הראל ומנורה קיבלו את מניות דמרי בהנחה - והספיקו לרשום רווח דו-ספרתי
הקצאה פרטית של 640 אלף מניות במחיר 365 שקל - נמוך ממחיר הסגירה ערב ההחלטה, כשכבר היה צפוי שהעסקה יוצאת לדרך. כעת המניה סביב 420 שקל, והמוסדיים רשמו רווח מהיר של כ-15%
נראה שבשוק ההון כמו גם בחיים עצמם - הכל טמון בתזמון: במקרה הנוכחי הוא זה שעשה את כל ההבדל. חברת י.ח דמרי דמרי -0.57% , העוסקת בבנייה למגורים,ייזום פרוייקטים ונדל"ן מניב - סגרה הקצאה פרטית למוסדיים במחיר של 365 ש״ח למניה במחיר נמוך ממחיר הסגירה יום קודם (381.5 שקל). כתבנו על כך ש דמרי נלחמת על מקומה בת"א 35 עם הקצאה פרטית של 234 מיליון שקל למוסדיים - מאז, יחד עם האופטימיות סביב הפסקת אש והסכם לשחרור חטופים, מניות הנדל״ן בת״א עלו ועולות גם כעת. הפער הזה הפך לרווח מהיר על הנייר של כ-15% ביחס למחיר ההקצאה. אלא שהרווח הלך והתעצם כשהלילה פרסם הנשיא דונלד טראמפ שהושג השלב הראשון של הסכם בין ישראל לחמאס, והדיווחים על סיום המלחמה והחזרת חטופים מרימים את הבורסה בתל אביב כעת עם מניות נדל״ן בחזית. עם עלייה של כ-4% מהפתיחה. וזינוק של כ-6% במדד ת״א בנייה.
כידוע, דירקטוריון החברה אישר ב-5 באוקטובר הקצאה פרטית של 640 אלף מניות בתמורה כוללת של 233.6 מיליון שקל. ההקצאה בוצעה לשני גופים מוסדיים: הראל (430 אלף מניות תמורת 156.95 מ׳ שקל) ומנורה (210 אלף מניות תמורת 76.65 מ׳ שקל). מחיר ההקצאה כידוע נקבע על 365 ש״ח למניה, במשא ומתן בין הצדדים, בעוד שמחיר הסגירה בבורסה ביום המסחר שקדם לאישור הדירקטוריון היה 381.5 שקל. כלומר הנחה מיידית לשווי של המניות באותו מועד. כדי להבין למה מדובר על מתנה לגופים המוסדיים שמוזכרים כאן - צריך לחבר שני קווים בזמן: הקו הראשון הוא ההקצאה למוסדיים, שהוזזה קדימה כבר בראשית השבוע (5.10) ואושרה בדירקטוריון. הקו השני הוא התמונה המאקרו שהתהפכה לטובה בתוך שעות, כשדיווחי טראמפ והעדכונים על הסכמה עקרונית להפסקת אש ולשחרור חטופים הקפיצו את תיאבון הסיכון בשווקים, ובמיוחד במניות רגישות-ריבית כמו נדל״ן.
והתוצאה לפניכם: מי שנכנסו בהנחה “ביום שלפני” נהנים עכשיו ממדד רוח גבית של השוק כולו. לפי הפרסום המקורי, דמרי ביקשה לחזק את ההון העצמי ולשפר את סיכוייה להישאר במדד ת״א-35. מטרה שמצדיקה הכנסת גופים מוסדיים גדולים גם במחיר הנחה, משום שהיא מגדילה נזילות, מייצבת בעלויות ומושכת ביקוש מצד תעודות סל ומנהלי מדדים. עכשיו, כשהשוק כולו בתנועה חיובית, האפקט מוכפל.
מה זה אומר למשקיעים?
