אסיסי נשיא מצרים
צילום: מצרים

הבונוס של מצרים מסיום המלחמה ולמה היא קיבלה העלאת דירוג אשראי?

חברת הדירוג S&P העלתה את דירוג האשראי של מצרים לרמה של B עם אופק יציב; איך סיום הלחימה ישפר את המצב הכלכלי של מצרים? 

משה כסיף | (20)
נושאים בכתבה מצרים

חברת הדירוג S&P העלתה את דירוג האשראי של מצרים לרמה של B עם אופק יציב - שלב נוסף בחיזוק ההתאוששות הכלכלית של המדינה הערבית המאוכלסת ביותר. השדרוג מצטרף לשורת מהלכים כלכליים שמובילה קהיר מאז תחילת 2024, במטרה להחזיר את אמון המשקיעים הזרים והשווקים הגלובליים.

העלאת דירוג האשראי משקפת את הרפורמות בהובלת צמיחה מחודשת בכלכלה, עם צפי לצמיחה של 4% בשנת 2025, בהשוואה ל-3.8% ב-2024. ההעלאה בדירוג צפויה להקל על גיוס הון בעלויות נמוכות יותר בשווקים הבינלאומיים, מה שצפוי לתמוך בהמשך יציבות המטבע ובשיפור המאזן התקציבי של מצרים.

כלכלני חברת הדירוג , מסבירים כי המעבר של מצרים לשער חליפין גמיש מהווה גורם מרכזי בשיפור התחזית הכלכלית. המדיניות החדשה תורמת להאצת הצמיחה, מעודדת עלייה בתיירות ובהעברות כספים ממשפחות בגולה, ומשפרת את המאזן החיצוני - לרבות מאזן ההון וחשבון השוטף. 

במקביל, סוכנות הדירוג Fitch אישרה מחדש את דירוג B עם אופק יציב, בעוד Moody's ממשיכה לדרג את מצרים ברמה של Caa1 עם אופק חיובי מאז מרץ 2024. הרפורמות במצרים כוללות גם הפחתת סובסידיות על אנרגיה ומזון, צעד שמסייע בריסון הגירעון התקציבי ומאפשר השקעה בתשתיות, כמו פרויקטי התחדשות עירונית בקהיר ואלכסנדריה.

כלכלת מצרים משתפרת

מאז מרץ 2024, כאשר הבנק המרכזי של מצרים איפשר למטבע המקומי להיחלש בכ-40% במטרה להתמודד עם מחסור חמור במטבע חוץ, מתרחשת התייצבות הדרגתית בזירה הפיננסית. שיעור האינפלציה, שזינק בשיא המשבר לרמה של כ-38%, ירד בחדות לשפל של שלוש שנים. במקביל, המטבע המצרי מתחזק על רקע גידול בהשקעות בתיקי השקעה זרים, התאוששות ביצוא ועלייה בהכנסות מתיירות. 

האינפלציה ירדה ל-12% באוגוסט 2025, הרמה הנמוכה ביותר מאז מרץ 2022, בעיקר בזכות ירידה במחירי המזון והאנרגיה, אם כי עדיין גבוהה יחסית למטרה של 7% עד סוף העשור. הכנסות התיירות עלו ב-20% ברבעון השני של 2025 והגיעו לכ-14 מיליארד דולר בשנה האחרונה, בעוד העברות כספים ממצרים בגולה גדלו ב-15%, ותורמות ישירות לזרימת מטבע חוץ. יצוא הסחורות, כולל גז טבעי ומוצרי חקלאות, התאושש גם הוא עם עלייה של 10% בהיקף המכירות לשווקים אירופיים ואפריקאיים.

התחזקות האמון הגלובלי במצרים מגיעה גם בזכות הצלחתה של קהיר לגייס חבילת חילוץ בינלאומית בסכום כולל של 57 מיליארד דולר. המדינה צפויה לעבור במהלך החודשים הקרובים שתי ביקורות משולבות במסגרת תוכנית ההלוואות שלה מול קרן המטבע הבינלאומית, צעדים שיאפשרו לה לשחרר מנות נוספות בהיקף של 2.5 מיליארד דולר. 

קיראו עוד ב"בארץ"

חבילת התמיכה, שכללה סיוע ממדינות המפרץ כמו איחוד האמירויות וסעודיה, הגיעה לכ-50 מיליארד דולר עד סוף 2024, והובילה להזרמת השקעות זרות ישירות של 10 מיליארד דולר בשנה האחרונה. הביקורת הרביעית של הקרן, שהושלמה במרץ 2025, אישרה את ההתקדמות ברפורמות, כולל שיפור בניהול החוב הציבורי שהגיע ל-88% מהתמ"ג, והמליצה על המשך צעדים להגברת השקיפות הפיסקלית.


