
נופלות וקמות: הביטחוניות שזזות ביחד עם הצהרות טראמפ
השוק פחות מתווכח עם הכותרות ויותר מתמחר מי מרוויח, מי נפגע, ומה בכלל אפשר לבצע עד 2027
כולם כבר שמעו את ההצהרות של טראמפ, אז בואו נדלג ישר למה שמעניין את וול סטריט: איך זה מתגלגל למניות הביטחוניות. ביום חמישי בבוקר המסחר המוקדם נראה כמו סיבוב פרסה אחרי יום רביעי האדום - ולמרות שהשוק הרחב חלש, הסקטור הזה מקבל זריקת אנרגיה חזקה.
ל-3האריס טכנולוגיות L3Harris Technologies 5.16% קופצת בערך ב-6.2% לפני הפתיחה. לוקהיד מרטין Lockheed Martin Corp 4.34% מזנקת בכ-6.7%. אר-טי-אקס RTX 0.78% מטפסת בסביבות 5%, נורת'רופ גרומן (Northrop Grumman) קופצת בכ-7.6%, וג'נרל דיינמיקס (General Dynamics) מוסיפה בערך 5.1%. גם במניות הקטנות יותר שיש להן זווית של רחפנים וטכנולוגיות אוויריות - איירו-ויירונמנט (AeroVironment) וקרטוס דיפנס אנד סקיוריטי סולושנס (Kratos Defense & Security Solutions) - רואים עליות של יותר מ-7% כל אחת.
ומה שמחדד שזה סיפור נקודתי זה שהחוזים על S&P 500 ועל דאו ג'ונס יורדים באותו זמן בערך ב-0.3 וב-0.4%. כלומר, זו לא "אופטימיות כללית", אלא כסף שמסתובב בתוך סקטור הביטחון בגלל אירוע פוליטי שמזיז ציפיות להכנסות.
יום רביעי היה המקל, יום חמישי הגזר - והשוק מתרגם את זה למספרים
הקפיצה של יום חמישי מגיעה אחרי נפילה חדה יום קודם. ביום רביעי טראמפ הלך על הקו הקשוח מול הקבלנים: דיבידנדים ורכישות עצמיות הפכו למטרה, יחד עם ביקורת על איטיות באספקות, ובאותו יום גם נחתמה הוראת נשיא שממוסגרת כהעדפה של "הלוחם" ברכש הביטחוני. השוק שמע "לחץ רגולטורי" וחתך.
- לוקהיד מרטין מזנקת 7%, גוגל מתחזקת 0.7%; מה קורה בחוזים?
- רשימת הסנקציות של סין על חברות אמריקאיות והמשמעות למניות הביטחוניות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לוקהיד מרטין ירדה ביום רביעי בערך 4.8%, נורת'רופ גרומן Northrop Grumman Corp 2.39% ירדה כ-5.5%. תעודת הסל איי-שיירס תעופה וחלל וביטחון בארה"ב
(iShares U.S. Aerospace & Defense ETF) ירדה מהשיא היומי בכ-6 דולרים לרמה של 226.51 דולר, ירידה של כ-1.6%. זה היה יום של "רגע, אולי יגעו לנו בתזרים לבעלי המניות".
ואז מגיע היום שאחרי, והפוקוס מתהפך: אם התקציב באמת קופץ ל-1.5 טריליון דולר ב-2027 - כלומר 50% יותר בשנה אחת - אז בשוק מתרגמים את זה קודם כל למילה אחת: הכנסות. מי צריך בייבק כשיכולה להיפתח ברז הזמנות? זו בדיוק הזווית שמסבירה למה רואים מהלך חד כל כך עוד לפני שהמסחר הרגיל מתחיל.
- ענקיות הכרייה בוחנות מיזוג: ריו טינטו וגלנקור במו"מ
- הריבית הריאלית בטורקיה מהגבוהות בעולם; האינפלציה צפויה להיות השנה מתחת ל-20%
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- החברה שמדווחת על הפסד של 17.5 מיליארד דולר ומזנקת 7%
המספר ענק, אבל יש שתי שאלות שמרחפות מעל כל הקפיצה: היכולת והחקיקה
כאן נכנסת שכבת המציאות: 1.5 טריליון דולר זה מספר שקשה להוציא לפועל. לפי האנליסט ביירון קאלן (Byron Callan) מקפיטל אלפא פרטנרס (Capital Alpha Partners), הפעם האחרונה שתקציב הביטחון האמריקאי גדל ב-50% בשנה אחת הייתה ב-1951 בגלל מלחמת קוריאה. בשנות רייגן נרשמו קפיצות חדות, אבל בסדר גודל של קצת מעל 20% בשנים 1981-1982, לא 50% בשנה אחת.
גם אם הממשל יפרוס את ההגדלה על פני כמה שנים תקציביות, למשל 2027-2030, עדיין לא ברור שלקבלניות הביטחון יש קיבולת לספוג את זה: פסי ייצור, כוח אדם מיומן, רכיבים ושרשראות אספקה. וזה מתחבר ישירות לביקורת של טראמפ מהיום הקודם על איטיות באספקות - כי גם עם יותר כסף, אם אין יכולת ביצוע, ההזמנות נתקעות.
השאלה השנייה היא פוליטית נטו: בלי שימוש במנגנון "פיוס תקציבי" שמאפשר לעבור בסנאט עם 50 קולות (ובתנאים מסוימים של קיזוזים), תקציב כזה דורש 60 קולות בסנאט כדי לעבור. זה כבר משחק אחר לגמרי, במיוחד בשנה של בחירות אמצע קדנציה, כשכל צד מחפש איך זה נראה בכותרת ולמי זה עוזר.
טראמפ טוען שהמכסים יממנו את ההגדלה, ובכתבה מוזכרת הערכה שגביית המכסים יכולה להגיע לכ-400 מיליארד דולר ב-2026. המשמעות המשתמעת היא שהכסף הזה, ועוד מעבר לו, יזרום לביטחון. בפועל זה פותח דיון ארוך - אבל בשוק, לפחות כרגע, לא עושים ממנו סיפור: המסר שנקלט הוא "יותר תקציב, יותר פעילות".
ובתוך כל זה, המשקיעים בינתיים לא מנתחים יותר מדי. המתיחות הגיאופוליטית והדיבור על הגדלת הוצאות ביטחון עושים את שלהם: לפני המסחר ביום חמישי תעודת הסל איי-שיירס תעופה וחלל וביטחון בארה"ב כבר מציגה עלייה של כ-55% ב-12 החודשים האחרונים. בשורה התחתונה של המסחר, הכותרות של טראמפ מספיק חזקות כדי להזיז את הסקטור ימינה ושמאלה - לפעמים בתוך 24 שעות.