נתי סיידוף
צילום: יחצ
פרסום ראשון

שיכון ובינוי נדל"ן ותדהר נערכות להנפקה בתל אביב

שיכון ובינוי נדל"ן מכוונת לשווי של כ-6.5-7 מיליארד שקל; תדהר לפי שווי של כ-5 מיליארד; קרוב ל-20 חברות נדל"ן מעוניינות להנפיק בבורסה

אביחי טדסה |

שנת 2024 היתה השנה של חברות הנדל"ן למגורים. זינוקים בבורסה, רווחים גבוהים, עליות מחירי הדירות, ופיתוח מנוע צמיחה עתידי - ההתחדשות העירונית. שורה גדולה של חברות כאלו שמהוות כ-15% מהחברות הנסחרות בבורסה הישראלית, הראו שהתחום הזה שעד לפני עשור היה רדום וקטן, הוא בעצם חלק מהליבה של הבורסה.

ההנפקה של עמרם בשנה שעברה וגם של אפי קפיטל הקטנה ממנה היו הצלחה גדולה ובתור עומדות, וזאת לא הגזמה קרוב ל-20 חברות כאלו שרוצות להיכנס לבורסה. שתי הגדולות הן שיכון ובינוי ותדהר.


שיכון ובינוי נדל"ן - הנפקה בשווי של 6.5-7 מיליארד שקל


שיכון ובינוי נדל"ן היא העוגן של קבוצת שיכון ובינוי הממונפת. כל מה ששיכון ובינוי מפסידה בחו"ל, שיכון ובינוי נדל"ן שפועלת בשוק הייזום בארץ, מרוויחה. שיכון ובינוי נדל"ן היא בעצם כרית הביטחון של שיכון ובינוי וגם "חוד החנית" שלה בשנים האחרונות.

החברה מבחינת היקף פעילות ופרויקטים נמצאת בצמרת החברות המקומיות והיא עשויה להיות גם אחת מחברות הנדל"ן הגדולות בבורסה. לפני כשנה וארבעה חודשים נכנסה כלל ביטוח להשקעה בחברה לפי שווי של 5 מיליארד שקל. היא רכשה 8% מהמניות ב-400 מיליון שקל.

הכוונה אז היתה ברורה. זו השקעה לפני הנפקה לציבור שתציף ערך ותהפוך את ההחזקה לסחירה. שיכון ובינוי מתקדמת בינתיים בפרויקטים, נהנית ממכירות מרשימות ומעליית מחירי הדירות ומפתחת זרוע התחדשות עירונית מאוד גדולה. 

הכוונה להנפיק בטווח הקצר. אין מועד רשמי, אבל ההערכות הן שזה עשוי להיות עוד השנה. זאת תהיה כנראה הנפקת הנדל"ן הגדולה של השנה. אבל שיכון ובינוי לא לבד.


קבוצת תדהר - הנפקה בשווי של 5 מיליארד שקל

קבוצת תדהר היא שחקנית גדולה בתחום הייזום וגם הנדל"ן המניב. החברה הוקמה לפני כשלושה עשורים על ידי גיל גבע ואריה בכר ומנהל אותה אורי לוין שהיה מנכ"ל בנק דיסקונט. הקבוצה הכניסה את הראל להשקעה כאשר השלב האחרון של ההשקעה היה לפני שבעה חודשים - הזרמה של 200 מיליון שקל לפי שווי של 4.2 מיליארד שקל אחרי הכסף.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

ההנפקות האלו הן מבורכות כי הבורסה המקומית קטנה על הגופים המוסדיים והם משוועים לסחורה חמה. אבל הן יגרמו להטייה הולכת וגדולה של הבורסה לתחום הנדל"ן שגם כך כאמור הוא חלק מרכזי בליבה.

הבורסה שלנו פחות מוטה טכנולוגיה מבורסות אחרות בעולם ויותר מוטה פיננסים - חברות ביטוח ובנקים ונדל"ן - גם ייזום וגם נדל"ן מניב. 