הבונוס של מצרים מסיום המלחמה

מלחמת ישראל-חמאס משליכה אף היא על התחזיות הכלכליות: הפסקת הלחימה עשויה להחזיר משקיעים זרים לקהיר ולצמצם את מתקפות החות'ים על נתיבי שיט מרכזיים בים האדום. התקיפות הללו אילצו חברות ספנות לעקוף את תעלת סואץ וגרמו למצרים לאבד מיליארדי דולרים מהכנסות פוטנציאליות. ההפסדים מהתעלה הגיעו לכ-9 מיליארד דולר עד ספטמבר 2025, עם ירידה של 62% בהכנסות החודשיות, כאשר ההכנסה החודשית הממוצעת ירדה מ-1.2 מיליארד דולר ל-800 מיליון דולר בלבד. למרות זאת, מצרים פיתחה שירותים חדשים בתעלה, כמו ניתובי ספנות אלטרנטיביים. סיום המלחמה עשוי להחזיר את זרימת הספנות לרמות קודמות ולהוסיף 5-7 מיליארד דולר להכנסות השנתיות, תוך חיזוק המאזן החיצוני.

האתגר של מצרים כעת הוא להבטיח מסלול צמיחה בר-קיימא תוך ריסון תקציבי ושמירה על מדיניות שקופה ואחראית. ככל שהגיאופוליטיקה תתייצב, מצרים עשויה להפוך למוקד משיכה להשקעות נוספות, אך הדרך לשיפור נוסף בדירוגי האשראי תלויה בהתמדה במהלכי הרפורמה ובהמשך אמון מהקהילה הפיננסית הבינלאומית. בין האתגרים המרכזיים ניתן למנות את הגברת התעסוקה הצעירה, שיעור אבטלה שעומד על 7.3%, והשקעה בחינוך והכשרה מקצועית כדי לתמוך בצמיחה הדמוגרפית המהירה. בנוסף, מצרים צריכה להתמודד עם השפעות שינויי האקלים על החקלאות והתיירות, תוך שילוב של יוזמות ירוקות בתוכנית הרפורמות שלה, כפי שהומלץ על ידי קרן המטבע הבינלאומית.


