתפשרת, ומבוססת על ניתוח פערים כלכליים שפילחו את העיר לשניים: רובעי מנהטן המבריקים מול שכונות קווינס ובברוקלין המדממות. בפודקאסט של מגזין Espresso, הוא הצהיר בגאווה: "אני לא חושב שצריך להיות מיליארדרים." הציטוט הזה, שזכה לכותרות בעיתונים גלובליים, אינו סתם סיסמה; הוא ביטוי לאידאולוגיה שמאתגרת את הליבה של הקפיטליזם האמריקאי, הרעיון שהצטברות עושר פרטי ללא גבולות היא מנוע להתקדמות. ממדאני טוען כי בניו יורק, שבה האחוזון העליון העליון מחזיק ב-40% מהעושר, מיליארדרים כמו מייקל בלומברג או סטיבן שוורצמן אינם גיבורים, אלא סמל למערכת שבונה ארמונות על גבם של מיליוני תושבים שמתקשים לשלם שכ"ד.

הביקורת שלו מתמקדת לא רק באנשים, אלא במבנה: הבנקים הגדולים, כמו ג'יי.פי. מורגן וגולדמן סאקס, שמממנים פרויקטי פיתוח עירוניים תוך ניצול זול של כוח עבודה. הוא רואה בהם כוחות ששולטים במדיניות העיר דרך תרומות פוליטיות והשקעות אסטרטגיות, ומקדמים אג'נדה שמעדיפה רווחים על פני רווחה ציבורית. "בעידן של אי-שוויון כזה, עושר מופרז אינו חירות; הוא כבלים על החברה כולה", אמר בראיון ל-Times of India. עמדה זו, ששורשיה באידאולוגיית הסוציאל-דמוקרטיה של ברני סנדרס ואלכסנדריה אוקסיו-קורטז, קוראת תיגר על הנחת היסוד ששוק חופשי יתקן את עצמו. במקום זאת, ממדאני מציע מודל שבו הממשלה העירונית משמשת כמגן, לא כמשרת של האליטות.