נראה שבשוק ההון כמו גם בחיים עצמם - הכל טמון בתזמון: במקרה הנוכחי הוא זה שעשה את כל ההבדל. חברת י.ח דמרי דמרי 8.66%  , העוסקת בבנייה למגורים,ייזום פרוייקטים ונדל"ן מניב - סגרה הקצאה פרטית למוסדיים במחיר של 365 ש״ח למניה במחיר נמוך ממחיר הסגירה יום קודם (381.5 שקל). כתבנו על כך ש דמרי נלחמת על מקומה בת"א 35 עם הקצאה פרטית של 234 מיליון שקל למוסדיים - מאז, יחד עם האופטימיות סביב הפסקת אש והסכם לשחרור חטופים, מניות הנדל״ן בת״א עלו ועולות גם כעת. הפער הזה הפך לרווח מהיר על הנייר של כ-15% ביחס למחיר ההקצאה. אלא שהרווח הלך והתעצם כשהלילה פרסם הנשיא דונלד טראמפ שהושג השלב הראשון של הסכם בין ישראל לחמאס, והדיווחים על סיום המלחמה והחזרת חטופים מרימים את הבורסה בתל אביב כעת עם מניות נדל״ן בחזית. עם עלייה של כ-4% מהפתיחה. וזינוק של כ-6% במדד ת״א בנייה.

כידוע, דירקטוריון החברה אישר ב-5 באוקטובר הקצאה פרטית של 640 אלף מניות בתמורה כוללת של 233.6 מיליון שקל. ההקצאה בוצעה לשני גופים מוסדיים: הראל (430 אלף מניות תמורת 156.95 מ׳ שקל) ומנורה (210 אלף מניות תמורת 76.65 מ׳ שקל). מחיר ההקצאה כידוע נקבע על 365 ש״ח למניה, במשא ומתן בין הצדדים, בעוד שמחיר הסגירה בבורסה ביום המסחר שקדם לאישור הדירקטוריון היה 381.5 שקל. כלומר הנחה מיידית לשווי של המניות באותו מועד. כדי להבין למה מדובר על מתנה לגופים המוסדיים שמוזכרים כאן - צריך לחבר שני קווים בזמן: הקו הראשון הוא ההקצאה למוסדיים, שהוזזה קדימה כבר בראשית השבוע (5.10) ואושרה בדירקטוריון. הקו השני הוא התמונה המאקרו שהתהפכה לטובה בתוך שעות, כשדיווחי טראמפ והעדכונים על הסכמה עקרונית להפסקת אש ולשחרור חטופים הקפיצו את תיאבון הסיכון בשווקים, ובמיוחד במניות רגישות-ריבית כמו נדל״ן. 

והתוצאה לפניכם: מי שנכנסו בהנחה “ביום שלפני” נהנים עכשיו ממדד רוח גבית של השוק כולו. לפי הפרסום המקורי, דמרי ביקשה לחזק את ההון העצמי ולשפר את סיכוייה להישאר במדד ת״א-35. מטרה שמצדיקה הכנסת גופים מוסדיים גדולים גם במחיר הנחה, משום שהיא מגדילה נזילות, מייצבת בעלויות ומושכת ביקוש מצד תעודות סל ומנהלי מדדים. עכשיו, כשהשוק כולו בתנועה חיובית, האפקט מוכפל.

מה זה אומר למשקיעים? 

ראשית, זה מסביר למה הקריאה שלך את האירוע כרצף של: הנחה ביום העסקה + שוק שעולה, מתיישבת עם מה שאנחנו רואים במסחר: חדשות מאקרו חיוביות דוחפות את המחירים למעלה, ומי שקנו בהנחה נהנים מהפער. שנית, חשוב לזכור שהרווח כאן הוא על הנייר: למניות יש חסימת מכירה לחצי שנה, ואז מגבלת “טפטוף” - כך שהראל ומנורה אמנם מרוויחות כאן בגדול בעקבות הפער החיובי, אבל המימוש בפועל יתאפשר רק בהדרגה ובהתאם לתנאי השוק. בנוסף, המהלך עצמו עשוי להמשיך ולתמוך בדמרי דרך נזילות גבוהה יותר ושיפור בפרופיל המדד, במיוחד אם הסנטימנט החיובי בשוק נשמר והדיון על הורדות ריבית אכן יתחזק כפי שמעריכים בימים האחרונים. “מגבלת הטפטוף” פירושה שלאחר תקופת החסימה שבה אסור למכור כלל (כחצי שנה לפי ההסכם הנוכחי), המוסדיים בהסכם רשאים למכור את המניות רק בהדרגה - בכמויות קטנות ומוגבלות בכל רבעון ובהתאם למחזור המסחר, זאת כדי למנוע הצפה פתאומית של השוק ופגיעה במחיר המניה.

• דמרי נלחמת על מקומה בת"א 35 עם הקצאה פרטית של 234 מיליון שקל למוסדיים
• דמרי מכרה 176 דירות ברבעון - ירידה של 24%
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

מתנה או מהלך עסקי לגיטימי? 

מצד אחד, ההנחה לעומת השוק בזמן של ציפייה חיובית (ולאחר מכן עלייה חדה) יוצרת מראית-עין של הטבה נדיבה למוסדיים. מצד שני, דמרי יכולה לטעון, ובצדק מסוים - שהשאיפה לחיזוק ההון, לשימור מעמד במדדים מרכזיים ולהכנסת משקיעים עוגן מצדיקה תמחור אטרקטיבי. אבל עם השאלה הזאת מגיעה עוד שאלה: למה לא לשתף את הציבור ולצאת בהנפקה ולשלב גם את הציבור כדי להגיע ליעדים אלה.