שי אוזון
צילום: ליבי קטן נאור
ראיון

מנכ"ל אברא: "נגיע למחזור של מיליארד שקל בשנים הקרובות"

"יהיו רכישות נוספות עד סוף השנה" אחרי עסקת CRG ורכישת מתודה - שי אוזון - מנכ"ל אברא מדבר על איך הסינרגיה בין היכולות של החברות תאפשר להם להגיע לשווקים חדשים ולהכפיל את השורה העליונה כבר בטווח הקצר; המניה מזנקת

נושאים בכתבה אברא שי אוזון

השופינג של אינטגרטורית ה-IT ממשיך אחרי רכישת מתודה באפריל, מודיעה היום אברא אברא 0%   על רכישה של 55% מ-CRG חברה טכנולוגית-מבצעית שעובדת עם המגזר הבטחוני. מדובר בעוד צעד בהעמקת הפעילות של אברא, שפועלת בשלושה רבדים מרכזיים: עולם התשתיות (ענן, סייבר, אבטחה), מערכות הליבה הארגוניות (ERP, CRM, מערכות ניהול תהליכים) ורובד הפיתוח עם מעל ל-400 מפתחים שמפתחים מערכות מגוונות, כולל embedded על גבי צ’יפים.

השוק אוהב את המהלך ובעקבות ההודעה מזנקת מניית החברה ב-10% כשהיא משלימה 20% עליה מתחילת השנה ומתקרבת לשווי שוק של כ-470 מיליון שקל. את מגמת ההתרחבות יכלו לראות גם בדוחות. התוצאות לרבעון הראשון הראו עליה של כ-15% בהכנסות שהסתכמו בכ-119.4 מיליון שקל, לעומת כ-104.2 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הצמיחה נובעת בעיקר מעלייה בפעילות האורגנית שנהנית מהסינרגיה בין שלוש זרועות הפעילות המרכזיות של אברא שמנינו למעלה - תשתיות, מערכות ליבה ופיתוח.

שי אוזון המנכ"ל מפרט בשיחה עם ביזפורטל על מסע הרכישות ואומר שהוא לא יסתכם באלו האחרונות ויש עוד כמה שחקניות מעולמות המיקוד על הכוונת. בנוסף הוא מאמין כי הרכישות האחרונות ואלו שבתור יקפיצו בפי שתיים את השורה העליונה של אברא בטווח הקצר וש"בטווח הקצר נוכל לראות מיליארד שקל הכנסות".


בוא נתחיל מהבסיס - מה עושה CRG ואיך היא משתלבת בפורטפוליו של אברא?

"סי אר ג'י נותנת לנו עוד דריסת רגל משמעותית במגזר הבטחוני. אנחנו כבר פועלים בתעשיה הבטחונית אבל לא בתחומים שהם עוסקים בהם ומבחינתנו הסינרגיה ממש חזקה. זאת אומרת אם CRG עוזרת ומייעצת לחיל לחשוב מה הוא צריך מבחינה טכנולוגית אז לנו זה יפתח דלתות כדי להגיע וליישם את המערכות עצמם. ננסה לקחת את זה לעולם האזרחי כי לא ניתן לפרט על הפעילות הבטחונית - מה גם שיש להם גם פעילות מקבילה בעולם האזרחי. למשל עירייה שרוצה לתכלל את כל רשת הרמזורים שלה ואת כל מערך הבקרה העירוני. אלו תכניות אב מאוד גדולות ואז צריך את האנשים שיבואו ויתכללו בעצם את כל האירוע הזה. ואחרי אלו שמתכללים את תוכניות העבודה יש את המיישמים שמגיעים ומטמיעים את התכניות אם זה בעולמות התקשורת ואם זה בעולמות התוכנה - ופה בעצם נמצא החיבור".


איך תתבטא הסינרגיה בינכם, באילו תחומים תורגש השבחה?

