התשואה בהנפקות האחרונות - מי מובילה ומי אחרונה?

ההנפקות בוול סטריט נכנסות לקצב מסחרר, זה עדיין לא שיא הגל, אבל בחודשים האחרונים הקצב עולה, הבאזז קיים, הריצה אל המניות המונפקות גוברת והזינוקים בימים הראשונים מרשימה. בדרך יש גם חברות ישראליות - זה כמובן מבורך, ובדיוק כמו שאמרנו לפני הגל הקודם רוצו להנפיק כי מנפיקים כשאפשר לא כשצריך - חלון ההזדמנויות של חברות הטכנולוגיה הישראליות - תזדרזו להנפיק בוול סטריט, זה תופס גם כעת - רוצו להנפיק כי החלון (כמו תמיד) זמני. 

רוצו להנפיק כי השוק עולה ויורד וכשיש לכם כסף בקופה אתם יכולים לספוג ירידה. מנגד, וזה למשקיעים - תבחנו טוב טוב את ההנפקות. חלק מהחברות האלו ימשיך להתקיים רק בזכות הכסף שלכם. אם לא הייתה הנפקה - החברה הייתה מתחסלת. אם תעברו על גל ההנפקות בוול סטריט - תראו שיותר מחצי מהם איבדו כיוון, שינה צורה והמניה בהתאמה נפלה. אלמלא הכסף הם היו נופלים עוד קודם. ולכן - הנפקות זה טוב לחברות, הנפקות של חברות ישראליות זה טוב מאוד למשק ולכלכלה המקומית. זה לא בהכרח טוב למשקיעים! ככלל, גלי הנפקות מתבררים בדיעבד כטראומה למשקיעים - תראו את גל ההנפקות של 2020-2021 אצלנו. הבורסה הכניסה לכאן חברות בלי מודל עסקי, בלי זכות קיום, הכתובת הייתה על הקיר והצגנו אותה שחור על גבי לבן, ואכן בדיעבד מתוך 120 חברות , בודדות סיפקו תשואה טובה, הרוב נמצא עמוק מתחת למחיר בהנפקה.

הנפקה זה מקום לא סימטרי - זה מפגש בין מוכרים שיודעים יותר טוב מכולם על החברה שלהם לבין קונים שיודעים פחות. לרוב אלו קונים שגם לא אכפת להם - גופים מוסדיים שמנהלים כסף של אחרים. אז טעינו בכמה מיליונים אז מה? הנפקות זה גם מכבש גדול של אינטרסים של חתמים מכל הסוגים, יועצי הנפקות, מאכערים, יחצנים ועוד - כולם "אוכלים" מהחברה ולכן האינטרסים ברורים. זה לא אומר שאין הנפקות טובות, זה אומר שכשיש גל צריך להיזהר, ובכלל - הנפקות לאורך זמן מספקות תשואה שלילית. 

עם זאת, בתחילת הגל יש במקרים רבים חברות טובות ואז כשההצלחה מתגברת מצטרפות הפחות טובות. זה גם תלוי בטרנדים - משקיעים אוהבים את מילות הבאזז, למרות שזה מתכון לכישלון,  ב-2020-2021 הנפיקו הרבה חברות טכנולוגיות בתחום האנרגיה המתחדשת, השוויים היו מיליארדים, בפועל הן הפכו לשלדים בבורסה המקומית - כולן. 

• כוכב דיפנס הונפקה בנאסד"ק - גייסה כ-253 מיליון דולר
• הזינוק במניות ביום המסחר הראשון הוא על חשבונכם

אז להתרחק מטרנדים, להיזהר מגלי הנפקות, אבל האמת הפשוטה היא שכל מקרה לגופו. יש גם הנפקות טובות הנפקות שהבעלים לא "חזיר" ומוכן להשאיר מרווח לעלייה למשקיעים בהנפקה. זה מתחבר במקרים רבים לרצון שלו להיפגש אעם השוק בעוד צמתים - גיוסים בהמשך של הון וחוב, מכירת חבילות ועוד. ההנהלות הטובות שחושבות ארוך מייצרות ערך גם לחברה וגם למשקיעים. 

בשנה האחרונה היה גל קטן של הנפקות, ויש הערכה שהוא יתעצם. בפועל היו עשרות תשקיפים ברשות ניירות ערך של חברות נדל"ן עם דגש על התחדשות עירונית, חברות ביטחוניות ועוד, אבל החולשה בתחום הנדל"ן עצרה את רוב הגיוסים. זה יכול להשתנות כשבמקביל עוד חברות מנסות להיכנס. הסיבה העיקרית - המחירים טובים. המדדים באזורי שיא, למרות הירידות של היום.  

