הבורסה פורחת, המחזורים מזנקים - האם ישראל בדרך להפוך לשוק יעד עולמי?

הבורסה בתל אביב חווה בימים אלה את אחת התקופות החזקות והמסקרנות שלה בעשור האחרון. מחזורי המסחר טיפסו לרמות גבוהות מהממוצע, המשקיעים המקומיים ובעיקר הזרים מגלים עניין מחודש בשוק הישראלי, והמדדים שוברים שיאים כמעט מדי יום. מדד ת"א 35, המדד המרכזי של הבורסה, חצה לאחרונה את רף 3,000 הנקודות - רמה סמלית ופסיכולוגית שמעידה יותר מכל על שינוי מגמה כולל. מדד הביטוח זינק מתחילת השנה במעל ל-80%, הבנקים ב-40%. רק כדי לסבר את האוזן - אנחנו רק במחצית השנה.

הפסקת האש מול איראן, שנחשבה עד לאחרונה לגורם הסיכון העיקרי על ישראל, חיזקה את הכיוון החיובי בשוק. האיום הוסר, לפחות זמנית ומה שהוגדר כמאבק אזורי הפך להזדמנות כלכלית. ירידת פרמיית הסיכון פתחה את הדלת בפני תהליכים שלא נראו כאן שנים: זרימת הון מואצת, התחזקות הדרגתית של השקל מול כל המטבעות המרכזיים, ואמון מתחדש מצד השווקים הבינלאומיים. השקל, שנסחר כעת סביב 3.37 שקלים לדולר, נמצא במגמת התחזקות מתמשכת - תוצאה של שילוב בין גורמים גיאופוליטיים, שיפור בתדמית הגלובלית של ישראל, ועודף משמעותי בחשבון השוטף.

התחזקות השקל מביאה עמה שורה של השלכות, חיוביות לרוב. הצרכנים והיבואנים נהנים מהוזלה בעלויות, והמשק מייבא יותר בזול. מאידך, יצואנים שלא גידרו את חשיפת המטבע עשויים להיפגע בשולי הרווח. במקביל, משקיעים שהעדיפו לאורך השנים חשיפה לדולר או למדדי חו"ל גילו שהשוק המקומי הניב תשואה גבוהה משמעותית, מה שגם השפיע על סנטימנט ההשקעה מחדש בשוק הישראלי. במבט קדימה, ייתכן שהתחזקות השקל תימשך גם לאחר סוף הלחימה, על רקע תמחור עדיין נמוך יחסית, ותפיסה גלובלית של ישראל כיצרנית טכנולוגיה, ביטחון ושירותים מתקדמים. ההערכות הן כי ככל שתימשך היציבות, שוק המט"ח ימשיך לתמוך בשווקים הפיננסיים המקומיים.

מחזורי מסחר מתפוצצים - הציבור נכנס והזרים מתעוררים

אחת ההוכחות הבולטות לשינוי המגמה בבורסה היא במחזורי המסחר. המחזור היומי הממוצע זינק ב-35% לעומת המחצית השנייה של 2024, והגיע ל-2.9 מיליארד שקל ביום, נתון שמעיד על שוק הון פעיל, עמוק ובעיקר סוחף הרבה יותר משתתפים. שיא מקומי נרשם ביום עדכון המדדים האחרון בחודש מאי, שנרשם כיום השני בגודלו בתולדות הבורסה, עם מחזור מסחר יוצא דופן של 12.6 מיליארד שקל. החלק הארי של הביקושים הגיע דווקא ממשקיעי הריטייל, הציבור הרחב שזרם פנימה עם היקפי קנייה של 8.2 מיליארד שקל, פי שניים מהמחצית הקודמת.