"CRG מתמחה בראייה כוללת של מערכות, יש לה הון אנושי של יוצאי חיל האוויר ומדובר במערכות מורכבות עם מלא רכיבים כמו למשל ברכיבי סייבר של האמל"ח - ברמת ההגנה על הצ'יפים עצמם. וזו המומחיות של CRG בתכלול האירוע הזה ואחריהם תבוא אברא ותיישם את הפתרונות מרמת תחומי היידע שלה - אמנם אנחנו לא עושים תקשורת אבל אנחנו כן לפתח את התוכנה. מהצד השני בפן הסינרגטי אברא תעזור ל-CRG לחדור ללקוחות גדולים כיוון שרוב הלקוחות שלנו כיום הם אנטרפרייז, חברה שרוצה להכניס מערכות בינה מלאכותית לארגון זה תהליך משמעותי. זו לא התקנה של ChatGPT במחשבים, אלא שינוי של כל המערכת הארגונית כדי לתמוך בטרנספורמציה הזאת".


הרכישה הזו מגיעה אחרי "תקופת יובש" מסוימת בשנתיים האחרונות - עכשיו הקצב מתגבר?

"אני מקווה שנשלים עד סוף השנה רכישות נוספות, אנחנו עובדים על זה. נכון הייתה תקופת יובש ומכל מיני סיבות אבל בהתסתכלות אחורה זה לא היה כזה רע. הרי נכנסנו לשוק ב-2020 עברנו את הקורונה, ואז מהפיכה משפטית וגם מלחמות. בנוסף רכזנו את כל הפעילות הארגונית למשרדים חדשים בתחילת 2024 שזה היה אירוע מכונן מבחינתנו שכולם הפכו ל'אברא אחת'. איחדנו תהליכים פנימיים ויצרנו סינרגיות זו הייתה עבודה שהיה צריך לעשות ויצא לנו טוב, כעת אנחנו ערוכים וכמו שאפשר לראות מגיעות גם העסקאות - כסף בקופה יש לנו לעשות את זה ונשתמש בו גם בהמשך".

באיזה תחומים אתם מחפשים לרכוש חברות?

"אז כמו שאמרתי בהתחלה, שלושת הרבדים האלו - שזה תשתית מערכות ליבה ופיתוח - בתוך כל רובד כזה יש המון תוכניות. תגלו למשל את הרכישה של מתודה שמתמחה בעולמות של ג'ירה. ג'ירה זה מערכת של collaboration שזה סטנדרט בינלאומי לעולמות הפיתוח. זה למשל רכיב בתוך הרובד האמצעי של מערכות ליבה, זה רכיב שלא היה לאברא. אנחנו התמחינו ב-Monday - אגב הם לא בדיוק מתחרים כל אחד מהם יושב על משבצת מעט שונה. אז זאת למשל הייתה השלמה". 

קיראו עוד ב"שוק ההון"

"בנוסף יש עוד לא מעט תחומים כמו אנליטיקה וכדומה שאנחנו מחפשים. לדוגמה בהקשר של CRG תחום הייעוץ הוא מאוד ממנף בתחום כמו שלנו. היום גם לכל השחקנים יש תחום ייעוץ ועם הרכישה של CRG אנחנו מצליחים לעבות את העולם הזה אצלינו תחום שאנחנו שואפים להרחיב אפילו יותר".

אם התייחסת לרווחיות - אפשר לראות שהרווחיות הנקיה שלכם לא גבוהה כמו אצל חברות אחרות

"אי אפשר להתייחס אצלנו לרווח הנקי בגלל שאברא היא עדיין חברה בשלבי הצמיחה המואצת. אנחנו רוכשים חברות ולכן הרווח התפעולי שלנו מאוד מושפע מהפחתות חשבונאיות. ואפשר לראות את זה אם בוחנים את התזרים זאת אומרת שהרווח הנקי שלנו קצת משקר. לכן אנחנו בפרסומים שלנו נותנים את הדגש על רווח נקי מותאם כדי להראות מהו הרווח הנקי של החברה ומה היא באמת מייצרת.  כי ההפחתות האלה ובמיוחד בהשוואה לגודל שלנו הן משמעותיות בשונה לדוגמה אם מטריקס תרכוש חברה כזאת שזה פחות ישפיע על הרווח התפעולי שלה בסופו של יום חשוב לזכור שלנו יש 5 שנים על הכביש והייתי אומר ברוטו כי בנטו אנחנו אולי 3 בהתחשב בכל הנסיבות של השנתיים האחרונות. לכן אנחנו מיד מפנים את תשומת הלב ל-EBITDA המותאם והרווח הנקי המותאם - נתונים שאנחנו מפרסמים במצגות במקביל לדוחות".

