מחקר חדש של בנק ישראל מגלה כי למרות שהממוצע הארצי של אוריינות פיננסית בישראל דומה למדינות ה-OECD, הפערים הפנימיים בין קבוצות האוכלוסייה גדולים משמעותית. בחברה הערבית קיימת בעיה חריפה במיוחד, עם ציון של 54 נקודות בלבד לעומת 67 נקודות בקרב יהודים לא-חרדים - פער של כמעט 13 נקודות שמעיד על חסמים מבניים.

מחקר מקיף שנערך אשתקד במסגרת הסקר החברתי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בשיתוף עם בנק ישראל, בחן את רמת האוריינות הפיננסית בקרב 4,586 אזרחים בוגרים. התוצאות מצביעות על כך שבעוד המדד הכללי של אוריינות פיננסית בישראל הסתכם ב-64 נקודות - זהה לממוצע מדינות ה-OECD - קיימים פערים מובהקים בתוך החברה הישראלית.

"רמת האוריינות הפיננסית בישראל דומה לממוצע מדינות ה-OECD, ולא נמצאו פערים בין ישראל לממוצע ה-OECD במדד הכולל והן ברכיביו השונים", כותבים החוקרים ספי בכר, מאיה הרן רוזן ורמסיס גרא. עם זאת, הם מזהירים כי "קיימים פערים מובהקים באוריינות הפיננסית בין קבוצות האוכלוסייה בישראל: יהודים לא-חרדים זוכים לציונים הגבוהים ביותר, ואילו בחברה הערבית הציונים נמוכים גם לאחר פיקוח על משתנים שונים".

החברה הערבית: פער שלא נעלם גם אחרי התחשבות בגורמים דמוגרפיים

במדד הכללי של אוריינות פיננסית, האוכלוסייה הערבית קיבלה ציון של 54 נקודות בלבד, לעומת 67 נקודות ביהודים לא-חרדים ו-62 נקודות בחרדים. "בהשוואה בין קבוצות אוכלוסייה נמצא, כי בחברה הערבית קיים פער שלילי ומובהק בשני משתני התוצאה, גם לאחר שליטה על מאפיינים דמוגרפיים ורמת ידיעת השפה העברית", מציין המחקר. "ממצא זה מצביע על קיומם של חסמים נוספים בחברה הערבית, בדומה לממצאים של הצוות הבין-משרדי לגיבוש תוכנית לאומית להגברת ההכלה הפיננסית".

• הישראלים משלמים בזמן, אך חשים חוסר ידע פיננסי
• תוכנית חיסכון לכל ילד - יותר מניות, פחות אג"ח
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

הנתונים מראים כי רק 13% מהאוכלוסייה הערבית עוברים את סף המינימום של 70 נקודות שנקבע על-ידי ה-OECD כציון הנדרש להתנהלות פיננסית מיטבית, לעומת 53% ביהודים לא-חרדים. בידע הפיננסי - הבנת מושגים כמו אינפלציה, ריבית ופיזור סיכונים - הציון של הערבים עמד על 20 נקודות בלבד, לעומת 31 נקודות ביהודים לא-חרדים.

המחקר מצביע על קשר ישיר בין ידיעת השפה העברית לאוריינות פיננסית. בקרב הערבים שיודעים עברית ברמה גבוהה, הפער במדדי האוריינות הפיננסית קטן, אך עדיין נותר משמעותי. "נכון להיום מרבית החומרים בעולמות התוכן הפיננסיים מוצגים בטפסים, באתרים ובאפליקציות בשפה העברית", מציין המחקר.

הפער בידיעת העברית משפיע על כל המדדים: המדד הכללי של אוריינות פיננסית, ידע פיננסי והתנהגות פיננסית. "כישורי ידיעת השפה העברית הם מפתח להצלחה כלכלית וחברתית", קובעים החוקרים, וממליצים על פיתוח תוכניות חינוך פיננסי מותאמות מבחינה תרבותית וחברתית.

• יותר טסים לחו"ל, החברות הישראליות ממשיכות לתפוס נתח שוק רחב
• בוקר טוב למבקר המדינה שחשף ש"מלחמה עולה כסף": הדוח הלא רלוונטי של מתניהו אנגלמן
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• יותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים...

צעירים בישראל מפתיעים: אוריינות גבוהה יותר ממבוגרים

בניגוד למגמה העולמית, בישראל נמצא כי דווקא הצעירים (גילאי 18-29) מפגינים רמת אוריינות פיננסית גבוהה יותר מהמבוגרים (60+). בקבוצת הגיל הצעירה הציון במדד הכללי היה גבוה ב-6 נקודות מהמבוגרים, תופעה הפוכה לחלוטין מהממוצע ב-OECD, שם המבוגרים קיבלו ציון גבוה יותר ב-2 נקודות.

