עמי ברלב
צילום: עמי ברלב

אקסיליון משנה כיוון - רוצה להתמזג עם חברת פארמה

לאחר שמרבית פעילותה המקורית קרסה, אקסליון חתמה על הסכם עקרונות למיזוג עם חברת סחר ושיווק בתחום הפארמה, במטרה להפוך מחדש לחברה ציבורית עם פעילות

תמיר חכמוף | (2)
נושאים בכתבה אקסיליון

חברת אקסיליון אקסיליון 0%  הודיעה היום כי חתמה על הסכם עקרונות בלתי מחייב למיזוג עם חברת סחר ושיווק בתחום הפארמה, צעד שנועד להכניס לתוך החברה פעילות ריאלית ורווחית. במסגרת המתווה המתגבש, חברת הפארמה תועבר במלואה לאקסיליון, ובעלי מניותיה יקבלו כ-75% ממניות החברה לאחר ההקצאה. בנוסף, יבוצע גיוס הון משלים, תוך שמירה על יתרת מזומנים מינימלית של 8 מיליון שקל בקופת החברה במועד השלמת העסקה, ובמקביל יבוצע פרעון הלוואות בעלים בהיקף של לפחות 17 מיליון שקל על ידי חברת הפארמה.

המהלך מתרחש על רקע מאבק שליטה - יו״ר נקסט ג'ן, הראל הרשטיק, מבקש להדיח את ההנהלה הנוכחית, עמי ברלב, עוזי נבון ובנימין גבאי, ולמנות דירקטוריון חדש בראשותו, שיכלול גם את יעקב עמידרור, יהושע מזרחי, עודד איתן ואורית צחר. באקסיליון טענו בעבר כי עצם המאבק הרתיע משקיעים פוטנציאליים והביא להקפאת מגעים קודמים להכנסת פעילות חדשה, אך בכפוף לאישור ההרכב הנוכחי בכוונת החברה לחדש את השיחות עם גורמים מעוניינים.

הנפקה בתקופת הגיאות ואיבוד השווי

אקסיליון הונפקה בבורסה ב-2021, שנת השיא האחרונה של הנפקות שבה זרם כסף זול לשוק והערכות השווי נסקו. כמו חברות טכנולוגיה רבות מאותה תקופה, גם היא איבדה מאז את מרבית שוויה, יותר מ-90%, לאחר שלא הצליחה להפוך את הפיילוטים שלה בתחום הרמזורים החכמים למודל עסקי יציב. 

במאי השנה הודיעה על הדממת הפעילות ופיטורי רוב העובדים, מה שהותיר אותה בפועל כשלד בורסאי עם יתרת מזומנים מצומצמת. החברה דיווחה כי ניהלה בחודשים האחרונים תהליך אינטנסיבי לאיתור פעילות חדשה וריאלית למיזוג, אחרי שבפועל נותרה ללא פעילות עסקית מהותית, כאשר בין התחומים שנבחנו היו נדל״ן, טכנולוגיה ותחומים ריאליים אחרים.

מאחורי המהלך

מבחינת אקסיליון עצמה, המהלך נובע מצורך להחזיר פעילות ממשית לתוך החברה ולהימנע ממצב שבו היא נותרת שלד ריק עם הוצאות אחזקה וללא פעילות. מיזוג עם חברה רווחית עשוי להקנות לה הון אנושי, תזרים והנהלה פעילה, ובכך לשמר את רישומה למסחר ואת פוטנציאל הערך לבעלי המניות הקיימים ובעלי התפקיד. לאחר כישלון הפעילות המקורית, שילוב עם חברה מבוססת נחשב כמעט לאפשרות היחידה להשיב לאקסיליון מעמד של גוף עסקי פעיל.