אם כך, מה לדעתכם הרווח התפעולי והנקי המייצג?

"סביב ה-10% אני בהחלט מרוצה ומקווה לשמור על שיעור הרווח הזה, על אף שבדו"ח האחרון זה עומד על כ-9% אנחנו בהחלט ננוע סביב האיזור הזה עד סוף השנה".

בהתחשב בהשבחת החברות והרכישות העתידיות - איפה לדעתך הרווחיות תעמוד בשנים הקרובות?

"הרווחיות הגולמית שלנו יותר גבוהה מכל השוק אנחנו עומדים על 25%. ככל שהחברה תגדל, ההוצאות שלנו לא יגדלו באותו קצב, אז אני מצפה לעלות בשיעור הרווח התפעולי עם השנים ואנחנו מכוונים בשנים הקרובות להגיע למחזור של מיליארד שקל".

זה יעד מכובד בהתחשב בקצב של כ-500 מיליון שקל. 

"אפשר לקחת את הרבעון האחרון ולהכפיל ב-4 שזה נותן לכם את הקצב, תוסיפו את מתודה ותוסיפו את CRG, עוד גידול אורגני עוד רכישות ואנחנו בהחלט נגיע לשם, בדיוק מתי אני לא יודע".

אם אנחנו מסתכלים על הרכישה האחרונה של CRG בסעיף ההתחייבויות רואים קפיצה - זה בגלל שהיא ממונפת?

"החברה לא ממונפת והיא מאוזנת מבחינת מזומנים וגם ההתחייבות המדוברת נפרסה קדימה לשלוש שנים כשיש את אותה כמות מזומנים בקופה - יכולנו לפרוע אותו אבל זה היה מרוקן את הקופה אז העדפנו לפרוס - זהו חוב לבעלים".

מבחינת אסטרטגיית הרכישות - מה הפרמטר הכי חשוב מבחינתכם?

"הכי חשוב מבחינתנו זו המומחיות של החברה, אנחנו מסתכלים על המקצוענות ואנחנו רוצים לקנות חברות שהן הכי טובות בתחום שלהן, זה הדבר ראשון והכי חשוב. אחר כך, מגיעים כמובן לנתונים הכספיים מזה גוזרים את שווי החברה והמחיר, אבל כשאני מסתכל על החברה, אני מסתכל גם מה הפוטנציאל אחרי שהיא תתחבר עם אברא. אם אתה קונה חברה במכפיל חמש, אבל תוך שנה אני יודע לשפר לה את הרווח, אז זה בעצם ריאלית, כמו שקניתי אותה במכפיל שלוש. ואחר כך אנחנו מסתכלים על החיבור איפה אחד ועוד אחד לא יביא לי שניים אלא אחד עשרה. בסופו של דבר לחברות פרטיות יש תקרת זכוכית אליה היא מגיעה והרכישה שלנו מאפשרת לפתוח אותה גם למכרזים שהיא לא יכלה לגשת בלעדינו, גם לקישורים עסקיים וכל זה מתבטא בהצפת הערך - זה מה שמייצר את מכפילי הרווח האלו". 

תגובות לכתבה(8):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 8.
    אברא קדברא (ל"ת)
    אנונימי 12/07/2025 10:56
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    אברא קדברא (ל"ת)
    אנונימי 12/07/2025 10:55
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    דיבורים זה בחינם (ל"ת)
    פתגם פרסי עתיק 11/07/2025 10:44
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    אנונימי 11/07/2025 08:33
    הגב לתגובה זו
    חברה נצלנית עובד לשעבר
  • 4.
    תבדקו מה השכר הממוצע שם (ל"ת)
    אנונימי 10/07/2025 22:48
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    לומדים 10/07/2025 22:26
    הגב לתגובה זו
    מהפכה משפטית הבנתי שאין אצלו סייתא דשמייא. לא אשקיע בכם.
  • 2.
    אנונימי 10/07/2025 19:53
    הגב לתגובה זו
    משכורות
  • 1.
    אמיץ מאוד להגיד דבר כזה. נבדוק אותו עוד שנתיים (ל"ת)
    אנונימי 10/07/2025 16:21
    הגב לתגובה זו
נשיא המדינה לשעבר, רובי ריבלין. קרדיט: רשתות חברתיותנשיא המדינה לשעבר, רובי ריבלין. קרדיט: רשתות חברתיות