ראשית, זה מסביר למה הקריאה שלך את האירוע כרצף של: הנחה ביום העסקה + שוק שעולה, מתיישבת עם מה שאנחנו רואים במסחר: חדשות מאקרו חיוביות דוחפות את המחירים למעלה, ומי שקנו בהנחה נהנים מהפער. שנית, חשוב לזכור שהרווח כאן הוא על הנייר: למניות יש חסימת מכירה לחצי שנה, ואז מגבלת “טפטוף” - כך שהראל ומנורה אמנם מרוויחות כאן בגדול בעקבות הפער החיובי, אבל המימוש בפועל יתאפשר רק בהדרגה ובהתאם לתנאי השוק. בנוסף, המהלך עצמו עשוי להמשיך ולתמוך בדמרי דרך נזילות גבוהה יותר ושיפור בפרופיל המדד, במיוחד אם הסנטימנט החיובי בשוק נשמר והדיון על הורדות ריבית אכן יתחזק כפי שמעריכים בימים האחרונים. “מגבלת הטפטוף” פירושה שלאחר תקופת החסימה שבה אסור למכור כלל (כחצי שנה לפי ההסכם הנוכחי), המוסדיים בהסכם רשאים למכור את המניות רק בהדרגה - בכמויות קטנות ומוגבלות בכל רבעון ובהתאם למחזור המסחר, זאת כדי למנוע הצפה פתאומית של השוק ופגיעה במחיר המניה.
- דמרי רצה להישאר במדד ת״א 35 - וקיבל ירידה של 5%
- "השוק יקר מאי פעם - אבל תחושת הביטחון חזרה, וזה משנה הכול"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מתנה או מהלך עסקי לגיטימי?
מצד אחד, ההנחה לעומת השוק בזמן של ציפייה חיובית (ולאחר מכן עלייה חדה) יוצרת מראית-עין של הטבה נדיבה למוסדיים. מצד שני, דמרי יכולה לטעון, ובצדק מסוים - שהשאיפה לחיזוק ההון, לשימור מעמד במדדים מרכזיים ולהכנסת משקיעים עוגן מצדיקה תמחור אטרקטיבי. אבל עם השאלה הזאת מגיעה עוד שאלה: למה לא לשתף את הציבור ולצאת בהנפקה ולשלב גם את הציבור כדי להגיע ליעדים אלה.
שווי שוק, הון עצמי ומה עשתה מניית דמרי?
שווי השוק של החברה עומד על כ- 8.1 מיליארד שקל. הונה העצמי נאמד בכ-2.9 מיליארד שקל. המניה עלתה מתחילת השנה בכ-12% וב-12 החודשים האחרונים בכ-24%.
מניית החברה עלתה מתחילת השנה בכ-12%
טאואר זינקה ב-17% - מה אמר ראסל אלוונגר שהרים את המניה?
מנכ"ל שהציל חברה והביא אותה לשווי של 11 מיליארד דולר, מניה שמזנקת למכפילי רווח שלא היו בעבר, מסיבת AI ענקית שלא ברור אם אנחנו בתחילתה, באמצע או בסופה
הדוחות של טאואר טאואר 4.53% טובים מאוד, התחזית חזקה (מנכ"ל טאואר: "אנחנו נמצאים בעמדה חזקה - טכנולוגיות הליבה כולן מציגות צמיחה שנתית"). המניה זינקה ב-17% ל-98.2 דולר, שווי של 11 מיליארד דולר. דווקא בשווי הזה כדאי להזכיר לכולם שהקמת טאואר בארץ בתחילת שנות ה-90', שזה אומר הקמת מפעל ייצור שבבים בישראל, היתה רעיון כושל. כוח העבודה פה יקר ואין שום יתרון תחרותי מול המפעלים בעולם. טאואר הקימה מפעל שכולו סובסידיות מהמדינה ואחר כך עוד מפעל שכולו סובסידיות מהמדינה. היא הרוויחה כששוק השבבים המחזורי היה טוב והפסידה פי 5 כשהוא היה למטה.
היא עברה הסדר חוב. היא קיבלה הנשמה מהמדינה וממשפחת עופר. ואז הדירקטוריון קיבל את ההחלטה שבדיעבד הצילה את החברה והפכה אותה לענקית במונחים מקומיים - לגייס את ראסל אלוונגר כמנכ"ל. אלוונגר קיבל לפני 20 שנה חברה כושלת וידע לנתב אותה לשני מקומות שהצילו אותה - לנישות שבהן יש לה מומחיות (כי הגדולות לא פעלו בנישות) ולפעילות ייצור בחו"ל. טאואר בזכותו היא חברה גלובלית, רווחית, צומחת, עם נוכחות באחד התחומים החשובים בעולם - שבבים.
מניית טאואר זינקה פי 2 מאז פרסום הדוח הקודם, והיא במחיר של יותר מכפול מזה שאינטל רצתה לרכוש את החברה. רכישה שלא יצאה לפועל כי הסינים התנגדו. בהתחלה המשקיעים חששו והמניה ירדה מתחת ל-30 דולר, שנתיים אחרי, הם מאוד מרוצים.
