חלון ההזדמנויות של חברות הטכנולוגיה הישראליות - תזדרזו להנפיק בוול סטריט
קרן פימי של ישי דוידי היא קרן ההשקעות הטובה ביותר בישראל. דוידי וצוות השותפים המוכשר – גילון בק, עמית בן צבי, עמי בם, לילך אשר טופילסקי שעזבה את מנכ"לות דיסקונט ועברה לפימי ואחרים, רכשו מאז הקמתה של פימי קרוב ל-100 חברות ועשו מעל 60 אקזיטים. זו עבודה מקצועית של 25 שנה של ניתוח, בדיקה והשבחה של חברות. לא תמיד זה הצליח, אבל התשואה המשוקללת של הקרן פנטסטית. פימי יודעת להרוויח. הרווח שלה הוא הכשל של בעלי השליטה – אלה שהיו בעלי הבית ולא ידעו לצמוח ולמצוא טריגרים להשבחה ולהנפקה. הרווח שלה משקף גם את האנומליה בבורסה. פימי "ניקתה" את הבורסה מחברות תפעוליות טובות. יש לזה גם ובעיקר צדדים חיוביים – היא הציפה ערך באותן חברות, היא ייצרה תשואה למשקיעים בקרן. היא השקיעה בממוצע ב-4 חברות בשנה ועשתה בממוצע מעל 2 אקזיטים בשנה. היקף הנכסים המנוהלים שלה הוא 5.5 מיליארד דולר והיא עשתה עד כה אקזיטים בסכום כולל של 5.5 מיליארד דולר.
ההצלחה הגדולה של פימי היא תוצאה של עבודה שוטפת, רציפה, עקבית. ניתוח של נתונים, מחקר שוק, מחקר על החברה והבנה מהם מנועי הצמיחה של החברות. אבל, כללי המשחק בשווקים השתנו, במיוחד בתקופה האחרונה, וחברות הערך מקבלות דיסקאונט על חברות הצמיחה. אז כן – פימי היא בהחלט קרן שחיפשה ומצאה חברות ערך לצד חברות צמיחה. המוטו שלה היה להציף ערך דרך צמיחה וזה קרה במספר רב של חברות (אופיר, ריטליקס, תדיראן קשר), ועדיין, שימו לב לנתון הבא: 20 חברות טכנולוגיה ישראליות נערכות לגייס בוול סטריט בשנה הקרובה לפי שווי כולל של כ-100 מיליארד דולר ( בהמשך להנפקות של למונייד ופרוג ב-2020 לפי שווי של כ-2.3 מיליארד ו-3 מיליארד דולר – מאז שוויין הוכפל).
אנחנו בעיצומה של מהפכה טכנולוגית או בועה – לא משנה לצורך הדיון – שהולכת להעשיר אלפי ישראלים ולשפוך כמויות אדירות של כסף בגיוסי עובדים, תשתיות ועוד. כל הדיכאון מהקורונה ונתוני הכלכלה החלשים, עשויים להתחלף בשנה הבאה באופוריה. התנאי העיקרי הוא שהנאסד"ק ימשיך לשמור על כוחו, ואם זה יקרה יש סיכוי טוב שקדחת ההנפקות תימשך וחלון ההזדמנויות יישאר פתוח.
אז פימי עשתה זאת בעקביות, ברציפות, בהצלחה מאוד גדולה, אבל כלמה שהיא עשתה במשך 25 שנה, עושים כמה צעירים תוך שלוש-חמש שנים (ראו כאן – את הגיוסים הצפויים בשנה הקרובה ואליהם יש לצרף את איירון סורס, פיוניר ואינוויז). זה כמובן לא אומר שהמודל של פימי לא נכון, זה אומר שיש כעת הזדמנות לגייס בשוויים פנומנליים. לכו על זה, ומהר, זו חגיגה שלא ברור כמה זמן עוד נשאר לה.
- אקזיט: אורביט נמכרת לקראטוס תמורת 356 מיליון דולר
- פימי מנפיקה את עמל לפי שווי של 2.7-3 מיליארד שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
האחרונה לדווח על גיוס בוול סטריט, אם כי לא ממש בדרך הרגילה היא אינוויז. החברה תתמזג לתוך ספאק לפי שווי של 1.4 מיליארד דולר. ספאק זה סוג של שלד בורסאי מפוצץ במזומנים שמחפש השקעות. במקום להנפיק בדרך הרגילה בוול סטריט התרחבה הטכניקה של הנפקות לגופים שהם ללא פעילות (ספאק) והם אלו שעושים את עבודת החיפוש ומאתרים השקעה.
