
ארה"ב אישרה מכירת שבבי אנבידיה לאיחוד האמירויות
וושינגטון נתנה אור ירוק ליצוא של שבבים מתקדמים בשווי של כמה מיליארדי דולרים לאיחוד האמירויות, במסגרת הסכם דו-צדדי בתחום הבינה המלאכותית. ההחלטה מגיעה כחלק מהבנות רחבות בין שתי המדינות שהושגו במאי האחרון, הכוללות גם התחייבות של האמירויות להשקיע סכום
דומה בארה"ב. מאחורי המהלך עומדת גם תחרות גוברת עם סין על השליטה בטכנולוגיות ה-AI ובתשתיות הענן העולמיות
ארה"ב אישרה את יצוא השבבים המתקדמים של אנבידיה NVDA לאיחוד האמירויות, במהלך שמוערך בשווי של כמה מיליארדי דולרים. מדובר בצעד ראשון ביישום הסכם בינה מלאכותית (AI) דו-צדדי שנחתם בין המדינות במאי האחרון, ונחשב אחד המהלכים הבולטים במדיניות ה-AI של וושינגטון כלפי מדינות המפרץ. האישור ניתן לאחר שהאמירויות התחייבו להשקעות בהיקף דומה בשטח ארה"ב - צעד שמטרתו ליצור איזון כלכלי ולקדם שיתוף פעולה טכנולוגי בין שתי הכלכלות. לפי גורמים אמריקאים, ההסכם קובע כי כל דולר שיושקע בשבבים שיוצאו מהממשל האמריקאי, ייענה בהשקעה מקבילה מצד האמירויות.
העסקה היא הראשונה מסוגה מאז כניסתו של הנשיא דונלד טראמפ לתפקיד, והיא נתפשת כהתקדמות ממשית בהבנות שנחתמו באביב האחרון. במסגרת ההסכם, מתוכנן להיבנות באבו דאבי מרכז נתונים ענק בהספק של חמישה ג'יגה-ואט, שבו OpenAI תשמש דיירת עוגן. המרכז, שצפוי להיות אחד הגדולים בעולם, נועד לתמוך בפרויקטים של למידת מכונה ובפיתוחים עתידיים בתחום הבינה המלאכותית.
למרות ההתרגשות סביב ההסכם, המהלך עורר ויכוח פוליטי בארה"ב. גורמים בממשל ובקונגרס הביעו חשש מכך שחלק מהשבבים או הידע הטכנולוגי עלולים להגיע לגורמים הקשורים לסין - יריבתה המרכזית של וושינגטון במירוץ הגלובלי על השליטה ב-AI. ממשל ביידן, למשל, היה זה שהאט את אישורי היצוא של שבבים מתקדמים למדינות כמו איחוד האמירויות וערב הסעודית, מחשש לשימוש חוזר או העברה לצדדים שלישיים.
ההסכם הנוכחי מסמן שינוי גישה. טראמפ מבקש להרחיב את שיתוף הפעולה עם מדינות המפרץ במטרה "להוציא את סין מהמזרח התיכון", כדברי היועץ הבכיר לבית הלבן לענייני AI, דיוויד סאקס. לדבריו, המדיניות החדשה נועדה להבטיח שחברות אמריקאיות ישלטו בתשתיות הענן וה-AI באזור, ולא חברות סיניות כמו וואווי, שניסתה בשנים האחרונות להציע לשוק האמירתי שבבים מתחרים מדגם Ascend 910B אך לא הצליחה לחדור לשוק בהיקף משמעותי.
- ה-AI, עוזר למנהל כספים לבצע משימות מהר וטוב יותר
- סוד של 135 מיליארד דולר: ההשקעה שמיקרוסופט לא מוכנה לפרט עליה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנתונים הכלכליים מאחורי העסקה מרשימים: איחוד האמירויות הבטיחה להשקיע 1.4 טריליון דולר בארה"ב בעשור הקרוב, בעוד שהממשל האמריקאי התחייב לאשר יצוא של עד חצי מיליון שבבי AI מתקדמים בשנה, מהם כחמישית אמורים להגיע לידי G42 מאבו דאבי - שותפתה של OpenAI בפרויקט המרכזי. עם זאת, בשלב זה הרישיון שאושר אינו כולל את השבבים שיועדו ל-G42, וגורמים המעורים בנושא מציינים כי האישור הסופי יינתן רק לאחר שאיחוד האמירויות תפרט את תוכניות ההשקעה שלה בארה"ב.
המזרח התיכון נהפך בשנים האחרונות לשוק מרכזי בתחום הבינה המלאכותית. מדינות כמו סעודיה ואיחוד האמירויות משקיעות סכומים עצומים בהקמת תשתיות מחשוב-על ובמשיכת חברות טכנולוגיה בינלאומיות. עבור אנבידיה, מדובר בהזדמנות עסקית עצומה, אך גם באתגר גיאו-פוליטי עדין, שכן וושינגטון נדרשת לאזן בין עידוד הסחר וההשקעות לבין שמירה על היתרון הטכנולוגי של ארה"ב מול סין.