כשעוברים על הרשימה של ההנפקות ב-12 החודשים האחרונים מקבלים - תשואה חיובית. כן, גם בזכות העליות בשוק, אבל גם החברות טובות. לא כולן, הנה הרשימה:

• בג'פריס ממליצים על הבנקים בישראל; מי עם האפסייד הכי גדול?
• שער הדולר מזנק ב-2% - היפוך מגמה?
• תוכן שיווקי "הקרנות הפאסיביות מהוות 60% מהענף"

טיאסג’י (TSG) - התחלה צולעת, המשך חזק

קבוצת טיאסג’י, המתמחה בפיתוח מערכות תוכנה מתקדמות לתחום הביטחוני והמוניציפלי, הונפקה בבורסה בתל אביב לפני כשנה לפי שווי של כ-462 מיליון שקל לאחר גיוס של כ-62 מיליון שקל מגופים מוסדיים. בהנפקה מכרו מניות התעשייה האווירית וקבוצת פורמולה. המחיר נראה גבוה והתוצאות בהמשך היו פושרות מאוד, ובתוך זמן קצר נרשמה ירידה של כ־30% בערך החברה. זה התהפך. 

המניה הצליחה להתאושש ולבסוף רשמה שנת שיא ב-2024, עם צמיחה דו-ספרתית ברווחיות ועלייה חדה בהכנסות. החברה, הפועלת בתחום פתרונות התוכנה והטכנולוגיות למגזרים הביטחוני והאזרחי, הציגה עלייה של 9% בהכנסות ל-322.1 מיליון שקל וגידול של 18% ב-EBITDA המתואם בשנת 2024. במגזר הביטחוני נרשמה צמיחה של 11.6%, ובמקביל המגזר האזרחי המשיך להתחזק עם הרחבת הפעילות מול רשויות מקומיות. בנוסף, החברה הכריזה על חלוקת דיבידנד ראשונה מאז ההנפקה, מהלך שמצביע על ביטחון בצמיחה העתידית.

ברבעון הראשון לשנת 2025, החברה דיווחה על עלייה בהכנסות של כ-35% שהסתכמו בכ-101 מיליון שקל, לעומת 75 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. העלייה נובעת הן מעלייה בביקוש לטכנולוגיה ביטחונית ולמוצרי החברה, והן מהרחבת סל הפתרונות שמציעה החברה לתחומי הנדסה מבצעית, תחזוקה וציוד בדיקה מתקדם. הרווח הנקי המתואם עלה ברבעון הראשון של 2025 ב 32.6% ל 5.1 מיליון שקל לעומת 3.8 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הרווח הנקי הסתכם ברבעון הראשון של 2025 ב-3.4 מיליון שקל, עלייה של 50.9% לעומת 2.3 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. העלייה ברווח נובעת בעיקר מצמיחה במכירות ושיפור ברווחיות

הביקוש בתחום הביטחוני הזניק כאמור את תוצאות החברה ואת המניה, שרשמה עלייה של 53% מאז שהיגעה לבורסה, העלייה הגדולה ביותר מבין המניות שהונפקו בשנה האחרונה. שווי השוק של החברה עומד על כ-665 מיליון שקל, ומכפיל הרווח עומד על כ-48, אבל אם בודקים את המכפיל המייצג מגיעים לאזור 22-25. .

אר פי אופטיקל - רוכבת על הגל הביטחוני

אר פי אופטיקל העוסקת בפיתוח וייצור מערכות אלקטרו-אופטיות מתקדמות לתחום הביטחוני, השלימה בסוף חודש מאי הנפקה ראשונה בבורסה בתל אביב, והחלה להיסחר לפי שווי של כ-700 מיליון שקל אחרי הכסף.

במסגרת ההנפקה גייסה החברה כ־150 מיליון שקל, מתוכם כ-127.5 מיליון שקל נכנסו לקופת החברה והיתר התקבלו בהצעת מכר מהמייסדים, רן כרמלי ופבל רשידקו, ששמרו גם לאחר ההנפקה על החזקה משמעותית של כ-35% מהמניות. בין הגופים שלקחו חלק בהנפקה ניתן לציין את קרן מנור אוורגרין של אבי אורטל ויובל זעירא, שהחזיקה כבר קודם בכ־40% מהחברה, ואת AP Partners של מורי ארקין, המחזיקה בכ־13%.