אינוויז מפתחת טכנולוגיות לתעשיית הרכב. המייסדים שלה - אורן בוסקילה, עומר כילף ואורן רוזנצוויג - הקימו אותה לפני 4 שנים ועד היום היא גייסה 252 מיליון דולר. המוצר של החברה הוא חיישן לידאר לזיהוי מכשולים לכלי רכב חכמים ואוטונומיים. אהה – רכבים אוטונומיים. עכשיו השווי לא מפתיע, הסוחרים של וול סטריט יעשו אחד ועוד אחד, יחברו לטסלה הענקית, יסתכלו על המתחרה לומינאר (LZAR) שגם היא נכנסה לוול סטריט דרך ספאק ושווייה עלה מאז פי 3 לשווי של מעל 10 מיליארד דולר, ואולי ייתנו לה שווי גבוה פי כמה מה-1.4 מיליארד שנקבע לצורך הנפקה. עומר כילף, המייסד והמנכ"ל, אמר לכלכליסט בסוף השבוע - ״השווי האמיתי שלנו ייקבע על פי השוק. החברה תמשיך לייצר חדשות טובות והמניה תתחיל לעלות. אני חושב שחברה מהסוג שלנו, בהשוואה לחברות בתעשייה שלנו, יכולה להגיע לשווי של מעל ל-10 מיליארד דולר".
זה אולי נשמע לכם גבוה מדי או מופרך, אבל חיבור של תחום לוהט, יחד עם רעב מוגבר להנפקות חדשות, לצד טכנולוגיה טובה, יכול להיות שווה בתקופה הזו גם מיליארדים רבים. זה כבר לא שאלה של ערך כלכלי רציונלי. ההנפקות בחודשים האחרונים הם לפי שווי לא רציונלי (הרחבה כאן), אבל האם זה אמור להפריע לבעלי החברות לנצל הזדמנות? כנראה שלא. זה אומר שהמשקיעים צריכים להיזהר שבעתיים.
- אלקטרה תקים ותפעיל את מערך מס הגודש בגוש דן בהיקף של כ-1.25 מיליארד שקל
- טריא פורעת את תיק המשכנתאות שלה בהיקף של 400 מיליון שקלים
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- "אי אפשר לעלות 20%-30% בשנה, זה ייגמר בתיקון״
- 6.צודק ב-100% הצלחה ענקית להייטק הישראלי (ל"ת)דוד 13/12/2020 15:36הגב לתגובה זו
- 5.מזכיר את 1999, אחד לאחד (ל"ת)1999 13/12/2020 13:31הגב לתגובה זו
- 4.ג׳נסל 13/12/2020 13:31הגב לתגובה זושתעשה את השנה הזאת למדהימה הייתי מעוניין לשמוע את דעתה של ביזפורטל
- 3.הננמי 13/12/2020 09:26הגב לתגובה זועושים הנפקות לנפח את הבורסה להוריד את הדולר שהבורסה אס אם פי 500 עולה הדולר נופל
- 2.רק חברות חלשות עושות הנפקות לנצל את הציבור (ל"ת)הננמי 13/12/2020 09:22הגב לתגובה זו
- 1.מתי מיט טק חוברת לספאק? (ל"ת)מני 13/12/2020 09:12הגב לתגובה זו
זהב נפט ותבואה - גיוון סל מניות. קרדיט: נוצר עם AIתיק ההשקעות שלכם צריך להיות גם בסחורות? התשובה של גולדמן סאקס
מחקר שביצעו בגולדמן סאקס בחן נתונים היסטוריים רחבים וגילה תוצאה די עקבית. בכל התקופות שבהן מניות ואג"ח רשמו ירידה ריאלית, סל סחורות רחב נתן תשואה חיובית. הממצא הזה חזר על עצמו לאורך עשרות שנים, ומציב את הסחורות לא כמרכיב שולי או אקזוטי בתיק, אלא החזקה לגיטימית שמאחוריה העלות האמיתית של חומרי הגלם. בתקופות של אינפלציה גבוהה, מתחים גיאופוליטיים (כמו שחווינו בעוצמה לאורך השנה האחרונה), הסחורות תפקדו כמרכיב דפנסיבי, והם מקור לפיזור נוסף שצריכים לשקול כשבונים תיק.
