בשמי ישראל מתרחשת תופעה שמסכנת את בטיחות הטיסות: למעלה מאלף מקרים של פגיעות ציפורים במטוסים מתועדים מדי שנה בישראל. הגילוי של הציפורים במרחבי שדות התעופה הופכים את האיום לשגרה שמאתגרת טייסים, חברות תעופה ונוסעים.

כיצד מתמודדת תעשיית התעופה עם האיום המעופף שנמצא מתחת לפני השמיים?

התנגשויות בין מטוסים ללהקות ציפורים, "Bird Strikes", מהוות אחד האיומים הרציניים והנפוצים ביותר בתעשיית התעופה האזרחית והצבאית, עם השלכות בטיחותיות, טכניות וכלכליות משמעותיות. בכל רגע נתון, אלפי מטוסי נוסעים ממריאים ונוחתים בשדות תעופה ברחבי העולם, ונאבקים מול האיום הבלתי נראה אך מסוכן הזה. מדי שנה נרשמות ברחבי העולם עשרות אלפי פגיעות שכאלו, שרובן מסתיימות ללא נפגעים, אך חלקן גורמות לנזקים של מיליארדי דולרים למנועים, לכנפיים ולמערכות מטוס קריטיות.

החשש העיקרי הוא ממפגש בין עופות גדולים למנועי הסילון. יניקה של ציפור אחת לתוך מנוע עלולה לגרום לנזק חמור ואף להשבתתו המיידית. 

כשעורב במשקל 450 גרם פוגע במטוס שטס ב-800 קמ"ש

הכוח של ציפור שנכנסת במהירות למנוע סילון מטוס יכול להיות אדיר, לעיתים עד כדי יצירת כוחות של עשרות או מאות טונות בהתאם למשקל הציפור ומהירות המטוס. לדוגמה, עורב אפור שמשקלו 450 גרם שפוגע במטוס הנוסעים במהירות של 800 קמ"ש, מייצר עוצמה של יותר מ-15 טונות, ואילו ציפור גדולה כמו עגור במשקל 7.5 ק"ג עלולה ליצור עוצמה עצומה של כ־100 טונות. פגיעות כאלה יכולות לגרום לקריסת מנוע, לנזק למערכות ההידראוליות, לקריעת מעטה הכנפיים ואפילו לאובדן שליטה בטיסה שגורם לתאונות קטלניות.

• המטוס הסילוני המסחרי הראשון ממריא ומה קרה היום לפני 92 שנה
• מה יקרה למחירי הטיסות בשנים הקרובות?
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

הסיבה שציפורים נמשכות לאזורי שדות תעופה קשורה בעיקר לזמינות מזון, סביבת מנוחה נוחה, ומיקומם הגיאוגרפי. שדות תעופה מציעים משטחים פתוחים, לעיתים עם דשא וגידולים, שמושכים חרקים, עכברים וחרקי קרקע - מקורות מזון מרכזיים לציפורים. בנוסף, שדות תעופה ממוקמים לעיתים באזורים רחבים יחסית וכמעט ללא עצים גבוהים, כך שהציפורים יכולות להרגיש בטוחות ולהימנע מטורפים.

בנוסף, במקרים רבים שדות התעופה נמצאים בצירי נדידה מרכזיים של ציפורים, כמו בישראל שמהווה "צוואר בקבוק" במסלול נדידת מיליוני ציפורים בין אירופה לאפריקה. הציפורים נדרשות לעצור באזורי עצירה למנוחה ולהצטיידות במזון להמשך המסע הארוך, ושדות תעופה מציעים סביבה נוחה לכך.

לכן, השילוב בין מקורות מזון זמינים, סביבה פתוחה והמיקום במסלולי נדידה הופך את שדות התעופה למקומות אטרקטיביים מאוד לציפורים, וכך מתעצמת הבעיה של התנגשות בין להקות ציפורים למטוסי נוסעים באזורים אלה.

