אסיסי נשיא מצרים
צילום: מצרים

הבונוס של מצרים מסיום המלחמה ולמה היא קיבלה העלאת דירוג אשראי?

חברת הדירוג S&P העלתה את דירוג האשראי של מצרים לרמה של B עם אופק יציב; איך סיום הלחימה ישפר את המצב הכלכלי של מצרים? 

משה כסיף | (20)
נושאים בכתבה מצרים

חברת הדירוג S&P העלתה את דירוג האשראי של מצרים לרמה של B עם אופק יציב - שלב נוסף בחיזוק ההתאוששות הכלכלית של המדינה הערבית המאוכלסת ביותר. השדרוג מצטרף לשורת מהלכים כלכליים שמובילה קהיר מאז תחילת 2024, במטרה להחזיר את אמון המשקיעים הזרים והשווקים הגלובליים.

העלאת דירוג האשראי משקפת את הרפורמות בהובלת צמיחה מחודשת בכלכלה, עם צפי לצמיחה של 4% בשנת 2025, בהשוואה ל-3.8% ב-2024. ההעלאה בדירוג צפויה להקל על גיוס הון בעלויות נמוכות יותר בשווקים הבינלאומיים, מה שצפוי לתמוך בהמשך יציבות המטבע ובשיפור המאזן התקציבי של מצרים.

כלכלני חברת הדירוג , מסבירים כי המעבר של מצרים לשער חליפין גמיש מהווה גורם מרכזי בשיפור התחזית הכלכלית. המדיניות החדשה תורמת להאצת הצמיחה, מעודדת עלייה בתיירות ובהעברות כספים ממשפחות בגולה, ומשפרת את המאזן החיצוני - לרבות מאזן ההון וחשבון השוטף. 

במקביל, סוכנות הדירוג Fitch אישרה מחדש את דירוג B עם אופק יציב, בעוד Moody's ממשיכה לדרג את מצרים ברמה של Caa1 עם אופק חיובי מאז מרץ 2024. הרפורמות במצרים כוללות גם הפחתת סובסידיות על אנרגיה ומזון, צעד שמסייע בריסון הגירעון התקציבי ומאפשר השקעה בתשתיות, כמו פרויקטי התחדשות עירונית בקהיר ואלכסנדריה.

כלכלת מצרים משתפרת

מאז מרץ 2024, כאשר הבנק המרכזי של מצרים איפשר למטבע המקומי להיחלש בכ-40% במטרה להתמודד עם מחסור חמור במטבע חוץ, מתרחשת התייצבות הדרגתית בזירה הפיננסית. שיעור האינפלציה, שזינק בשיא המשבר לרמה של כ-38%, ירד בחדות לשפל של שלוש שנים. במקביל, המטבע המצרי מתחזק על רקע גידול בהשקעות בתיקי השקעה זרים, התאוששות ביצוא ועלייה בהכנסות מתיירות. 

האינפלציה ירדה ל-12% באוגוסט 2025, הרמה הנמוכה ביותר מאז מרץ 2022, בעיקר בזכות ירידה במחירי המזון והאנרגיה, אם כי עדיין גבוהה יחסית למטרה של 7% עד סוף העשור. הכנסות התיירות עלו ב-20% ברבעון השני של 2025 והגיעו לכ-14 מיליארד דולר בשנה האחרונה, בעוד העברות כספים ממצרים בגולה גדלו ב-15%, ותורמות ישירות לזרימת מטבע חוץ. יצוא הסחורות, כולל גז טבעי ומוצרי חקלאות, התאושש גם הוא עם עלייה של 10% בהיקף המכירות לשווקים אירופיים ואפריקאיים.

התחזקות האמון הגלובלי במצרים מגיעה גם בזכות הצלחתה של קהיר לגייס חבילת חילוץ בינלאומית בסכום כולל של 57 מיליארד דולר. המדינה צפויה לעבור במהלך החודשים הקרובים שתי ביקורות משולבות במסגרת תוכנית ההלוואות שלה מול קרן המטבע הבינלאומית, צעדים שיאפשרו לה לשחרר מנות נוספות בהיקף של 2.5 מיליארד דולר. 

