עומר יחימוביץ' ועופר זרף, בעלי השליטה ביסודות איתנים (אתר החברה)
עומר יחימוביץ' ועופר זרף, בעלי השליטה ביסודות איתנים (אתר החברה)

יסודות איתנים תנפיק לפי שווי של 160 מיליון שקל

חברת הנדל"ן הייזמי של  עופר זרף ועומר יחימוביץ מתקרבת להנפקה ראשונית בתל אביב, לאחר שקיבלה התחייבויות מגופים מוסדיים לרכישת מניות ואג"ח להמרה בהיקף של כ-46 מיליון שקל

איתן גרסטנפלד | (3)

חברת הנדל"ן יסודות איתנים בדרך להשלמת הנפקה ראשונית בבורסה בתל אביב לפי שווי של כ-160 מיליון שקל. זאת, לאחר שקיבלה מגופים מוסדיים התחייבויות מוקדמות לרכישת מניות ואגרות חוב להמרה בהיקף של כ-46 מיליון שקל.


חברת הנדל"ן, שנמצאת בשליטת עופר זרף ועומר יחימוביץ, עוסקת בעיקר בתחום הייזום למגורים בארץ אך מחזיקה גם בפעילות של נדל"ן להשקעה הממוקדת בעיקר במרכזים מסחריים צפון ובדרום. נכון לסוף הרבעון השלישי לחברה מספר פרויקטי ייזום המצויים בשלבי הקמה  בהיקף של 302 יח"ד למגורים וכ-7.6 אלף מ"ר למסחר ומשרדים, לצד פרויקט נוסף שנמצא בתכנון בהיקף של כ-39 יח"ד. לצד זאת, לחברה מספר פרויקטי התחדשות עירונית בהיקף של כ-1,600 יח"ד, והיא מקדמת פרויקט נדל"ן מניב נוסף בהיקף של כ-85 אלף מ"ר (שטחי משרדים, מסחר ולוגיסטיקה).


את תשעת החודשים הראשונים של 2024 סיימה החברה עם הכנסות של כ-60.1 מיליון שקל, גידול של כ-51% ביחס לכ-39.7 מיליון שקל בתקוה המקבילה אשתקד. בשורה התחתונה, רשמה החברה רווח נקי של כ-3 מיליון שקל, לעומת רווח נקי של כ-7.7 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. נכון לסוף הרבעון, לחברה תזרים מזומנים מפעילות שוטפת בהיקף של כ-30.3 מיליון שקל.


במסגרת ההנפקה, קיבלה החברה התחייבויות ממוסדיים לרכישת 23 אלף יחידות, הכוללות 250 מניות לצד אג"ח להמרה (במחיר של 4.2 שקל), בהיקף כספי כולל של כ-46 מיליון שקל. לאחר השלמת הנפקת החברה יחזיקו הגופים המוסדיים בכ-25% מהונה של החברה, בעוד בעלי השליטה, עופר זרף ועומר יחימוביץ יחזיקו ב-63.75% ו-11.25% בהתאמה. בהנחה שאגרות החוב להמרה יומרו במלואן (לאחר דילול מלא) הרי שאחזקתם של המוסדיים תעלה לכ-35%, בעוד בעלי השליטה יחזיקו בכ-65%.


ההחלטה של החברה להנפיק את מניותיה למסחר מגיע לאחר שלפני כשנתיים השלימה יסודות איתנים הנפקת אג"ח ראשונה בתל אביב. היא גם מגיעה על רקע התעוררות שוק ההנפקות, בדגש על חברות הנדל"ן, בצל השנה המוצלחת שעברה על החברות הציבוריות בתחום, שכללה זינוקים בבורסה, רווחים גבוהים ועליות במחירי הדירות. בחודש שעבר, השלימה חברת הנדל"ן המניב שובל הנדסה הנפקה ראשונית לפי שווי של כ-440 מיליון שקל. מאז, הספיקה מניית החברה לזנק בכ-21% והיא נסחרת הבוקר לפי שווי שוק של כ-533 מיליון שקל.


