זה יום מרגש. לא רק בשווקים, אלא בראש ובראשונה בהיבט הלאומי. אחרי יותר משנתיים של לחימה, שכול וחטופים, עם ישראל מתעורר ליום אחר. יום של תקווה, של צדק, ושל תחושת הקלה כשהאחים שלנו חוזרים הביתה.

אבל השנתיים האלה לא היו רק סיפור ביטחוני או אנושי הן היו גם סיפור כלכלי. התקופה הארוכה של אי־ודאות יצרה פגיעה ממשית בהיצע השירותים (טיסות, תיירות, תחבורה), בכוח העבודה (מילואים ממושכים), וביכולת התקציבית של המדינה. היא לוותה בחרמות נקודתיים מצד משקיעים זרים ובהורדות דירוג, שהעמיקו את עלות המימון והכבידו על השווקים.

החתימה על ההסכם צפויה לשנות את כל זה. נגיד בנק ישראל עצמו אמר לא פעם שהמלחמה המתמשכת היא אחד הגורמים שמעכבים את ההחלטה לעשות את ה'פיבוט' ולהוריד ריבית. עכשיו, כשהתנאים משתנים והאופק מתבהר, אין סיבה אמיתית שהריבית לא תרד כבר בהחלטה הקרובה בנובמבר. גם סוכנויות הדירוג, שביססו את התחזיות השליליות שלהן על תרחישי הסלמה, יוכלו סוף־סוף להתחיל לתקן אולי לא להעלות דירוג, אבל לכל הפחות להחזיר אותנו לתחזית “יציבה”.

בהסתכלות קדימה, הסימנים מעודדים: שיתוף הפעולה חסר התקדים בין מדינות ערב בפסגה במצרים יכול להיות בסיס להרחבה של הסכמי אברהם. ההתבטאויות האחרונות של טראמפ ונתניהו מרמזות על שאיפות בכיוון הזה, והשלכות כלכליות חיוביות עשויות להיות דרמטיות מהשקעות זרות חדשות ועד פתיחת שווקים חדשים ליצוא הישראלי - החלום הכלכלי - הסכמי אברהם רחבים

• האנליסט שממליץ לכם - תמכרו מניות, תקנו אג"ח
• "הפרמיה באג"ח עם הדירוגים הנמוכים לא אטרקטיבית, הייתי נשאר בגבוהים"
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

ככל שפרמיית הסיכון של ישראל תרד, יש עוד מקום למרווחי התשואה באג"ח הממשלתיות להצטמצם. לא נופתע אם השקל ימשיך להתחזק לכיוון 3.20, ואפילו המניות המקומיות שאפשר לומר שכבר מגלמות חלק משמעותי מהתסריט החיובי אלו יכולות אפילו להמשיך עוד קצת קדימה במידה והאופטימיות תתנקז לזרימת כספים והשקעות מחו"ל.

אבל לא כל הסקטורים שותפים לחגיגה ובין הוורוד שמתפשט יש גם הרבה אפור - איפה להשקיע, איך להיחשף נכון בתקופה הנוכחית לשוק. על הרקע הזה ישבנו לשיחה עם אמיר חדד, מנכ"ל ברומטר בית השקעות והאנליסט הראשי בחברה, בראיון הוא מדבר על הריבית, על האג"ח, על שוק הדיור ובעיקר על איך ממשיכים מכאן, ביום שאחרי המלחמה.

בוקר כזה שבו גם השוק וגם המדינה נראים אחרת, איך אתה רואה את התמונה המאקרו־כלכלית? 

"קודם כול, זה בוקר מרגש גם מבחינה כלכלית. הדולר יורד ל־3.24, ואפשר בהחלט לראות אותו ממשיך לכיוון 3.15 ואפילו 3.10. זה סימן לחזרה של אמון, גם של משקיעים זרים וגם של הציבור המקומי. אבל זה גם שם את הנגיד במקום בעייתי, כי כשהשקל כל כך חזק והאינפלציה מתמתנת, אין שום סיבה אמיתית להמשיך עם ריבית של 4.5%. האמת היא שהריבית הגבוהה עצמה הפכה לגורם אינפלציוני. זה נשמע פרדוקסלי, אבל במדד המחירים לצרכן לא נמדדים מחירי הדירות אלא עלות אחזקת הדירה, כלומר המשכנתא. כשהריבית גבוהה, המשכנתא יקרה, וזה מעלה את רכיב הדיור במדד. כלומר, במקום לרסן אינפלציה בנק ישראל מזין אותה".