"הרמה הגבוהה של אוריינות פיננסית בקרב הצעירים מעידה על שינוי דורי בדפוסי הידע וההתנהלות הפיננסית ועל צפי בעלייה באוריינות הפיננסית בישראל", כותבים החוקרים. במדד הידע הפיננסי, הצעירים קיבלו 10 נקודות יותר מהמבוגרים, לעומת פער של 4 נקודות לטובת המבוגרים ב-OECD.

הפער המגדרי בישראל גדול מהממוצע העולמי. גברים קיבלו ציון של 67 נקודות במדד הכללי, לעומת 61 נקודות לנשים - פער של 6 נקודות, לעומת 3 נקודות בלבד במדינות ה-OECD. הפער החד ביותר נמצא במדד הידע הפיננסי: 14 נקודות לטובת הגברים בישראל, לעומת 9 נקודות ב-OECD.

"הפערים המגדריים והבין-גיליים בישראל גדולים יחסית לממוצע ה-OECD", קובע המחקר. במדד ההתנהגות הפיננסית, שבוחן הרגלים כמו מעקב אחר הוצאות, תשלום חשבונות בזמן וחיסכון קבוע, הפער בין גברים לנשים בישראל עמד על 4 נקודות, לעומת שוויון מוחלט ב-OECD.

הכנסה והשכלה - הגורמים החזקים ביותר

כצפוי, הכנסה והשכלה מהווים גורמים מרכזיים המשפיעים על אוריינות פיננסית. הפער בין בעלי הכנסה גבוהה לבעלי הכנסה נמוכה בישראל הסתכם ב-19 נקודות במדד הכללי, לעומת 11 נקודות ב-OECD. במדד ההתנהגות הפיננסית הפער היה עוד יותר חד: 21 נקודות בישראל לעומת 11 נקודות ב-OECD.

גם ההשכלה מראה השפעה דרמטית. בעלי השכלה על-תיכונית קיבלו ציון של 70 נקודות במדד הכללי, לעומת 56 נקודות בלבד למי שלא השלים תיכון - פער של 14 נקודות. "אוריינות פיננסית גבוהה מאפשרת קבלת החלטות כלכליות מושכלות, חיסכון יעיל והתמודדות עם זעזועים כלכליים", מדגישים החוקרים.

המחקר בחן את הקשר בין אוריינות פיננסית להתנהלות כלכלית בפועל, ומצא קורלציה חיובית ומובהקת. פרטים עם אוריינות פיננסית גבוהה דיווחו על חוסן כלכלי טוב יותר, יכולת להתמודד עם הוצאות בלתי צפויות, שימוש נרחב יותר במוצרים פיננסיים, ונטייה לבצע השוואות והתייעצויות לפני קבלת החלטות פיננסיות.

"נמצא קשר חיובי בין אוריינות פיננסית לבין חוסן כלכלי, שימוש בשירותים פיננסיים והתנהלות מושכלת", מסכמים החוקרים. הקשר נשאר מובהק גם לאחר פיקוח על משתנים סוציו-דמוגרפיים, מה שמעיד על השפעה עצמאית של האוריינות הפיננסית על התנהלות כלכלית.

מחקרים קודמים שנערכו בעולם מצאו ממצאים דומים. מחקר של לוסרדי ומיטשל (2014) הראה כי "אוריינות פיננסית גבוהה מאפשרת קבלת החלטות כלכליות מושכלות, חיסכון יעיל והתמודדות עם זעזועים כלכליים". מחקר אחר שנערך ברוסיה במהלך המשבר הפיננסי הראה כי אנשים עם אוריינות פיננסית גבוהה יותר הצליחו להימנע מהונאות ולקבל החלטות השקעה מושכלות יותר.

למרות שהממוצע הכללי בישראל דומה ל-OECD, רק 45% מהישראלים עוברים את סף המינימום של 70 נקודות. זה אומר שיותר ממחצית האוכלוסייה אינה בעלת הכלים הבסיסיים להתנהלות פיננסית מיטבית. במדד הידע הפיננסי, רק 55.1% מהישראלים עוברים את הסף, לעומת 58% במדינות ה-OECD. זה אומר שכמעט מחצית מהאוכלוסייה לא מבינה מושגים בסיסיים כמו ריבית דריבית, פיזור סיכונים והקשר בין תשואה לסיכון - ידע שהוא חיוני לניהול כספי נבון.

"מדידות אלה מראות על קשר סיבתי בין רמות גבוהות של אוריינות פיננסית לבין רווחה כלכלית, חיסכון גבוה יותר, הימנעות מהונאות, קבלת החלטות השקעה מושכלות ובניית חוסן פיננסי להתמודדות עם זעזועים כלכליים", כותבים החוקרים.