קיראו עוד ב"בארץ"

חבילת התמיכה, שכללה סיוע ממדינות המפרץ כמו איחוד האמירויות וסעודיה, הגיעה לכ-50 מיליארד דולר עד סוף 2024, והובילה להזרמת השקעות זרות ישירות של 10 מיליארד דולר בשנה האחרונה. הביקורת הרביעית של הקרן, שהושלמה במרץ 2025, אישרה את ההתקדמות ברפורמות, כולל שיפור בניהול החוב הציבורי שהגיע ל-88% מהתמ"ג, והמליצה על המשך צעדים להגברת השקיפות הפיסקלית.


הבונוס של מצרים מסיום המלחמה

מלחמת ישראל-חמאס משליכה אף היא על התחזיות הכלכליות: הפסקת הלחימה עשויה להחזיר משקיעים זרים לקהיר ולצמצם את מתקפות החות'ים על נתיבי שיט מרכזיים בים האדום. התקיפות הללו אילצו חברות ספנות לעקוף את תעלת סואץ וגרמו למצרים לאבד מיליארדי דולרים מהכנסות פוטנציאליות. ההפסדים מהתעלה הגיעו לכ-9 מיליארד דולר עד ספטמבר 2025, עם ירידה של 62% בהכנסות החודשיות, כאשר ההכנסה החודשית הממוצעת ירדה מ-1.2 מיליארד דולר ל-800 מיליון דולר בלבד. למרות זאת, מצרים פיתחה שירותים חדשים בתעלה, כמו ניתובי ספנות אלטרנטיביים. סיום המלחמה עשוי להחזיר את זרימת הספנות לרמות קודמות ולהוסיף 5-7 מיליארד דולר להכנסות השנתיות, תוך חיזוק המאזן החיצוני.

האתגר של מצרים כעת הוא להבטיח מסלול צמיחה בר-קיימא תוך ריסון תקציבי ושמירה על מדיניות שקופה ואחראית. ככל שהגיאופוליטיקה תתייצב, מצרים עשויה להפוך למוקד משיכה להשקעות נוספות, אך הדרך לשיפור נוסף בדירוגי האשראי תלויה בהתמדה במהלכי הרפורמה ובהמשך אמון מהקהילה הפיננסית הבינלאומית. בין האתגרים המרכזיים ניתן למנות את הגברת התעסוקה הצעירה, שיעור אבטלה שעומד על 7.3%, והשקעה בחינוך והכשרה מקצועית כדי לתמוך בצמיחה הדמוגרפית המהירה. בנוסף, מצרים צריכה להתמודד עם השפעות שינויי האקלים על החקלאות והתיירות, תוך שילוב של יוזמות ירוקות בתוכנית הרפורמות שלה, כפי שהומלץ על ידי קרן המטבע הבינלאומית.