• תיק ההשקעות שלכם צריך להיות גם בסחורות? התשובה של גולדמן סאקס
• רובריק זינקה - צמיחה של 48% והימור על בינה מלאכותית לאבטחת נתונים
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• "אי אפשר לעלות 20%-30% בשנה, זה ייגמר בתיקון״

"זה כמו הפוך על הפוך. ברגע שתוריד את הריבית, תוזיל את המשכנתאות, תקל על משקי הבית, ותקטין את הלחץ בשוק השכירות. היום אנשים לא מצליחים לקנות דירות, אז הם שוכרים וזה מעלה את מחירי השכירות, שהם כן חלק מהמדד. תסתכל על העשור שבין 2010 ל־2020 מחירי הדירות עלו מאוד, אבל מחירי השכירות כמעט לא זזו, והאינפלציה הייתה אפסית. למה? כי הריבית הייתה נמוכה, והיה קל לרכוש דירה. היום הריבית גבוהה, המשכנתה יקרה, והאנשים נדחקים לשוק השכירות.".

“הנגיד הוא פרזנטור גרוע והדירוג נפגע בגללו” 

חדד לא מהסס למקד את הביקורת באדם שמוביל את המדיניות המוניטרית של ישראל: “הנגיד הוא הפרזנטור של הכלכלה הישראלית, ובתפקיד הזה הוא נכשל. בזמן שחברות הדירוג ישבו מולו ובחנו את עמדת בנק ישראל, המסרים שהועברו מהם היו מסרים זהירים מדי, כמעט פסימיים. במקום לשדר ביטחון ולהסביר שמדובר באירוע ביטחוני זמני עם נתוני בסיס כלכליים חזקים מאוד הוא שידר חוסר אמון בכלכלה שהוא עצמו מנהל.” לדבריו, הנתונים הפונדמנטליים של ישראל “מצדיקים דירוג גבוה בשתי דרגות לפחות מהמקום שבו אנחנו נמצאים היום יחס חוב־תוצר סביר, עודף בחשבון השוטף, יתרות מט"ח עצומות וגירעון נמוך ממדינות אירופה שאין בהן מלחמה.” אבל הנזק התדמיתי, הוא אומר, כבר נעשה: “הדירוג לא נפגע בגלל הנתונים הוא נפגע בגלל איך שהצגנו אותם. במובן הזה, הנגיד היה הפרזנטור הלא נכון בזמן הלא נכון.”

כלומר, אתה אומר שהבעיה היא לא בנתונים עצמם אלא באיך שמספרים אותם? 

"בהחלט. הכלכלה הישראלית חזקה מאוד זו לא קלישאה. יחס החוב-תוצר שלנו טוב, יש לנו עודף בחשבון השוטף ועתודות מט"ח אדירות, והגירעון יורד. הבעיה היא שישראל לא מצליחה לתקשר את זה נכון לעולם. חברות הדירוג מסתכלות גם על המסר, לא רק על המספר. וכשהן רואות הנהגה מוניטרית שמדברת בחשש, הן מפרשות את זה כסיכון. הנגיד פשוט לא מצליח לשדר את העוצמה של הכלכלה שהוא מנהל."

מעבר לדירוג, איך הריבית הגבוהה הזו משפיעה בפועל על הציבור ועל המשק?

"הצריכה הפרטית חוטפת. משפחות שהחזר המשכנתא שלהן קפץ בעשרות אחוזים מוציאות פחות, חוסכות פחות, וזה משפיע ישירות על העסקים הקטנים ועל הכלכלה הריאלית. ריבית גבוהה גם מקשה על עסקים לגייס אשראי, כך שבמקום לעודד פעילות כלכלית, היא חונקת אותה. זו תקופה שבה כל הורדה של רבע אחוז יכולה לשחרר המון לחץ מהמשק."