עבור חברת הפארמה, המיזוג עם אקסיליון מהווה דרך קצרה ויעילה להיכנס לבורסה מבלי לעבור תהליך הנפקה רגיל, ארוך, יקר ותלוי באישורים רגולטוריים. כניסה דרך שלד בורסאי מאפשרת לה להיות חברה ציבורית בתוך חודשים ספורים, תוך שמירה על שליטה ברוב המניות, ועם אפשרות לגייס הון בעתיד. בנוסף, השוק הציבורי עשוי לשמש פלטפורמה לגיוס משקיעים אסטרטגיים ולחיזוק מעמדה התחרותי של החברה בתחום הפארמה.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    אלי 09/10/2025 22:57
    הגב לתגובה זו
    סוף סוף אור בקצה המנהרה. מדובר באירוע מכונן שיזניק את ערך המניה. משקיעי אקסיליון יכולים סוף סוף לחייך. מגיע להם.
  • 1.
    אנונימי 09/10/2025 20:02
    הגב לתגובה זו
    לפני כמה שנים חשבתי שאני חכם והיא תהיה ai ברמזורים וניהול תנועה אבל זה לא קרה ואני ספגתי הפסד כואב ושיעור טוב לא לגעת בזבל בארץ רק בארהב אפשר לעשות כסף עם זבל
ראסל אלוונגר (שלומי יוסף)
צילום: ראסל אלוונגר (שלומי יוסף)

טאואר זינקה ב-17% - מה אמר ראסל אלוונגר שהרים את המניה?

מנכ"ל שהציל חברה והביא אותה לשווי של 11 מיליארד דולר, מניה שמזנקת למכפילי רווח שלא היו בעבר, מסיבת AI ענקית שלא ברור אם אנחנו בתחילתה, באמצע או בסופה

אבישי עובדיה |

הדוחות של טאואר טאואר 4.53%   טובים מאוד, התחזית חזקה (מנכ"ל טאואר: "אנחנו נמצאים בעמדה חזקה - טכנולוגיות הליבה כולן מציגות צמיחה שנתית"). המניה זינקה ב-17% ל-98.2 דולר, שווי של 11 מיליארד דולר. דווקא בשווי הזה כדאי להזכיר לכולם שהקמת טאואר בארץ בתחילת שנות ה-90', שזה אומר הקמת מפעל ייצור שבבים בישראל, היתה רעיון כושל. כוח העבודה פה יקר ואין שום יתרון תחרותי מול המפעלים בעולם. טאואר הקימה מפעל שכולו סובסידיות מהמדינה ואחר כך עוד מפעל שכולו סובסידיות מהמדינה. היא הרוויחה כששוק השבבים המחזורי היה טוב והפסידה פי 5 כשהוא היה למטה. 

היא עברה הסדר חוב. היא קיבלה הנשמה מהמדינה וממשפחת עופר. ואז הדירקטוריון קיבל את ההחלטה שבדיעבד הצילה את החברה והפכה אותה לענקית במונחים מקומיים - לגייס את ראסל אלוונגר כמנכ"ל. אלוונגר קיבל לפני 20 שנה חברה כושלת וידע לנתב אותה לשני מקומות שהצילו אותה - לנישות שבהן יש לה מומחיות (כי הגדולות לא פעלו בנישות) ולפעילות ייצור בחו"ל. טאואר בזכותו היא חברה גלובלית, רווחית, צומחת, עם נוכחות באחד התחומים החשובים בעולם - שבבים.

מניית טאואר זינקה פי 2 מאז פרסום הדוח הקודם, והיא במחיר של יותר מכפול מזה שאינטל רצתה לרכוש את החברה. רכישה שלא יצאה לפועל כי הסינים התנגדו. בהתחלה המשקיעים חששו והמניה ירדה מתחת ל-30 דולר, שנתיים אחרי, הם מאוד מרוצים. 

תחום השבבים מחולק באופן גס לשניים - תחום הייצור ותחום הפיתוח. הפיתוח הוא הקצפת. אנבידיה מפתחת שבבי AI ומוכרת אותם ברווחיות גולמית של מעל 80% כי יש למוצר-לשבב ערך גדול ויתרונות טכנולוגיים. בייצור יש לרוב תחרות גדולה. יש טכנולוגיות ייצור שונות, אבל בסוף מזמין השבב יכול לעשות זאת בכמה מקומות. זאת פעילות שלא אמורה להניב רווחיות גבוהה, סוג של קומודיטי. אבל, על רקע המחסור בשבבים, הרווחיות עלתה בשנים האחרונות. טאואר גם פועלת כאמור בנישות שבהן הרווחיות טובה יותר, ומסתבר שיש בכל זאת הבדלי איכות משמעותיים בין יצרנים שונים. 