ההנפקה מגיעה לאחר שנת צמיחה מרשימה, כאשר צבר ההזמנות זינק ב-56% והסתכם בסוף 2024 בכ־97 מיליון דולר. הכנסות החברה הסתכמו באותה שנה בכ-34 מיליון דולר, והרווחיות התפעולית על בסיס EBITDA עמדה על כ-9 מיליון דולר. החברה צופה גידול נוסף בשנת 2025 להכנסות של כ-48 מיליון דולר, עם יעד להגיע למחזור של 100 מיליון דולר עד שנת 2027.

החברה לא פרסמה עדיין את דוחות הרבעון הראשון לאחר ההנפקה, אך בזכות הפעילות הביטחונית וציפיות הצמיחה רשמה בכורה מרשימה עם עלייה של כ-29% ביום המסחר הראשון, מאז התממשה קצת אך עדיין רשמה תשואה חיובית של כ-22% מאז החלה להיסחר.

אלדן תחבורה - מנצלת את מחירי הרכב

חברת השכרת הרכב והליסינג אלדן תחבורה, שבשליטת יוסף דהן, לא ביצעה הנפקה קלאסית לגיוס הון, אלא הגיעה לבורסה במאי 2025 דרך הצעת מכר לגופים מוסדיים בלבד. במהלך זה נמכרו כ-21.25 מיליון מניות, כ-21% מהחברה, לפי מחיר של 868 אגורות למניה, ששיקף שווי חברה של כ-760 מיליון שקל. ההצעה נענתה בביקושים גבוהים, וההקצאה בוצעה לגופים מוסדיים, ללא הקצאה לציבור הרחב.

מבחינת פעילות, אלדן היא אחת מחברות הליסינג הגדולות בישראל, עם צי של כ־44 אלף כלי רכב. דוחות הרבעון הראשון של 2025 שפורסמו זמן קצר לאחר ההצטרפות לבורסה הצביעו על ירידה קלה בהכנסות שהסתכמו ב-396 מיליון שקל, לעומת 414 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הרווח הנקי ירד אף הוא מכ-36 מיליון שקל לכ-29 מיליון שקל בעיקר בשל ירידה ברווח ממכירת כלי רכב.

שווי ההון העצמי של החברה עמד בסוף הרבעון על כ-850 מיליון שקל, כלומר שווי ההנפקה שיקף דיסקאונט מסוים על ההון העצמי. לאחר הבכורה המניה עלתה ורשמה עלייה של כ-13% מאז הגיעה לבורסה, ונסחרת כעת לפי שווי שוק של כ-850 מיליון שקל, בדומה להון העצמי שלה. מכפיל הרווח המייצג לפי תוצאות הרבעון הראשון עומד על כ-7.5.

לוזון רונסון - פעילות נדל"נית מרשימה

חברת הייזום והפיתוח של קבוצת לוזון, הפעילה בעיקר בפולין ובישראל, השלימה בספטמבר 2024 הנפקת מניות ראשונית בתל אביב בשווי של כ-1.3 מיליארד שקל לאחר הכסף, אחרי שגויסו מעל 300 מיליון שקל שנכנסו ישירות לקופת החברה.

במהלך ההנפקה הונפקו כ-24% מהמניות, והשליטה נשמרה בבעלות לוזון קבוצה עם כ־71.5% ממניות החברה לאחר הגיוס. 

הקבוצה פרסמה מצגת וחשפה כי עיקר הפעילות וההכנסות עדיין מגיעים מפולין, שם נרשמים שיעורי רווחיות ותזרים גבוהים. עם זאת, נראה כי החברה מציבה את ישראל כיעד מרכזי לצמיחה בשנים הקרובות, עם פרויקטים בשדה דב, ראשון לציון, בת ים ואור יהודה.

בתקופה שקדמה להנפקה, החברה הציגה צמיחה עם הכנסות של 353 מיליון שקל הכנסות ב-2023 עלייה של 56% לעומת השנה הקודמת, ורווח נקי של 157 מיליון שקל, אך הייתה זו שנה שאינה מייצגת. עם זאת, את שנת 2024 החברה סיימה עם עלייה קלה בהכנסות לכ-358 מיליון שקל ורווח נקי של 34 מיליון שקל.  