• בקרוב בבורסה: מסחר בשער הנעילה - מה צריך לדעת על השלב החדש?
• יום השיא של איתי בן זאב - כמה הרוויחה אתמול הבורסה

גם המשקיעים הזרים הפתיעו והזרימו 9.6 מיליארד שקל לשוק המקומי, לעומת 3.9 מיליארד בלבד בתקופה המקבילה, הזרים זיהו את ההזדמנות לכניסה לשוק המקומי לאחר מבצע הביפרים שהיווה נקודת מפנה חשובה בתפיסת הביטחון של ישראל, ועם המלחמה עם איראן המחזורים רק הולכים וגדלים. המוסדיים הישראלים גם הצטרפו לחגיגה ומאז ההצהרה על תוכנית המכסים של טראמפ בחודש אפריל השוק הפגין עמידות ועוצמה למרות ירידות חדות בוול סטריט, תוך כדי שהמוסדיים ממשיכים לקנות.

ישראל על סף קפיצה גלובלית

אבל הסיפור לא נגמר כאן. החל מ-2026, המסחר בבורסה בתל אביב יעבור לימי שני עד שישי, צעד דרמטי שנועד להקל על משקיעים זרים לפעול בבורסה הישראלית ולהתאים את ימי המסחר ללוחות הזמנים הגלובליים. מהלך זה, לצד הירידה בפרמיית הסיכון, עשוי לקרב את ישראל להיכלל שוב במדדים בינלאומיים כמו ה-MSCI, מהלך שעשוי להזרים ביקושים של עשרות מיליארדי שקלים מצד קרנות עולמיות עוקבות מדדים. הבורסה עצמה עושה שורה של מהלכים בשביל להתאים את המסחר בצורה מיטבית לגופים הגדולים, המהלך האחרון עליו הודיעה הבורסה הוא שקת שלב מסחר חדש: TAL - Trading At Last, או בעברית: מסחר בשער הנעילה. 

מדובר בשלב שיתקיים אחרי מכרז הנעילה, במסגרתו יוכלו משקיעים לבצע עסקאות בשער הנעילה שזה עתה נקבע, בצורה שקופה וידועה מראש ולמשך כ-5 עד 6 דקות נוספות. לכאורה המשקיעים יראו באפשרויות המסחר שלהם פקודה חדשה, אך למעשה המהלך הרבה יותר משמעותי. מדובר בכלי שמצמצם טעויות עקיבה, מגדיל את השקיפות ומיישר קו עם בורסות מובילות בעולם, להרחבה: בקרוב בבורסה: מסחר בשער הנעילה - מה צריך לדעת על השלב החדש?

• האם נראה בקרוב דולר ב-3.3 שקלים? ומה זה יעשה לבורסה
• מדיפאואר: "תוך 3-4 שנים נגיע לתשואה דו ספרתית על הנכסים החדשים"
• תוכן שיווקי "הקרנות הפאסיביות מהוות 60% מהענף"

גם בגזרת הריבית מסתמנת בשורה, בנק ישראל צפוי להוריד את הריבית בקרוב. אם תתקבל החלטה להוריד כבר בהחלטה הקרובה, זו תיתפס כהפתעה חיובית במיוחד. גם אם לא,  ההערכות הן שבחודש ספטמבר תתחיל מגמת הורדה הדרגתית, שתמריץ את הכלכלה ואת שוק ההון כאחד.

ברקע הכל, החברות הישראליות כבר מתכוננות לעידן חדש של פתיחות ושיתופי פעולה. בזק, למשל, מקדמת פרויקט שאפתני של פריסת כבל תת-ימי שיחבר בין סעודיה לאירופה, מהלך שנרקם כחלק מהרחבת הסכמי אברהם ומהאפשרות לשיתוף פעולה תשתיתי חוצה גבולות. תהליך כזה, שמתחיל בשוק ההון ומתרחב לתשתיות ולמדיניות, מדגים היטב כיצד ירידה בפרמיית סיכון יכולה לתרגם את עצמה לצמיחה ממשית.

הבורסה בתל אביב, שבמשך שנים נחשבה שולית בזירה הבינלאומית, מתייצבת כעת במרכז תשומת הלב של המשקיעים. אם המומנטום הנוכחי יימשך, 2025 עשויה להיחשב לשנה שבה ישראל ביצעה את הקפיצה המשמעותית ביותר שלה בשוק ההון העולמי.