בממשל טראמפ מתעקשים שהעסקה עם איחוד האמירויות תבוצע בזהירות ותחת פיקוח אמריקאי הדוק. שר המסחר, הווארד לוטניק, הבהיר כי, "נאפשר למדינות בעלות ברית לרכוש שבבי AI, כל עוד הם מופעלים במרכזי נתונים אמריקאיים ומנוהלים בידי חברות אמריקאיות". בכך מנסה וושינגטון לשמור על שליטה ישירה בתשתיות שמבוססות על הטכנולוגיה הרגישה - גם כשהן מוקמות מעבר לים. למרות האזהרות, נראה שהממשל נחוש להמשיך בקידום ההסכם. עבור טראמפ, מדובר באחת מאבני הדרך במדיניות ה-AI החדשה של ארה"ב, שנועדה לחזק את קשרי הכלכלה והחדשנות עם מדינות עשירות באנרגיה - ולבסס את מעמדה של ארה"ב כמעצמת הבינה המלאכותית המובילה בעולם.

איבדו עשרות אחוזים: הביטקוין נפל - וחברות אוצר הקריפטו צנחו
המודל שאפשר למשקיעים מוסדיים להיחשף למטבעות דיגיטליים דרך מניות חברות האוצר מתגלה כפגיע במיוחד, כשהביטקוין יורד ב־15%, מניות החברות קורסות פי שניים ויותר, ובוול-סטריט מזהירים: הפרמיה המנופחת גובה את המחיר
ההשקעה שנחשבה לפופולרית ביותר השנה בקרב משקיעי הקריפטו - רכישת מניות של חברות שמחזיקות במטבעות דיגיטליים כנכס מרכזי - נקלעה לתקופה קשה. מחירי הביטקוין והאתריום ירדו, ומניות אותן חברות נסוגו אף בשיעורים חדים יותר. מיקרוסטרטג'י MicroStrategy Inc -0.67% , שמוכרת כיום בשם סטרטג'י, הייתה החלוצה במודל הזה בהובלת מייקל סיילור. החברה, שהחלה כחברת תוכנה קטנה, הפכה לאחת המחזיקות הגדולות בביטקוין. בשיאה ביולי שוויה עמד על כ־128 מיליארד דולר, וכעת הוא ירד לכ־70 מיליארד.
הרעיון מאחורי חברות האוצר היה לאפשר למשקיעים מוסדיים, שלא יכלו לרכוש קריפטו ישירות, דרך עקיפה להשקעה במטבעות דיגיטליים. המשקיעים קנו מניות של חברות שהחזיקו ביטקוין או אתריום עבורם, מה שנחשב פתרון נוח למגבלות רגולציה. אלא שהמודל הזה יצר בעיה מובנית: מניות החברות נסחרו בפרמיה גבוהה ביחס לשווי האמיתי של המטבעות שברשותן. ברנט דונלי, נשיא ספקטרה מרקטס, הסביר כי “משקיעים שילמו שני דולר על כל דולר של ביטקוין שהחברות החזיקו בפועל”.
נקודת המפנה הגיעה ב־10 באוקטובר, כשנשיא ארה״ב דונלד טראמפ הכריז על הטלת מכסים חדשים על סין. ההודעה גרמה לגל מכירות בשווקים, והקריפטו הצטרף לירידות. השבתת הממשל הפדרלי וחוסר הוודאות סביב מדיניות הריבית של הבנק המרכזי הגבירו את הלחץ.
כשהנכס הבסיסי יורד, המניה יורדת יותר
מחיר הביטקוין ירד בכ־15% בחודש האחרון, אך מניית סטרטג'י איבדה 26%. הירידה החדה משקפת את האופי הממונף של החברות הללו: כשהנכס הבסיסי יורד, המניה מגיבה בעוצמה גדולה יותר. פיטר ת'יל, משקיע הון סיכון בולט, נמנה עם התומכים הבולטים בתחום חברות האוצר הקריפטו והשקיע במספר חברות מהתחום. BitMine Immersion Technologies, אחת החברות הגדולות בתחום האת'ריום שנתמכת על ידי ת'יל, איבדה יותר מ-30% מערכה בחודש האחרון. גם ETHZilla, שהחלה כחברת ביוטכנולוגיה והפכה לאוצר את'ריום בהשתתפותו של ת'יל כמשקיע, ירדה ב-23% באותה תקופה.
- השוורים חוזרים: אסיה והחוזים בוול סטריט בעליות
- שוק הקריפטו תחת לחץ: הביטקוין בדרך ל-100 אלף דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מתיו טאטל, שמנהל קרן סל שמטרתה להכפיל את תשואת סטרטג'י, חווה ירידות חדות עוד יותר, כאשר קרן MSTU שלו נפלה בכ־50%. לדבריו, “חברות אוצר דיגיטליות הן למעשה גרסה ממונפת של נכסי הקריפטו, ולכן כשהשוק יורד, זה הגיוני שהן יפלו מהר יותר.” מאט קול, מנכ"ל חברת Strive, אמר כי רבות מהחברות “תקועות”. Strive רכשה ביטקוין במחיר הגבוה בכ־10% ממחירו הנוכחי, ומנייתה ירדה ב־28%. עם זאת, קול ציין כי החברה ערוכה להתמודד עם התנודתיות בזכות גיוס הון באמצעות מניות ולא באמצעות חוב.