בדוחות הרבעון הראשון החברה דיווחה על הכנסות של 171 מיליון לעומת 110 מיליון בתקופה המקבילה, ורווח נקי של 35 מיליון לעומת 21 מיליון. החברה נסחרת לפי שווי של 1.4 מיליארד שקל, ובעלת הון עצמי של כ-1 מיליארד שקל.

אורבניקה - הזרוע הצומחת של קסטרו

אורבניקה המאגדת בתוכה את פעילות הודיס, השלימה בסוף אפריל את ההנפקה הראשונית שלה לציבור בבורסה והחלה להיסחר בתחילת חודש מאי, לפי שווי של כ-1.4 מיליארד שקלים אחרי הכסף, תוך שהיא מגייסת כ-400 מיליון שקל. ההנפקה נועדה לגייס הון לתוכניות ההתרחבות השאפתניות של החברה, הן בישראל והן בחו"ל.

אורבניקה היא הפעילו הצומחת של קסטרו. נכון לסוף חודש מרץ היו לה 30 סניפים והיא ממשיכה לפתוח סניפים מדי רבעון. ב-2024 התוצאות שלה היו מרשימות - צמיחה של 33% בהכנסות שהסתכמו ב-472.5 מיליון שקל וזינוק של פי יותר מ-2 ברווח התפעולי שהסתכם ב-69.4 מיליון שקל, כ-14.7% מההכנסות. זה גוזר לאורבניקה מכפיל של כ-7 לאורבניקה על הרווח התפעולי לעומת מכפיל באזור 15 שהיה נגזר מהשווי שהוערך בעבר. זה גבוה יותר מהמכפיל של מהמכפיל של קסטרו על הרווח התפעולי שעומד על כ-5.5 כך שיש כאן השבחה יפה עבור קסטרו. המכפיל של אורבניקה גם גבוה מזה של קסטרו מכיוון שהיא צומחת מהר יותר, ב-2024 ההכנסות של קסטרו צמחו ב-18%, כך שאורבניקה צומחת מהר ממנה כמעט פי 2.

הודי'ס היא כבר רשת שגדולה כמעט כמו קסטרו, שנכון לסוף חודש מרץ היו לה כבר 70 סניפים לעומת 80 סניפים של קסטרו. גם הודי'ס צמחה מהר יותר מקסטרו ב-2024, ההכנסות שלה הסתכמו ב-348.6 מיליון שקל שזו צמיחה של 25.7% לעומת 2023. הרווח התפעולי של הודי'ס עלה ב-64% והסתכם ב-74.8 מיליון שקל, כ-21.4% מההכנסות. זה גוזר להודי'ס מכפיל של כ-6 על הרווח התפעולי. בסך הכל ההכנסות של הודי'ס ואורבניקה ב-2024 הסתכמו בכ-821.1 מיליון שקל, כ-39% מההכנסות של קסטרו באותה שנה.

ברבעון הראשון של 2025 המשיכה מגמת הצמיחה, כאשר ההכנסות הסתכמו בכ-220 מיליון שקל לעומת 197 מיליון שקל ברבעון המקביל, והרווח הנקי עמד על כ-14 מיליון שקל לעומת 12.7 מיליון שקל. המכפיל המייצג לרבעון הראשון עומד באזור 26, אך נציין כי מדובר ברבעון חלש עונתית לקמעונאיות האופנה.

החברה נסחרת לפי שווי שוק של כ-1.4 מיליארד שקל, בדומה לשווי בו הונפקה ולמעשה הציגה תשואה שלילית קלה מיום ההנפקה שלה ועד היום.

בלדי - מחששות להנפקה הטובה ביותר

חברת המזון והבשר בלדי, שבשליטת ארז דהבני, הגיעה לבורסה בתל אביב בסוף ינואר 2025 באמצעות הצעה לא אחידה למשקיעים מוסדיים. התנאים סוכמו לאחר משא ומתן עם המוסדיים, כאשר בלדי נאלצה להנמיך את השווי לכ-750 מיליון שקל לפני הכסף ולהוסיף אופציות. בין המשתתפים היו ילין לפידות, מור גמל ופנסיה, מיטב קרנות נאמנות והגמל וקסם.

