amdamd

הסנאט האמריקאי אישר הגבלות על ייצוא שבבי AI מתקדמים לסין - האם זה ישפיע על הראלי במניות השבבים?

אנבידיה מתקרבת ל-5 טריליון, AMD זינקה מעל 40% בשבוע -  האם הסנאט יעצור את הראלי?

עמית בר | (1)

הסנאט של ארצות הברית העביר הלילה (שעון ישראל) הצעת חוק דו-מפלגתית שמטרתה להקשות באופן דרמטי על ייצוא שבבי בינה מלאכותית (AI) מתקדמים לחברות בסין. החקיקה, שהיא חלק מחוק התקציב לביטחון הלאומי לשנת 2026, מכוונת בעיקר לשתי ענקיות אמריקאיות בתחום: אנביידה ו-AMD שמובילות את המהפכה  בעולם ה-AI. ההחלטה, שנתקבלה ברוב של 68-32, צפויה לעורר התנגדות חריפה מצד תעשיית הטכנולוגיה האמריקאית, ולגרור השלכות גיאו-כלכליות עולמיות, כולל שיבושים בשרשרת האספקה הגלובלית של שבבים.

החוק מגיע על רקע מתח גובר בין וושינגטון לבייג'ין, שבו סין משקיעה מאות מיליארדי דולרים בבניית תשתית שבבים עצמאית, בעוד ארה"ב פועלת להגביל את הגישה שלה לטכנולוגיות מתקדמות. שוק השבבים העולמי, שמוערך ב-600 מיליארד דולר בשנה, עלול להיפגע קשות מהמהלך, שכן סין מהווה כ-25% מההכנסות של אנבידיה  משבבי AI מתקדמים. אלא שבשני הרבעונים האחרונים המכירות לסין עומדות על....אפס. ולגבי ההמשך, האנליסטים חוזים אפס, כשכל מכירה לסין תהיה הפתעה לטובה. במילים אחרות, ההגבלות האלו לא אמורות להשפיע על המניה.   


בטווח הבינוני-ארוך זה כן ישפיע - סין אמורה להיות שוק גדול והוצאתה מהמגרש מצמצמת בעצם לחברות האלו את פוטנציאל השוק. עם זאת, בסופו של דבר זו החלטה של דונלד טראמפ. טראמפ עשוי לוותר באופן מסוים על הגבלות האלו כחלק ממשא ומתן מול הסינים בנושאי המכסים בכלל. 

לטראמפ דווקא יש אינטרס גדול לאפשר הספקת שבבים לסינים. אחרת, הם יעשו הכל (והם כבר עושים) כדי לפתח את השבבים האלו בעצמם והם בהדרגה סוגרים את הפערים כשחברות כמו וואווי ושיואומי מפתחות שבבי AI. 



מה בעצם אומרת החקיקה?


החוק, הידוע בשם GAIN AI Act, מחייב את יצרניות השבבים לוודא כי כל הזמנה של שבבים מדור מתקדם, כמו H100 ו-H200 של Nvidia או MI300X של AMD, תסופק תחילה ללקוחות בארה"ב. רק לאחר שמובטח היצע מספיק לשוק המקומי, כולל צרכנים צבאיים, אקדמיים וסטארט-אפים, תוכלנה החברות לשקול אספקה ללקוחות זרים, ובמיוחד לסין.

בפועל, מדובר בהחמרה דרמטית של המגבלות שהוטלו כבר ב-2022 על ייצוא שבבים מתקדמים לסין, בהובלת משרד המסחר האמריקאי (BIS). בעבר, אנבידיה נאלצה לייצר גרסאות "רזות" של שבביה, כמו A800, עבור לקוחות סיניים, אך החוק החדש עשוי לסיים לחלוטין את האפשרות הזו – או לפחות לדחות משמעותית את זמני האספקה, לייקר את התהליך ולהגביל את הנפחים

הצעת החוק היא חלק מהמאבק ההולך ומחריף בין וושינגטון לבייג'ין על שליטה בטכנולוגיות מפתח של המאה ה-21. סין, ששואפת להפוך למעצמת AI עד 2030, משקיעה כ-100 מיליארד דולר בשנה בתשתיות חישוביות, כולל בניית מרכזי נתונים ענקיים. מצד שני, ארה"ב חוששת מזליגת טכנולוגיות רגישות שישמשו לצרכים צבאיים, כמו פיתוח נשק אוטונומי או מעקב המוני.