מחשוב קוונטי גטי תמונותריגטי הציגה הפסד נמוך מהצפוי - אבל ההוצאות ממשיכות לגדול והמניה נופלת ב־8%
חברת המחשוב הקוונטי רשמה הפסד של 3 סנט למניה לעומת צפי ל־5 סנט, אך ההכנסות היו נמוכות מהתחזיות; שיתוף פעולה עם אנבידיה והזמנות חדשות למחשבי Novera לא הצליחו להרגיע את החשש מתלות במימון ממשלתי והפסדים מתמשכים
ריגטי קומפיוטינג Rigetti Computing -6.11% , אחת החברות הבולטות בעולם המחשוב הקוונטי, הציגה ברבעון השלישי תוצאות טובות מהתחזיות, אך בשוק לא מיהרו להתרגש. החברה אמנם הפסידה פחות מהצפוי, אך ההכנסות היו נמוכות מהתחזית, והמשקיעים עדיין לא רואים מסלול ברור לרווחיות. המניה נופלת ב-8%.
ברבעון שהסתיים בספטמבר רשמה ריגטי הפסד מתואם של 3 סנט למניה, לעומת צפי להפסד של 5 סנט. ההכנסות עמדו על 1.9 מיליון דולר, בעוד האנליסטים ציפו ל־2.2 מיליון דולר. מדובר בשיפור מסוים לעומת ביצועי השנה שעברה, אך עדיין מדובר במספרים קטנים יחסית לשווי השוק וההייפ סביב החברה. המנכ"ל סובוד קולקרני ניסה לשדר אופטימיות. הוא אמר כי ריגטי נהנית מביקוש גובר למערכות קוונטיות המותקנות באתרי הלקוחות, ולא נגישות רק דרך הענן וכן ממגוון שיתופי פעולה חדשים שמטרתם להעמיק את המחקר והפיתוח. לדבריו, החיבור בין טכנולוגיות בינה מלאכותית למחשוב קוונטי מתחיל לקרום עור וגידים.
אחת ההכרזות הבולטות של החברה נגעה לשיתוף פעולה עם ענקית השבבים אנבידיה, במסגרת פלטפורמת NVQLink - יוזמה פתוחה שמטרתה לאפשר אינטגרציה בין מחשבים קוונטיים למחשבי־על מבוססי בינה מלאכותית. קולקרני הדגיש כי זהו כיוון מרכזי לעתיד התחום, ושהשילוב בין שתי הטכנולוגיות עשוי להאיץ את המעבר ממחקר בסיסי לשימושים מסחריים.
אבל מאחורי ההצהרות, המספרים מספרים סיפור פחות אחר. ההפסד התפעולי של ריגטי גדל ל־20.5 מיליון דולר, לעומת 19.9 מיליון דולר ברבעון הקודם ו־17.3 מיליון דולר באותה תקופה אשתקד. כלומר, גם אם ההפסד למניה הצטמצם, הוצאות החברה ממשיכות לעלות. התחזיות לשנה כולה מצביעות על הפסד צפוי של 29 סנט למניה והכנסות של 8.1 מיליון דולר, שיפור קל לעומת 2024, אז רשמה הפסד של 36 סנט למניה והכנסות של 10.8 מיליון דולר.
- מניות הקוונטים טסו באלפי אחוזים - הרווחים עדיין רחוקים
- חברות המחשוב הקוונטי מדווחות - ההכנסות מזנקות, ההפסדים עצומים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מיקוד מחקרי מובהק
ריגטי בולטת בין חברות המחשוב הקוונטי בכך שהיא שומרת על מיקוד מחקרי מובהק, ולא מנסה למכור חזון מסחרי רחב מדי. חלק ניכר מהכנסותיה מגיע מחוזים ממשלתיים, בעיקר מארצות הברית. מוקדם יותר השנה חתמה החברה על חוזה של 5.8 מיליון דולר עם מעבדת חיל האוויר האמריקאי, לפיתוח רשת קוונטית שתאפשר תקשורת מאובטחת בין מחשבים קוונטיים מרוחקים. ההישענות על המגזר הציבורי מספקת לריגטי יציבות, אך גם יוצרת תלות מסוימת. בשבוע שעבר הוריד בית ההשקעות B. Riley את המלצתו למניה מ"קנייה" ל"נייטרלי", בטענה שעיכובים אפשריים בתקציבים הפדרליים עלולים לפגוע בקצב החוזים ובתזרים החברה. החשש נוגע לכך שהמימון הממשלתי הוא מנוע הצמיחה המרכזי שלה, והאטה שם עלולה לגרור השפעה מיידית.