עם זאת, לצד הכוונה להנפיק חברות נדל"ן יש גם התעוררות בשוק ההנפקות בכלל - מיכפל של פורמולה נערכת להנפקה וגם אלעד תוכנה. כמו כן, התעשייה האווירית שמדברים על הנפקתה שנים רבות נערכת להנפקה, אם כי, שם הפוליטיקה יכולה להרוס את המהלך. 

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בצלאל מכליס אלביט מערכות
צילום: תמר מצפי

אופנהיימר: "אלביט תהנה עוד שנים רבות מביקושים"; מעלה מחיר יעד

אופנהיימר מעלה מחיר יעד לאלביט ל-550 דולר, אפסייד של כ-10% ומציין כי: "היתרון במזרח אירופה הולך ומעמיק, אלביט תהנה עוד שנים רבות מביקושים חזקים מאוד בשוק הישראלי"

תמיר חכמוף |

אופנהיימר מפרסמת סקירה עדכנית על אלביט מערכות אלביט מערכות -5.23%   לאחר פרסום הדוחות, ומחדדת את המסר שהביקושים לטכנולוגיה ביטחונית באירופה ובישראל אינם זמניים (זאת לאור העובדה כי ישראל מתכוננת למלחמה נוספת עם איראן ועם מדינות עוינות אחרות, כלשונם), אלא שינוי עומק בשוק שממשיך למצב את אלביט כשחקנית שמספקת פתרונות למדינות ללא תעשייה ביטחונית מקומית. על רקע המגמה הזו, בבית ההשקעות מעלים את מחיר היעד למניה ל-550 דולר ומשאירים את ההמלצה על "תשואת יתר".

האנליסטים מציינים כי הדוחות של אלביט הציגו רבעון חזק מבחינת רווחיות ושיפור תפעולי. הרווח המתואם היה גבוה מהתחזיות, ושיעור הרווח התפעולי המתואם עלה ל-9.7%, שיפור של כ-150 נקודות בסיס לעומת השנה שעברה. מנגד, ההכנסות היו מעט מתחת לצפי, אך עדיין צמחו לשיא של 1.92 מיליארד דולר. באופנהיימר מדגישים כי השיפור ברווח הנקי ושיעור המס הנמוך מצביעים על התייעלות תפעולית שמאפשרת למנף את הגידול בפעילות.

הפער הגדול נמצא בצבר ההזמנות, שממשיך להיות אחד החזקים בתעשייה: 25.2 מיליארד דולר, עוד לפני עסקת הענק שדווחה אתמול. על פי אופנהיימר, הצבר ימשיך לתמוך בצמיחה דו ספרתית בשנים 2026-2025, עם תרומה ברורה של מזרח אירופה, שם אלביט נהנית מיתרון מבני. “מדינות כמו אלבניה, דנמרק וסרביה, שאין להן תעשייה ביטחונית מקומית, הופכות את אלביט לספק טבעי”. בנוסף, המתיחות מול רוסיה והתחייבויות נאט"ו להגדלת ההוצאה הביטחונית הופכות את הביקוש למערכות קרקע, חימושים, תקשוב ואלקטרו אופטיקה ליציב ומתמשך.

הסקירה מתייחסת גם לעסקה הגדולה בהיקף 2.3 מיליארד דולר שעליה דיווחה אלביט אתמול. לפי הערכת אופנהיימר, ההסכם ככל הנראה משקף שיתוף פעולה אסטרטגי בין ישראל למדינה ממזרח אירופה (ההשערה עלתה גם כאן בביזפורטל - אלביט בעסקת ענק של 2.3 מיליארד דולר, אבל מה לא נחשף?) ככל הנראה אחת המדינות שבהן כבר קיימות רכישות משמעותיות של החברה. לדברי האנליסטים, העסקה כוללת מערכות יבשה, רחפנים ומערכות שליטה ובקרה, וצפויה לייצר תרומה ניכרת להכנסות בשנים הקרובות. "מדינות מזרח אירופה יישארו הרבה יותר פתוחות לרכש ישראלי לעומת מערב אירופה, וזה אחד ממנועי הצמיחה המשמעותיים של אלביט לשנים הקרובות", נכתב.