קיראו עוד ב"גלובל"

הצעת החוק עברה בסנאט, אך הדרך לאישור סופי ארוכה. בית הנבחרים אישר גרסה אחרת של חוק התקציב הביטחוני ללא הסעיף על שבבים, כך שתידרש "ועדת פיוס" משותפת כדי לנסח גרסה מוסכמת. התהליך צפוי להימשך חודשים, עם לחץ כבד מגורמים בתעשייה,  כולל איגודים כמו Semiconductor Industry Association, להסיר את הסעיף מחשש לפגיעה בתחרות ובחדשנות. במקביל, סין מגבירה את המאמצים הדיפלומטיים, כולל איומים על סנקציות נגד יצואנים אמריקאיים.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    אנבידיה רק עולה ועולה למרות שלסין היא לא מוכרת בדיחה (ל"ת)
    אנונימי 10/10/2025 11:06
    הגב לתגובה זו
מחשוב קוונטימחשוב קוונטי

5,900% בשנה מ-80 סנט ל-46 דולר, שווי של 15 מיליארד, מי אמר בועה?

ריג'טי קומפיוטינג מושכת עניין חריג בשוק בזכות התקדמות טכנולוגית והזמנות חדשות, אך האנליסטים חלוקים בין מי שרואים התחלה של מסחור אמיתי לבין מי שמזהירים שהשווי הנוכחי מנותק מהבסיס הכלכלי

אדיר בן עמי |

מניית ריג'טי קומפיוטינג Rigetti Computing 8.98%  טסה 5,900% ב-12 החודשים האחרונים. המחיר זינק מ-80 סנט לכ-46 דולר למניה, ושווי השוק הגיע ל-15 מיליארד דולר. רק בחודש האחרון המניה עלתה ב-180%. זאת המציאות של חברת מחשוב קוונטי שמייצרת 8 מיליון דולר הכנסות בשנה. פוטנציאל יש, אבל גם הרבה סיכונים.


דיוויד וויליאמס, אנליסט בנצ'מארק, לא רק שלא חושב שזאת בועה, הוא העלה השבוע את מחיר היעד שלו למניה מ-20 דולר ל-50 דולר. זה אומר שלדעתו יש עוד 10% פוטנציאל עלייה מהמחיר הנוכחי. הוא שומר על המלצת קנייה ומסביר שמגזר המחשוב הקוונטי עבר "שינוי חד בהערכת שווי" בחודשים האחרונים.


התעשייה מתקדמת מהר. יש חדשנות מואצת, מערכת אקולוגית שמתרחבת, אימוץ שמאיץ ומודלים עסקיים שמתפתחים. הכל מצביע על כך שהמסחור של הטכנולוגיה קרוב יותר ממה שחשבו עד לאחרונה. וויליאמס כותב שאפילו אחרי הזינוק המטורף, "עדיין יש מקום רב לעלייה נוספת" ככל שהחברות ימשיכו לבצע תוכניות עבודה, להרחיב שימושים ולמשוך שותפים מסחריים חדשים.



ההישגים עד כה

ריג'טי הכריזה באמצע יולי כי הצליחה להדגים את המחשב הקוונטי הרב-שבבי הגדול ביותר בתעשייה. המערכת השיגה דיוק של 99.5% בפעולות על שני קיוביטים במקביל, וחצתה את שיעור השגיאות הקודם בחצי. במילים פשוטות, המחשב עושה פחות טעויות ועובד בדיוק גבוה יותר. וויליאמס האמין כבר מזמן שהגישה הטכנולוגית של ריג'טי, שמבוססת על חיבור של שבבים מרובים (צ'יפלט), היא הדרך הכי טובה להרחיב מחשבים קוונטיים. עכשיו, כשההדגמה הצליחה והדיוק השתפר משמעותית, הוא מתאר את זה כ"הישג משמעותי ומעודד מאוד".


בשבוע שעבר ריג'טי דיווחה על הזמנות רכש של 5.7 מיליון דולר לשתי מערכות Novera בנות 9 קיוביטים, שאמורות להימסר במחצית הראשונה של 2026. מערכת אחת נרכשה על ידי יצרן טכנולוגיה אסייתי שמטרתו לפתח מומחיות קוונטית, והשנייה הלכה לסטארט-אפ בקליפורניה שמתמקד בבינה מלאכותית ופיזיקה יישומית. זה אולי לא נשמע כמו עסקה ענקית, אבל זה מסמן משהו חשוב, הטכנולוגיה יוצאת מהמעבדות ומגיעה ללקוחות אמיתיים.