תחום השבבים מחולק באופן גס לשניים - תחום הייצור ותחום הפיתוח. הפיתוח הוא הקצפת. אנבידיה מפתחת שבבי AI ומוכרת אותם ברווחיות גולמית של מעל 80% כי יש למוצר-לשבב ערך גדול ויתרונות טכנולוגיים. בייצור יש לרוב תחרות גדולה. יש טכנולוגיות ייצור שונות, אבל בסוף מזמין השבב יכול לעשות זאת בכמה מקומות. זאת פעילות שלא אמורה להניב רווחיות גבוהה, סוג של קומודיטי. אבל, על רקע המחסור בשבבים, הרווחיות עלתה בשנים האחרונות. טאואר גם פועלת כאמור בנישות שבהן הרווחיות טובה יותר, ומסתבר שיש בכל זאת הבדלי איכות משמעותיים בין יצרנים שונים.
- טאואר מכה את הצפי בשורה העליונה ובשורה התחתונה
- "אפסייד של 48% במניית טאוואר"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חוץ מזה, אלו הסכמים שעוטפים את הלקוח. חברה שרוכשת שבבים מיוחדים שהיא עיצבה וטאואר ייצרה, תמשיך לרכוש את השבבים האלו מטאואר במקביל לגידול בהיקף המכירות שלה, וזה יחלחל לגידול בפעילות טאואר. כלומר כשמארוול שהיא לקוחה מדווחת על גידול במכירות זה יכול לחלחל לטאואר.
איתי בן זאב. קרדיט: Xהבורסה בתל אביב סיימה רבעון חזק: ההכנסות עלו ב־35%, הרווח כמעט הוכפל
הרווח הנקי ברבעון השלישי של 2025 עמד על כ־50 מיליון שקל, עלייה של 92% לעומת התקופה המקבילה; מחזורי המסחר היומיים זינקו לשיא של 3.8 מיליארד שקל; בבורסה נערכים למעבר למסחר בימים שני עד שישי בתחילת 2026
הבורסה לניירות ערך בתל אביב הבורסה לניע בתא -0.53% פרסמה את תוצאותיה הכספיות לרבעון השלישי של 2025, שהסתיים ב־30 בספטמבר. מהנתונים עולה גידול ניכר בהכנסות וברווחיות, על רקע עלייה בהיקף פעילות המסחר ובמחזורי המסחר היומיים.
ההכנסות ברבעון הסתכמו בכ־147.1 מיליון שקל, עלייה של כ־35% לעומת 109 מיליון שקל ברבעון המקביל ב־2024. עיקר העלייה נבע מגידול בהכנסות מעמלות מסחר וסליקה ומשירותי מסלקה. העלויות ברבעון גדלו בכ־7% ל־84.5 מיליון שקל, בעיקר בשל עלייה בהוצאות מחשוב, תקשורת ופחת. הרווח הנקי לרבעון עמד על כ־50 מיליון שקל, עלייה של 92% לעומת כ־26 מיליון שקל אשתקד. ה־EBITDA המתואם הסתכם בכ־79.5 מיליון שקל, עלייה של 76% לעומת התקופה המקבילה.
מחזורי המסחר בשוק המניות עלו ברבעון השלישי בכ־88% לעומת התקופה המקבילה, והמחזור היומי הממוצע הגיע לכ־3.8 מיליארד שקל. זהו המחזור היומי הגבוה ביותר שנרשם בבורסה עד כה. מדדי ת"א־35
ות"א־90 עלו בכ־34% וב־32% בהתאמה מתחילת השנה, ומדדי הפיננסים והביטוח רשמו עליות חדות במיוחד של 71% ו־112% בהתאמה.
מבט כולל
במבט כולל, הכנסות הבורסה בתשעת החודשים הראשונים של השנה הסתכמו בכ־414.2 מיליון שקל' עלייה של 28% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. הרווח הנקי עלה בכ־70% ל־129.4 מיליון שקל, וה־EBITDA המתואם טיפס ל־213 מיליון שקל - עלייה של 53%. הגידול נבע מגידול בהיקף המסחר בכלל השווקים ומהמשך התרחבות פעילות הסליקה והמסלקה. במקביל נרשמה עלייה של 60% בהוצאות המסים, שהגיעה לכ־39.5 מיליון שקל, כתוצאה מהעלייה ברווח לפני מס.
- באיחור אופנתי: הבורסה משיקה מדד ביטחוניות
- כמה ביל אקמן מורווח על הבורסה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