מנקודת מבט תפעולית, אופנהיימר מציינים כי אלביט מציגה שיפור כמעט בכל החטיבות, עם צמיחה של 41% בחטיבת היבשה, עלייה דו ספרתית בחטיבות הסייבר וה-C4I, ויציבות בחטיבת ESA לאחר תקופה חלשה יותר. במצטבר, מדובר בתמהיל שמאפשר לחברה לשמור על חוסן גם בזמן תנודתיות אזורית בשווקים כמו אסיה-פסיפיק, שם נרשמה ירידה מסוימת ברבעון.

משה סבוסקי, סמנכ"ל הכספים של שפיר הנדסה, צילום: יח"צמשה סבוסקי, סמנכ"ל הכספים של שפיר הנדסה, צילום: יח"צ
דוחות

שפיר הנדסה: עלייה של 15% בהכנסות, הרווח הנקי קפץ ל-60 מיליון שקל

חברת התשתיות מציגה שיפור ברווחיות ברוב תחומי הפעילות ומקדמת מכירת חלק ממגזר הזכיינות למוסדיים

מנדי הניג |
נושאים בכתבה שפיר הנדסה

שפיר הנדסה, מחברות התשתיות והתעשייה הגדולות בישראל, מסכמת את הרבעון השלישי ומציגה גידול בפעילות כמעט בכל ענפי הליבה שלה. שפיר הנדסה -2.5%   פועלת במגוון תחומים, בהם תעשייה כבדה, ביצוע פרויקטי תשתית, ייזום נדל"ן למגורים, זכיינות בתחבורה ופעילות לוגיסטית, ובמקביל ממשיכה להרחיב את פעילותה גם בשוק הדיור המוגן והתחדשות עירונית.

הכנסות החברה ברבעון עלו ל-1.57 מיליארד שקל, עלייה של 15% לעומת הרבעון המקביל ב-2024, אז עמדו על כ-1.36 מיליארד שקל. הרווח הנקי הגיע ל-60 מיליון שקל, כאשר הרווח המיוחס לבעלי המניות הסתכם ב-57 מיליון שקל, זינוק ביחס ל-16 מיליון שקל בלבד ברבעון המקביל. גם הרווח התפעולי הציג שיפור והגיע ל-154 מיליון שקל, לעומת 122 מיליון שקל בתקופה המקבילה.

במגזר התעשייה נרשמו הכנסות של 672 מיליון שקל, עלייה של 5% הנובעת בעיקר מגידול בכמויות שנמכרו. רווח המגזר עלה ל-115 מיליון שקל, עלייה של 11% לעומת השנה שעברה. מגזר התשתיות המשיך להיות אחד ממנועי הצמיחה המרכזיים, עם הכנסות של 595 מיליון שקל - עלייה של 33% ברבעון, על רקע האצת ביצוע הפרויקטים, במיוחד בקו הסגול של הרכבת הקלה. הרווח במגזר זה עלה ל-46 מיליון שקל לעומת 27 מיליון שקל ברבעון המקביל.

מגזר הנדל"ן תרם הכנסות של 120 מיליון שקל, לעומת 81 מיליון שקל בתקופה המקבילה, עלייה שמגיעה בעיקר מתחילת שיווק של פרויקטים חדשים. רווח המגזר עלה ל-36 מיליון שקל, בהשוואה ל-26 מיליון שקל אשתקד. במגזר הזכיינות נרשמה ירידה קלה בהכנסות - 77 מיליון שקל לעומת 83 מיליון שקל בשנה שעברה - בעקבות הכנסות חד פעמיות שנרשמו אז. הרווח במגזר זה הסתכם ב-20 מיליון שקל. פעילות השילוח והלוגיסטיקה הציגה הכנסות של 107 מיליון שקל לעומת 118 מיליון שקל בשנה הקודמת, והרווח עמד על 9 מיליון שקל.

לאחרונה חברת הדירוג מעלות שיפרה את אופק הדירוג של שפיר מ"שלילי" ל"יציב", בין היתר בשל הערכה לירידה עתידית במינוף. בנוסף חתמה שפיר על מזכר הבנות עם גופים מוסדיים למכירת 33.5%-38.5% מהזכויות במגזר הזכיינות לפי שווי של 9-10 מיליון שקל לכל 1%.