תגובות לכתבה(20):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 11.
    יש שם 100 מיליון עניים להאכיל שרק משריצים .מדינה אבודה (ל"ת)
    אנונימי 14/10/2025 21:25
    הגב לתגובה זו
  • 10.
    בוטים 13/10/2025 17:39
    הגב לתגובה זו
    יש פה מגיבים שמצדדים במצרים כנראה בוטים איראניים מוחמדים ושמאלניים. הרי למצרים יש חלק גדול בהחתמשות חמאס ולכל המצב.
  • מציאותי 14/10/2025 06:27
    הגב לתגובה זו
    יעלה לישראל ביוקר בעתיד הלא רחוק קונספציה חדשה כחלק מעוד קונספציות כושלות בדרג הצבאי והמדיני
  • 9.
    יהוואי 12/10/2025 12:50
    הגב לתגובה זו
    גם במחיר פירוק התנחלויות מיותרות בשומרון
  • לא תמים 18/10/2025 10:40
    הגב לתגובה זו
    שים לב לתכנים במערכת החינוך המצרי.
  • 8.
    חבקוק 12/10/2025 11:26
    הגב לתגובה זו
    תביא ליציבות ושלום
  • 7.
    אנונימי 12/10/2025 00:25
    הגב לתגובה זו
    מדינת אויב
  • 6.
    המדינה הרקובה הזאת לא קיבלה עונש על הטבח שיזמה (ל"ת)
    זביק 11/10/2025 21:20
    הגב לתגובה זו
  • אנונימי 17/10/2025 13:01
    הגב לתגובה זו
    צריך להקים ועדת חקירה ולהעמיד אץ מצריים לדין על התמיכה שלב בטרור והמצרת עם פלסטיני על ידי המודיעין המצרי חובה להשיב אלינו את סיני ולהפסי קל לתת להם נפט וגז כידוע מצריים מדינה תומכת טרור מחייבים לגרום למצב כלכלי גרוע אצלהם ואת מצריים חייבים לחלק למאות מחוזות שלא יוכלו להתארגן נגד עם ישראל הנצחי בנוסף המוסד צריך לחסל את סיסי
  • חתואל 13/10/2025 00:40
    הגב לתגובה זו
    אולי בן גביר ניסה
  • האכילו את הישראלים בהודנה (ל"ת)
    אנונימי 12/10/2025 21:34
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    שמואל 11/10/2025 20:49
    הגב לתגובה זו
    בפסקה האחרונה הוזכר ענין החותים וחסימת הציר ים סוף לתעלת סואץ. השאלה מדוע מצרים לא הפנתה מעט מיכולותיה הצבאיות החונות בסיני כנגד החותים עם מי היו למצרים הסכם אי התקפה כל עוד ישראל נחלשה ונפגעו לה יכולות בכח אדם נשק ותחמושת הם חיו עם זה בשלום. האויב של אויבי הוא חברי.
  • 4.
    נהוראי 11/10/2025 19:36
    הגב לתגובה זו
    נקווה לשלום יציב
  • אתה מטומטם או מפגר (ל"ת)
    אנונימי 11/10/2025 21:20
    הגב לתגובה זו
  • חנאי 13/10/2025 15:56
    רסן את עצמך
  • 3.
    חייב פרוייקט לאומי של תעלת סואץ מתחרה. (ל"ת)
    מתן 11/10/2025 16:43
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    אנונימי 11/10/2025 11:38
    הגב לתגובה זו
    כל דרוגי האשראי האלה הם שטויות. הכל פוליטי. מצרים זו מדינה פושטת רגל עם אוכלוסיה פרימיטיבית ומוסלמית קיצונית. ברגע שיוכלו יעלו לשלטון האחים המוסלמים.
  • אנונימי 13/10/2025 22:43
    הגב לתגובה זו
    המצרים ניסו אותם פעם אחת והבינו שהאחים המוסלמים הם לא יותר מאשר חבורה נפוחה מחשיבות עצמית וטיפשה בצורה יוצאת דופן. זה ועוד לא הזכרתי את ההידרדרות במצב יחסי החוץ של מצרים.
  • 1.
    מוחמד כלכלן . 11/10/2025 09:45
    הגב לתגובה זו
    הסכמי שלום עם סעודיה סוריה לבנון ומדינות המפרץ ימנף את כולם לפסגות שלא היכרנו . לממש את החלום של טראמפ כול זמן שהוא הנשיא .
  • סוף הסכסוך! (ל"ת)
    עזה תחילה! 11/10/2025 11:50
    הגב לתגובה זו
חיילים סייבר 8200
צילום: דובר צהל

משקיעים בחאקי: כך הפכו החיילים את הבסיסים לחממת השקעות לוהטת

השוק גואה, האפליקציות זמינות - ומחנות צה"ל הופכים לזירות של  מסחר ואמביציה; גם החיילים שחוזרים מהקרב משקיעים-מהמרים בשווקים; בינתיים כולם מרוויחים
ענת גלעד |
נושאים בכתבה חיילים בורסה

יום שלישי, 23:00. חדר המגורים בבסיס האימונים בדרום שקט יחסית. אור יחיד בוקע מהפינה שבה יושב סמל איתי כהן. רוב חבריו לפלוגה כבר קרסו מותשים מיום מפרך בשטח, אך הוא לא מצליח לעצום עין. הראש שלו עובד שעות נוספות על הגרף האדום המהבהב באפליקציית המסחר בטלפון הנייד שלו. איתי, לוחם בגדוד חי"ר, לא חולם רק על סוף המסלול או על הדרגות הבאות.

במקום סתם לגלול באינסטגרם, הוא מנצל את השעות השקטות כדי לנהל תיק השקעות קטן. "כשהחבר'ה מדברים על המשחק כדורגל אתמול, אני בודק מה עשה הביטקוין", הוא מספר בחיוך קטן. 

בין שמירה לשמירה ובין אימון ניווט למארב, איתי חולם במספרים, והוא לא לבד. בשנתיים האחרונות, המסכים של הסמארטפונים השתנו: אפליקציות משחקים פינו את מקומן לאפליקציות בנקאות, ושיחות על כדורגל או יציאות לסופ"ש הוחלפו בדיונים על מדדי S&P 500, קרנות מחקות וגם קריפטו. בסיסי צה"ל הפכו, בניגוד גמור לדימוי המסורתי של "תקופת ביניים" חסרת דאגות כלכליות, לחממת השקעות לוהטת, והשינוי הזה אינו מקרי. 