• לפני שאיבדה את הריבונות הביטחונית, ישראל איבדה את הריבונות האנרגטית
• שלושת האסים שבלעדיהם אנבידיה אבודה
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• שלושת האסים שבלעדיהם אנבידיה אבודה

22 אלף פגיעות ציפורים במטוסים ב-2024 בארה"ב

על פי דוחות ונתונים מעודכנים לשנת 2025, מעל 22,000 מקרים של התנגשות בין מטוס לציפור דווחו. רק בארצות הברית, בשנת 2024 דווחה עלייה של 14% לעומת השנה שקדמה לה. בעולם כולו, במהלך תקופה של 30 שנה, דיווחו על יותר מ-290,000 מקרים של bird strikes באזורים אזרחיים. הם גרמו ליותר מ-600 מקרי מוות ולהרס של מאות מטוסים והיוו בכך סכנה ממשית למטוסים, לטייסים ולנוסעים.

דרגות הסיכון גבוהות במיוחד בשלבים הקריטיים של הטיסה: המראה, נסיקה מהירה, וכן הנחיתה. כ-61% מההתנגשויות של מטוסים בציפורים מתרחשות בגובה של עד 500 רגל (150 מטרים), בדיוק כשהמטוס נמצא בפאזה התפעולית הכי רגישה. פעמים רבות, תקיפות הציפורים מותירות נזקים למנועי המטוס שהם החלק הרגיש ביותר, לחלונות תא הטייס ואף למבנה הכנפיים. במקרים קיצוניים הן אף מביאות לתקלות שהכריחו נחיתות חירום.

דוגמה בולטת לפגיעה כזאת התרחשה בשנת 2023 כאשר אחד ממנועי מטוס בואינג 737 של חברת אמריקן איירליינס שהמריא משדה התעופה בקולומבוס, אוהיו, עם 173 נוסעים ואנשי צוות במטוס, החל לבעור דקות ספורות לאחר המראה בעקבות להקת ציפורים שפגעה בו. הטייסים ביצעו נחיתת חירום מוצלחת תוך תגובה מהירה ומקצועית שהצילה את כל הנוסעים וצוות המטוס. 

אירוע "הנס על נהר ההדסון" בשנת 2009 נותר בעיני-כל כסמל ליכולת גבוהה של הטייסים במצבי משבר, כאשר הטייס קפטן צ'סלי סולנברגר הנחית את המטוס בבטחה על נהר ההדסון לאחר שפגעו בו להקות אווזים וגרמו לכשל בשני מנועי המטוס. מקרים אלה מדגישים את ההשפעה הגדולה שיש לציפורים, קטנות ככל שיהיו, על כלי טיס עם מערכות מכניות עדינות.

מערכות רדאר ורחפנים - כל האמצעים להתמודדות עם הסכנה

טייסים מתארים כיצד התרחשויות כאלה קורות בשברירי שנייה, כאשר להקה של ציפורים נראית מרחוק, ונדרשת תגובה מיידית. פגיעות מסוכנות אלה אף הובילו למקרים טראגיים, כמו תאונת מטוסי קרב בישראל שנגרמו מפגיעות בעופות דורסים באזור עמק החולה.

מלבד הסכנה למנועים, פגיעות ציפורים בשמשות תא הטייס עלולות להפריע בצורה משמעותית לראיית הטייסים ולעיתים עלולות אף לגרום לסכנת התרסקות.

למרבה המזל, התעשייה והמדע לא עמדו מנגד: נבנו מערכות מתקדמות לשליטה, איתור ומניעת התנגשות עם להקות ציפורים:

• מערכות רדאר ייעודיות (כמו MERLIN) המזהות בזמן אמת תנועה של להקות ציפורים סביב אזורי נמל התעופה, מאפשרות ניתוח מיידי והתרעה לפיקוח הטיסה, ומאפשרות פעולות הרתעה מדויקות בשטח.

• רחפנים רובוטיים ודמויות טורפות מלאכותיות המרחיקות ציפורים ממסלול ההאצה ויוצרים סביבה לא נעימה לציפורים כדי להרחיקם מהמטוס הממריא.

• מעקב מידע ולווייני צילום נדידה שמאפשרים לחזות תקופות ומסלולי נדידה של ציפורים גדולות, כך שניתן לתכנן טיסות לשעות ולמסלולים בטוחים יותר.