בהנפקה גויסו כ-200 מיליון שקל, תמורת כ-21% ממניות החברה, על פי שווי של כ-950 מיליון שקל אחרי הכסף. במקביל, החברה השלימה גיוס חוב בסוף 2024 בגובה כ־300 מיליון שקל (אג"ח צמוד מדד בריבית של עד 4.25%), שמימן בין השאר המרכז הלוגיסטי שתימורים

את שנת 2024 סיימה החברה עם צמיחה של 22% בהכנסות שעמדו על כ-1.23 מיליארד שקל, בין היתר הודות לגידול בפעילות של קמעונאיות המזון השונות, בשל העובדה שישראלים רבים נותרו בארץ בגלל המלחמה. בשורה התחתונה, החברה רשמה מעבר לרווח נקי של כ-97 מיליון שקל. ברבעון הראשון רשמה החברה המשך צמיחה, כאשר דיווחה על הכנסות של 395 מיליון שקל ברבעון הראשון, עליה של 51% לעומת כ-260.6 מיליון בתקופה המקבילה בשנת 2024. הרווח הנקי לרבעון עלה לכ-30.3 מיליון שקל, עליה של 106% לעומת כ-14.7 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. העלייה ברווח הנקי מיוחסת להתייעלות תפעולית בהוצאות התפעוליות של החברה, כך לפי הסברי הדירקטוריון לדוחות הכספיים. תחום הבשר בו פועלת החברה הוא דה-פקטו שוק של קומודיטיז בו הרווחיות הגולמית מושפעת ממחיר הסחורה.

את יום המסחר הראשון בבורסה פתחה בעליות של כ-9%, מאז המשיכה את המגמה החיובית. המניה רשמה תשואה חיובית של כ-46% מאז החלה להיסחר, ושווי השוק שלה עומד כעת על כ-1.25 מיליארד שקל. מכפיל הרווח המייצג לתוצאות הרבעון הראשון עומד על כ-10.5.

אלעד מערכות - בינתיים תקועה על מחיר ההנפקה

אלעד מערכות, חברת התוכנה וה‑IT הוותיקה שבבעלות האחים אלעד טירן ויואש טרוקמן, הגיעה לבורסה בתל אביב בפברואר 2025 בגיוס בהיקף של כ-70 מיליון שקל שגייסה לפי שווי של 370 מיליון שקל אחרי הכסף בתחילת השנה. המחזורים במניה נמוכים, השווי באותו אזור, מדובר על חברה במכפיל רווח של כ-16. 

החברה פרסמה את הדוחות השנתיים והציגה צמיחה קלה בהכנסות וזינוק ברווחים, הודות לשיפור בעלויות המכר. ההכנסות עמדו על 488 מיליון שקל בשנת 2024 לעומת 459 מיליון שקל בשנת 2023, עלייה של כ-6.3% בלבד. עם זאת, הרווח הגולמי זינק בכמעט 23% ועמד על 79 מיליון שקל לעומת 65 מיליון בשנה שעברה. הרווח הנקי התסכם ב-22.6 מיליון שקל, לעומת 15.1 מיליון שקל בסיכום 2023.

מאז שהגיעה החברה לבורסה רשמה עלייה קלה של פחות מאחוז, ונסחרת לפי שווי של 378 מיליון שקל.

שובל - שחקנית בהתחדשות עירונית 

במהלך ינואר 2025 הפכה שובל הנדסה, בבעלותו וניהולו של משה מילר, לחברת הנדל"ן הראשונה שהונפקה בבורסה בשנת 2025. הגיוס נעשה באמצעות הצעה לא אחידה למשקיעים מוסדיים שגייסה כ-100 מיליון שקל לפי שווי של כ-440 מיליון שקל שווי אחרי הכסף.

במסגרת ההנפקה, מכרה שובל למוסדיים כ-11.2 מיליון מניות, במחיר של 8.71 שקל למניה, וכן העניקה כ-2.8 אופציות ללא תמורה (אופציה אחת על כל ארבע מניות). לאחר השלמת המהלך, משה מילר, בעל השליטה בחברה, מחזיק בכ-77.7% ממניות שובל, בזמן שהציבור יחזיק ביתר המניות (22.3%). על פי הדיווחים, הגופים המוסדיים שהשתתפו בהנפקה הם בתי ההשקעות מור וילין לפידות לצד קרן הגידור נוקד וחברת הביטוח הפניקס, שגם ביצעה את החיתום של ההנפקה.