חוץ מזה, אלו הסכמים שעוטפים את הלקוח. חברה שרוכשת שבבים מיוחדים שהיא עיצבה וטאואר ייצרה, תמשיך לרכוש את השבבים האלו מטאואר במקביל לגידול בהיקף המכירות שלה, וזה יחלחל לגידול בפעילות טאואר. כלומר כשמארוול שהיא לקוחה מדווחת על גידול במכירות זה יכול לחלחל לטאואר. 

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, אולם הכניסה, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, אולם הכניסה, צילום: מנדי הניג
דוחות

הבורסה בתל אביב סיימה רבעון חזק: ההכנסות עלו ב־35%, הרווח כמעט הוכפל

הרווח הנקי ברבעון השלישי של 2025 עמד על כ־50 מיליון שקל, עלייה של 92% לעומת התקופה המקבילה; מחזורי המסחר היומיים זינקו לשיא של 3.8 מיליארד שקל; בבורסה נערכים למעבר למסחר בימים שני עד שישי בתחילת 2026

אדיר בן עמי |

הבורסה לניירות ערך בתל אביב הבורסה לניע בתא -0.53%   פרסמה את תוצאותיה הכספיות לרבעון השלישי של 2025, שהסתיים ב־30 בספטמבר. מהנתונים עולה גידול ניכר בהכנסות וברווחיות, על רקע עלייה בהיקף פעילות המסחר ובמחזורי המסחר היומיים.


ההכנסות ברבעון הסתכמו בכ־147.1 מיליון שקל, עלייה של כ־35% לעומת 109 מיליון שקל ברבעון המקביל ב־2024. עיקר העלייה נבע מגידול בהכנסות מעמלות מסחר וסליקה ומשירותי מסלקה. העלויות ברבעון גדלו בכ־7% ל־84.5 מיליון שקל, בעיקר בשל עלייה בהוצאות מחשוב, תקשורת ופחת. הרווח הנקי לרבעון עמד על כ־50 מיליון שקל, עלייה של 92% לעומת כ־26 מיליון שקל אשתקד. ה־EBITDA המתואם הסתכם בכ־79.5 מיליון שקל, עלייה של 76% לעומת התקופה המקבילה.

מחזורי המסחר בשוק המניות עלו ברבעון השלישי בכ־88% לעומת התקופה המקבילה, והמחזור היומי הממוצע הגיע לכ־3.8 מיליארד שקל. זהו המחזור היומי הגבוה ביותר שנרשם בבורסה עד כה. מדדי ת"א־35 ות"א־90 עלו בכ־34% וב־32% בהתאמה מתחילת השנה, ומדדי הפיננסים והביטוח רשמו עליות חדות במיוחד של 71% ו־112% בהתאמה.


מבט כולל 

במבט כולל, הכנסות הבורסה בתשעת החודשים הראשונים של השנה הסתכמו בכ־414.2 מיליון שקל' עלייה של 28% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. הרווח הנקי עלה בכ־70% ל־129.4 מיליון שקל, וה־EBITDA המתואם טיפס ל־213 מיליון שקל - עלייה של 53%. הגידול נבע מגידול בהיקף המסחר בכלל השווקים ומהמשך התרחבות פעילות הסליקה והמסלקה. במקביל נרשמה עלייה של 60% בהוצאות המסים, שהגיעה לכ־39.5 מיליון שקל, כתוצאה מהעלייה ברווח לפני מס.

בשוק ההנפקות הראשוניות לציבור גויסו ב־9 החודשים הראשונים של השנה כ־3.8 מיליארד שקל על ידי 17 חברות חדשות, לעומת גיוסים של 0.8 מיליארד שקל בלבד על ידי 5 חברות בתקופה המקבילה ב־2024. בשוק האג"ח הקונצרני גויסו כ־148 מיליארד שקל - גידול של כ־70% לעומת התקופה המקבילה אשתקד.