ובשוק הדיור מה אתה רואה שקורה עכשיו? 

"יש האטה טבעית. הביקוש נחלש גם בגלל ריבית גבוהה וגם בגלל שינוי דמוגרפי: מאזן ההגירה שלילי. בשנה האחרונה יצאו מישראל כ־80 אלף תושבים, ונכנסו בערך 50 אלף כך שקצב גידול האוכלוסייה ירד משמעותית. יש גם מלאי של מעל 80 אלף דירות בבנייה. אני לא רואה קריסה, אלא קיפאון של שלוש־ארבע שנים, עם ירידות קלות ריאליות. המחירים יישארו במקום נומינלית לא דרמה, אבל גם לא המשך עליות."

ועדיין, יש מי שחושש מקריסה בגלל עסקאות ה־10/90 וה־20/80. אתה רואה בזה סכנה אמיתית?

 "זו סכנה נקודתית, לא מערכתית. בעסקאות האלה אנשים קיבלו בעצם אופציה על דירה, לא דירה. מי שהביא 10% ממחיר דירה של 3 או 4 מיליון שקל יתקשה מאוד להשלים את ה־90% הנותרים. יהיו מקרים שבהם אנשים יוותרו על הדירה, והקבלנים יישארו עם מלאי שלא נמכר באמת. זו בעיה גם לחברות שמימנו את הפרויקטים באג"ח, כי חלק מהבטוחות מבוסס על עודפים עתידיים מפרויקטים עודפים שלא יגיעו."

"ההשלכה של זה על הקבלנים ועל שוק הקרקעות היא דרמטית יותר מהשפעה של זה על מחירי הדירות. מחיר הקרקע הוא זה שייפגע ראשון. בעבר, כשהריבית הייתה אפסית, יזמים יכלו 'לדגור' על קרקע שנים היום זה פשוט לא משתלם. עלות המימון עלתה, המע"מ עלה, עלויות הבנייה קפצו, והרווח היזמי נשחק. זה מאלץ את הקבלנים למכור מהר יותר, וזה מציף עוד דירות לשוק. במונחי קרקע אנחנו רואים כבר עכשיו ירידות של עשרות אחוזים במחירי עסקאות פנימיות בין יזמים."

"אמנם אני לא רואה כאן תרחיש של 'סאב־פריים ישראלי'. המערכת הבנקאית פה שמרנית, יחס ההון חזק, המשכנתאות לא עוברות את ה־70% מימון. גם אם תהיה ירידה נקודתית של 5%-10% במחירים זה לא אירוע של התמוטטות. מי שייפגע הם משקי הבית שלקחו על עצמם התחייבויות כבדות מדי, לא הבנקים."

אם כך, מה בעצם האפיק המעניין בעיניך כרגע? 

"שוק האג"ח. התשואות באפיק הממשלתי כבר מתחילות לרדת, במיוחד במח"מים הבינוניים והארוכים. אם ההסכם הזה באמת מבשר על תקופה יציבה יותר, אנחנו צפויים לראות גל של רווחי הון באג"ח. אני חושב שזה זמן טוב להכנס למח"מ ארוכים, להתמקד באג"ח ממשלתיות ובחברות חזקות מאוד. המרווחים מול אג"ח קונצרניות צרים מדי, ולכן אין הצדקה לקחת סיכון מיותר האג"ח הממשלתיות אטרקטיביות יותר."

ומה לגבי שוק המניות? 

"המניות עלו חזק מאוד אולי קצת חזק מדי. יש תחושה של אופוריה. המכפילים בחברות ביטחוניות, למשל באלביט הגיעו ל־50–60, וזה כבר תמחור מלא, תמחור הוגן. לעומת זאת, יש סקטורים שמתחילים עכשיו לתפוס תאוצה אנרגיה ירוקה, תרופות, חברות טכנולוגיה יציבות. שם עוד אפשר למצוא הזדמנויות. השוק הישראלי הפגין עוצמה מרשימה, אבל אני חושב שהאג"ח תהיה האפיק המעניין יותר בחודשים הקרובים."