תגובות לכתבה(20):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 11.
    יש שם 100 מיליון עניים להאכיל שרק משריצים .מדינה אבודה (ל"ת)
    אנונימי 14/10/2025 21:25
    הגב לתגובה זו
  • 10.
    בוטים 13/10/2025 17:39
    הגב לתגובה זו
    יש פה מגיבים שמצדדים במצרים כנראה בוטים איראניים מוחמדים ושמאלניים. הרי למצרים יש חלק גדול בהחתמשות חמאס ולכל המצב.
  • מציאותי 14/10/2025 06:27
    הגב לתגובה זו
    יעלה לישראל ביוקר בעתיד הלא רחוק קונספציה חדשה כחלק מעוד קונספציות כושלות בדרג הצבאי והמדיני
  • 9.
    יהוואי 12/10/2025 12:50
    הגב לתגובה זו
    גם במחיר פירוק התנחלויות מיותרות בשומרון
  • לא תמים 18/10/2025 10:40
    הגב לתגובה זו
    שים לב לתכנים במערכת החינוך המצרי.
  • 8.
    חבקוק 12/10/2025 11:26
    הגב לתגובה זו
    תביא ליציבות ושלום
  • 7.
    אנונימי 12/10/2025 00:25
    הגב לתגובה זו
    מדינת אויב
  • 6.
    המדינה הרקובה הזאת לא קיבלה עונש על הטבח שיזמה (ל"ת)
    זביק 11/10/2025 21:20
    הגב לתגובה זו
  • אנונימי 17/10/2025 13:01
    הגב לתגובה זו
    צריך להקים ועדת חקירה ולהעמיד אץ מצריים לדין על התמיכה שלב בטרור והמצרת עם פלסטיני על ידי המודיעין המצרי חובה להשיב אלינו את סיני ולהפסי קל לתת להם נפט וגז כידוע מצריים מדינה תומכת טרור מחייבים לגרום למצב כלכלי גרוע אצלהם ואת מצריים חייבים לחלק למאות מחוזות שלא יוכלו להתארגן נגד עם ישראל הנצחי בנוסף המוסד צריך לחסל את סיסי
  • חתואל 13/10/2025 00:40
    הגב לתגובה זו
    אולי בן גביר ניסה
  • האכילו את הישראלים בהודנה (ל"ת)
    אנונימי 12/10/2025 21:34
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    שמואל 11/10/2025 20:49
    הגב לתגובה זו
    בפסקה האחרונה הוזכר ענין החותים וחסימת הציר ים סוף לתעלת סואץ. השאלה מדוע מצרים לא הפנתה מעט מיכולותיה הצבאיות החונות בסיני כנגד החותים עם מי היו למצרים הסכם אי התקפה כל עוד ישראל נחלשה ונפגעו לה יכולות בכח אדם נשק ותחמושת הם חיו עם זה בשלום. האויב של אויבי הוא חברי.
  • 4.
    נהוראי 11/10/2025 19:36
    הגב לתגובה זו
    נקווה לשלום יציב
  • אתה מטומטם או מפגר (ל"ת)
    אנונימי 11/10/2025 21:20
    הגב לתגובה זו
  • חנאי 13/10/2025 15:56
    רסן את עצמך
  • 3.
    חייב פרוייקט לאומי של תעלת סואץ מתחרה. (ל"ת)
    מתן 11/10/2025 16:43
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    אנונימי 11/10/2025 11:38
    הגב לתגובה זו
    כל דרוגי האשראי האלה הם שטויות. הכל פוליטי. מצרים זו מדינה פושטת רגל עם אוכלוסיה פרימיטיבית ומוסלמית קיצונית. ברגע שיוכלו יעלו לשלטון האחים המוסלמים.
  • אנונימי 13/10/2025 22:43
    הגב לתגובה זו
    המצרים ניסו אותם פעם אחת והבינו שהאחים המוסלמים הם לא יותר מאשר חבורה נפוחה מחשיבות עצמית וטיפשה בצורה יוצאת דופן. זה ועוד לא הזכרתי את ההידרדרות במצב יחסי החוץ של מצרים.
  • 1.
    מוחמד כלכלן . 11/10/2025 09:45
    הגב לתגובה זו
    הסכמי שלום עם סעודיה סוריה לבנון ומדינות המפרץ ימנף את כולם לפסגות שלא היכרנו . לממש את החלום של טראמפ כול זמן שהוא הנשיא .
  • סוף הסכסוך! (ל"ת)
    עזה תחילה! 11/10/2025 11:50
    הגב לתגובה זו
דולר יורד
צילום: Photo by Ryan Quintal on Unsplash

״הדולר היה צריך להיות ב-3 שקלים אלמלא הרפורמה המשפטית והמלחמה״

מניתוח של בנק ישראל: הדולר ממשיך לרדת - מי נפגע ומי מרוויח?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה שער הדולר