אחרי שמסכימים בעניין הזה השאלה הופכת להיות גם פרקטית - כמה מקום קטגוריית ה"סחורות" צריכה לקבל. הניתוחים של מורגן סטנלי, CFA ופרמטריק נעים על אותו אזור: חשיפה של כ-10% לסחורות מפחיתה את התנודתיות של התיק ומשפרת את היציבות שלו בלי לשנות מהותית את התשואה השנתית הממוצעת.
כמובן שצריכים להתייחס גם לאילו סחורות נכנסות לתיק, מה המשקל של אנרגיה מול מתכות בסיסיות, ומה רמת הקשר בין כל אחד מהקבוצות לתנאי המאקרו ולסיכונים שאנחנו מוכנים "לסבול" כמשקיעים.
למה בכלל סחורות? איך הן מתנהגות כשמחירים עולים
סחורות משחקות לפי חוקים קצת אחרים. מניות ואג"ח תלויים ברווחיות של חברות, בציפיות צמיחה ובריבית. סחורות מסתכלות יותר "על הרצפה": כמה נפט מוציאים מהאדמה, כמה תבואה נקצרת, כמה מתכת נכרתת.
- מפתיע: האינפלציה בישראל נמוכה בהרבה מהמדינות המפותחות
- למה השוק מריע לאינפלציה של 3%?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כשהאינפלציה מתגברת, חומרי הגלם בדרך כלל מתייקרים יחד איתה. לכן סחורות נתפסות כסוג של ביטוח על יוקר המחיה ועל כוח הקנייה של הכסף.
טריא פורעת את תיק המשכנתאות שלה בהיקף של 400 מיליון שקלים
לפי הודעת החברה, הכסף צפוי לזרום חזרה למשקיעים בפלטפורמת ה-P2P שלה
חברת טריא (Tarya) מקבוצת לוזון, פורעת את תיק המשכנתאות שלה בהיקף של כ-400 מיליוני שקלים, כאשר אותם היא מתכוונת להזרים חזרה למשקיעים בפלטפורמת ההשקעות המנוהלת על ידה. זאת באופן שיאפשר מענה ליתרת בקשות המשיכה, בתוספת תשואה, בתוך מספר שבועות. מדובר על מתן מענה ליתרת בקשות המשיכה שנותרו בפלטפורמה לאחר שבשנתיים האחרונות השיבה טריא למשקיעים כשני מיליארד שקלים בריבית מצטברת של כ- 220 מיליוני שקלים. בטריא מציינים כי הכספים שיתקבלו בעסקה יאפשרו לה להשלים בתוך שבועות ספורים את המענה לכלל בקשות המשיכה הפתוחות בפלטפורמה (למעט הלוואות בפיגור, העומדות בממוצע רב שנתי על כ 0.3% לשנה, ובהן תמשיך לנהל החברה את הליכי גבייה).
עם העברת יתרת תיק המשכנתאות, תסיים טריא את השקעותיה בהלוואות ארוכות טווח ותתמקד בהשקעות בנדל"ן איכותי למגורים בישראל לטווח קצר, כגון, קבוצות רכישה והלוואות גישור. המהלך יאפשר למשקיעי טריא ליהנות ממסלולים קצרים, מועד פרעון מוקדם, תשואה מותאמת לסביבת ריבית משתנה ותשואות גבוהות יותר. לפני כשנתיים מספר חברות, ביניהן טריא, נקלעו לקושי משמעותי בהחזרת כספי המשקיעים שנוצר משילוב של עליית ריבית וגל משיכות מהקרן.
מטריא מוסרים כי למרות האתגרים בשוק ההשקעות האלטרנטיבי בשנים האחרונות, החברה הצליחה לאורך כל התקופה להשיב כספים למשקיעים
באופן סדיר ובתשואות משמעותיות ,תוך שמירה על רציפות תפעולית מלאה וניהול סיכונים אחראי.
יו"ר טריא, עמוס לוזון: "טריא הוכיחה את עצמה כחברה אמינה, מקצועית ואיתנה גם בתנאים מאתגרים, והיום היא נכנסת לשלב חדש עם בסיס פיננסי חזק ואמון מחודש מצד המשקיעים".
- השקעות אלטרנטיביות אינן מילה גסה, אבל חייבים להפסיק להשוות תפוזים לתפוחים
- רשות ני"ע: כך יוגבל השיווק לקרנות השקעה אלטרנטיביות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