אלקטריאון: כניסתו ויציאתו של רובי ריבלין

ארבע שנים, הרבה ציפיות ומעט תוצאות: מסע הכניסה והיציאה של ריבלין מאלקטריאון הסתיים בקול ענות חלושה, ללא הישגים לצד ירידת ערך ומשקיעים מאוכזבים

רן קידר |

אי שם בקיץ 2021, חודש לאחר שסיים את תפקידו כנשיא המדינה, ראובן (רובי) ריבלין מונה לנשיא חברת אלקטריאון אלקטריאון -2.45%  , מפתחת הטכנולוגיה לטעינת רכבים חשמליים תוך כדי נסיעה. החברה, שנסחרה אז בשווי של כ־1.6 מיליארד שקל לאחר זינוק חד בתקופת הקורונה, ציפתה שריבלין יפתח עבורה דלתות ברחבי העולם, יחזק קשרים מול ממשלות ויגביר את אמון המשקיעים, וזאת למרות שהחברה עדיין לא הציגה הכנסות מהותיות. המשקיעים, שציפו למימושים בינלאומיים ולחוזים משמעותיים, קיוו שכניסתו של ריבלין תבלום את הירידה במניה, שהחלה עוד לפני כן בעקבות צמיחה איטית מהצפוי בפרויקטים המסחריים. 

והנה, קצת יותר מארבע שנים לאחר ההצטרפות, החברה הודיעה על סיום תפקידו של ריבלין כנשיא וכחלק מהדירקטריון ובזאת מושלם מהלך שלא הניב פירות, בטח לא לחברה ולמשקיעים בה. שכרו של ריבלין מעולם לא פורסם, אך ניתן רק לשער שהוא כן יצא נשכר מהמהלך שהושלם אתמול.

לא חתונה קתולית 

גם לאחר הצטרפות ריבלין, ולמרות הציפיות, אלקטריאון התקשתה להציג פריצת דרך מסחרית. המניה המשיכה להידרדר. ריבלין, לעומתה, לא חיכה וכמעט במקביל לכניסתו לתפקיד, השתתף בקמפיין פרסומי למותג "יכין", מהלך שעורר ויכוח ציבורי לגבי אדם שמילא תפקיד ממלכתי בכיר זמן קצר קודם לכן.

אלקטריאון, מצידה, לא הסתפקה בריבלין, ובהמשך למאמציה של אלקטריאון בחיפוש אחר השפעה גלובלית, בתחילת 2022, הודיעה החברה על צירופו של קורט ג'ונסון, יו"ר מועצת ניו יורק לשעבר, כיועץ אסטרטגי. החברה זיהתה את ארה״ב, ובעיקר את ניו יורק, כשוק יעד מרכזי לטכנולוגיה שלה, והקמת חברת בת בארה"ב נועדה לתמוך בכך.

ועדיין, למרות כל המאמצים, המניה המשיכה להידרדר ובסך הכל הציגה ירידה של כ-66% מאז מינוי ריבלין, ושווי השוק שלה כיום עומד על כ-733 מיליון שקל. החברה עדיין מציגה גידול בהוצאות ושריפת מזומנים, ולא מזמן החדשנות שבמוצר שלה התערערה, לאור פתרון טכנולוגי אחר של BYD, שהציגה טעינה מהירה שמייתרת את הפתרון של אלקטריאון (למרות שזו טענה שהדבר אינו פוגע בה). 