על פי ההערכות ישנן קרוב ל-20 חברות נדל"ן שרוצות להיכנס בשנה הקרובה לבורסה. שניים מהשמות הבולטים ביותר בהקשר זה הם זה של שיכון ובינוי נדל"ן, שתנסה להשיג שווי של עד 7 מיליארד שקל, וכן קבוצת תדהר שצפויה להיכנס לבורסה המקומית לפי שווי של כ-5 מיליארד שקל.. אליהן ניתן לצרף גם את רמי לוי שבוחן את הנפקת זרוע הנדל"ן שלו לפי שווי של 3-3.5 מיליארד שקל. שם נוסף, שעולה בהקשרים אלו הוא של חברת אנשי העיר, העוסקת בביצוע פרויקטי התחדשות עירונית בגוש דן, שכבר דיווחה בהמשך לחשיפת ביזפורטל כי היא בוחנת הנפקת מניות לציבור, כאשר שווי השוק הצפוי של ההנפקה מוערך בלמעלה מ-500 מיליון שקל.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    התכוונת אולי 60 מיליון (ל"ת)
    אנונימי 27/02/2025 13:35
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    בהצלחה ! (ל"ת)
    אנוAGנימי 27/02/2025 10:08
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    חברה עם הרבה שומנים. (ל"ת)
    אנונימי 27/02/2025 09:43
    הגב לתגובה זו
רשות ניירות ערך. קרדיט: רשתות חברתיותרשות ניירות ערך. קרדיט: רשתות חברתיות

חשד נגד בעלים ומנכ"לים להונאת משקיעים בעשרות מיליוני שקלים

רשות ניירות ערך ורשות המסים מנהלות חקירות גלויות נגד בעלים ומנהלים בחברות פרטיות וציבוריות, בחשד שגייסו כספים ממשקיעים בניגוד לחוק. לפי החשד, ההצעות בוצעו ללא תשקיף, תוך הצגת מצגים מטעים ושימוש בכספי משקיעים למטרות אחרות מהובטח. במקביל נבדקים גם דיווחים של חברות ציבוריות, שלפי החשד כללו פרטים לא מדויקים על עסקות והסכמים

עוזי גרסטמן |

ארבע שנים לאחר שנעצר, ולמעלה משנתיים מאז סיום החקירה, הפרקליטות הגישה לאחרונה כתב אישום נגד מוטי אברג'יל, לשעבר הבעלים והמנכ"ל של קבוצת הנדל"ן יעדים, ונגד חברות הקבוצה, בגין גיוס לא חוקי של כ־75 מיליון שקל ממאות משקיעים - ללא תשקיף ובמרמה. רצף המקרים האלו מטריד. הונאות משקיעים הפכו לרבות ומתוחכמות. יש בעלים ומנהלים רבים שמגייסים שלא על פי הכללים ונפתחות חקירות שמצליחות לתפוס ולאתר חלק מהכספים. שי הונאות לכאורה בחסות החוק שנופלות בגלל רגולציה לא קפדנית - ראו מקרה סלייס. ויש הונאות רשת - התחזויות לאנשי מקצוע, אנשי פיננסית, בתי השקעות, מתחזים גם לביזפורטל כדי לקבל מכם פרטים, להמליץ לכם לקנות ניירות או לקבל את הכסף שלכם - הסוף תמיד הוא דומה: המשקיעים נשארים בלי כלום. 

על פי כתב התביעה נגד מוטי אברג'יל, החברות שבשליטתו משכו-גייסו כספים מ-277 משקיעים, באמצעות הסכמי הלוואה שנשאו ריבית חריגה של 7% ועד 33%. בפרקליטות טוענים כי מדובר בהסכמים שנשאו מאפיינים מובהקים של ניירות ערך - ולכן חלה עליהם חובת פרסום תשקיף, חובה שלא קוימה.