• חיישנים על המטוס ומנועים חדשים עם יכולות עמידות מוגברות בפגיעה בגופים זרים, המסייעים להפחית את הנזק במידה וההתנגשות מתרחשת.

לאורך השנים, חקירות ותחקירי תקריות אלו הובילו לשיפורים טכנולוגיים משמעותיים, כגון מנועים עם להבים עמידים, מערכות התראה מוקדמת לשדות תעופה ומערכות הרתעה ייחודיות במטרה לצמצם את הסיכון ולהשיג שליטה בטוחה יותר במפגשים הלא צפויים בין כלי הטייס לבין הציפורים.

 500 מיליון ציפורים עוברות דרך ישראל לאפריקה

בראשית הדרך היו ששאלו את המומחה לציפורים בישראל ומנכ"ל רשות שמורות הטבע לשעבר, ד״ר יוסי לשם, אם ניתן לגרש את הציפורים מן הארץ. השואלים לא ידעו שמדובר בחמש מאות מיליון ציפורים, מ-540 מינים שונים, העוברים דרך הארץ מדי שנה. 

צפיפות הציפורים בארץ ישראל היא הגבוהה בעולם - 16.9 לאלף קילומטרים מרובעים לעומת 2 באנגליה והרבה פחות מזה בארצות אחרות. ישראל איננה היעד הסופי של הציפורים. יעדן של הציפורים הוא יבשת אפריקה. "רובן עוברות כאן עם ויזה ללילה אחד", אומר לשם. הן נוחתות בלילה וממריאות עם שחר. הסיבה שהן עוברות כאן היא שישראל מהווה צומת של שלוש יבשות. הן מעדיפות לנוע מעל היבשה תודות לזרמי האוויר החם העוזרים להן לדאות.

ישראל, בה כאמור מרחב אווירי צפוף עם ציפורים נודדות, נמצאת בחזית מחקר מניעת ההתנגשויות. 

האחריות אינה של הרשויות בלבד, טייסים מתודרכים בזיהוי תנועת ציפורים סביב אזורי המראה ובהתנהגות בטוחה במקרה של פגיעה, הכוללת הקפדה על שמירת שליטה, בדיקת מנועים ודיווח מיידי לפיקוח האווירי. בנתב״ג פועלת יחידה לניטור להקות הציפורים והברחתן בראשות הצפרית קרן בתר בנקר.

חיל האוויר הישראלי, בשיתוף עם אוניברסיטאות וארגוני שמירת טבע, משתמשים במערכות ניטור מתקדמות, כולל נתוני לווין, על מנת לזהות ולהזהיר מפני ניסיונות של להקות ציפורים לעבור דרך אזורי הטיסה הפעילים.

בנוסף, מערכות בקרה מקומיות מנצלות מידע מדויק לשעות סיכון מוגבר ומאפשרות לנמלי התעופה להתאים את התכנון התפעולי, כך שהטיסות תוכלנה להימנע מפגיעה. 

הטכנולוגיה המתקדמת לא מחליפה את חשיבות ההכשרה המקיפה של צוות הטיסה והקרקע. טייסים עוברים הדרכות לזיהוי נכון של להקות ציפורים ולתגובה מהירה במצבי חירום, כולל הפעלה של תהליכי בדיקה לאחר פגיעות כדי לאתר נזקים מיד לאחר אירוע. כך, הם יכולים לשקול נחיתת חירום בהתאם למצב המטוס והסכנות הפוטנציאליות.

מתמודדים עם הבלתי צפוי

למרות ההישגים הטכנולוגיים והמחקריים המרשימים, התמודדות עם להקות ציפורים ממשיכה להיות אתגר דינמי ובלתי צפוי. הציפורים אינן בשליטת האדם. מזג האוויר, שינויים סביבתיים ועונות נדידה ממלאים תפקיד חשוב בהגדלת או בהפחתת הסיכון.

השילוב בין מודיעין איכותי, מערכות ניטור מתקדמות, תכנון אסטרטגי והכשרת אנשי הצוות, ימשיך לקדם את בטיחות הנוסעים וישמור על מסלולי טיסה בטוחים. 

הכותב הוא  מהנדס בכיר מומחה תעופה ועובד בואינג לשעבר