נקודת המפנה המשמעותית התרחשה בינואר 2022, אז נכנסה לתוקף העלאה דרמטית בשכר החיילים הסדירים - זינוק של 50%. עבור לוחם כמו איתי, מדובר בתוספת משמעותית שהפכה את המשכורת החודשית מכסף כיס סמלי לסכום המאפשר חיסכון משמעותי. "פתאום אתה רואה 'נכנס לחשבון 2,400 שקל'", הוא מסביר, "זה סכום שאפשר לעשות איתו משהו. להשאיר אותו בעו"ש זה פשוט לבזבז אותו על שטויות. הבנתי שאני רוצה שהכסף הזה יעבוד בשבילי".

 חלק מהשגרה, כמו טיול לשק"ם

הגורם השני שתרם לשינוי הוא הזמן. במיוחד בקרב המשרתים בתפקידי לחימה, שגרת השירות כרוכה בימים ארוכים של המתנה, שעות רבות בבסיס ויציאות מצומצמות הביתה (מגמה שהתעצמה משמעותית מאז ה-7 באוקטובר). הזמן הזה, שבעבר נוצל למנוחה או שיחות בטלות, מתועל כיום ללימוד. "אנחנו יושבים באוהל, אחרי שסיימנו את המשימות, במקום סתם לגלול בטיקטוק, אנחנו רואים סרטוני הסבר על בורסה. זה הפך להיות חלק מהשגרה, כמו טיול לילי לשק"ם", מספר איתי.

אלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייביאלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייבי

הצעת החוק לסגירת תאגידי המים אושרה בוועדת השרים לחקיקה

רשויות שיעמדו בקריטריונים שיוגדרו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, בתנאי למשק כספי סגור ולייעול ההוצאות במים ובביוב

ליאור דנקנר |

לאחר שנים שבהן תאגידי המים נמצאים תחת ביקורת ציבורית על ייקור חשבונות המים ועל ניהול מנופח, המערכת הפוליטית מתקרבת לשינוי במבנה משק המים. המהלך שמוביל משרד האנרגיה והתשתיות מבקש לאפשר לרשויות מקומיות לחזור לניהול ישיר של תחום המים והביוב, כפוף לעמידה בקריטריונים מקצועיים ושמירה על כך שהגבייה תישאר מיועדת לטיפול במים ובהשקעה בתשתיות.

על פי הצעת החוק של שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן, רשויות שיעמדו בקריטריונים שיקבעו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, זאת בתנאי שיישאר כמשק כספי סגור. המהלך צפוי לשים סוף לבזבוז ולניהול המנופח הקיים כיום ברבים מהתאגידים, ולהוביל לחיסכון בהוצאות משק המים והביוב. הצעת החוק אושרה היום בוועדת חוקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי, היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.

שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן אומר כי ״מטרת החוק שאנו מקדמים הוא ביטול תאגידי המים ברשויות יעילות. אין מקום במשק לעשרות תאגידים מנופחים עם מאות ג׳ובים מיותרים. זהו מקרה קלאסי בו הגולם קם על יוצרו ויצר בזבוז של מאות מיליוני שקלים בשנה. רשויות העומדות בקריטריונים יוכלו לנהל בעצמם את משק המים, וכך לחסוך מיליוני שקלים. מים הם מוצר צריכה בסיסי, ועלינו להבטיח שיטופל ביעילות מירבית במטרה להפחית את התעריף. הרשויות שיבחרו לבטל את התאגידים יתחייבו לניהול משק כספי סגור, באופן שיבטיח שההכנסות מהמים ישמשו אך ורק לצרכי ניהול משק המים והשקעה בתשתיות״.


עבודת המטה והמתווה לרשויות המקומיות

ההצעה לתיקון החקיקה מגיעה לאחר עבודת מטה מקצועית בנושא תאגידי המים, בהובלת מנכ״ל משרד האנרגיה והתשתיות יוסי דיין וצוות המשרד, יחד עם היועצים זאב בילסקי, ראש עיריית רעננה לשעבר, ועו״ד דרור שטרום, הממונה על ההגבלים העסקיים לשעבר.

בהתאם לתיקון, רשויות מקומיות שעומדות בקריטריונים שיקבעו יוכלו לפעול ללא חובת תאגוד, תוך שמירה על משק כספי סגור. היום אושרה הצעת החוק בוועדת השרים לחקיקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.