תחנת כוח קונסטליישן
צילום: טוויטר
הטור של גרינברג

פוחדים אבל פחות: האנרגיה הגרעינית חוזרת לאופנה

הצורך ההולך ועולה באנרגיה כתוצאה מהתקדמות מהפכת הטכנולוגיה בכלל והבינה המלאכותית בפרט, מנקה את תעשיית האנרגיה הגרעינית מכל אשמות וסכנות העבר, והביקוש אליה, אל מתקניה ואל חברות שפועלות בתחום, מרקיע שחקים  



שלמה גרינברג |

במהלך הרבעון האחרון של 2024 והראשון של 2025 ירד מדד המניות ההודי המוביל S&P BSE SENSEX  (סימול: ^BSESN) בכ-15%, וזאת בשל החששות מתוכניות הנשיא טראמפ בנושאי ההדדיות. זה, לצד מה שנראה כיציאה של כלכלת סין מההאטה, הביא את התקשורת הפיננסית למסקנה שהודו OUT וסין IN שוב. אבל המדד ההודי חזר לאחרונה לשיא כל הזמנים. 

אני חוזר ומזכיר שהודו, למרות כל הבעיות הפנימיות, היא עדיין האלטרנטיבה לסין, ובמיוחד כל עוד הרפובליקאים בשלטון. מדובר במעצמה כלכלית, במיוחד בתחומים שחשובים להמשך התקדמות המהפכה הטכנולוגית, ואם אכן חלום המזרח התיכון של טראמפ יקרום עור וגידים והסכמי אברהם יתרחבו, אין שום ספק שהודו תיהנה מכך בגדול, אז כדאי לדעתי להמשיך ולבדוק השקעה בתחומים מעניינים, כמו תוכנה, תקשורת ואפילו רובוטיקה, בהודו. 

מאוד ממליץ לקרוא את הכתבה המצורפת תחת הכותרת "לטיילור סוויפט ולמהפכת הבינה המלאכותית יש הרבה יותר במשותף ממה שאתם עשויים לחשוב". כתב אותה ג'ו סיאולי, עורך בכיר באתר Business Insider. סיאולי, שלפני Business Insider היה הכתב האחראי על חדשות המניות בבלומברג, הוא מייבין רציני ביותר ששווה לעקוב אחריו. כך הוא מגדיר את השפעת סוויפט והבינה המלאכותית על הכלכלה והחברה: "(לשתיים יש) כוח בלתי ניתן לעצירה שבולע את כל מה שסביבו: אנשים, עסקים... אפילו אזורים גיאוגרפיים שלמים וזאת בלוויית יצירת הערך העצומה, ביקוש אינסופי להוצאות ותעשיות חדשות שלמות שצצות כל הזמן. השינויים/שיבושים של אנבידיה וה-AI שלה כבר ברורים לכולנו, אבל מה שעושה סוויפט לתעשיית המוסיקה והבידור זה לא פחות מרשים". 

המאמר מעניין ומסביר "תופעות" שהבינה המלאכותית וסוויפט יצרו כל אחת בתחומה, כמו הערכת מניות. באמצעות המאמר אפשר להבין את ההשפעה של תהליך ההעברה של ניהול הכלכלה, האמריקאית והגלובלית, מידי דור הבייבי-בום לדורות ה-X (ילידי 1965-80), Y (או המילניום ילידי 1981-96) ו-Z (ילידי 1997-2012), תהליך שמתקדם בקצב מהיר בהרבה משהעריכו העתידנים, ושיש לו השפעה גדולה גם על החלטות השקעה.  

ענקיות הטכנולוגיה מגלות מחדש את הגרעין

לפני קצת יותר משנה כתבתי מאמר תחת הכותרת, "כורים גרעיניים IN: הקאמבק של תעשיית האורניום". כתבתי אותו בעקבות עסקה שנחתמה בין מיקרוסופט לחברת Constellation Energy (סימול:CEG), ספקית אנרגיה מובילה באמצעות כורים גרעיניים, אנרגיית רוח, אנרגיית שמש, גז טבעי ועוד. Constellation תספק למיקרוסופט אנרגיה לצורך תפעול מרכזי מידע באמצעות כורים גרעיניים. עסקה מסוג זה לא הייתה עולה בכלל על הדעת כאפשרית במהלך 30-35 השנים האחרונות כי תעשיית האנרגיה הגרעינית סבלה מחרם ממושך בעקבות אסונות שונים של דליפה רדיואקטיבית וחששות נוספים ברחבי העולם, מצ'רנוביל דרך שלושת האיים ולאחרונה ההפצצות הרוסיות באוקראינה.