השקל ממשיך לטפס ושער הדולר נע הבוקר סביב 3.22 שקל דולר שקל רציף 0.28%   אלו הרמות הנמוכות ביותר מאז אפריל 2022. המטבע המקומי בראלי שלא ראינו מזה שנים, בתחילת המלחמה הוא עוד נסחר סביב 4 שקלים לדולר וכיום כשהמצב הביטוחני נרגע יש הזרמה של הון הזר התחזיות הכלכליות משתפרות וגם סוכנויות הדירוג מעדכנות לחיוב את האופק, השקל מתחזק אולי אפילו מדי. נתוני המאקרו גם עוזרים למטבע, שוק העבודה חזק, האינפלציה מתכנסת לכיוון היעד וגביית המסים צפויה לשבור שיא של 520 מיליארד שקל השנה. גם הגירעון צפוי לעמוד סביב 5% מהתוצר שזה נמוך מהציפיות כשהתחזיות של בנק ישראל ל-2026-2028 מדברות על גירעון סביב כ-2.8%-2.9% בממוצע, שזה "גירעון בר קיימא" כל אלה ביחד ולחוד מחזקים את האמון של המשקיעים ומזרימים הון לשוק המקומי, מה שדוחף את השקל למעלה.

אבל מסתבר שהדולר היה יכול לפגוש את רמת ה-3 שקלים כבר ממזמן. ניתוח של בנק ישראל שבחן את ההשפעות השונות על שער החליפין מצא שאם מנקים מהמשוואה את שני הגורמים החריגים של השנתיים האחרונות, שהן הרפורמה המשפטית והמלחמה, הדולר היה כבר כנראה סביב 3 שקלים, ואולי אפילו נמוך מזה. 

לפי המודל שמבוסס על הקשר בין שער הדולר-שקל לבין ביצועי הנאסד"ק, השקל היה אמור להתחזק הרבה קודם. בגרף שמצורף אפשר לראות את הפער שנוצר בין המציאות לבין מה שהמודל מנבא שזה הקו הכחול, שמייצג את שער הדולר בפועל, שהוא נסק הרבה מעל הקו הכתום, שמייצג את השער הצפוי בתנאים רגילים. 

הרפורמה המשפטית והמלחמה גרמו לסטייה הזאת, בעיקר בגלל שהם הגבירו את חוסר הוודאות ופגעו באמון של המשקיעים הזרים בכלכלה המקומית. אבל עכשיו כשהמתיחות הפוליטית והביטחונית נרגעה ברמה מסוימת, נראה שהשקל סוגר את הפער ומתחזק חזרה לרמות שהוא היה צריך לפגוש גם בלי ההתערבות של אותם גורמים.


הנפגעים

מאחורי הנתונים המעודדים האלה יש סביבה שנהיית פחות ופחות נוחה לצד אחד של המשק. השקל החזק מכביד מאוד על יצואנים כמו חברות הייטק וסטארטאפים שפועלים בישראל ומוכרים את מוצריהם בחו"ל. כשההכנסות נקובות בדולרים אבל חלק גדול מההוצאות (כמו שכר, הוצאות מנהלה וכד׳) מתבצעות בשקלים, כל ירידה בשער הדולר שוחקת את השורה התחתונה. ראינו לאורך עונת הדוחות הקודמת וגם זו הנוכחית שאנחנו בעיצומה חברות כמו צ’ק פוינט, ש״האשימו״ את הדולר בכ-2% מהרווחיות הגולמית אצל חלק זה נסבל, אצל אחרות כמו אייקון גרופ, האמא של איידיגטל בישראל שפועלת ברווחיות גולמית צרה מאוד (2% מגזר ההפצה, 4% מגזר קמעונאות) זה משמעותי מאוד - אייקון: שער הדולר שחק את הרווח, המלחמה את ההכנסות

דולר יורד
צילום: Photo by Ryan Quintal on Unsplash

״הדולר היה צריך להיות ב-3 שקלים אלמלא הרפורמה המשפטית והמלחמה״

מניתוח של בנק ישראל: הדולר ממשיך לרדת - מי נפגע ומי מרוויח?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה שער הדולר