קבוצת יעדים פעלה במקביל בכמה מישורים: מכירת קורסים והכשרות בתחום הנדל"ן, שיווק קרקעות חקלאיות, וגיוס כספים ממשקיעים פרטיים. לפי האישום, אברג'יל פרסם ברשתות החברתיות תוכן שיווקי על רכישת קרקעות ופעילות נדל"נית, אך בפועל פניות שהתעוררו בעקבות הפרסומים שימשו כדי להציע למתעניינים להעמיד הלוואות לקבוצה - ולא להשקיע בעסקות קרקע כפי שהוצג כלפי חוץ.

ברשות ניירות ערך זיהו את הפעילות כבר במהלך התקופה, והתריעו בפני אברג'יל כי מדובר בגיוס המחייב תשקיף וכי עליו לחדול מהפעילות לאלתר. ואולם לפי כתב האישום, הגיוסים נמשכו גם לאחר ההתראות.


כתבה מעניינת: יועץ מס זייף מסמכי מילואים כדי לחמוק מתשלום מס - יצא ל"שרת" בעזה מהבית

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

מה יהיה מחר בבורסה? האם זה הזמן למניות הנדל"ן?

מניות הבנקים, נובה, אלביט, המניות הדואליות ומניות האנרגיה המתחדשת

מערכת ביזפורטל |


הבורסה צפויה לפתוח את השבוע בירוק. המניות הדואליות חוזרות עם פער חיובי של 0.25%. Elbit Systems Ltd. 2.42%   תעלה בזכות ארביטראז' חיובי כ-1.75%, Nova Lifestyle -1.82%  תוסיף כמעט 2%. הנה רשימת המניות הכבדות (הקליקו לרשימת כל המניות הדואליות ופערי הארביטראז'):



הסיפור של היום יהיה כנראה הבנקים. ביום שישי פרסם הצוות הבין משרדתי שדן במיסוי על הבנקים את ההמלצות שלו. הוא ממליץ על מיסוי יתר בשל רווחי יתר, אך מסביר שמדובר בפעולה שדורשת את הדרג המדיני. הדרך למיסוי יתר היא ארוכה. אבל בהינתן אי הוודאות נראה שהסקור יסבול מתשואת חסר יחסית. 

בינתיים הבנקים, בנק ישראל, משרד התקציבים נגד המהלך. ולכן, לא ברור איך זה ייסגר, אבל זה יכול להעיק את מניות הבנקים בתקופה הקרובה. על פי הצוות,  יש הצדקה למס על רווחי היתר. הצוות קובע כי העלייה החדה בריבית בשנים האחרונות הובילה את הבנקים לרווחיות חריגה, בין היתר בשל מאפיינים מבניים של המערכת הבנקאית בישראל: ריכוזיות, תחרות מוגבלת, חסמי כניסה גבוהים, סיכון עסקי נמוך וסביבה רגולטורית תומכת.

הצוות מדגיש כי ההחלטה בידי הדרג המדיני אם יוחלט, בהתאם להמלצות להעלות את המיסוי, אזי, המודל המועדף הוא מס רווח דיפרנציאלי על רווחים חריגים, כלומר רווחים הגבוהים ביותר מ־50% מהממוצע המתואם של השנים 2018–2022 - תקופה שאופיינה בסביבת ריבית נמוכה. המס, לפי ההצעה, יהיה בהוראת שעה למספר שנים מוגבל. לדברי הצוות, מודל זה מאפשר לאזן בין הרצון למסות רווחי יתר לבין צמצום פגיעה אפשרית בתחרות, ביציבות המערכת ובוודאות העסקית.

בנק ישראל הביע התנגדות נחרצת למסקנות הדו"ח. נציג הבנק בצוות פרסם דעת מיעוט וטען כי מיסוי סקטוריאלי של הבנקים סותר את עקרונות היסוד של מערכת המס, עלול ליצור עיוותים במשק, לפגוע בוודאות העסקית ולהרתיע שחקנים חדשים - בניגוד למטרה של הגברת התחרות. עוד נטען כי אם יוחלט בכל זאת על הטלת מס, אין להחילו לפני ינואר 2027, ויש להגדירו מראש כמס זמני ומוגבל לשנה אחת בלבד.