הבונוס של מצרים מסיום המלחמה ולמה היא קיבלה העלאת דירוג אשראי?

חברת הדירוג S&P העלתה את דירוג האשראי של מצרים לרמה של B עם אופק יציב - שלב נוסף בחיזוק ההתאוששות הכלכלית של המדינה הערבית המאוכלסת ביותר. השדרוג מצטרף לשורת מהלכים כלכליים שמובילה קהיר מאז תחילת 2024, במטרה להחזיר את אמון המשקיעים הזרים והשווקים הגלובליים.

העלאת דירוג האשראי משקפת את הרפורמות בהובלת צמיחה מחודשת בכלכלה, עם צפי לצמיחה של 4% בשנת 2025, בהשוואה ל-3.8% ב-2024. ההעלאה בדירוג צפויה להקל על גיוס הון בעלויות נמוכות יותר בשווקים הבינלאומיים, מה שצפוי לתמוך בהמשך יציבות המטבע ובשיפור המאזן התקציבי של מצרים.

כלכלני חברת הדירוג , מסבירים כי המעבר של מצרים לשער חליפין גמיש מהווה גורם מרכזי בשיפור התחזית הכלכלית. המדיניות החדשה תורמת להאצת הצמיחה, מעודדת עלייה בתיירות ובהעברות כספים ממשפחות בגולה, ומשפרת את המאזן החיצוני - לרבות מאזן ההון וחשבון השוטף. 

במקביל, סוכנות הדירוג Fitch אישרה מחדש את דירוג B עם אופק יציב, בעוד Moody's ממשיכה לדרג את מצרים ברמה של Caa1 עם אופק חיובי מאז מרץ 2024. הרפורמות במצרים כוללות גם הפחתת סובסידיות על אנרגיה ומזון, צעד שמסייע בריסון הגירעון התקציבי ומאפשר השקעה בתשתיות, כמו פרויקטי התחדשות עירונית בקהיר ואלכסנדריה.

• לא רק גז: מצרים חתמה על חוזי אנרגיה ירוקה בשווי 1.8 מיליארד דולר
• מצרים מפחיתה ריבית בפעם החמישית השנה: האינפלציה בירידה
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

כלכלת מצרים משתפרת

מאז מרץ 2024, כאשר הבנק המרכזי של מצרים איפשר למטבע המקומי להיחלש בכ-40% במטרה להתמודד עם מחסור חמור במטבע חוץ, מתרחשת התייצבות הדרגתית בזירה הפיננסית. שיעור האינפלציה, שזינק בשיא המשבר לרמה של כ-38%, ירד בחדות לשפל של שלוש שנים. במקביל, המטבע המצרי מתחזק על רקע גידול בהשקעות בתיקי השקעה זרים, התאוששות ביצוא ועלייה בהכנסות מתיירות. 

האינפלציה ירדה ל-12% באוגוסט 2025, הרמה הנמוכה ביותר מאז מרץ 2022, בעיקר בזכות ירידה במחירי המזון והאנרגיה, אם כי עדיין גבוהה יחסית למטרה של 7% עד סוף העשור. הכנסות התיירות עלו ב-20% ברבעון השני של 2025 והגיעו לכ-14 מיליארד דולר בשנה האחרונה, בעוד העברות כספים ממצרים בגולה גדלו ב-15%, ותורמות ישירות לזרימת מטבע חוץ. יצוא הסחורות, כולל גז טבעי ומוצרי חקלאות, התאושש גם הוא עם עלייה של 10% בהיקף המכירות לשווקים אירופיים ואפריקאיים.

התחזקות האמון הגלובלי במצרים מגיעה גם בזכות הצלחתה של קהיר לגייס חבילת חילוץ בינלאומית בסכום כולל של 57 מיליארד דולר. המדינה צפויה לעבור במהלך החודשים הקרובים שתי ביקורות משולבות במסגרת תוכנית ההלוואות שלה מול קרן המטבע הבינלאומית, צעדים שיאפשרו לה לשחרר מנות נוספות בהיקף של 2.5 מיליארד דולר. 

• תמיכה במילואימניקים היא גם תשלום מהמדינה למעסיקים על הפרשות סוציאליות
• ירושת המיליארדים: האם "העברת העושר הגדולה" תציל את דור ה-Y וה-Z?
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• 30 חודשי מאסר לבעל עסק שגזל מקופת המדינה 5.7 מיליון שקל

חבילת התמיכה, שכללה סיוע ממדינות המפרץ כמו איחוד האמירויות וסעודיה, הגיעה לכ-50 מיליארד דולר עד סוף 2024, והובילה להזרמת השקעות זרות ישירות של 10 מיליארד דולר בשנה האחרונה. הביקורת הרביעית של הקרן, שהושלמה במרץ 2025, אישרה את ההתקדמות ברפורמות, כולל שיפור בניהול החוב הציבורי שהגיע ל-88% מהתמ"ג, והמליצה על המשך צעדים להגברת השקיפות הפיסקלית.

הבונוס של מצרים מסיום המלחמה

מלחמת ישראל-חמאס משליכה אף היא על התחזיות הכלכליות: הפסקת הלחימה עשויה להחזיר משקיעים זרים לקהיר ולצמצם את מתקפות החות'ים על נתיבי שיט מרכזיים בים האדום. התקיפות הללו אילצו חברות ספנות לעקוף את תעלת סואץ וגרמו למצרים לאבד מיליארדי דולרים מהכנסות פוטנציאליות. ההפסדים מהתעלה הגיעו לכ-9 מיליארד דולר עד ספטמבר 2025, עם ירידה של 62% בהכנסות החודשיות, כאשר ההכנסה החודשית הממוצעת ירדה מ-1.2 מיליארד דולר ל-800 מיליון דולר בלבד. למרות זאת, מצרים פיתחה שירותים חדשים בתעלה, כמו ניתובי ספנות אלטרנטיביים. סיום המלחמה עשוי להחזיר את זרימת הספנות לרמות קודמות ולהוסיף 5-7 מיליארד דולר להכנסות השנתיות, תוך חיזוק המאזן החיצוני.

האתגר של מצרים כעת הוא להבטיח מסלול צמיחה בר-קיימא תוך ריסון תקציבי ושמירה על מדיניות שקופה ואחראית. ככל שהגיאופוליטיקה תתייצב, מצרים עשויה להפוך למוקד משיכה להשקעות נוספות, אך הדרך לשיפור נוסף בדירוגי האשראי תלויה בהתמדה במהלכי הרפורמה ובהמשך אמון מהקהילה הפיננסית הבינלאומית. בין האתגרים המרכזיים ניתן למנות את הגברת התעסוקה הצעירה, שיעור אבטלה שעומד על 7.3%, והשקעה בחינוך והכשרה מקצועית כדי לתמוך בצמיחה הדמוגרפית המהירה. בנוסף, מצרים צריכה להתמודד עם השפעות שינויי האקלים על החקלאות והתיירות, תוך שילוב של יוזמות ירוקות בתוכנית הרפורמות שלה, כפי שהומלץ על ידי קרן המטבע הבינלאומית.