השקל ממשיך לטפס ושער הדולר נע הבוקר סביב 3.22 שקל דולר שקל רציף 0.28%   אלו הרמות הנמוכות ביותר מאז אפריל 2022. המטבע המקומי בראלי שלא ראינו מזה שנים, בתחילת המלחמה הוא עוד נסחר סביב 4 שקלים לדולר וכיום כשהמצב הביטוחני נרגע יש הזרמה של הון הזר התחזיות הכלכליות משתפרות וגם סוכנויות הדירוג מעדכנות לחיוב את האופק, השקל מתחזק אולי אפילו מדי. נתוני המאקרו גם עוזרים למטבע, שוק העבודה חזק, האינפלציה מתכנסת לכיוון היעד וגביית המסים צפויה לשבור שיא של 520 מיליארד שקל השנה. גם הגירעון צפוי לעמוד סביב 5% מהתוצר שזה נמוך מהציפיות כשהתחזיות של בנק ישראל ל-2026-2028 מדברות על גירעון סביב כ-2.8%-2.9% בממוצע, שזה "גירעון בר קיימא" כל אלה ביחד ולחוד מחזקים את האמון של המשקיעים ומזרימים הון לשוק המקומי, מה שדוחף את השקל למעלה.

אבל מסתבר שהדולר היה יכול לפגוש את רמת ה-3 שקלים כבר ממזמן. ניתוח של בנק ישראל שבחן את ההשפעות השונות על שער החליפין מצא שאם מנקים מהמשוואה את שני הגורמים החריגים של השנתיים האחרונות, שהן הרפורמה המשפטית והמלחמה, הדולר היה כבר כנראה סביב 3 שקלים, ואולי אפילו נמוך מזה. 

לפי המודל שמבוסס על הקשר בין שער הדולר-שקל לבין ביצועי הנאסד"ק, השקל היה אמור להתחזק הרבה קודם. בגרף שמצורף אפשר לראות את הפער שנוצר בין המציאות לבין מה שהמודל מנבא שזה הקו הכחול, שמייצג את שער הדולר בפועל, שהוא נסק הרבה מעל הקו הכתום, שמייצג את השער הצפוי בתנאים רגילים. 

הרפורמה המשפטית והמלחמה גרמו לסטייה הזאת, בעיקר בגלל שהם הגבירו את חוסר הוודאות ופגעו באמון של המשקיעים הזרים בכלכלה המקומית. אבל עכשיו כשהמתיחות הפוליטית והביטחונית נרגעה ברמה מסוימת, נראה שהשקל סוגר את הפער ומתחזק חזרה לרמות שהוא היה צריך לפגוש גם בלי ההתערבות של אותם גורמים.


הנפגעים

מאחורי הנתונים המעודדים האלה יש סביבה שנהיית פחות ופחות נוחה לצד אחד של המשק. השקל החזק מכביד מאוד על יצואנים כמו חברות הייטק וסטארטאפים שפועלים בישראל ומוכרים את מוצריהם בחו"ל. כשההכנסות נקובות בדולרים אבל חלק גדול מההוצאות (כמו שכר, הוצאות מנהלה וכד׳) מתבצעות בשקלים, כל ירידה בשער הדולר שוחקת את השורה התחתונה. ראינו לאורך עונת הדוחות הקודמת וגם זו הנוכחית שאנחנו בעיצומה חברות כמו צ’ק פוינט, ש״האשימו״ את הדולר בכ-2% מהרווחיות הגולמית אצל חלק זה נסבל, אצל אחרות כמו אייקון גרופ, האמא של איידיגטל בישראל שפועלת ברווחיות גולמית צרה מאוד (2% מגזר ההפצה, 4% מגזר קמעונאות) זה משמעותי מאוד - אייקון: שער הדולר שחק את הרווח, המלחמה את ההכנסות