החברה סיכמה את שנת 2024 עם הכנסות של 444 מיליון שקל ב-2024, עלייה של 34% בהשוואה ל-330 מיליון שקל ב-2023. הרווח הנקי של החברה הסתכם בכ-15 מיליון שקל, לעומת 103 מיליון שקל בשנת 2023. הרווח התפעולי לשנת 2024 עמד על כ-38 מיליון שקל בהשוואה לכ-136 מיליון שקל בשנת 2023. החברה ציינה כי הפרויקטים המשווקים כיום על ידה נמצאים בשיעור שיווק של כ-85%. בסה"כ לחברה כ-9,200 יחידות דיור לשיווק כאשר חלקה 5,700 בשלבים שונים. ב-2024 מכרה שובל כ-505 יח"ד בהיקף כספי של כ-804 מיליון שקל. מדובר בעלייה של 211% בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד. עם זאת, החברה הבהירה כי הכרת ההכנסות תיעשה בהתאם לתקינה החשבונאית, ובפרט לפי תקן IFRS 15, ולכן הנתונים שפורסמו אינם משקפים בהכרח את היקף ההכנסות שהוכרו בדוחות הכספיים לשנת 2024.

ברבעון הראשון, החברה מכרה 44 יחידות דיור בהיקף כספי של 84.7 מיליון שקל. מדובר בעלייה במספר היח"ד (לעומת 41) אך ירידה בהיקף הכספי (לעומת 89.1 מיליון שקל) ברבעון המקביל. החברה רשמה הכנסות של 128 מיליון שקל, ירידה לעומת 138 מיליון ברבעון המקביל, אך הרווח הנקי נשאר דומה, כ-6 מיליון שקל, בעיקר לאור רווח מישויות מטופלות לפי שיטת השווי המאזני.

מניית שובל רשמה עלייה של כ-6% מאז הגיעה לבורסה, ושווי השוק של החברה עומד על כ-450 מיליון שקל. מכפיל הרווח המייצג לרבעון הראשון עומד על כ-19.

פאי סיאם

חברת המלונאות והנדל"ן המניב פאי סיאם, שהוקמה לפני כשני עשורים על ידי שלמה דהוקי, הפכה לציבורית בתחילת ינואר 2025. במסגרת ההנפקה רכשה קבוצת דהוקי 8% נוספים מהמניות מידי שותפתו אספן גרופ, בעוד ש-30% מהמניות נמכרו לגופים מוסדיים כמו כלל, הפניקס וילין לפידות. ההנפקה שיקפה שווי של כ-900 מיליון שקל אחרי הכסף. ההנפקה בוצעה בשווי נמוך מההון של החברה.

ברבעון הראשון של 2025 רשמה פאי סיאם הכנסות של כ-5.2 מיליון שקל, ירידה לעומת כ-6.3 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד, וזאת בעיקר על רקע השפעות המלחמה שפגעה בתפוסה במלונות החברה. הוצאות ההפעלה הסתכמו ב-6.3 מיליון שקל, גבוהות מההכנסות, שהובילו להפסד גולמי של כמיליון שקל. בנוסף, החברה רשמה התאמת שווי שלילית לנכסים בגובה 3.5 מיליון שקל, והוצאות מימון נטו של 5.8 מיליון שקל. בסך הכול, ההפסד הנקי של פאי סיאם ברבעון הראשון הסתכם בכ-12.4 מיליון שקל, לעומת הפסד של כ-8.9 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.

שווי השוק של החברה עומד על כ-705 מיליון שקל, לאחר שירדה כ-5% מאז שהגיעה לבורסה.

יסודות איתנים

חברת הנדל"ן היזמי של עופר זרף ועומר יחימוביץ השלימה את ההנפקה ראשונית בתל אביב והחלה להיסחר בתחילת חודש מרץ לאחר שקיבלה התחייבויות מגופים מוסדיים לרכישת מניות ואג"ח להמרה בהיקף של כ-46 מיליון שקל. ההנפקה הייתה לפי שווי של 160 מיליון שקל בדילול מלא, כאשר הונפקו מניות ואגרות חוב להמרה. יסודות איתנים תנפיק לפי שווי של 160 מיליון שקל

מאז שהגיעה החברה לבורסה, הספיקה לדווח על תוצאות הרבעון הראשון, שם דיווחה על הכנסות של 8.2 מיליון שקל, ירידה חדה לעומת 17.9 מיליון שקל ברבעון המקביל. ההפסד הכולל עמד על 4.6 מיליון שקל לעומת רווח של 2.4 מיליון שקל ברבעון המקביל, זאת לאור הכפלת הוצאות המימון שעמדו על כ-3 מיליון שקלים. מניית החברה הספיקה לאבד כשליש מערכה (30%), ורשמה את התשואה השלילית ביותר מבין אלו שהגיעו לבורסה בשנה האחרונה. שווי השוק של החברה בבורסה עומד על כ-51 מיליון שקל.