ארז רוזנבוך, יו"ר מגוריט, צילום: ענבל מרמריארז רוזנבוך, יו"ר מגוריט, צילום: ענבל מרמרי
ראיון

יו"ר מגוריט: "הגענו לרגע שבו אפשר להתחיל לשתף את הציבור בתזרים באופן חודשי"

"מגוריט היא אוניה ששטה על תנודות המאקרו, ואני אופטימי על כלכלת ישראל" אומר יו"ר מגוריט, ארז רוזנבוך; מניית מגוריט טיפסה בחצי שנה האחרונה אבל עדיין נסחרת מתחת להון "ב-2026 אנחנו מקבלים מסה גדולה של דירות לאורך כל השנה, השוק ידע לתמחר את זה" רוזנבוך מציין כי הדיבידנד החודשי "יהפוך את התזרים למוחשי הרבה יותר למשקיעים"

מנדי הניג |

מגוריט מסכמת את הרבעון השלישי ואת תשעת החודשים הראשונים של השנה עם נתונים שמראים על התייצבות והתרחבות של הפעילות שלה. ה-NOI מהשכרת דירות עלה בכ-22% והגיע ל-60.3 מיליון שקל, התזרים מפעילות שוטפת גדל בכ-39% לכ-31.3 מיליון שקל, והרווח המצטבר לתקופה הסתכם ליותר מ-86 מיליון שקל. חלק גדול מהשיפור מגיע ממספר רב של דירות שנכנסו לאכלוס בחודשים האחרונים, מה שמתחיל לשקף את ההשפעה של בניית הפורטפוליו לאורך השנים. ההון העצמי של מגוריט עומד כעת על כ-1.77 מיליארד שקל. אבל מסתבר שהקפיצה הגדולה תגיע ב-2026 אז מסה של דירות, מאות דירות יכנסו לאכלוס ויחזקו את התזרים בצורה משמעותית. 

בהמשך לתוצאות, הדירקטוריון אישר שינוי במדיניות החלוקה - דיבידנד חודשי קבוע, לראשונה בישראל בקרן ריט למגורים. לפי התוכנית, יתבצעו חלוקות של כ-60 מיליון שקל ב-2026 (תשואה של כ-4.8% לפי השווי הנוכחי), כ-72 מיליון שקל ב-2027 וכ-86.4 מיליון שקל ב-2028 (תשואה של כ-7%). כשהרעיון הוא לייצר תזרים שמתנהג כמו שכר דירה קבוע, שוטף וצפוי אבל דרך הבורסה.

בעולם, ובעיקר בארצות הברית, ריטים זה חלק טבעי מתיק ההשקעות של הציבור הרחב. מאוד מקובל לוותר על רכישת דירה פיזית ולהחזיק במקום זאת סל של נכסי נדל"ן מניב דרך שוק ההון. מעבר לנוחות שאתם לא צריכים להתעסק עם שוכרים, בעיות תחזוקה וכדומה, בריטים יש פיזור, יש ניהול מקצועי (בתקווה), ואחת לתקופה הרווחים מחולקים כדיבידנדים שמדמים במידה רבה את ההכנסה שהייתם מקבלים משכר דירה רק בלי הצורך לקחת משכנתא.

בארץ, המודל הזה הוא אולי פחות מושרש. רוב המשקיעים כאן רגילים לראות בדירה ובנדל"ן משהו שעושים כהשקעה פרטית ולא השקעה מוסדית. הרעיון של "להשקיע בדירה דרך הבורסה" עדיין נתפס כמשהו אבסטרקטי מדי. אבל מגוריט מנסה לשנות את התפיסה הזו בשנים האחרונות. קרן הריט בנתה פורטפוליו של דירות להשכרה, בניהול בסטנדרטים גבוהים וחיתום ארוך ואיכותי של דיירים לצד מדיניות חלוקת דיבידנד שוטפת.

אחת הנקודות שמבליטה את מודל הריט מהשקעה פרטית היא המעטפת. למשקיע פרטי שמחזיק דירה שנייה מותר לקבל עד 50% מינוף, ולפעמים אפילו פחות בהתאם לדירוג האישי. מגוריט, לעומת זאת, יכולה להגיע למינוף של עד 80% על פי חוק, ונהנית מעלויות מימון נמוכות בהרבה מאלו שהיה מקבל משקיע פרטי. היא גם אינה נדרשת לכתבי ערבות אישיים, וחשופה פחות לאותם מגבלות שמקשות על משקיע להשיג משכנתא לדירה להשקעה.